אחרי מחיקת אופקו - מדוע הדואליות נמחקות מהמסחר בת"א?

אופקו מצטרפת לחברות דואליות אחרות שנמחקו בשנים האחרונות, ובהן מלאנוקס, איתוראן, סיליקום, סרגון, סלקט וביונדווקס - ולאחרונה גם חברת התרופות הזרה מיילן, שנסחרה בת"א כשנתיים

פיליפ פרוסט בפתיחת המסחר של אופקו / צילום: תמר מצפי
פיליפ פרוסט בפתיחת המסחר של אופקו / צילום: תמר מצפי

אחת החברות הגדולות בבורסה עומדת להימחק מן המסחר בת"א. חברת הביומד הרב-תחומית אופקו, בראשותו של יו"ר טבע לשעבר ד"ר פיליפ פרוסט, הנסחרת לפי שווי של 6 מיליארד שקל, הודיעה אתמול בלילה על כוונתה להימחק ממסחר דואלי ולעבור להיסחר בנאסד"ק בלבד. החברה לא סיפקה הסבר למהלך.

אופקו מצטרפת בכך למספר חברות דואליות שנמחקו ממסחר בשנים האחרונות, ובהן מלאנוקס, איתוראן, סיליקום, סרגון, סלקט וביונדווקס; לאחרונה נמחקה ממסחר בתל-אביב גם מניית מיילן, חברת תרופות זרה שנסחרה בבורסה המקומית כשנתיים, לאחר שהצטרפה לבורסה במסגרת ניסיון ההשתלטות העוינת שלה על פריגו הדואלית. לחברות דואליות קל יותר להימחק ממסחר בבורסה המקומית, משום שהמהלך אינו דורש הצעת רכש, אלא רק הודעה של 90 יום מראש על כוונה להימחק.

נפח המסחר היומי הממוצע במניית אופקו בשלושת החודשים האחרונים היה 7.2 מיליון שקל. מניית החברה נמצאת במגמת ירידה עקבית בשנים האחרונות. בשנה האחרונה היא השלימה צניחה של כ-60% (היום ירדה בכ-3%). בשלוש השנים האחרונות רשמה מניית אופקו תשואה שלילית של 80%, ומאז נרשמה למסחר ב-2013 היא הסבה למשקיעים הפסד של כ-65%.

פגיעה קשה במדדים המובילים

הירידות החדות במניית אופקו, לצד אלו של יתר חברות הפארמה הדואליות הגדולות, גרמו פגיעה קשה בביצועי המדדים המובילים של הבורסה המקומים בשנתיים האחרונות. למעשה, עד הרפורמה במדדי הבורסה, שיצאה אשתקד לדרך, המדד המוביל של הבורסה (ת"א 25 באותה עת), היה מוטה מאוד לכיוון סקטור הפארמה. כך למשל, ביוני 2016 היוו חברות הפארמה קרוב ל-30% מהמדד, וכ-25% ממדד ת"א 100.

בראשן של אלה עמדה אז חברת התרופות הישראלית טבע, שנסחרה בשווי גבוה בהרבה משוויה הנוכחי, ולצדה היו פריגו, מיילן ואופקו. הרפורמה במדדים כללה הרחבת מדדים וייסוד מדדים חדשים, וכן תנאים להיכללות מניה במדדים וקביעת משקולות מקסימום לכל מניה במדד. כיום, במדד המוביל - ת"א 35 - משקלן המצטבר של טבע, פריגו ואופקו הוא 15.9%, ומיילן כבר נמחקה מהמסחר. הירידה במשקל לא נובעת רק מהרפורמה, אלא גם מירידת שווי החברות בשנתיים האחרונות.

אופקו ביצעה את הרישום כחלק מן הרכישה של חברת פרולור הישראלית ב-2013, ב-480 מיליון דולר במניות, ונכנסה היישר למדדים. מייד אחרי הרישום שלה למסחר ידעה מניית אופקו ימים יפים, אלא שמאז 2015 היא נסחרת כאמור במגמת ירידה חדה.

בין הסיבות לכך: בסוף 2016 הודיעה אופקו על כישלון בניסוי קליני משמעותי בהורמון הגדילה בשחרור מושהה, המוצר שרכשה מפרולור. ההשקות של שני מוצרי הדגל שלה, Rayaldee לטיפול במחסור בוויטמין D אצל חולי כליות ו-4Kscore לאבחון סרטן הערמונית, לא היו טובות כמתוכנן. בחודש מארס האחרון פרסמה דוח שנתי ל-2017 ובו ירידה חדה בהכנסות.

לחברה היו גם אי אילו דיווחים חיוביים, אם כי בהיקף נמוך יותר, כמו הצלחה בניסוי שיווקי בבדיקה לאבחון סרטן ערמונית, וכן חוזה מסחור ביפן לתרופה של החברה לטיפול במחסור בוויטמין D אצל חולי כליות (Rayaldee).

פרוסט הרוויח מהקשרים בשוק הישראלי

במספר הזדמנויות הגיב השוק הישראלי בחדות רבה יותר לאירועים השליליים באופקו לעומת התגובה בשוק ההון האמריקאי. פרוסט, וקבוצת בכירים באופקו המזוהה איתו, נוהגים לרכוש מניות אופקו (באופן גלוי וחוקי) בנאסד"ק, ובכך מביעים אמון במניה וגם מנטרלים מעט את הירידות בתקופות הקשות.

בעל השליטה באופקו, פרוסט, הרוויח מן הקשרים שלו בשוק ההון הישראלי כאשר ביצע הנפקה לחברה שבה מחזיקה אופקו, VBI Vaccine, אשר מקורה בטכנולוגיה ישראלית ותיקה בתחום החיסונים לצהבת, שמוזגה עם פעילות אמריקאית בתחום החיסונים. פרוסט גייס לחברה 70 מיליון דולר, בהשתתפות משמעותית של משקיעים מוסדיים ישראלים, אף שהיא נסחרת בנאסד"ק ולא בתל-אביב.

כאמור, השנתיים הראשונות של אופקו בבורסה המקומית לא רמזו על הבאות, ומניית החברה רשמה עליות נאות. למעשה, אופקו יחד עם פריגו היוו בזמנן את הדוגמאות המוצלחות ששכנעו את הבורסה לחזר אחר חברות ביומד אמריקאיות ולעודד את הרישום שלהן בתל-אביב.

סערה בקרב המשקיעים המקומיים

המהלך הזה נחשב היום כישלון גדול. בשלהי 2015, מספר חברות ביומד קטנות במונחים אמריקאיים, אך גדולות ביחס לבורסה המקומית, שיחרו לפתחה של הבורסה בתל-אביב. אותן חברות גילו "פטנט" כמעט מושלם לגיוס כסף: בשל גודלן הן השתלבו מיידית במדדים המובילים בתל-אביב, דבר שאילץ את תעודות הסל והקרנות המחקות שעוקבות אחרי המדד לרכוש את מניותיהן; ביוטיים, נבידאה, מנקיינד (שהייתה הגדולה מביניהן) וסלזיון (הקטנה יותר).

המהלך עורר סערה הן בקרב המשקיעים המקומיים - שראו חברות לא בהכרח מוצלחות שמתקשות לגייס בחו"ל ומגיעות ארצה - והן בקרב חברות הביומד הישראליות הוותיקות בבורסה, שחשו שהן נדחקות מהמדדים לטובת פולשות זרות. רשות ניירות ערך הגיבה, ובעקבותיה גם הבורסה, ולבסוף נקבע שחברות שאין להן זיקה לישראל יוכלו להמשיך להגיע לבורסה בת"א, אבל לא ייכנסו למדדים באופן אוטומטי - החלטה שבלמה את זרם חברות הביומד הזרות לבורסה.

מתוך ארבע החברות האמריקאיות שנרשמו למסחר בת"א, שתיים כבר נמחקו ממנה, לאחר שהעלימו חלק ניכר מהשקעת המוסדיים הישראליים בהן. מי שנשארו כאן הן חברת ביוטיים, שמציגה תשואה שלילית של 40% מאז כניסתה לבורסה, ונבידאה, עם תשואה שלילית של 85% מאז צירופה. מנקיינד, שהודיעה על מחיקה ממסחר בת"א באוגוסט, איבדה 94% מערכה בתקופה שבה נסחרה בבורסה המקומית. 

צרו איתנו קשר *5988