מנדלבליט נגד אולמרט: "השתלח קשות בגורמי אכיפת החוק"

היועמ"ש באירוע השקה לספרו של ד"ר מאור אבן-חן: "אני מצר על הדברים שפורסמו מפיו של מי שהורשע בעבירות שחיתות וזה עתה סיים לרצות את מאסרו, אשר כללו השתלחויות קשות כלפי בכירי מערכת אכיפת החוק שקדמו לי. מדובר בדברים ראויים לגינוי" • "מערכת אכיפת החוק מתנהלת ביושר ובהגינות"

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייחס הערב (ג') למתקפה של אהוד אולמרט על רשויות אכיפת החוק, והשיב אש: "אני מצר על הדברים שפורסמו בעת האחרונה, מפיו של מי שהורשע בעבירות שחיתות וזה עתה סיים לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו, אשר כללו השתלחויות קשות כלפי בכירי מערכת אכיפת החוק שקדמו לי. מדובר בדברים ראויים לגינוי בכל פה. היה עדיף שדברים אלה לא היו באים לעולם". 

מנדלבליט הוסיף כי "מערכת אכיפת החוק מתנהלת ביושר ובהגינות. אנשיה מבצעים את מלאכתם בצורה יסודית ובאחריות, ללא מורא ובאופן חסר פניות, והכול מתוך מחויבות עמוקה לאינטרס הציבורי. הם עושים לילות כימים כדי לברר אשמה ולהוציא אמת לאור".

לאחר מכן הוסיף מנדלבליט התייחסות אקטואלית, על רקע הבקשה שהגיש השבוע אולמרט לקצר את הקלון שהוטל עליו בשל הרשעתו בעבירות שחיתות: "נוכח הפגיעה הציבורית הנובעת מביצוע עבירות חמורות, קבע המחוקק, והבהיר גם בית המשפט העליון, כי ביצוע העבירות יכול להטיל פגם מוסרי, אשר גורר במקרים המתאימים, בנוסף לענישה המקובלת בגין הרשעה בביצוע העבירה, גם מניעה מלכהן בתפקידים ציבוריים".

דבריו של היועמ"ש נאמרו הערב במסגרת אירוע השקה לספרו של ד"ר מאור אבן-חן, סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, העוסק בעבירות השוחד. בהקשר הזה הדגיש מנדלבליט את התפיסה של מערכת אכיפת החוק בנוגע לחשיבות המאבק בעבירות השחיתות השלטונית בכלל, ועבירות השוחד בפרט. מנדלבליט הדגיש כי "חובה עלינו כחברה, ובוודאי חובה עלינו כמערכת אכיפת החוק, להמשיך להיאבק בתופעת השחיתות השלטונית ביד קשה, לחשוף את העבירות ולהעמיד לדין את מבצעיהן".

מנדלבליט הסביר כי מדובר בעבירות הפוגעות בחברה כולה, "מכרסמות באמון הציבור במוסדות השלטון ובתחושת השוויון של אזרחי המדינה. הן פוגעות בנכסים הציבוריים ופוגמות עד מאוד במנדט של השירות הציבורי להפעיל את כוחו השלטוני", ולכן מערכת אכיפת החוק לא יכולה לגלות סובלנות כלפי עבריינות מסוג זה.

לדברים אלה של מנדלבליט הצטרפה גם שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, שנשאה אף היא דברים במסגרת האירוע והוסיפה את נקודת המבט המחמירה של הרשות השופטת לעבירות השחיתות השלטונית: "מצווה על כל משרת ציבור להרחיק עצמו מדבר שוחד כמו מאש, ואם יש ספק, לא צריך לומר שאין ספק, אמרה".

בהמשך הוסיפה השופטת ברון, ייתכן כתגובה מרומזת לקו ההגנה הנוכחי של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיו "דין סיגרים אינו כדין מעטפות כסף", ואמרה כי "לשוחד פנים רבות; הוא כבר לא מתגלם במעטפות מזומנים שמועברות מתחת לשולחנות של פקידי ציבור שסרחו, ועל כן בדין הישראלי בעניין השוחד, המגמה הכללית היא החמרת הענישה והרחבת תכולת העבירות".

חתן השמחה, ד"ר מאור אבן-חן, העומד בימים אלה בראש צוות התביעה שמנהל את הליכי ההוכחות נגד פאינה קירשנבאום והנאשמים הנוספים במסגרת פרשת ישראל ביתנו, התייחס בדבריו לקו הדק המפריד פעילות ציבורית לגיטימית לפעילות שתחשב כעבירת שוחד לפי חוק העונשין, וציין כי מדובר בגבול ש"עדיין לא שורטט במלואו", והוסיף כי "צריך לדעת להפעיל שכל ישר ולהבין מתי לפנינו איסור פלילי ומתי לא".

אבן-חן התייחס בהרחבה לפעילות המתווכחים והלוביסטים, שלאחרונה מוצאים את עצמם במרכז פרשות השחיתות השלטונית, והסביר כי לעיתים קיים צורך אמיתי בבעלי תפקידים מסוג זה, אשר נובע מהסרבול והקושי בעבודה מול גופים ציבוריים במדינה. אבן-חן הוסיף כי לטעמו, "אחד הגורמים לקושי לאבחן בין פעילות לגיטימית לעבירת השוחד היא העובדה שחלק ניכר מהפעילות של הלוביסטים בישראל לא מוסדר", על אף ההסדרה החלקית של עבודת הלוביסטים בכנסת.

במסגרת האירוע נשא דברים גם יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, שהתייחס אף הוא לסוגיית העיסוק המשפטי ההולך וגובר בישראל בעבירות השחיתות השלטונית, אך מהזווית של ריבוי העבודה לעורכי הדין שעוסקים בתחום: "עבירת השוחד מביאה המון פרנסה לעורכי הדין. יותר ויותר עורכי דין נדרשים לתחום הזה. זה באמת מצער שהחברה שלנו בעשור האחרון נחשפת ליותר ויותר עבירות שוחד, שלא מדלגות על אף אחד. נחשפים לזה אצל ראשי ראשויות, אישי ציבור, וזה מאוד מעציב ונותן תחושה לפעמים שאנו חיים במדינת עולם שלישי, אבל לא. אנחנו חיים במדינה מתוקנת". 

השופט ברון הגיבה לדבריו ואמרה: "נדמה לי שתהיה רק יותר ויותר פרנסה, אולי מתישהו הגלגל יתהפך, אבל עוד חזון למועד".

הרחבת השימוש בעבירות השחיתות

בשלב השני של הערב התקיים פאנל בהנחיית העיתונאי ברוך קרא ובהשתתפות: עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב; עו"ד גיורא אדרת ממשרד אדרת ושות'; עו"ד דן אלדד, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; ותנ"צ ערן קמין, ראש חטיבת החקירות משטרת ישראל.

עו"ד נגב, המייצגת את נוני מוזס במסגרת חקירתו בפרשת "2000" התייחסה לשאלתו של קרא על פרשנות היתר שהפרקליטות מבצעת לעבירות השחיתות, ואמרה כי "התהליך של הרחבת העבירות קיים די הרבה שנים. אני חושבת שיש ניסיון מצד הפרקליטות לאתגר בכל פעם את הגדרת העבירה... יש לנו בעיה של נורמות בנושא של שתדלנות ושל התנהגות עובדי ציבור, יש לנו לא מעט בעיות, והפתרון שמוצאים זו הרחבה של עבירת השוחד. אם תשאל היום בבית ספר מה מותר ומה אסור לעובד ציבור לעשות, הם מבולבלים מאוד".

עו"ד אדרת, המייצג כיום את פאינה קירשנבאום במסגרת פרשת ישראל ביתנו המנהלת כעת בבית המשפט, אמר לגבי הפרשה: "אני סבור כי בפרשה הזו יש הקצנה. בראייה הכללית יש פרשנות רחבה מדי לטעמנו... דובר כאן על כספים קואליציוניים כרעה חולה. אני אומר, כמה אנחנו משקיעים במניעה, בלמנוע מדברים כאלה שיקרו? אם הכספים האלה כל-כך משחיתים, למה לא מפסיקים אותם? למה לא קובעים כללים יותר נוקשים?"

תנ"צ קמין התייחס אף הוא לתיקי השחיתות הרבים הנחקרים במשטרה, ואמר: "אנחנו עובדים על הרבה תיקים שחיתות ציבורית, ואנחנו לומדים איפה הפרצות ואיפה הכשלים בחזקת פרצה שקורצת לגנב", והוסיף כי יש בעיה כאשר מנגנונים כספיים מופקדים אצל "אנשים שהסולם הערכי שלהם הוא פחות או יותר לא קיים...יש הרבה מקומות שהקרקע היא פשוט קרקע שמאפשרת לאנשים שלא רוצים את טובת המדינה אלא את טובתם שלהם".

בהתייחס לשאלה על אירועי ערן מלכה, קצין החקירות שמרצה כיום עונש מאסר על חלקו בפרשת רונאל פישר, בגין הדלפת מידע מחקירות רגישות אליהן היה חשוף מתוקף תפקידו, אמר קמין: "אירוע ערן מלכה עבורנו הוא אירוע טראומתי מאוד. עובדה שקצין בחר לבגוד בערכים שלו זה דבר שהוא נוראי מבחינתנו", ולגבי הזיכוי בפרשת אלון חסן לצד הביקורת הרבה שנמתחה על חוקרי המשטרה על-ידי בית המשפט, אמר קמין כי "זה בהחלט מוביל אותך להסתכל לאחור ולשאול איפה היו הטעויות שלך", והוסיף: "חוקר אין לו עניין להגיע להרשעה, אוי ואבוי אם הייתי מנחה את החוקרים שלי להגיע להרשעה; לחוקר יש רק דבר אחד, זה חקר האמת. אין לו פרשנות יתר או פרשנות חסר, לפעמים הוא פוגע, ולפעמים הוא לא פוגע". 

קרא שאל את קמין גם לגבי השימוש הגובר בעדי מדינה בתיקי שחיתות, והאם ריבוי של עדי מדינה לא מלמד על חולשתו של התיק. קמין הגיב: "אין טענה מופרכת יותר מהטענה הזו. זוהי טענה שטובה לתקשורת ולהתנצחות בערוצי הטלוויזיה, ואין לה שום מקום לטעמי בהיכלי המשפט ובעולם המשפטי... עדי מדינה, כבר אמר בית המשפט שהם בבחינת הכרח בל-יגונה. בעבירות השוחד אין אינטרס לשתף פעולה לא למי שקיבל ולא למי שנתן... אנחנו מנסים להגיע ממקומות אחרים, באמצעות האזנות נפח, האזנות לקווי טלפון לא ידועים, אנחנו מנסים לגייס אנשים שהיו קרובים לעבירה ויכולים לתת לנו זווית על חלקה. כי החלק הגדול השלם הוא לא רק בין הנותן ללקוח. ההתחסדות הזו סביב עדי המדינה זו טענה שאני חושב שהיינו צריכים לשאול אותה הפוך: אם היית חלילה קורבן עבירה, ומי שביצע אותה לא היה מודה או מספר. היית רוצה שהיא תגיע לחקר האמת?"

עו"ד אדרת הגיב לדבריו של קמין: "לטעמי השימוש בעדי המדינה הוא גדול ורב מדי. השימוש צריך להיעשות רק במקרים קיצוניים, כשאין ברירה, ולא נראה לי שזה מה שנעשה בפועל. לא נכנס למה מציעים ומה סוגרים מאחורי הקלעים ובאיזו תמורה נותנים להם, שאליה לא ניכנס".

דברי מנדלבליט:

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988