מראה ורודה

משהו כמו עשר דקות לתוך הפרזנטציה המסחררת שלו, ואחרי שהוא מאמת זו אחר זו את כל השמועות על-אודות יכולות הלימוד יוצאות הדופן של האלגוריתם של נטפליקס, מספק מנהל המוצר של החברה, טוד ילין, הצצה לחוש ההומור האירוני שלו. "ברשותכם", הוא פונה מעל הבמה שעליה הוא עומד ברומא אל העיתונאים מכל רחבי אירופה שישבו מולו, "אני אצרף אלינו את יוצרי הסדרה האהובה עליי 'מראה שחורה'".

על המסך שמאחוריו נפתח חלון, ודמויותיהם של צ'רלי ברוקר ואנאבל ג'ונס שישבו במשרדם שבלונדון, מביטים עלינו. "צ'רלי ואנאבל", הוא פונה אליהם, "אני מפנה את השאלה הבאה שלי דווקא אליכם משום שהסדרה שלכם עוסקת בהיבטים שונים של השפעת הטכנולוגיה על חיינו. הסברתי עכשיו לקהל שלנו פה שהממשק שכל מנוי של נטפליקס רואה מולו ייחודי; שהוא נתפר במיוחד עבורו על-פי הבחירות שלו. לכן, אני רוצה להראות לכם עכשיו כמה מהלוגואים של 'מראה שחורה' שמופיעים בממשקי המשתמש של המנויים של נטפליקס ברחבי העולם. מעניין אותי אם תצליחו לנחש על איזה מהם אנשים מקליקים יותר".

על המסך הופיעו כתריסר לוגואים. היו כמה וריאציות בשחור ובלבן שהתמקדו בדימוי הזכוכית השבורה; היה לוגו עם קלוז-אפ על עין אנושית ואחד אחר על לוגו של עין; היו שני סוגים של סמיילים על רקע של זכוכיות מנותצות והיו גם כמה גרסאות מינימליסטיות יותר, שבהן הופיע רק שם הסדרה בשחור או בלבן ובפונטים שונים.

ברוקר וג'ונס הצביעו על כמה מהלוגואים והסבירו מדוע לדעתם דווקא אלו מוצלחים יותר מהאחרים. ילין הנהן וחיכה שהם יסיימו. "האמת היא שעבור צופים חדשים, רוב הלוגואים האלו עובדים טוב", הוא אומר. "אנחנו כמובן משחקים איתם ומחליפים אותם כל הזמן בהתאם לבחירות הקודמות של הצופה, כדי לקלוע כמה שיותר לטעמו ולגרום לו להתחבר אלינו. הדבר המעניין שגילינו הוא שאצל הצופים הוותיקים שלכם - אלו שהצטרפו עכשיו לעונה הרביעית אחרי שהם ראו כבר את שלוש העונות הקודמות, ואנחנו כמובן יודעים בדיוק מי ראה מה, מתי ובמשך כמה זמן - הלוגו הכי אפקטיבי הוא פשוט שם הסדרה בלבן על שחור. זה אומר שבניתם מותג".

"למנויים שלנו יש בחירה עצומה", ילין ממשיך, "ולכן אנחנו ממנפים את כל מה שאנחנו יודעים על המנויים שלנו כדי לתפור עבור כל אחד מהם חבילה אישית, שתקלע כמה שיותר לטעמו ותגרום לו להמשיך ולהישאר מנוי שלנו. יש לנו 300 מיליון צופים ומבחינתי זו הזדמנות ללמוד. באמצעות המנוי שלי, למשל, צופים בפרופילים שונים אני, ואשתי, והבן והבת שלי, ואבא שלי. כשאני פותח את נטפליקס, האלגוריתם מציג לי את הדברים שכנראה מעניינים אותי. לאבא שלי או לאשתי למשל הוא מציג דברים אחרים לחלוטין כשהם נכנסים לפרופילים שלהם.

"אצל אוליבר, הבן שלי, הטעם משתנה במהירות. הוא בן 11 עכשיו והטעם שלו שונה בצורה משמעותית מהטעם שהיה לו בגיל 9 או בגיל 7. האתגר זה שהוא ירצה להשתמש בשירות שלנו למרות שהטעם שלנו משתנה, ולכן אנחנו חייבים להבין מה הוא עושה ולתרגם את זה לאפשרויות הצפייה שאנחנו מעמידים בפנים. אנחנו יכולים להראות למישהו 40 או 50 כותרים בבת אחת. זה חלק זעיר מתוך אלפי הכותרים שיש לנו בספרייה הווירטואלית, אז כדאי שהם יהיו רלוונטיים בשבילו".

ההצגה הכי טובה בעיר

אבל עם כל הכבוד ל"מראה שחורה" ולשאר הסדרות המקוריות החדשות של נטפליקס שהוצגו בשבוע שעבר בכנס שערכה החברה ברומא, המותג האמיתי שעמד במרכז היה כמובן זה של נטפליקס עצמה. בעיתוי מעולה מבחינתה, מפגן הכוח של החברה התקיים יומיים לאחר פרסום הדוח שמסכם את ביצועי הרבעון הראשון של 2018 והצביע על צמיחה מרשימה ביותר של שירות הסטרימינג הגלובלי.

הכנסותיה של נטפליקס ברבעון עמדו על 3.7 מיליארד דולר ונרשם בו רווח של 64 סנט למניה - עלייה של יותר מ-40% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. הרווח הנקי של החברה הגיע ל-290 מיליון דולר. הנתונים חשפו גם שמהלך הפריצה הגלובלי של החברה הצליח בגדול: פעילות החברה בארצות הברית סיפקה 1.8 מיליארד דולר מההכנסות, וסכום זהה הגיע מפעילותה בשאר העולם. ההכנסות מפעילות בינלאומית עלו ביותר מ-70% והן צפויות לעבור בקרוב את ההכנסות של החברה מהשוק האמריקאי.

בנוסף, נטפליקס דיווחה על עלייה של כ-27% במספר המנויים שלה, שעומד כעת על 125 מיליון איש ברחבי העולם; מספר המנויים מחוץ לארצות הברית זינק בכ-42% ועומד על 68 מיליון בעקבות התרחבות השירות למדינות רבות נוספות בשנה האחרונה, בהן גם ישראל. החברה צופה כי ברבעון השני יגדל מספר המנויים שלה ב-6 מיליון.

כך שכאשר ריד הייסטינגס מייסד ומנכ"ל החברה עלה לבמה, הוא חנך טור דה פורס של ממש. הוא סיפר שבמהלך 2018 החברה תשקיע כ-8 מיליארד דולר בתוכן והדגים את עומק מחויבותה לפריצה אל העולם שמחוץ לארצות הברית בכך שחשף שהשנה היא תעלה לשידור יותר מ-100 תוכניות חדשות שנוצרו ב-16 מדינות באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון. ובניגוד למנכ"לים אחרים של חברות ענק (שווי השוק של נטפליקס עומד על כ-143 מיליארד דולר), הייסטינגס לא היה צריך לזייף אופטימיות והתלהבות.

לא רק מפני שהוא אופטימי ונלהב מטבעו, ואפילו לא מפני שכל המדדים מצביעים על כך שהוא שוב הצליח בהימור הנועז שלו להמציא את נטפליקס מחדש. הסיבה האמיתית לחיוך הרחב שהיה מרוח על פניו של האיש השדוף והמזוקן הזה, הייתה העובדה שהוא יודע היטב שהחברה שלו היא הדבר הלוהט ביותר על הפלנטה בנקודת הזמן הנוכחית. והאירוע שהייסטינגס השיק שיקף את זה היטב. מצד אחד, נטפליקס היא חברת הייטק שמתבססת על אינטליגנציה מלאכותית פורצת דרך, תשתיות מתקדמות ויכולות דחיסה וביזור יוצאות דופן. מצד שני, היא גם חברת תוכן עם איכויות הוליוודיות נוצצות, ובתור שכזו, יש לה בשפע שני דברים שלחברות כמו גוגל או פייסבוק מעולם לא היה וכנראה שלעולם לא יהיה: סטייל וגרוב.

בניגוד לכנסים של ענקיות טכנולוגיה אחרות, שבדרך כלל מתקיימים באולמות כנסים אפרפרים או במלונות עייפים, בחרה נטפליקס לערוך את הכנס שלה בווילה מיאנה המפוארת ("טום קרוז התחתן בה עם קייטי הולמס!", טרחו להזכיר לנו שוב ושוב), שמשקיפה על רומא כולה ממרומי גבעה נישאת. הקייטרינג היה מוקפד, האלכוהול נמזג בשפע, ובמקום להיתקל בתור לבופה במהנדסי תוכנה בסוודרים, אפשר היה להתחכך בטאלנטים לבושים היטב מכמה מהסדרות החדשות של החברה.

"החלטנו לערוך את האירוע הזה ברומא משום שזו עיר שהציגו בה הצגות מאז תחילת ההיסטוריה", הסביר הייסטינגס. "עם הזמן ועם ההתקדמות הטכנולוגית, ההצגות הפכו לסרטי קולנוע. בהתחלה היו סרטים אילמים ואחר כך - למרות התנגדות - הטכנולוגיה התקדמה עוד יותר וקיבלנו סרטים עם פס קול. לאחר מכן הגיעה הטלוויזיה, ואז הטלוויזיה בכבלים, וכיום אנחנו בעידן טלוויזיית האינטרנט שיש בה יתרונות אדירים לעומת טלוויזיה רגילה וליניארית. יש לנו יכולת לספק מבחר גדול מאי פעם, לאפשר לאנשים לצפות בבינג'ינג ולתת להם לבחור על אילו מכשירים הם יצפו בתכנים שהם ירצו לראות".

הוא סקר בזריזות את ההיסטוריה של החברה ותיאר כיצד הפך אותה על ראשה עם השנים: מייסודה ב-1997 כספריית תקליטורי DVD שנשלחו בדואר למנויים; דרך הפיכתה לספקית שירותי סטרימינג ב-2011 ועד ההחלטה להפיק בעצמה תוכן מקורי ב-2012 (בניגוד למחשבה השגורה, "ליליהאמר" הנורבגית קדמה ל"בית הקלפים"). כבר ב-2012 החלה נטפליקס לחדור לאירופה, אולם הפריצה הגדולה שלה לעולם הגדול יצאה לדרך ב-2015, ומאז, נראה שאין דבר שיעצור אותה. על אף התחרות הקיימת מצד אמזון והתחרות העתידית מצד דיסני ואפל, די ברור שלפחות בשנים הקרובות תשמור החברה על מעמדה ככוח עסקי ויצירתי מוביל ברמה הגלובלית.

ראש בראש עם הסנובים מקאן

הכנס ברומא אומנם תוכנן עוד לפני שהנהלת פסטיבל קאן הודיעה על החלטה להדיר ממנו את הפקות המקור של נטפליקס, אבל התזמון שבו הוא נערך - שלושה שבועות בלבד לפני פתיחת הפסטיבל הקולנועי החשוב ביותר של העולם הישן - איפשר להייסטינגס לתקוע אצבע ארוכה לתוך עינם של הטהרנים והשמרנים האירופאים. בעוד שהם מיצבו את עצמם בתפקיד שומרי החומות של הכללים המקודשים של פעם (סרטים שלא יוקרנו בבתי קולנוע בצרפת לא יוכלו להשתתף בתחרות), נטפליקס השתמשה בדחייה כדי למצב את עצמה ככוח גלובלי חדשני ופורץ דרך.

"גבולות גיאוגרפיים לא מעניינים אותנו", אומר הייסטינגס. "מה שמעניין אותנו זה ליצור תוכן, להפיץ אותו מיד, בבת אחת ובמחיר נוח בכל העולם, ולאפשר לכל אחד בכל מקום לספר סיפורים. אחרי ליליהאמר, כשראינו שאנחנו יכולים להפיק סדרה נורבגית ולהצליח איתה בכל העולם, הבנו שאנחנו יכולים לעשות את זה עם סדרות מקומיות אחרות שנזרים לכל מקום בעולם ושנגיע איתן לצופים שונים, שדוברים שפות שונות".

וילין מחדד: "קחו למשל את 'סובורה' האיטלקית - אחת מהסדרות החדשות שלנו שיעלו השנה. לא הפקנו אותה כדי לפנות לקהל האיטלקי. הפקנו אותה כדי לפנות לצופים שאוהבים סדרות על פשע ועל שחיתות, ומהנתונים שלנו אנחנו יודעים טוב מאוד שאנשים בכל העולם אוהבים את הנושאים הללו".

"נטפליקס פועלת על כ-1,700 סוגי מכשירים שונים", אומר ילין. "אתה מתחיל לראות משהו בסלון בטלוויזיה, עובר לראות אותו במיטה בטאבלט, ואז ממשיך לראות אותו למחרת בבוקר על הטלפון שלך ברכבת. אנחנו יודעים בדיוק באיזו נקודה הפסקת ומאפשרים לך לקחת את התוכן שלך לכל מקום ובכל צורה. זה אחד מהאתגרים הטכנולוגיים שאנחנו מתמודדים איתם, אבל יש לנו כאמור גם אתגרים בתחום התוכן".

האם איסוף הררי המידע הזה, עיבודו באמצעות האלגוריתמים המתקדמים של החברה וגזירת המסקנות העסקיות והתוכניות שמתקבלות מהם לא יביאו בהכרח לנטפליקסיזציה - השטחה של התוכן שמספק השירות על מנת לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר?

באופן טבעי, היוצרים האירופאים של הסדרות החדשות של נטפליקס מעדיפים להתמקד ביתרונות. "הסדרות האירופאיות בדרך כלל מאוד פרובינציאליות למעט אלו שנוצרות בסקנדינביה וכמובן שבבריטניה", אומר פרנסואה פלורנטיני שיצר את Generation Q, "נטפליקס מאפשרת לשחרר את הגבולות של הטלוויזיות המקומיות ולפרוץ לעולם. כיוצרים מקומיים, לא הייתה לנו אפשרות לעשות את היצירה שלנו כפי שהיא במדינה שלנו ובטלוויזיה שלנו". סיגי קאמל שהפיק את Dogs of Berlin הגרמנית הסכים: "עשינו תוכנית שהיא קצת כמו 'שוברים שורות'. הגיבורים בה בעייתיים יותר ומורכבים יותר. אני לא מכיר דמויות כאלו מתוכניות טלוויזיה שמשודרות בטלוויזיה הגרמנית".

על אף שאפילו האלגוריתם הפנימי שלי ניחש איזו תשובה אקבל לשאלתי הבאה, ביקשתי בכל זאת מבכירי החברה להתייחס לטענות ברוח דומה שמנויי נטפליקס משמיעים זה זמן על מגוון דל מדי. "אני לא רואה דמיון בתוכן שלנו", אומר הייסטינגס. "מה שאני רואה זה אנשים שמנסים ליצור תוכניות שיבלטו מעל השאר".

סינדי הולנד, סגנית הנשיא לסדרות מקוריות, מוסיפה כי "קבוצות שונות בחברה מוציאות לדרך פרויקטים שונים. יכול להיות שאפשר לקבל את הרושם שיש אצלנו הרבה דברים דומים אם קורה שפרויקטים שעוסקים בנושאים מסוימים יוצאים למסכים סמוך זה לזה, אבל אם תיקח צעד לאחור ותראה את כל ההיצע שלנו, אתה תראה שהוא די מגוון.

"רוב תהליך בחירת התוכן שלנו מתקיים בלוס אנג'לס, בסינגפור ובאמסטרדם. האחראים במרכזים הללו טסים למדינות שבאותו אזור, נפגשים עם מפיקים, ואז בוחרים את מה שאנחנו מחפשים מתוך ההיצע. מה שאנחנו מחפשים - לא משנה מאיזו תרבות - זה סיפורים טובים ודמויות טובות שאנשים מכל העולם יכולים להתחבר אליהם. דרך התהליך הזה אנחנו מאמינים שאנו מאפשרים ליוצרים להיות אותנטיים ולספר סיפורים שרלוונטיים למקום שממנו הם מגיעים, אבל גם לפנות לקהלים רחבים במקומות אחרים בעולם".

ילין אומר שהוא רואה את המערכת שמפעילה את החברה כמירוץ שליחים. "אנשי התוכן שלנו מפיקים קטלוג מדהים. אנחנו לוקחים את הקטלוג הזה ומוציאים ממנו את המיטב עבור המנויים שלנו. כשאתה מפעיל שירות שמתבסס על מנויים, אתה רוצה לרצות אותם כדי שהם לא יפרשו וימשיכו את המינוי. הם יישארו עם נטפליקס אם נספק להם ערך, וזה אומר שהם יראו יותר תוכן שהוא יותר מגוון. אנחנו נפגשים עם אנשי התוכן כל הזמן ואנחנו מסבירים להם מה הולך טוב ומה פחות, אבל זה התפקיד שלהם להחליט מה לעשות עם זה".

אתה לא חושש שצורת הפעולה הזו תיצור תוכניות לפי נוסחת נטפליקס, שעם הזמן תביא לכך שהתוכן של החברה יהיה פחות אדג'י?

"אומר לך איך אנחנו נמנעים מזה, וזה פחות קשור לאלגוריתם או לדאטה אלא לתרבות הארגונית שלנו שהיא חשובה מאוד להצלחה של נטפליקס. אנחנו נותנים לאנשים את היכולת לקבל בעצמם את ההחלטות. באולפנים מסורתיים רבים יש לך את המנכ"ל שכל החלטה גדולה מגיעה אליו והוא זה שמחליט אם הוא ייתן אור ירוק או אור אדום לפרויקט. אצלנו זה לא ככה. יש קבוצה גדולה של אחראים על תוכן בנטפליקס, והם נמצאים מסביב לעולם. יש לנו תקציב תוכן של 8 מיליארד דולר, אבל הוא מחולק. יכול להיות אדם שאחראי על 100 מיליון דולר ומישהו אחר שיהיה אחראי על 200 מיליון דולר. אם יש לך גיוון בין האנשים שמקבלים את ההחלטות הללו יהיה לך גיוון עולמי".

כל שם והאחוזים שלו

נטפליקס ידועה אומנם ביכולת שלה להמציא את עצמה מחדש לאור התנאים המשתנים, אולם נראה שהפעם היא מתכוונת לדבוק במודל העסקי הנוכחי שלה למרות התחרות המתקרבת. "אנחנו היינו החלוצים של התחום הזה וכעת כל גאפ"א - גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון - יוצרים תוכן ודולקים בעקבותינו, וחברות מדיה גדולות כמו דיסני גם נכנסות לתוכו, כך שהאסטרטגיה שלנו צריכה להיות מיקוד", אומר הייסטינגס. "אנחנו צריכים לעשות רק מעט דברים, אבל לעשות אותם ממש טוב. פשוט לעשות סרטים וסדרות טלוויזיה בקנה מידה גלובלי. נעשה ריאליטי ותוכניות אירוח, אבל לא נעשה חדשות, ספורט ומוזיקה. אין לנו גם תוכניות להעלות מחירים או לשלב פרסומות. התשובה שלי על השאלה הזו די משעממת. אותו הדבר, פשוט יותר תוכניות".

הולנד אומרת שנטפליקס ערוכה לתחרות מצד ענקיות התוכן הגדולות והיא אינה חוששת מפגיעה משמעותית בלקוחות כתוצאה מהוצאת תוכן של גופים שכעת יתחרו בחברה. "יש לנו הסכמים קיימים עם דיסני ועם פוקס שימשיכו להתקיים גם לתוך העתיד. תוקפם של הסכמים שונים יפוג במועדים שונים, כך שלא נראה רעידת אדמה שתגרום לכל התוכן של שתי החברות הללו להיעלם מהשרתים של נטפליקס בין לילה. אנחנו התכוננו לרגע הבלתי נמנע שחברות מסוימות יפסיקו לתת לנו רישיונות לשימוש בתוכן שלהן, וזו אחת הסיבות שגרמו לנו להיכנס מלכתחילה לתחום הפקת התוכן המקורי - כך שזה לא משהו שמפתיע אותנו במיוחד או מדאיג אותנו במיוחד".

באופן מקרי, דווקא הזווית הישראלית בנטפליקס מדגימה היטב את השינוי שהחברה עברה בשנה האחרונה, ושנועד לאפשר לה להתמודד בצורה טובה יותר עם התחרות הקשה שתהיה לה בקרוב. בעוד ש"פאודה" - הסדרה הישראלית הראשונה שמשודרת בה נרכשה מהיוצרים, פרנסי נטפליקס החליטו להפיק בעצמם את הסיפור הישראלי השני של הרשת, שבו יגלם הקומיקאי הבריטי סאשה ברון כהן את דמותו הטרגית של המרגל אלי כהן.

בתחום הדוקומנטרי המצב דומה. בעוד שב-2017 יצאה נטפליקס למסע רכש רחב היקף של סרטים דוקומנטריים, השנה החליטו שהחברה תפקיד בעצמה את רוב הסרטים התיעודיים החדשים שלה. "הסיבה לכך", אומרת הולנד, "היא שאנחנו רוצים זכויות גלובליות, ובדרך כלל כשהציעו לנו תכנים קיימים, הבעיה הייתה מלאכת טלאים של זכויות הקרנה, כך שיכולנו להציג את התכנים הללו בחלק מהמדינות ובחלק לא. זה גרם לנו לזוז במעלה הזרם לנקודת המוצא כדי שנוכל להציג למנויים שלנו את אותו תוכן בכל מקום בעולם".

אתגר אחר שעמו מתמודדת נטפליקס - ושעצם הדיון בו חושף עד כמה החברה מתפקדת כיום כראש החץ של הגלובליזציה הדיגיטלית החדשה - עוסק בקשיי השפה, שעליהם צריך להתגבר כשמספקים שירות אספקת תכנים כלל עולמי. "בעוד ש'בית הקלפים' יצאה לשוק בשבע שפות, אנחנו מוציאים עכשיו לשוק את "אבודים בחלל" ב-28 שפות", אומר ילין. "מבחינתנו, זה אומר שאנחנו לא רק צריכים לספק תרגום או דיבוב, אלא גם להבין איך עושים את זה נכון במקומות שונים בעולם.

"פעם דיבוב בארצות הברית היה תחום מת, אבל החלטנו לבדוק אם אנשים ירצו לראות תכנים זרים בארצות הברית עם דיבוב. גילינו ש-81% מהצופים האמריקאים של 'דארק' הגרמנית רואים אותה עם דיבוב לעומת 44% מהצופים של 'בית הנייר' הספרדית. בגרמניה למשל, 75% מצופי '13 סיבות למה' האמריקאית ראו אותה עם דיבוב, 13% עם כתוביות ו-9% עם דיבוב וכתוביות, אבל בצרפת הנתונים היו שונים. גם סוגי הדיבוב שונים ממדינה למדינה ואנחנו צריכים לדעת מה עובד איפה. בפולין למשל מנמיכים קצת את הקול של השחקנים הזרים ומשתילים מעליהם שכבה של קריין נייטרלי שמקריא את השורות של השחקנים. ככה הם רגילים".

אבל ההתאמה של נטפליקס לשפה המקומית אינה עוצרת בהתאמת הכתוביות או הדיבוב. האלגוריתם מספק למקבלי ההחלטות בחברה גם תובנות שיווקיות יקרות ערך אחרות. כך למשל הסדרה הספרדית "נערות הכבלים" זכתה לבדיקה מעמיקה. כשהיא הוצגה למנויים בארצות הברית בשמה המקורי Chicas de Cabales, ביצועיה אכזבו. אחרי שנטפליקס שינתה את השם ל-Cable Girls, שיעור ההקלקה על הסדרה זינק ב-22%. בבריטניה, אגב, נרשמה עלייה של 19% לאחר השינוי.

"האם אנחנו תמיד עושים את זה? לא, אבל כשאנחנו עושים את זה, אנחנו בודקים את הדברים הללו בכל מקום ומקבלים תוצאות מעניינות. כשהצגנו את Friends From College בשם מקומי בשפה של המדינה שבה הקרנו אותה, רשמנו עלייה של 12% בשיעור הצפייה בדנמרק, אבל רק 2% בגרמניה. בצרפת הייתה דווקא ירידה של 10% ובהולנד ירידה של 14%.

"כל ניסוי כזה מלמד אותנו המון על ההעדפות של הצופים. כל הזמן יש לנו היפותזות לגבי מה יגרום לאלגוריתם לעבוד טוב יותר, ולכן אנחנו כל הזמן בודקים מה יעיל יותר. בכל יום חמישי בבוקר הצוות שלי מדווח לי על תוצאות הבדיקות האחרונות שהם עושים".

"כל מה שיש לנו זה היסטוריית צפייה" | הייסטינגס מתייחס אל סוגיית הפרטיות

לצד תפקידו בנטפליקס, ריד הייסטינגס הוא חבר בדירקטוריון של פייסבוק זה שנים - מה שהופך אותו לדמות שמאוד מעניין לשמוע מה יש לה לומר נוכח שערוריית קיימברידג' אנליטיקה שבה מעורבת החברה, אולם הייסטינגס מסרב בתוקף להתייחס. מה שהוא כן מסכים לומר, מתייחס אל נטפליקס ואל העובדה שלדבריו, המידע האישי שנמצא ברשותה וכולל שמות של אנשים, מספרי כרטיסי אשראי ומידע רב על העדפות התוכן שלהם, נשמר היטב.

"נושא הפרטיות היה חשוב לנו תמיד", הוא אומר, "ויש לנו הרבה אנשי אבטחה - במיוחד אחרי הפריצה לשרתים של סוני לפני כמה שנים (בזמנו, יוחסה הפריצה לסוני לצפון קוריאה בעקבות עלבונה מהקומדיה "הראיון" של האולפנים). בעקבות מה שקרה להם, חיזקנו את האבטחה אצלנו. אנחנו עושים תוכן שנוי במחלוקת ויכולנו להיות מטרה ל'שחקן מדינתי'".

מה לגבי סתם האקרים וגנבי זהויות? "משום שאנחנו לא מוכרים מודעות", מתייחס הייסטינגס, "אנחנו לא מנסים לבנות פרופיל מלא שלך, כך שכל מה שיש לנו זה היסטוריית צפייה - שזה די הרבה - אבל היא נועדה לחזות מה תרצה לראות בעתיד. אתה יכול לראות את ההיסטוריה שלך בחשבון שלך ואם אי פעם תרצה להיכנס למצב שבו אתה לא מרוצה מההמלצות שלנו, אתה פשוט פותח חשבון חדש והוא יתחיל איתך מההתחלה - ופשוט תראה את הסדרות הכי פופולריות באותו רגע".

"הם לא רוצים אותנו שם" הייסטינגס מתייחס אל ההיעדרות של נטפליקס מהשוק הסיני

אחד הפילים הגדולים בחדר הוא בעצם דרקון: סין היא השוק המשמעותי היחיד שבו נטפליקס אינה פועלת, ו"נכון לעכשיו", כפי שאומר הייסטינגס, "אין לנטפליקס תוכניות להיכנס לסין. הם לא רוצים אותנו שם כמו שהם לא רוצים את פייסבוק. לאפל ולדיסני היו שירותי סטרימינג בסין ושניהם נסגרו. אני לא חושב שזה בגלל סרטים מסוימים שהם הראו שם אלא בגלל שהממשלה שם החליטה שהיא לא רוצה שירותי מדיה זרים שיפעלו במדינה".

מה תעשו אם יזמינו אתכם לפעול בסין בתנאי שתוציאו תכנים מסוימים מהקטלוג?

"ממשלת סין לא מתכוונת לשנות את הקו שלה בזמן הקרוב. ויתרנו על סין. אנחנו נותנים רישיונות לשימוש בתוכן שלנו לשירותים קיימים בסין, אבל יהיו להם זכויות הקרנה רק בסין".