הנקראות ביותר

המירוץ התזזיתי להתמחות: הסטודנטים מבר-אילן ות"א מככבים

"המירוץ להתמחות" שבר השנה שיאים חדשים: משחקי חיזור בין המתמחים לעתיד לבין המשרדים; ערבי קוקטיילים, כנסים, הרצאות - ואפילו הפרקליטות הצטרפה למאבק על המצטיינים ● "גלובס" בשיתוף "קודקס" מסכם את החודש החם של הסטאז'רים ● פרויקט מיוחד

סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב / צילום: איל יצהר
סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב / צילום: איל יצהר

בחודש שעבר נהרו כ-3,500 סטודנטים למשפטים לראיונות ברחבי הארץ, כדי לשריין לעצמם מקום התמחות לשנת 2019. 73% מתוכם גויסו למשרות התמחות במגזר הפרטי: כ-37% "בני מזל" (מהמגויסים למגזר הפרטי) התקבלו להתמחות בעשרת משרדי עורכי הדין הגדולים.

הנתונים האלה משקפים את "המירוץ להתמחות" שמתקיים כל שנה בחודש מארס, ושבמסגרתו מתרוצצים אלפי הסטודנטים למשפטים בין משרד למשרד, כדי לתפוס את משרת ההתמחות המבוקשת ביותר.

איך זה נראה בשטח?

מנתונים שנאספו בשיתוף-פעולה עם מוסדות הלימוד המובילים (לפי מדד הציונים של מבחני הלשכה האחרונים), ובשיתוף עם חברת "קודקס", המובילה בתחום ההשמה המשפטית, עולה מירוץ תחרותי, אינטנסיבי, שכולל מפגשים עם מעסיקים, אירועים, עומס של מידע ו"משחקי חיזור" אחרי הטובים ביותר.

המידע שאספה קודקס מקיף כ-3,000 סטודנטים בשנתון, ועל-פי הנתונים, כל סטודנט הגיש מועמדות ל-38 משרות שונות בממוצע; והתראיין בסופו של דבר אצל תשעה מעסיקים שונים.

בכל שנה, המירוץ להתמחות מגיע לשיאו ב-15 במארס, בשלב הנחשב לצומת משמעותי בעתיד המקצועי של אותם סטודנטים בהווה, ועורכי דין לעתיד. עד אז מתקיים תהליך ממושך ומורכב של הכנות, אירועים וגישושים הדדיים, המתנהל, במקביל, במוסדות הלימוד השונים למשפטים ברחבי הארץ.

עוד בנושא דין וחשבון


חלוקה בין מקומות התמחות-גיום 2019
 חלוקה בין מקומות התמחות-גיום 2019

מבול של הזמנות לאירועי השמה

כבר בחודשי הקיץ, יותר מחצי שנה לפני מועד המיון הרשמי להתמחות, מתחילים להתקיים אירועי ההשמה הראשונים במוסדות הלימוד. הסטודנטים מקיימים מפגשים בלתי פורמליים עם מתמחים, עורכי דין, ושותפים בכירים במשרדי עורכי הדין, שומעים על תחומי העיסוק השונים של כל משרד, ומקבלים מושג לגבי תנאי ההעסקה ואופי העבודה השונה ממקום למקום.

מיד עם תחילת השנה השלישית ללימודים, הסטודנטים מוצפים במבול של הזמנות לאירועי ההשמה השונים, המאורגנים במקביל על-ידי מוסדות הלימוד, חברות ההשמה בשיתוף עם המעסיקים, והמעסיקים עצמם. זאת, כאשר ככל שמדובר בסטודנטים המצטיינים יותר (ממוסדות לימוד מובילים, ועם ממוצע ציונים גבוה וקורות-חיים מרשימים), הם זוכים לזימונים לאירועים רבים ו"אקסקלוסיביים" יותר.

בין האירועים - לדוגמה - היכרות וסיורים לסטודנטים מצטיינים במשרדים, ירידי מעסיקים במוסדות הלימוד, ערבי קוקטיילים עם שותפי המשרדים, ימים פתוחים ביחידות שונות במגזר הציבורי, כנס סטודנטים מצטיינים שמתקיים בפרקליטות המדינה, ועוד.

קחו נשימה ארוכה - רק התחלנו.

הסטודנטים המחושבים באמת, מכלכלים את צעדיהם זמן רב מראש, ומעידים שהמירוץ למקומות ההתמחות הנחשקים ביותר, מתחיל למעשה כבר כמה שנים מוקדם יותר, עוד בשלב של בחירת מוסד הלימודים. הנתונים, אשר חלקם מובאים כאן לראשונה, על מידת ההצלחה של בוגרי הפקולטות השונות להתברג למשרות ההתמחות הנחשקות, ואחוזי ההצלחה במבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין - משמשים כיום כמדד אובייקטיבי שהמועמדים האיכותיים מביאים בחשבון בבואם לבחור את מוסד הלימודים המועדף עליהם.

מהנתונים עולה, בין היתר, כי קיים מאבק צמוד בין הסטודנטים בצמרת האוניברסיטאות על מקומות ההתמחות הנחשקים, ובהם עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בארץ. השנה, בתום המיונים, מתברר כי הסטודנטים מאוניברסיטת בר-אילן ומאונירסיטת תל-אביב הצליחו לכבוש את רוב הכיסאות המבוקשים במשרדים אלה לשנת 2019 - 43% מהסטודנטים מבר-אילן התקבלו להתמחות בעשירייה המובילה; ו-40% מאוניברסיטת תל-אביב. אחריהם התמקמו בכיסאות ההתמחות ב"ביג-10" הסטודנטים מהאוניברסיטה העברית (34%) ומהבינתחומי (32%). במגזר הציבורי מככבים בצמרת, הסטודנטים של אוניברסיטאות אחרות - 50% מהסטודנטים באוניברסיטת חיפה התקבלו למשרות התמחות במדינה; ו-50% מהסטודנטים באוניברסיטה העברית.

חלוקה בין מגזר הפרטי לציבורי
 חלוקה בין מגזר הפרטי לציבורי

מקצה שיפורים בלתי נגמר לקורות-החיים

עם זאת, המשפטנים לעתיד המכוונים גבוה יותר, למשרות ההתמחות הנחשקות בבית המשפט העליון, מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, לשכות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, וכן התמחות צמודה לעורכי הדין הבכירים והמובילים בשוק הפרטי - לא יכולים להסתפק בקבלה ללימודים במוסד מובחר בלבד. מבחינתם, זוהי רק יריית הפתיחה למירוץ התזזיתי שהם מנהלים לאורך השנתיים הבאות, עד לקו הסיום של מציאת מקום התמחות.

מדובר למעשה במקצה שיפורים בלתי נגמר לקורות-החיים, או כפי שמכנים זאת הסטודנטים "השגת שורות" לקורות-החיים שלהם. ה"שורות" שהסטודנטים מנסים להשיג כוללות, בין היתר, משרות עוזרי הוראה או עוזרי מחקר, השתלבות כעורכי משנה בכתבי-עת משפטיים, השתתפות בקליניקות מעשיות, התנדבות בארגונים שונים בתחום המשפטי, משרת סטודנט במשרד עורכי דין או במגזר הציבורי על-מנת לצבור ניסיון והיכרות עם הצד הפרקטי של העשייה, ועוד.

כל זאת נעשה כדי לבלוט ולהצליח לתפוס את הכיסאות הבודדים במקומות ההתמחות המבוקשים ביותר.

לדברי מנהלת מחלקת מתמחים בקודקס, עו"ד דנה גוטרמן, קיים דירוג ברור בקרב הסטודנטים למקומות ההתמחות המבוקשים ביותר. "בית המשפט העליון נמצא במקום הראשון; ויש מספר יחידות מבוקשות ביותר במגזר הציבורי, חלק גדול מהן במשרד המשפטים, ובהן מחלקת הבג"צים, ייעוץ וחקיקה והמחלקה הבינל'. עוד בקרב היחידות המבוקשות במגזר הציבורי נמצאות גם כנסת ישראל, רשות ניירות ערך ולשכות נשיאי בית המשפט המחוזי".

לדברי עו"ד גוטרמן, בשוק הפרטי השתנתה מעט המגמה בשנים האחרונות. "אל סוגי המעסיקים המבוקשים ביותר בענף - לצד הביקושים הגבוהים שאנו מכירים למשרדים הגדולים מהעשירייה הראשונה והשנייה - הצטרפו השנה יותר משרדי בוטיק שמתמחים בנישה ספציפית. משרדי בוטיק נותנים מענה למתמחים שרוצים לעבוד באווירה אינטימית במשרד קטן יחסית, אך בלי להתפשר על רמת המומחיות המקצועית".

גוטרמן מוסיפה כי מבחינת תחומי התמחות, "המשרות המבוקשות ביותר הן בתחומי הליטיגציה המסחרית, הייטק ומשפט מסחרי; ובשנה האחרונה חזינו בעלייה בביקושים גם בתחום דיני העבודה".

התחרות הגוברת לאורך השנים על מקומות ההתמחות הנחשבים, לצד הריבוי בכמות הפקולטות והסטודנטים למשפטים בארץ, הובילו את מוסדות הלימוד המובילים להשקיע משאבים ניכרים בליווי הסטודנטים בתהליך ההשמה לקראת השיבוץ להתמחות, לרבות העסקת גורמי מקצוע מטעם הפקולטה, שזה כל תפקידם. 

בית משפט העליון
 בית משפט העליון

נקודת פתיחה לא שיוונית

בעוד רוב הסטודנטים מתלבטים כיצד לשלב בין קליניקה מעשית, להתנדבות כזו או אחרת ולמשרת עוזר/ת מחקר או עוזר/ת הוראה, ישנם סטודנטים הנאלצים לעבוד על-מנת להצליח ולממן את שכר הלימוד, שכר הדירה, וההוצאות הנלוות.

אחד מהם, בוגר של אחד מהמוסדות המובילים, המתמחה כיום באחת מיחידות הפרקליטות, סיפר בשיחה שערכנו איתו: "את אומרת 'השגת שורות לקורות חיים' אבל אני יכול להגיד שלי ולהרבה מחבריי זה היה ברמה שגם לא נכנסים לשיעורים, כי צריך לעבוד במקום. אני עבדתי ב-60% משרה, כולל בסופי שבוע, כך שלא נותר לי הרבה זמן פנוי, ולא יכולתי לקחת על עצמי התחייבויות נוספות מעבר למטלות האקדמאיות הרבות ממילא. נאלצתי לוותר על תכניות העשרה מעניינות ביותר, שכן ידעתי שלא אוכל להתחייב אליהן כנדרש. בעצם נוצר מצב שמי שלא צריך לעבוד במהלך הלימודים לוקח חלק בהרבה פעילויות, וזוכה לפתח את עצמו ולהעשיר את קורות חייו, והסטודנטים שצריכים לפרנס עצמם ולעבוד תוך כדי הלימודים, לא זוכים להשתתף בתוכניות האלה, ובקושי עומדים בחובות האקדמאיים שלהם."

אחוזי מעבר
 אחוזי מעבר

בר-אילן: העדפה גוברת למגזר הפרטי

על אף התדמית ה"ציבורית" של הסטודנטים למשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, מהנתונים שנאספו בפקולטה בשנים האחרונות עולה סיפור אחר - של מגמת עלייה בעניין שמגלים הסטודנטים במשרדים הפרטיים. כך, השנה מובילים הסטודנטים שלה בשיעור שסגרו התמחות באחד מעשרת המשרדים הגדולים בדירוג המשרדים לפי מדד Dun's100 - 43% מהסטודנטים למשפטים.

דיקן הפקולטה למשפטים בבר-אילן, פרופ' אורן פרז, מסר ל"גלובס" כי "הסטודנטים בבר-אילן מגלים בשנים האחרונות העדפה גוברת למגזר הפרטי, והם מבוקשים מאוד במשרדים המובילים בתל-אביב. נתון זה מבטא את הקשר ההדוק בין הפקולטה לבין המשרדים, כאשר ב'תוכנית העמיתים' של הפקולטה חברים שורה של משרדים מובילים, לרבות מיתר, הרצוג-פוקס-נאמן, ש. הורוביץ, יגאל ארנון, שיבולת וגורניצקי.

במקביל למיזמים עם המגזר הפרטי, יש בפקולטה גם שורה של מיזמים עם המגזר הציבורי, ובהם קליניקה בשיתוף מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים; סדנת הליך החקיקה הלכה למעשה עם הלשכה המשפטית של הכנסת; וכן קליניקות בשיתוף פרקליטות המדינה, עם פרקליטות מחוז ירושלים ועם הסנגוריה הציבורית. באופן עקבי כשליש מהסטודנטים בוחרים להתמחות במגזר הציבורי".

חיפה: נתח משמעותי במחלקות טכנולוגיות

בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה מסתמן עניין הולך וגובר בקרב הסטודנטים שלה לתחום המתפתח של משפט וטכנולוגיה, ולתחום הסייבר. המגמה אינה מקרית, וקשורה לשילוב של קורסים ייחודיים העוסקים בתחומים אלה, לצד הפעלת קליניקה מעשית למשפט, טכנולוגיה וסייבר, הפועלת בחסות המרכז המחקרי למשפט ולטכנולוגיה, הפועל בפקולטה. לאור זאת, הסטודנטים בפקולטה מהווים נתח משמעותי מכמות המועמדים והמתמחים שמתקבלים למחלקות הטכנולוגיות במשרדי עורכי הדין המובילים, לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ולמחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה נמסר: "תוצאות ההשמה לשנה זו מעידות שוב על מצוינות תלמידי הפקולטה, אשר השתלבו ברובם ובמספרים גדולים במשרדים התל-אביביים הגדולים, כמו גם במשרדים חיפאיים מובילים. הדבר נובע מהחינוך המשפטי המעולה הניתן להם בפקולטה, אשר כולל גם דגשים על הייטק, סייבר וסוגיות מסחריות מתקדמות, ובכך מעניק להם כלים להתמודד עם התחומים החדשים ביותר בעולם המסחרי והעסקי.

"בנוסף, החינוך הקליני המעמיק והאיכותי הניתן בפקולטה, אשר מחזק גם את האחריות החברתית, נותן את אותותיו בהעדפת תלמידים רבים את השירות הציבורי, לרבות הסנגוריה הציבורית".

מתמחים בעליון: ת"א השאירה אבק לכל היתר

במבט לאחור על שלוש השנים האחרונות, הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב בולטים בעלייה העקבית ברמת העניין במגזר הציבורי לעומת הפרטי, מ-28% שבחרו לפני שנתיים להתמחות במגזר ציבורי, לזינוק של 38% השנה. גורמים בפקולטה מסבירים, ש"ניתן לייחס עלייה זו גם לשיתופי-פעולה שהפקולטה מקיימת בשנים האחרונות עם המגזר הציבורי, כמו מפגש של סטודנטים שנה א' עם פרקליט המדינה, כחלק מ'שבוע האוריינטציה' לקראת תחילת הלימודים; וקורסים וקליניקות הנעשים בשיתוף עם מחוזות שונים של הפרקליטות".

נתון נוסף המהווה מקור לגאווה בפקולטה למשפטים באונירסיטת תל-אביב, הוא ה"ניצחון" במאבק היוקרתי על כמות המתמחים שמתקבלים לבית המשפט העליון. על אף המספר השולי של המתמחים המתקבלים לעליון בכל שנה (כ-30), מדובר בתחרות שהפקולטות לוקחות ברצינות רבה. לאחר שנים של מאבק צמוד בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת תל-אביב, הסטודנטים שלה הצליחו השנה להשאיר אבק לחבריהם מהבירה, עם 17 מתמחים בעליון, לעומת 8 בלבד מהעברית.

בהקשר הזה מציינים בתל-אביב: "השנה התקבלו 17 סטודנטים וסטודנטיות להתמחות הנחשקת והמבוקשת בבית המשפט העליון; סטודנטים רבים השתלבו ביחידות יוקרתיות במשרד המשפטים, דוגמת לשכת פרקליט המדינה, לשכת היועמ"ש, משנים ליועמ"ש, יחידות שונות בפרקליטות המדינה, פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), וחלק הארי סגרו התמחות באחד מהמשרדים הגדולים והמובילים בארץ".

העברית: המראיינים מהמרכז באים במיוחד

באוניברסיטה העברית מפעילים זה מספר שנים מנגנון ראיונות "אין-האוס", שבמסגרתו נציגים ממשרדי עורכי הדין המובילים מאזור המרכז באים לראיין את הסטודנטים בפקולטה עצמה. נוסף לכך שהתהליך מתבצע בניהול גורמים מקצועיים מטעם הפקולטה, המוודאים שכל הסטודנטים מקבלים הזדמנות שווה להתראיין למשרדים השונים, מדובר ב"מפגן כוח" מרשים של הפקולטה, שהסטודנטים שלה זוכים לשירות ה-VIP מהסוג הזה. דבר שחוסך להם את ההתרוצצות המתישה בין הראיונות במשרדים הפרטיים בתל-אביב, ובין הראיונות ליחידות המגזר הציבורי בירושלים.

דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכאיל קרייני, מסר ל"גלובס" כי "באופן מסורתי הסטודנטים של העברית שואפים להגיע למשרדים המובילים, וכן, במספרים לא מבוטלים גם לשירות הציבורי. אני מתפעל מהשאפתנות של התלמידים שלנו, שהחל מהיום הראשון שלהם עושים הכול כדי להפוך למשפטנים מובילים, אם זה בשילוב בין לימודי משפטים ללימודי חוג נוסף, אם זה בהתנסות מעשית באחת הקליניקות, אם זה בהתנדבות בתוכנית 'ברירה' (שבה הסטודנטים מסייעים משפטית לאוכלוסיות שונות בירושלים, ב' ש'), והרצון לעזור לנוער בסיכון, ואם זה במציאת מקום ההתמחות המאתגר ביותר".

הבינתחומי: אוריינטציה כלכלית-עסקית

בעוד הסטודנטים באוניברסיטאות נדרשים לוויתורים ולתיאומים מורכבים כדי לשלב את לימודי המשפטים עם לימודים לתואר נוסף, המרכז הבינתחומי מציע לסטודנטים שלו, לשלב את לימודי המשפטים עם לימודי מנהל-עסקים, כלכלה, ממשל או פסיכולוגיה - והכול במסגרת מסלולי לימודים מובנים ומתואמים.

נראה, שהאוריינטציה הכלכלית-עסקית של רוב התוכניות, עושה את שלה, ומובילה את הסטודנטים להעדפה ברורה של המגזר הפרטי. כך, בשנה האחרונה השתבצו כ-73% מהסטודנטים במשרדים הפרטיים.

דיקן בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי, פרופ' אמנון להבי, מסר ל"גלובס": "אנו גאים בביקוש הגבוה לסטודנטים שלנו במשרדים הגדולים, הנובע - לפי המשוב שאנו מקבלים מהמשרדים - מהחינוך הבינתחומי, ומהערך המוסף שמביאים הבוגרים שלנו, שלומדים בתוכניות המשלבות בלימודי המשפט תחומי ידע נוספים, כמו חשבונאות ומנהל-עסקים.

"לצד ההצלחה במגזר העסקי, חשוב לנו לראות את בוגרינו משתלבים גם במגזר הציבורי, ואנו מעודדים אותם להגיע לתפקידים בפרקליטות המדינה ובמחוזות הפרקליטות, ברשות ניירות ערך ועוד".

הפרקליטות: לא נשארים "מחוץ למשחק"

בשנים האחרונות הבינה פרקליטות המדינה - המעסיקה הגדולה ביותר של מתמחים במגזר הציבורי - שהיא אינה יכולה עוד להישאר "מחוץ למשחק" החיזורים אחר הסטודנטים המובילים, ושעליה לשפר את רמת החשיפה שלה כלפיהם, על-מנת למשוך אליה מועמדים איכותיים.

ראש יחידת הניהול בפרקליטות המדינה, עו"ד יריב רגב, אמר ל"גלובס": "אנו משקיעים מאמצים רבים באיתור ובגיוס מתמחים מצטיינים. חיזקנו מאוד את הקשר עם מוסדות הלימוד המובילים ויחידות ההשמה, וערכנו בשנים האחרונות, בין היתר, כנסי מצטיינים ארציים, 'בתים פתוחים' ביחידות הפרקליטות, וימי חשיפה והיכרות במוסדות הלימוד השונים.

"כתוצאה ישירה מפעולות אלה, ניכרת מגמת עלייה מובהקת בקליטת מתמחים מצטיינים. כמעסיק הגדול ביותר של מתמחים בשירות המדינה, כ-350 במספר, אנו פועלים נמרצות לגיוון אוכלוסיית המתמחים ולקליטת מתמחים מאוכלוסיות הזכאיות להעדפה מתקנת.

בשנים האחרונות מתמחי הפרקליטות מובילים בקביעות את טבלת אחוזי המעבר של בחינת לשכת עורכי הדין. שיעור המעבר של כלל הנבחנים בבחינה האחרונה היה 34%, כאשר שיעור מתמחי הפרקליטות עמד על 54%".

הליך המיון במשרד גדול: "נערכים כמו למבצע צבאי חצי שנה מראש"

לפני מספר שנים נכנסה לתוקפה הרפורמה בתהליך המיון של המתמחים, המחייבת את כל המעסיקים לראיין את המועמדים במקביל, במשך עשרה ימים, מאמצע חודש מארס. על-מנת לאפשר לסטודנטים "להתמיין" למספר רב ככל הניתן של מעסיקים, חל איסור על המעסיקים להפעיל לחצים או לסכם באופן סופי עם מועמדים, לפני שמסתיימים אותם 10 ימים.

עשרת הימים "הקריטיים" האלה דורשים היערכות מוקדמת של שני הצדדים - הסטודנטים והמעסיקים הפוטנציאלים. בעוד הסטודנטים מכתתים רגליהם ממשרד למשרד, נערכים המשרדים למרתון של ראיונות.

לדברי עורכי הדין אסף הראל ואביב אבידן-שליט, שותפים במשרד עורכי הדין מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל, מצוות ניהול המתמחים במשרד, אשר מגייס בכל שנה כ-50 מתמחים, מדובר ב"מבצע צבאי" ממש. "אנחנו נערכים כמו למבצע צבאי בערך חצי שנה מראש. ההכנות מתחילות בספטמבר, כשבחודשים הראשונים אנחנו בעיקר שולחים נציגים לאירועים במוסדות הלימוד ומארחים אצלנו סטודנטים".

לדבריהם, "במקביל, אנחנו מתחילים למיין את קורות-החיים שמתקבלים אצלנו (קרוב ל-1,000), ולאחר הסינון אנחנו מזמנים לראיונות כ-400 מועמדים, המוזמנים גם לערב חשיפה שמתקיים במשרד", שהוא השני בגודלו בארץ. בתהליך הראיונות במשרד מיתר משתתפים כ-40 שותפים, שמראיינים את המועמדים, כאשר כל מועמד מוזמן לשני ראיונות.

כך, לדברי עורכי הדין הראל ואבידן-שליט, "יוצא שאנחנו מקיימים כ-800 ראיונות בשנה. לאחר הראיונות אנחנו שומרים על קשר עם המועמדים המובילים, הליך המתבצע ישירות על-ידי השותפים. והמבצע מסתיים בשמונה בבוקר של יום ההודעות. אנחנו משקיעים המון משאבים, ומתייחסים לתהליך מאוד ברצינות, כי רואים במתמחים מקור גידול והון אנושי מאוד משמעותי במשרד, כך שמדובר בהשקעה לטווח ארוך. על אף הגידול בכמות הסטודנטים למשפטים, אנחנו עדיין מחזרים אחרי המועמדים האיכותיים, אפילו יותר מבעבר".

בנוגע לרפורמה בתהליך המיון של המתמחים, אומרים עורכי הדין הראל ואבידן-שליט: "יש דברים חיוביים: המועמדים מגיעים בשנה השלישית, כשהם יותר בשלים, מקבלים שהות לשקול את ההחלטה, ולא מפעילים עליהם לחץ כבר בראיון הראשון. אלה אלמנטים שמשרתים את כל הצדדים. אך עדיין יש מקום לשיפור בתהליך, בעיקר בשלב הסופי שמתבצע בבוקר שלאחר סיום שבוע הראיונות.

"ישנם מעסיקים שלא מקפידים על המועד הקבוע, מקדימים את התהליך, ומפעילים לחץ על המועמדים להתחייב בשלב מוקדם יותר. זאת שיטה שמתמרצת את שני הצדדים לעגל פינות, שלא לומר להפר את הכללים, על-מנת לקבל יתרון, ובעינינו זה פסול. לא כך צריכה להיראות דלת הכניסה של המועמדים להתמחות לעולם המשפט, וכדאי לבצע תהליך חשיבה לשיפור נקודה זאת".

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!