יום שחור לדמוקרטיה

פסקת התגברות שתאפשר חקיקת חוקים עוקפי בג"ץ שפוגעים בזכויות האדם תהיה בכייה לדורות

נפתלי בנט / צלם: אלכס קולומויסקי
נפתלי בנט / צלם: אלכס קולומויסקי

הרבה מאוד מלים נאמרו ונכתבו בשבועות האחרונים על היוזמה לחוקק פסקת התגברות, עד שבתוך ים המלל, קשה לפעמים להבחין בפרטים. אז קודם כל נעשה סדר - הוויכוח בעיקרו אינו על עצם החקיקה של פסקת התגברות, אלא ב-3 שאלות נלוות. הראשונה - האם להוסיף פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, או שמא לטפל במורכבות ביחסים בין הרשויות במסגרת חוק יסוד: החקיקה; השאלה השנייה נוגעת לסוגיית תזמון החקיקה שנעשה על רקע הכישלון בפתרון בעיית מבקשי המקלט; השאלה השלישית, והחשובה ביותר, היא איזה רוב מבין חברי הכנסת יידרש, לפי יוזמת החקיקה החדשה, כדי לחוקק חוק שהוא מנוגד לפסיקת בג"ץ.

הגישה הקיצונית - זו שמציגים שרת המשפטים איילת שקד, שר החינוך נפתלי בנט, וחלק משרי וחברי הכנסת של הליכוד - היא שיתאפשר לכנסת לחוקק חוקים שעלולים לפגוע בזכויות יסוד ובזכויות אדם, והמנוגדים לעמדה החוקתית של בג"ץ, ברוב של 61 חברי כנסת בלבד.

בפועל, אם להסתמך על דוגמאות העבר, זה אומר שהכנסת תוכל להורות ברוב של 61 מחבריה על כליאת מבקשי מקלט למשך שנתיים במתקני כליאה בדרום, למרות שבג"ץ קבע כי יש בכך משום פגיעה בלתי מידתית בזכויות האדם של הפליטים. זה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לחוקק חוק שאוסר על נשים להשתתף בקורס טיס למרות שבג"ץ קבע שמדובר בהפליה בוטה. זה אומר שהכנסת תוכל לחוקק, ברוב של 61 מחבריה, חוק שיאפשר למדינה להקצות משאבים באופן המבוסס על אפליה בין ערבים ליהודים.

הגישה הקיצונית הזו אומנם התקבלה היום בוועדת השרים לענייני חקיקה, אבל הסיכוי שפסקת התגברות בנוסח שבו מעוניינים בנט, שקד ולוין תעבור קריאה שנייה ושלישית בכנסת הוא קטן. זאת, לאור העובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון אינם מעוניינים בכך.

אבל אם בסופו של יום בכל זאת תחוקק פסקת התגברות שתאפשר חקיקת חוקים עוקפי בג"ץ שפוגעים בזכויות אדם ובזכויות הפרט באופן קיצוני, ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, זו תהיה בכייה לדורות.

עיתון "ישראל היום" המזוהה עם הימין, בישר היום לקוראיו כי "פסקת ההתגברות היא פסקת העצמאות". הכותרת נלקחה ממאמר שכתב דרור אידר, שטוען כי "בית המשפט השעה את הדמוקרטיה הישראלי ולקח לעצמו את הזכות להחליט על עתידנו ללא הסמכה. צריכה להיות דרך לתקן את טעויותיו - וזו פסקת ההתגברות".

אלה המצדדים בחקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, טועים גם בהבנת המושג "דמוקרטיה" וגם בהבנת המושג "עצמאות". העליונות הנורמטיבית שהעניקו הכנסת ובית המשפט העליון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, היא זו שמאפשרת את קיומה של ישראל כדמוקרטית, שכן אין דמוקרטיה ללא הגנה על זכויות היסוד של המיעוט מפני עריצות הרוב.

העליונות הנורמטיבית של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, גם מאפשרת במידה רבה את הגשמת חזון מייסדי המדינה בדבר האופן שבו צריכה ישראל להיראות ולהתנהג. בהכרזת העצמאות נאמר כי "מדינת ישראל תקיים שוויון חברתי ומדיני לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הוא דבר החקיקה המרכזי שמפרט את העקרונות הללו שבמגילה. החירות, כבוד האדם, שלמות הגוף, הקניין, הזכות לפרטיות, הזכות לשוויון, חופש הביטוי, כל אלה מוגנים על-ידי חוק היסוד מפני פגיעה בלתי מידתית שאינה ראויה.

וגם אם הסיכוי שפסקת ההתגברות בנוסח שעבר היום בוועדת השרים תיכנס לספר החוקים הוא קטן, הרי שעצם הקידום של יוזמת חקיקה כזו הוא יום שחור לדמוקרטיה הישראלית.