אם כבר חיית מעבדה, עדיף להיות עטלף

הדוח השנתי של המועצה הארצית לניסויים בבעלי חיים: מכרסמים וחיות שבעולם המערבי רגילים לאכול משוקמים פחות מבעלי חיים אחרים

ניסויים בבעלי חיים / צילום: Shutterstock
ניסויים בבעלי חיים / צילום: Shutterstock

הפורום הבין-אוניברסיטאי לקידום הרפואה, התומך בניסויים מחקריים בבעלי חיים, פרסם אתמול (ב') את הדוח השנתי של המועצה הארצית לניסויים בבעלי חיים במשרד הבריאות על מצב בעלי החיים בניסויים רפואיים בישראל. הדוח המפורט מאפשר לעקוב אחרי כל חיה וחיה הנמצאת בניסוי.

לפי הדוח, רוב בעלי החיים משוקמים לאחר הניסוי, אבל בחינת הנתונים מראה שגורל החיה תלוי מאוד במינה. מכרסמים וחיות שהעולם המערבי רגיל לאכול משוקמים פחות מחיות אחרות. מתוך כ-300 אלף המכרסמים ששימשו בניסויים רפואיים ובמחקרים אוניברסיטאיים בשנת 2017, רק עשרה הוחזרו לטבע ורק שניים הוצעו לאימוץ. היתר סיימו את חייהם לאחר או תוך כדי הניסוי (או שהם עדיין נמצאים בו).

בנוגע ליונקים גדולים, 35 קופים, כלב אחד ואפס חתולים הגיעו לניסויים קליניים ב-2017. הכלב עדיין בניסוי, ובין הקופים, 30 עדיין בניסוי, שלושה הומתו ושניים הועברו לשיקום. בנוסף נערכו ניסויים בכ-1,800 ארנבות, שרובן הומתו אך כ-80 הוצעו לאימוץ; 2,400 חזירים שרובם הומתו אך 700 הוחזרו לעדר, 3,600 פרות שימשו בניסוי וכולן חזרו לעדר. הגורל הטוב ביותר היה של העטלפים: 20 מתו בניסוי בעוד ש-248 הוחזרו לטבע.

43.6% מהמחקרים - לקידום הבריאות

המספר הכולל של בעלי החיים ששימשו לניסויים בישראל הוא כ-1.2 מיליון. על פי הדוח, ב-2017 חלה עלייה משמעותית בשימוש בבעלי חיים בניסויים, אך מדובר בעיקר בעלייה בשימוש בדגים (887 אלף דגים) שרובם הוחזרו ללהקותיהם בסוף הניסוי.

בשנת 2017 ניתנו 3,184 היתרים פעילים לביצוע מחקרים בבעלי חיים. 43.6% מהמחקרים שימשו לקידום הבריאות, לקידום הרפואה ולמניעת סבל; 46.7% לקידום המחקר המדעי; 8.3% לבדיקה או לייצור של חומרים או חפצים ו-1.4% לחינוך ולהוראה. בסולם חומרה של 1 עד 5, בהתאם לפוטנציאל הסבל של החיה, 8% מהמחקרים היו ברמה הנמוכה ביותר, 19% ברמה השנייה, 29% ברמה השלישית, 31% ברמה הרביעית ו-13% ברמה הגבוהה ביותר.

משרד הבריאות הקים ב-2013 קרן מחקר ייחודית המחלקת מענקים לפיתוח שיטות חלופיות לניסויים בבעלי חיים. לפי נתוני המועצה, הקרן מימנה עד כה 12 פרויקטים בתחום החלופות, במגמה לפתח שיטות שיאפשרו לצמצם את השימוש בבעלי החיים, בלי לפגוע בתוצאות המחקרים ובתקפותם.

אף שהדוח מציג כביכול שיפור במצב בעלי החיים, לטענת יו"ר הפורום הבין-אוניברסיטאי לקידום הרפואה, הוא מספר דווקא סיפור לא נעים על מצב המדע בישראל. לדברי פרופ' ג'ון פינברג (פרופ' אמריטוס מהטכניון וממפתחי התרופה לפרקינסון אזילקט), "הדוח משקף את המשך המגמה לקידום חלופות לניסויים בבעלי חיים, וזה מבורך, אולם לצערנו הקיפאון במספר בעלי החיים המשמשים בניסויים (למעט הדגים) אינו משקף רק מציאת חלופות אלא נסיגה כוללת במחקר הביו-רפואי במדינת ישראל".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988