"חסרים 900 מ' ש' להשוואת תנאי ילד בחינוך רגיל לחינוך מיוחד"

חוק חינוך מיוחד שמוביל משרד החינוך ממשיך לעורר התנגדויות והסתייגויות רבות: בישיבה שנערכה היום (ב') בוועדת החינוך הביעו מספר גורמים הסתייגות מהשינוי בהרכב ועדות ההשמה, שדנות בשיבוץ ילדים - האם ילמדו במסגרות חינוך מיוחד או ישתלבו בבתי ספר רגילים. במסגרת החוק החדש משנה משרד החינוך את הרכב הוועדה, כך שתהיה בשליטה של אנשי המשרד. הדיון בוועדת החינוך הוא חלק מהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

על פי סעיף 5 בחוק, בוועדת הזכאות ואפיון יהיו שישה חברים: עובד משרד החינוך שהוא בעל מומחיות, ניסיון והכשרה בחינוך מיוחד ושיהיה יושב הראש, נציג רשות החינוך המקומית, שני מפקחים כוללים של משרד החינוך, פסיכולוג חינוכי והורה לילד עם צרכים מיוחדים שימנה השר מתוך רשימות שיגישו לו ארגוני ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

יואב קריים מבית איזי שפירא אמר בדיון: "יש וטו של משרד החינוך כי יש להם רוב בוועדה. היות שאין את השינוי התקציבי שהמליצה עליו כבוד השופטת דורנר יש סכנה גדולה שהשיקולים שישקול משרד החינוך יהיו שיקולים תקציביים במיוחד לגבי ההטבות, ולכן הרכב הוועדה הוא מסוכן עבור הילדים".

ד"ר שחר פרנקל מעמותת "משתלבים ברצף" הוסיף: "אין בהרכב הוועדה המוצע מישהו שמכיר את הילד, פרט לניירות. ההורים אינם חלק מהוועדה וגם מנהל בית הספר שהילד לומד בו צריכים להופיע בפני הוועדה".

נושא נוסף שעלה לדיון בוועדה הוא סוגיית התקצוב. הורים ועמותות שמתעסקות בתחום מתריעות מפני ההבדלים בתקצוב ובתנאים של ילד שמשתלב במסגרת רגילה לילד בחינוך מיוחד. כך, ילד בחינוך מיוחד מקבל שירותים כמו בריכה טיפולית, שלא קיימים בחינוך הרגיל, דבר שעלול לדחוף הורים דווקא לחינוך המיוחד.

דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך, התייחס לטענות ואמר כי בניגוד לשמועות לא קוצץ התקציב לחינוך המיוחד. לדבריו, "ליבת הצעת החוק נוגעת לשינוי המנגנון ומתווסף כאן סעיף נוסף של בחירת ההורים". הוא הוסיף כי כדי להשוות בין התקציב של הילדים המשולבים במוסדות חינוך רגילים לילדים בחינוך מיוחד צריך 900 מיליון שקל בבסיס התקציב.

השופטת בדימוס דליה דורנר, שעמדה בראש ועדה ציבורית לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל, והשתתפה בדיון, אמרה כי "כל הורה מייחל לזה שהילד שלו יוכל להשתלב בחינוך הרגיל. אין ילד של שילוב וילד של חינוך מיוחד - מדובר באותו הילד. התקציב צריך לעבור עם הילד למסגרת המשלבת, וצריכים להיות קריטריונים שידועים לכולם על פיהם קובעים את זכאותו של הילד למסגרת מסוימת. אם לא יתקצבו את החוק נכון כל העבודה תהיה לחינם. אני עוד רוצה לאחל לעצמי לראות שהעסק עובד".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי, התייחס לטענות ההורים על פיהן משרד החינוך כבר העביר הנחיות למחוזות ברוח התיקון לחוק ואמר כי "אם הדבר נכון ומשרד החינוך מתכנן שינוי טרם השלמת חקיקת החוק מדובר בפגיעה באמון של הציבור במערכת החינוך ובכנסת". הוא הוסיף כי "לא יקדם את החקיקה אם יראה שמשרד החינוך ניסה לקבוע עובדות בשטח. תשע"ט תהיה בדיוק כמו תשע"ח".