דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הבוקר שאחרי אקזיט המיליארדים: חשבון הנפש של התעשייה

יממה לאחר ההודעה על מכירת פרוטרום ולאור האקזיטים הגדולים שהתרחשו בישראל, תעשיינים בכירים טוענים כי המשק הישראלי מתחיל להתרוקן מספינות הדגל שלו • על מנת להשאיר את התעשייה המקומית בארץ נחוצה תוכנית אסטרטגית כוללת

שרגא ברוש/ צילום: התאחדות התעשייינים
שרגא ברוש/ צילום: התאחדות התעשייינים

ביום שאחרי החגיגה התקשורתית על האקזיט הענק של פרוטרום, שנמכרת ל -IFF האמריקאית ביותר מ-7 מיליארד דולר, תעשיינים ישראליים מתחילים לעשות חשבון נפש. "מאוד משמח שמפעלים ישראליים זוכים להכרה בינלאומית ונרכשים בידי חברות ענק, אבל מהצד השני מה יישאר כאן?", תוהה תעשיין בכיר .

רשימת האקזיטים של התעשייה הישראלית מתארכת ומתנפחת: חברות ההשקיה נטפים ונען שנמכרו לחברות ענק ממקסיקו ומהודו; מובילאיי הירושלמית שנמכרה למעצמת השבבים האמריקאית אינטל; אדמה שנמכרה לכמצ'יינה הסינית; תנובה שנמכרה לקרן אייפקס ולאחר מכן לתאגיד הסיני ברייט פוד והיום כבר נודע כי גם חברת המגבונים הלחים אבגול עומדת לפני אקזיט מרשים, ומקיימת משא ומתן מתקדם עם רוכשת מתאילנד.

ישראל היא לא סביבה אידיאלית לייצור: היא רחוקה מהשווקים, שכר העבודה בה גבוה מזה שמשולם במדינות רבות בעולם, היצע בעלי המיומנויות ובעלי מקצוע שימלאו את רצפות היצור דל, וחרף הצהרות חוזרות ונשנות על מהלכים להסרת רגולציה ולצמצום הנטל הביורוקרטי - פתרונות עדיין אין בשטח. אלא שמבחינת משרדי הממשלה היצוא התעשייתי במצב הטוב ביותר בכל הזמנים: אשתקד נחצה לראשונה רף ה-100 מיליארד דולר והמשק בכלל נמצא בצמיחה .

נתונים תקופתיים שמפרסם מעת לעת האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים מלמדים על שחיקה מתמשכת במעמד התעשייה הישראלית לאורך השנים, שמשפיעה גם על מדד קלות עשיית העסקים בישראל. מהנתונים עולה כי אם לפני כעשור נפתחו בישראל מדי שנה כ-60 מפעלים חדשים, בשנים האחרונות מספר הפתיחות של פעילויות תעשייתיות חדשות במשק היה חד-ספרתי.

לפי התאחדות התעשיינים, אל מול השיעור הזניח של פתיחת פעילויות תעשייתיות חדשות בישראל, ניכרת תכונה מדאיגה בכל הקשור להרחבת פעילויות של חברות מישראל בחו"ל - החברות התעשייתיות הישראליות מתרחבות אבל במדינות אחרות. לפי תעשיין בכיר: "כמה עוד אפשר להיאנק ממצב של שער חליפין ופער מטבע גרוע, עלויות יצור מקומיות שגבוהות משמעותית מאלה שבמדינות במזרח אירופה ועוד. בתעשייה הישראלית יש הרבה ציונות, אבל כמו לכל דבר גם לציונות יש קצה וגבול. אף אחד לא רוצה להיות פתטי.

עשו ירידה 2
 עשו ירידה 2

שחיקה מתמשכת במעמד התעשייה

" איש עסקים ששוחח היום עם "גלובס" דימה את החגיגות התקשורתיות על האקזיט הגדול של פרוטרום, לבילוי פרוע בליל הוללות עמוס אלכוהול וזימה שלמחרת כולל התעוררת מעיקה וחמרמורת קשה. "כולנו שמחנו שוורן באפט בא לכאן ושפך מיליארדים על ישקר של סטף ורטהיימר, וכולנו התרגשנו מהענקית שלנו, טבע. יום אחד גם פרוטרום תצא מכאן כמו שטבע יוצאת מכאן, ונצטרך לקיים עם עצמנו דיונים מאד נוקבים. בין היתר נצטרך לברר מה אנחנו רוצים מעצמנו ומה אנחנו עושים פה בכלל", אומר אותו גורם

"כל אחד ואחד בוחן כל הזמן את האלטרנטיבות שעומדות בפניו בכל זמן נתון, וכך גם אנשי העסקים שבוחנים את מהלכיהם ומוצאים שישראל היא כבר פחות אלטרנטיבה עבורם מבחינת השקעות", אומר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "אני מכיר את אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום, ואת התעשייה הישראלית וכל תעשיין בודק את החלופות שיש לו. מבחינת פרוטרום - הם עשו את המהלך הנכון. יש אנשים שעשו מזה כסף, ואין בלבי שום טענה אליהם. האם זה טוב לישראל? אני מסופק. עצם העובדה שאנשי פרוטרום מצאו שהאקזיט הוא האלטרנטיבה הכי נכונה עבורם - חייבת להדליק לשרי הממשלה נורה אדומה", הוא מוסיף .

"צמיחה שמקורה בעלייה בצריכה של משקי הבית היא צמיחה קצרת טווח שאי-אפשר להתבסס עליה. אנחנו צריכים לשאוף לעליה אמיתית בצמיחה, באמצעות מנועים אמיתיים כמו תעשייה, חקלאות, בניין ומלונאות והיא לא מתרחשת", אומר ברוש.

מסר בונה לתעשייה המסורתית

יו"ר שדולת התעשייה בכנסת, ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) לא נבהלת מהאקזיטים. "אם זה טוב ואם זה רע, אין תשובה חד-משמעית כי זה חלק מהמורכבות של שוק גלובלי. אבל מכרנו את תנובה הגדולה לסינים, אז למה את פרוטרום לא?", היא שואלת .

את התוכנית המכונה "נטו תעשייה", שפרטיה גובשו בתום עבודת מטה ממושכת שקיימו משרדי האוצר והכלכלה והיקפה המתוכנן הוא כ-1.15 מיליארד שקל, נחמיאס ורבין רואה כמהלך ראשון בדרך לגיבוש של אסטרטגיה ממשלתית בכל הקשור לענפי התעשייה שלה. "נטו תעשייה הייתה צריכה להיות תוכנית אסטרטגית והיא לא. תוכנית אסטרטגית אמורה לכלול מהלכים וכלים שישאירו את התעשייה בתוך ישראל, להעמיד למפעלים ולחברות כלי סיוע ממוקדים ומדידים", היא אומרת ומוסיפה כי "עם זאת, אקזיט כמו שעשתה פרוטרום מעביר מסר מצוין לתעשייה המסורתית: יש בכך כדי לתת לה מוטיבציה להטמיע אלמנטים של חדשנות בתהליכי היצור, ועובדה שזה מצליח ".

בענף התעשייה טוענים שאסטרטגיה כזו נחוצה כי היא תיקבע כיצד תיראה כל השרשרת: התלמידים ילמדו את המקצועות הנכונים, יוציאו את התארים הנכונים, ברחבי הארץ ייבנו המפעלים שיעסקו ביצור המוצרים הנכונים. צריך לגבש אסטרטגיה, מישהו שיחשוב כמה שנים קדימה. אחרי הכל התעשייה הישראלית יודעת להשתנות: עברנו מעידן התפוזים לעידן הטקסטיל ומשם לעידן השבבים. אם התעשיין הישראלי מחליט שהוא ממשיך להיות תעשיין אבל פועל במדינה אחרת, זה אומר שיש כאן כשל שגרם לו לקבל את ההחלטה הזאת".

מבחינת התעשיינים, גם שיא של כל הזמנים ביצוא הביטחוני הישראלי שהסתכם ב-2017 בכ-9.2 מיליארד דולר, כפי שדווח על ידי משרד הביטחון בשבוע שעבר, אינו נתון מובן מאליו. החברות הביטחוניות נתונות לאילוצי שוק שבמסגרתם יותר ויותר מהן נדרשות להעביר יצור וידע מישראל למדינות היעד, לעתים באופן שמגדיל את המכירות שלהן אבל מונע את התרחבותן ואת צמיחתן בתוך ישראל .

"עם סטארט-אפ ניישן לא נוכל להחזיק לאורך זמן את כל כלכלת המדינה. נכון, יש כאן הרבה יוקרה אבל מה עם פרנסה, מה עם הלחם? בינתיים התעשייה יוצאת מפה, גם המלונאים עושים את רוב ההשקעות שלהם בחו"ל. המצב לא מטריד, אלא מסוכן. לפני עשור היו נורות צהובות ואז הייתי מוטרד. היום הנורות אדומות - והמצב מסוכן", מסכם ברוש את הדברים .

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות