הנקראות ביותר

רשות המסים לא תגבה מע"מ על העמדת שטחי פרסום לגוגל

בתום מחלוקת ארוכת שנים קיבלה הרשות את בקשתה של קבוצת תקשורת גדולה להטיל עליה מע"מ אפס על העמדת שטחי פרסום לגוגל • הסירוב המקורי הגיע מכיוון שגוגל פועלת מישראל ולכן אינה נחשבת ל"תושב חוץ" הפטורה ממע"מ

ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף
ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף

ניצחון לקבוצת תקשורת גדולה בישראל מול רשות המסים: לא תחויב במע"מ על העמדת שטחי פרסום ושירותים לחברת גוגל הבינלאומית. כך הודיעה הרשות לקבוצת התקשורת בחודש שעבר, לאחר כשמונה שנות מחלוקת על חיובי המע"מ של אותה קבוצה על רקע התקשרויותיה עם גוגל. הרשות התקפלה למעשה מעמדתה המקורית והודיעה לגוף התקשורת, כי הוא זכאי למע"מ אפס בגין שירותים שהוא מעניק לגוגל.

בעבר הייתה הרשות נחרצת בכל תגובותיה באשר לחיובי המע"מ של האתרים הישראליים המספקים שירותים ושטחי פרסום לחברות בינלאומיות הפועלות בישראל באמצעות האינטרנט (דוגמת גוגל), ואולם בחודשים האחרונים חזרה בה הרשות מנחישותה בעניין. עמדתה של הרשות בעניין קבוצת התקשורת הגדולה מצטרפת לעמדה שהביעה בשלהי 2017 במחלוקת שניהלה רשות המסים מול אתר "כיכר השבת". במסגרת מחלוקת זו הודיעה הרשות לביהמ"ש כי לא תגבה מע"מ מאתרי אינטרנט ישראליים בגין העמדת שטחי פרסום לחברות זרות, כמו גוגל ופייסבוק.

שטחי פרסום

במקרה של קבוצת התקשורת הגדולה, מדובר בכמה מיליוני שקלים בודדים; ואולם המשמעות של החלת המדיניות שלא לגבות מע"מ מכלל העוסקים הישראלים בגין התקשרותם עם גוגל - עד שהחברות הבינלאומיות יתחילו להירשם בישראל ולשלם מע"מ - מוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה. ראשיתה של הפרשה בספטמבר 2010, אז הגישה קבוצת תקשורת גדולה בישראל המחזיקה, בין היתר, באתרי תקשורת ובערוצי טלוויזיה, בקשה להחלטת מיסוי לגבי פעילותה מול חברת גוגל הבינלאומית. בפנייתה לרשות, פירטה הקבוצה את דרכי פעילותה כספקית של גוגל, וביקשה מהרשות לאשר כי העמדת שטחי פרסום מטעמה לגוגל תיחשב עסקה החייבת במע"מ בשיעור אפס.

לטענת קבוצת התקשורת, חברת גוגל לא משלמת מע"מ על עסקאות בישראל, והחיוב מגולגל על חברות ועוסקים ישראלים המשמשים כספקים שלה. מדובר במחלוקת מס ארוכת-שנים שניהלה הקבוצה מול רשות המסים, בטענה כי בעקבות עמדת רשות המסים חיובי המע"מ של החברות הבינלאומיות, בהן חיובי המע"מ של גוגל בהיקף של כמה מיליוני שקלים, "נופלים" על כתפיה.

במארס 2014, כשלוש שנים וחצי לאחר שהוגשה בקשת קבוצת התקשורת, השיבה לה הרשות כי היא חייבת במע"מ מלא על השירותים שהיא מספקת לגוגל. זאת, משום שהחברה הבינלאומית פועלת בישראל ואינה מתאימה להגדרה "תושב חוץ" הקבועה בחוק מע"מ, והיא זו המעניקה את הפטור ממע"מ מול תושבי חוץ. הרשות קבעה כי החלטתה זו תהיה תקפה ממועד קבלתה ואילך, "מאחר שעמדתנו המובאת במסמך זה, מהווה שינוי במדיניות שהייתה נהוגה בעבר".

גוגל  / צילום:תמר מצפי
 גוגל / צילום:תמר מצפי

אכיפה בררנית

ביוני 2014 השיבה קבוצת התקשורת לרשות - באמצעות עו"ד עופר אלבוים, שותף בכיר בבוטיק המס שקל ושות' - כי היא אינה מקבלת את עמדתה, וכי בכוונתה להמשיך ולדווח על עסקאות כמו זו שפורטה בבקשה שהגישה - כעסקאות של מע"מ בשיעור אפס. הקבוצה דיווחה בשנים 2014-2010 על עסקאות מע"מ בשיעור אפס עם גוגל בהיקף של כ-18.5 מיליון שקל, כאשר סכום המע"מ המלא בגין עסקאות אלה הוא כ-3 מיליון שקל.

המחלוקת בין גוגל לקבוצת התקשורת הוזכרה בעבר בדוח השנתי של מבקר המדינה מנובמבר 2016, כחלק מהביקורת שמתח המבקר על התפקוד לקוי של הרשות בנוגע לפעילות החברות הרב-לאומיות באמצעות האינטרנט - וזאת ללא ציון זהות החברות הקשורות למחלוקת. במאי 2017 חשף "גלובס", כי מדובר בחברת גוגל ובאחד מגופי התקשורת המובילים בארץ.

בדוח המבקר מ-2016 נקבע כי נוסף על בדיקתה של הרשות לגבי העסקה בין קבוצת התקשורת לבין חברת הענק, גוגל, שנעשתה בעקבות בקשת הקבוצה, לא ביצעה הרשות מיפוי של ספקי החברות הרב-לאומיות בישראל, כדי לבדוק אם העסקאות בין ספקים אלו לבין אותן חברות מדווחות כעסקאות החייבות במע"מ מלא.

"כך", קבע אז המבקר, "נוצר מצב שבו התבצעה אכיפה בררנית כלפי חלק מספקי החברות הרב-לאומיות - אלו שפנו לרשות בבקשה להחלטת מיסוי בעניין זה". התברר כי חברות זרות רבות המבצעות בישראל פעילות ענפה בתחום הסחר המקוון, כלל לא נרשמו ברשות. מדובר, למשל, בחברות המפעילות אתרים בתחום הסחר המקוון, קמעונאות, תיירות וכיוצ"ב.

הלקוחות בישראל המבצעים פעילות באמצעות אתרים אלו הם בעיקר לקוחות פרטיים, ועקב כך לא רק שנגרע מע"מ מאוצר המדינה, אלא גם נוצרת פגיעה של ממש ביכולת התחרות של עוסקים ישראלים המחייבים את לקוחותיהם במע"מ מלא.

בהמשך שונתה מדיניות רשות המסים בנושא: במקביל לעריכת הביקורת של מבקר המדינה, פעלה הרשות לשינוי מדיניותה בנוגע לחיובי המע"מ של החברות הרב-לאומיות הפועלות באינטרנט. באפריל 2016, לאחר מועד סיום ביקורת המבקר, פרסמה הרשות חוזר סופי בנוגע לפעילות חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט.

במסגרת זו ניסחה הרשות גם תזכיר חוק, הקובע כי חברות זרות המוכרות מוצרים באינטרנט ללקוחות בישראל יחויבו להירשם כעוסקים בישראל ולשלם מע"מ בגין העסקאות שיבצעו. כפי שנחשף ב"גלובס", רשות המסים אף החלה לבחון את פעילותן של פייסבוק וגוגל בישראל, כדי לגבש המלצות אם יש לחייב אותן לשלם מסים בארץ, הגם ששתיהן רשומות באירלנד.

קבוצת התקשורת טענה בפני הרשות, כי כתוצאה מעמדתה נוצר מצב אבסורדי שבו גופים, כמו גוגל ופייסבוק שלא רשומים בישראל - לא משלמים מע"מ, אבל הספקים הישראלים שלהם כן משלמים מע"מ על העסקאות אתם, ולא יכולים "לגלגל" את המע"מ הלאה, כמו בכל עסקה אחרת.

בא-כוח הקבוצה, עו"ד אלבוים, פנה מספר פעמים אל המחלקה המקצועית ברשות המסים במטרה לנסות להזיזה מעמדתה. אלבוים ביקש כי רשות המסים תאשר, כי עסקאות מול גוגל-חו"ל (גוגל-אירלנד וגוגל-ארה"ב) הן עסקאות במע"מ בשיעור אפס, שכן הן מתבצעות מול תושב חוץ אך תשובת מע"מ לאורך השנים הייתה, כי גוגל אינה מהווה תושב חוץ. הרשות טענה, כי לגוגל פעילות ועסקים בישראל, ולכן מכאן ולהבא העסקאות יהיו חייבות במע"מ בשיעור מלא.

הבעיה הייתה, שוב, שגוגל לא נרשמה כעוסק בישראל ולא שילמה מע"מ על העסקאות שעשתה מול קבוצת התקשורת. עו"ד אלבוים הגיש השגה על החלטת הרשות בעניין קבוצת התקשורת שהוא מייצג, בטענה כי מדובר בעמדה בעייתית של רשות המסים, שמטילה חיוב לא ראוי על העוסקים הישראלים; אך עד לאחרונה רשות המסים נותרה איתנה בדעתה. בתגובה שהעבירה רשות המסים לפרסום של "גלובס" בנושא במאי אשתקד אף הובהר מטעם הרשות: "עמדתנו ברורה - על הספק הישראלי להוציא חשבוניות עם מע"מ, בהתנהלותו מול אותה חברה זרה הפועלת בישראל".

אולם, לפני מספר חודשים התברר, כי הרשות החלה לסגת בה מעמדתה, לאחר שהבינה כך נראה, כי העובדה שאינה ממסה את גוגל פוגעת באפשרות שלה לגבות מע"מ מהאתרים הישראלים המתקשרים בעסקאות עם החברה הבינלאומית. כך, כאמור, במסגרת מחלוקת שנוהלה בנושא דומה מול אתר "כיכר השבת" הודיעה רשות המסים לביהמ"ש המחוזי בירושלים, כי אינה יכולה לגבות מע"מ מאתרי אינטרנט ישראליים בגין עסקות פרסום עם חברות זרות, כמו גוגל ופייסבוק.

אולם, גם אז, לאחר שהודתה בביהמ"ש בבעייתיות שיש בגביית מע"מ מהאתרים הישראליים, בזמן שהחברות הבינלאומיות לא משלמות מע"מ, עדיין לא מסרה הרשות עמדה דומה לקבוצת התקשורת הגדולה שניהלה מולה מחלוקת זהה. רק בחודש שעבר - כחצי שנה לאחר שכבר הביעה את המדיניות המיסויית הנכונה לעת הזו - התקבל לפתע במשרדי בא-כוחה של קבוצת התקשורת מכתב המודיע לו חגיגית כי "ההשגה של לקוחותיך התקבלה".

תגובת רשות המסים: "יובהר ויודגש כי הרשות פועלת למיצוי המיסוי של הפעילות בתחום הכלכלה הדיגיטלית ורישומן של החברות הבינלאומיות בישראל בדרכים שונות ובכל האמצעים לרבות בחקיקה, חוזרים מקצועיים שפרסמה ופעולות נוספות שאין זה המקום לפרטם. יתר על כן, הרשות פועלת בהתאם למצב החוקי הקיים ולא ממקום של ויתור לאותן חברות בינלאומיות. התגובה מתייחסת באופן כללי לסוגיית פעילות חברות בינלאומיות בישראל ולא לעניין הספציפי העולה מהכתבה".

עמדת הרשות הרשמית מ-2016: חב' אינטרנט בינל' חייבות במס הכנסה של 25% ובמע"מ

בשנים האחרונות, על-רקע ביקורת ציבורית על הקלות המס שלהן זוכות חברות האינטרנט הבינלאומיות, החלו רשות המסים ומשרד האוצר לבחון את עמדתם בנוגע להיקף המס וחובת הדיווח שיוטלו עליהן.

הנושא נדון בשנים האחרונות בבג"ץ שהגיש עו"ד גיא אופיר נגד המדינה ובו דרישה למסות את גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט וחברות בינלאומיות אחרות; בוועדה מיוחדת ברשות המסים; בדיונים במליאת ה-OECD בעניין מיסוי בעידן הדיגיטלי; ובמסגרת פרויקט ה-BEPS, שכלל המלצות למיסוי חברות הפועלות באינטרנט.

באפריל 2016 הודיעה רשות המסים, במסגרת חוזר מקצועי שפרסמה, על "מהפכה" בתחום מיסוי החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל באמצעות האינטרנט. הרשות הודיעה באופן סופי ורשמי, כי בהתקיים תנאים מסוימים, חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל ומעניקות שירותים ללקוחות בארץ - ובהם שירותי פרסום, הורדת קבצים, קידום לקוחות באתרי אינטרנט ועוד - חייבות בתשלום מס בישראל.

הגם שלכאורה רשות המסים לא שינתה את החקיקה הקיימת, הלכה למעשה הטיל החוזר חיוב מס חדש, בשיעור של 25%, על הכנסות החברות הזרות שעונות לתנאים שנקבעו בו. בעקבות זאת, בימים אלה מתנהלים דיוני שומה בין מספר חברות בינלאומיות לרשות המסים בעקבות פתיחתן של שומות חדשות, שנפתחו לאחר פרסום החוזר.

במקביל לחוזר שפורסם, קידמה רשות המסים תזכיר חוק הקובע כי חברות זרות המוכרות מוצרים באינטרנט ללקוחות בישראל יחויבו להירשם כעוסקים בישראל ולשלם מע"מ בגין העסקאות שיבצעו. לפי המוצע, החברות הזרות ישלמו מס בגין אספקת שירותים אלקטרוניים, שירותי תקשורת (טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט וכד') ושידורי רדיו וטלוויזיה לתושב ישראל. בין השירותים האלקטרוניים שיחויבו במס ייכללו, בין היתר, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, הימורים, משחקים, תוכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות