בנק ישראל | בלעדי

המדינה תעניק הגנת ינוקא לבנק הדיגיטלי החדש

ועדת שטרום המליצה על החלת ביטוח פיקדונות לכל המערכת הבנקאית • באוצר התנגדו ומוכנים למנגנון דומה שיפעל רק על שחקנים חדשים

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: תמר מצפי
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: תמר מצפי

המדינה צפויה להעניק ביטוח פיקדונות לבנקים חדשים, אם יוקמו. ל"גלובס" נודע כי משרד האוצר הגיע באחרונה להבנות עם בנק ישראל, לפיהן אם אכן יוקם בנק דיגיטלי חדש, הוא יזכה מהמדינה להגנת ינוקא בנושא ביטוח פיקדונות.

המטרה היא להגביר את אמון הציבור בגוף החדש, ולסייע לו לגייס כספים ממפקידים, שכן הציבור עלול לחשוש להפקיד את חסכונותיו בגוף חדש שטרם צבר מוניטין. ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה לידיעה.

נזכיר כי במסגרת רפורמת שטרום נקבע כי יקום צוות משותף לבנק ישראל ומשרד האוצר שיציע מתווה משותף להחלת ביטוח פיקדונות בישראל. בנק ישראל אף התנה את הקלות ההון שהעניק לבנקים חדשים בכך שיחל ביטוח פיקדונות שכזה. זמן לא רב לאחר מכן, התברר כי באוצר מתנגדים להקמת מנגנון כזה. גורמים במערכת הפיננסית מציינים שהקמת ביטוח פיקדונות היא סוגיה מורכבת, רחבה ורגישה שעמלה את השאלה הבאה: האם נכון שהמדינה תתמוך בבנקים שנופלים?

כיום אין באופן רשמי ביטוח פיקדונות, אך בפועל המדינה תמכה בלקוחות של בנקים שנפלו, כשם שאירע למשל בנפילת הבנק למסחר בעשור הקודם. יחד עם זאת, הכוונה הייתה לייצר מנגנון רשמי וברור לסיוע ללקוחות שהבנק שלהם נקלע לפשיטת רגל.

אולם שאלת חילוץ הבנקים מתחדדת במיוחד לאור המשבר הפיננסי העולמי לפני עשור בו הסיוע לו הזדקקו הבנקים היה בור ללא תחתית. כמו כן, עולה סוגיית עלות הביטוח וכיצד היא תתחלק בין הבנקים, וכן כיצד הביטוח יפעל, עד איזה תקרה הוא יחול, מי תהיה הרשות שתפקח על המנגנון הזה, ומה יהיה התהליך כולו של טיפול בבנק הנקלע לכשל.

בסופו של דבר, הגיעו באוצר ובבנק ישראל לפשרה לפיה בנקים חדשים שיוקמו יזכו להגנות ינוקא מהמדינה בדמות פתרון בנושא ביטוח פיקדונות - ניסוח הפתרון המלא טרם גובש. מבחינת בנק ישראל מדובר בפתרון שמניח את הדעת, והוא יסכים מצידו בהקלה בדרישות ההון לבנקים חדשים, על אף שלא יחול ביטוח פיקדונות במלואו על השוק.

נכט רוצה להקים בנק דיגיטלי

בפיקוח על הבנקים נחושים לקדם בכל הכוח הקמת בנק דיגיטלי חדש, וזאת קרוב ל-50 שנה מאז הוקם הבנק האחרון בישראל. ישנם כיום מספר מיזמים בנושא, הנמצאים בשלב כזו או אחר במגעים מול הפיקוח על הבנקים.

את אחד הגופים האלה מובילים מריוס נכט, יו"ר צ'ק פוינט, ועוזי ימין, מנכ"ל דלק US. השניים קיימו כבר שיחות ראשונות עם הפיקוח על הבנקים, וכעת עברו לשלב השני בתוכנית - בניית תוכנית עסקית. לפי הערכות, אם הכל יתנהל כשורה ולפי התוכניות, הם עשויים להשיק בנק שכזה בעוד כשנתיים. השניים גם שכרו את דודו זקן, לשעבר המפקח על הבנקים, בכדי שייעץ להם, וכן מחפשים מנכ"ל שינהל את המיזם.

נכט וימין, הנחשבים לאנשים אמידים במיוחד, מתכוונים להשקיע 60 מיליון דולר במיזם, ולגייס סכום דומה ממשקיעים נוספים לצורך הקמת הבנק. אלא שלצד היתרון בדמות הנזילות שיש לשניהם, ישנם לא מעט מכשולים רגולטוריים בדרך להגשמת החלום. כך למשל, מלבד דרישתם שיהיה ביטוח פיקדונות בכדי שיקימו את המיזם, הם גם דורשים שתנאים נוספים יתקיימו, ובהם הקמת לשכת מחשוב ויישום תקן API.

לשכת שירות המחשוב היא גוף חיצוני שיעניק שירותי מחשוב לגופים בנקאיים ולאגודות אשראי, מה שאמור להוזיל את שירותי המחשוב - עלות מרכזית ודרמטית בהקמת בנק. האוצר אמנם החל לקדם את הנושא ופרסם "קול קורא", אבל נושא מורכב זה נמצא עדיין בשלביו הראשונים, וספק רב אם בתוך שנה-שנתיים כבר תקום ותעמוד לשכת שירות שכזו.

כאמור, סוגיה שלישית היא הכנסת תקן ה-API, שאמור לאפשר גישה אל מאגרי המידע הסגורים של הבנקים, מה שאמור להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, ולסייע לגוף החדש להתחרות בגופים הותיקים. אמנם באוצר ובבנק ישראל מקדמים את הפרויקט הזה, אך גם כאן מדובר בפרויקט מורכב ליישום.

גוף נוסף שבוחן הקמת בנק דיגיטלי הוא IFLA, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית, שפעילה כבר היום. האגודה מקיימת שיחות עם בנק ישראל על מנת להרחיב את פעילותה ולקבל רשיון בנקאי. ככל הנראה ישנם יזמים נוספים שבודקים את הנושא וטרם.

צרו איתנו קשר *5988