בית הדין לעבודה חייב את המדינה לקלוט לשורותיה עובדי קבלן

16 מדריכים בפרויקט להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית) ייקלטו ע"י המדינה • העסקת המדריכים התבצעה במסגרת מכרז לאספקת שירותי כוח-אדם במקצועות המחשוב לאזרחים הזקוקים לכך ברחבי הארץ

בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ
בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים חייב את המדינה לקלוט לשורותיה 16 מדריכים ומנהלים בפרויקט להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית), שסיפקו הדרכות במיומנויות מחשב מטעם המדינה לאזרחים הזקוקים לכך ברחבי הארץ, בתור עובדי קבלן.

העסקת המדריכים על-ידי המדינה התבצעה במסגרת מכרז לאספקת שירותי כוח-אדם במקצועות המחשוב, כאשר התובעים הועסקו באמצעות חברה פרטית, שהוכרה כ"ספקית מאושרת" של משרדי הממשלה במסגרת אותו מכרז.

התובעים הגישו את תביעתם בשנת 2015 באמצעות עו"ד עמי כהן, לאחר שהמדינה בחרה לסיים את המכרז אשר במסגרתו הועסקו. נודע להם כי על-מנת להמשיך את העסקתם באותו תפקיד בדיוק, יהיה עליהם לחתום על חוזה העסקה עם אחת החברות שזכו במכרז החדש, בכפוף לתנאי המכרז החדש.

השאלה המרכזית שעמדה בפני בית הדין לעבודה הייתה האם החברה הפרטית באמצעותה הועסקו המדריכים משמשת קבלנית כוח-אדם, באופן שהחוק אוסר העסקת העובדים שלה אצל מעסיק אחר לתקופה העולה על 9 חודשים רצופים. החוק קובע כי חריגה מאותם 9 חודשים מובילה לתוצאה שהעובדים נחשבים מאותו הרגע כעובדי המעסיק עצמו, במקרה הזה - המדינה.

המדינה טענה מנגד כי ההתקשרות שלה עם החברה בה עבדו המדריכים הייתה "התקשרות לרכישות שירותים במסגרת 'מיקור חוץ'", ולא העסקת עובדים מקבלנית כוח-אדם, ולכן אין תחולה של הוראת החוק המחייבת את קליטת העובדים לאחר 9 חודשים באופן אוטומטי.

קיבלו שי לחג מהמדינה

במסגרת בחינת מעמדה של החברה בה הועסקו המדריכים בטרם דרשו להיקלט כעובדי מדינה, הוגשו לבית הדין תצהירי עדות של בעלי תפקידים שונים באותה חברה וכן במשרד הממשלה הרלוונטיים, מהם עלה כי בין המדריכים למשרדי הממשלה התנהלו יחסים הדומים מאוד לכל יחסי עבודה רגילים:

המדריכים דיווחו על שעות העבודה שלהם באופן מקוון, לרבות חופשות, ימי מחלה, מילואים וכיו"ב, למנהלת של מערכת הנוכחות במטה להב"ה במשרד הממשלתי הרלוונטי (עד 2014 משרד האוצר, והחל מ-2014 משרד המדע). העובדים קיבלו שי לחגים מהמדינה ודיווחו על הנסיעות שלהם באמצעות מסמך עם לוגו של משרד האוצר, ואף הוזמנו להשתלמויות שאורגנו על-ידי יחידת הדרכה ופיתוח עובדים של משרד האוצר.

לאור כל זאת, הרכב השיפוט של בית הדין האזורי לעבודה - שכלל את השופט דניאל גולדברג, נציג העובדים יוסף קשי ונציג המעסיקים יוסף בנבנישתי - קבע כי מעסיקת המדריכים ומנהלי הפוריקטים הייתה קבלנית כוח-אדם, שסיפקה למדינה שירותי כוח-אדם.

"תוכן ההסכם שבין המדינה לבין הנתבעת 5 (חברת הקבלן שהעסיקה את המדריכים - ב.ש), כמו גם מהות השירות שניתן למדינה על-ידי הנתבעת 5, תומכים בעמדת התובעים, ולפיה הנתבעת 5 היא קבלן כוח-אדם שסיפקה למדינה שירותי כוח-אדם... המסקנה מן האמור היא שהתובעים היו עובדים של קבלן כוח-אדם, ושהמדינה הייתה המעסיק הפועל שלהם", נכתב בפסק הדין.

יחד עם זאת, בפסק הדין הודגש כי "אין בקבלת תביעת התובעים כדי להפוך את התובעים ל'עובד המדינה' כהגדרתו בחוק שירות המדינה מינויים, אלא אך למי שמועסק על-ידי המדינה".

לבסוף הורה בית הדין למדינה לקלוט את העובדים כך שהם ייחשבו עובדיה החל מ-21.5.15 ולשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות בסך 3,000 שקל.

רק תחילת התהליך

בימים אלה מתנהלת תביעה נוספת שהוגשה על-ידי כ-80 עובדים נוספים בפרויקט להב"ה, אשר הועסקו בצורה דומה על-ידי המדינה, אך במסגרת מכרז מאוחר יותר. לאור ההכרעה בתיק זה, ניתן להניח כי ההכרעה בתיק הנוסף לא תהיה שונה, וייתכן כי בית הדין יכפה בקרוב על המדינה לקלוט גם את אותם עשרות עובדים נוספים של פרויקט להב"ה, כעובדי מדינה.

אך על אף הפסיקה המעודדת עבור עובדי להב"ה, יש לציין כי מעבר לעובדה שמדובר בפסק דין של בית הדין האזורי בלבד, עליו עוד יכולה המדינה לערער בפני בית הדין הארצי לעבודה, נציגי המדינה כבר ציינו במסגרת הדיון בתיק כי ככל שבית הדין יכפה עליהם לקלוט את העובדים, בכוונתם לפטר אותם מיד לאחר קליטתם - צעד שעלול כמובן להפוך גם הוא למושא של הליך משפטי חדש, ככל שיתקיים.

נועה כהן-אורלוב, נציגת עובדי פרויקט להב"ה, מסרה ל"גלובס": "אנו שמחים על החלטת בית הדין לעבודה לחייב את המדינה לקלוט אותנו, קבוצה של עובדי להב"ה שעד כה הועסקו כעובדי קבלן שנים ארוכות. קבוצה שנייה של עובדי להב"ה ממתינה לפסק דין בתביעה זהה שהוגשה בהמשך לקבוצה הראשונה, על-ידי אותו עורך דין (עמי כהן), בפני אותו שופט, באותו בית דין.

"אנו מקווים שהפסיקה תביא לפתרון המשבר בלהב"ה - לסיום הקפאת גיוס כוח-אדם, לביטול מכרז ההפרטה הפוגעני והרשלני המתוכנן ולהפעלת תוכנית להב"ה הממשלתית, החשובה והמצליחה במתכונת פנים-ממשלתית מלאה - כפי שהייתה עד היום, אבל בהבדל אחד - שגם העובדים יהיו מחר בלתי נפרד מהממשלה, ולא עובדי קבלן כפי שהיו עד כה".

פרויקט להב"ה - רקע

פרויקט להב"ה הוא מיזם ממשלתי הפועל משנת 2001 בפריסה של 30 מרכזים ברחבי הארץ, בהם מתקיימת פעילות הכשרה והעשרה ביישומי מחשב והעשרה טכנולוגית לציבור הרחב, ללא תשלום.

באתר של משרד המדע, תחתיו פועל הפרויקט כיום (עד שנת 2014 פעל תחת משרד האוצר), מוצג הפרויקט כך: "להב"ה היא מיזם ממשלתי באחריות משרד המדע והטכנולוגיה, שמטרתו לימודי טכנולוגיה בקהילה ללא תשלום. במסגרת התוכנית פועלים כיום 30 מרכזים בפרישה ארצית, ובהם פעילות הכשרה ביישומי מחשב, הכשרה והעשרה טכנולוגית לציבור הרחב - מהגיל הרך ועד הגיל השלישי. במרכזים עובדים מדריכים מומחים, בעלי ידע וניסיון בעבודה עם אוכלוסיות שונות. המדריכים מלווים את המבקרים ומסייעים להם להיכנס לעולם המחשבים והאינטרנט, להכיר יישומים נפוצים, להשתמש בשירותי קניות וממשל זמין, לשלוח דואר אלקטרוני ולהכיר יישומים משרדיים עיקריים". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988