הנקראות ביותר

אלוביץ: לחיות מכ-8,000 שקל בחודש זה "כפסע מקו העוני"

שאול ואיריס אלוביץ ערערו על החלטת ביהמ"ש להשאיר את רכושם בידי המדינה ● התובעת: "הניסיון להפוך את העוררים לשני אטומים בודדים שפועלים בנפרד - זו לא המציאות. מדובר ביחידה אורגנית אחת"

שאול אלוביץ / צילומים: אמיר מאירי ושלומי יוסף
שאול אלוביץ / צילומים: אמיר מאירי ושלומי יוסף

הדרישה משאול ואיריס אלוביץ להתקיים מסכום של כ-8,000 שקל בחודש, כמוה כדרישה מהם "לחיות כפסע מקו העוני" - כך טענה אתמול (ב') באת-כוחם של בני הזוג אלוביץ במסגרת הדיון בערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום להשאיר בידי המדינה את רכושם ואת הכספים שלהם שנתפסו על-ידי המשטרה במסגרת חקירת "פרשת בזק" (תיק 4000).

בערר שהגישו בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי, טענו שאול ואיריס אלוביץ כי "בהחלטתו של בית משפט השלום נפלו טעויות מהותיות - בראש ובראשונה בכך שהכשיר את תפיסת חפצי האמנות והתכשיטים, על אף שזו נעשתה בניגוד לדין וללא צו תפיסה, ובכך הכשיר את תפיסת רכושה של איריס אלוביץ, מבלי שבוססה כלפיה טענה לעבירת הלבנת הון".

בדיון שהתקיים אתמול בערר טענה עו"ד מיכל רוזן-עוזר, באת-כוחה של איריס אלוביץ, אשר ייצגה בדיון גם את שאול אלוביץ (בהעדרו של עורך דינו ז'ק חן), כי שאול אלוביץ הסכים שלא לטעון טענות לגבי תפיסת הרכוש, והוא מבקש רק כי ישוחררו כספים שיספיקו לצורכי המחיה שלו, כ-30 אלף שקל בחודש. "לא משום שאנו חושבים שהתפיסה מוצדקת - להפך, אנו סבורים כי הטענות שלנו מוצדקות. כל מה שהוא מבקש אלה דמי מחיה - פוליסה שהוא שילם עליה כל החיים, שהמשמעות שלה זו קצבה שהיא נטו 30 אלף שקל".

עוד טענה עו"ד רוזן-עוזר כי היא לא מתכוונת לדבר על כך שהתביעה "זגזגה" בטיעונים שלה לטובת התפיסות של הרכוש והכספים, כאשר טענה תחילה בפני בית המשפט בפני השופט עלא מסראווה בבית משפט השלום כי מדובר בתיק שוחד ועבירות הלבנת הון בהיקף של כמיליארד שקל - ויום אחרי זה בפני השופט טופף טענה לסכום של 680 מיליון שקל; וכי גם לא תעלה את הטענות כי שאול אלוביץ השקיע כמעט 2 מיליארד שקל בחברות בקבוצת בזק העומדות בלב החקירה, ועל טענות נוספות שיש לשאול אלוביץ.

"מר אלוביץ הגיע לדיון כשהוא מבקש רק קצבה. זה בן אדם מעל גיל 70 שביקש שבית המשפט ייתן לו קצבה על-מנת להתקיים. זה אדם שעוד לא הוגש נגדו כתב אישום... אחרי הכול, אנחנו מתעסקים בבני אדם. יש כאן בן אדם בן למעלה מ-70, שיש לו פוליסה ששילם עליה כל החיים, וכעת הוא צריך לחיות ממשהו. כל הרכוש הוקפא, אין כלום. אין לו הכנסה משום מקור שהוא. המונח 'חזקת החפות' זה לא ביטוי חף מתוכן. אף אחד עוד לא חשב להגיש כתב אישום, ואנחנו אפילו עוד לא ראינו את הראיות שהם מתבססים עליהם. מדובר בבן אדם בן 70, ויש לו בבית שני ילדים שהוא מכלכל אותם, וילד אחד הולך לאוניברסיטה".

עוד בנושא דין וחשבון


הדיון התקיים, כאמור, במסגרת הערעור שהגישו בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום להשאיר בידי המדינה את רכושם ואת הכספים שלהם שנתפסו על-ידי המשטרה במסגרת חקירת "פרשת בזק" (תיק 4000). באמצעות עורכי הדין ז'ק חן, מיכל רוזן-עוזר, נועה פירר ותאיר בן שושן ממשרד חן, יערי, רוזן-עוזר, טענו בני הזוג אלוביץ כי "החלטתו של בית המשפט משקפת רצון להיעתר לעמדת המשטרה ולאפשר לה לתפוס רכוש באופן רחב ככל הניתן, תוך הפרת הדין והתעלמות מוחלטת מהפגיעה הקשה בזכויות חשודים שחזקת החפות עומדת להם".

בכך, נטען בערעור, "חטא בית המשפט למצוות הדין ולמגמת פסיקתו של בית המשפט העליון, שרק לאחרונה עמד על חשיבות ההקפדה על חובת המשטרה להוכיח את הצדקת התפיסה ולעמוד גם במבחן המידתיות".

בני הזוג מבקשים מבית המשפט המחוזי כי יורה על שחרור התכשיטים וחפצי האמנות שנתפסו לטענתם שלא כדין במסגרת חקירת תיק 4000, שבו שאול אלוביץ, בעל השליטה בבזק, חשוד במתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו; ועל שחרור חלקה של איריס אלוביץ ברכוש, היות ולטענתם לא נטענה כלפיה עבירה של הלבנת הון, ולכן אין סמכות לתפוס את רכושה; וכן על שחרור חשבונות החיסכון שחסכו עבור ילדיהם.

בדיון חזרה עו"ד מיכל רוזן-עוזר על הטענה כי אין סמכות לתפוס רכוש של איריס אלוביץ מכוח חוק איסור הלבנת הון, היות והיא אינה בעלת תפקיד בחברות בקבוצת בזק, ולא מיוחסות לה עבירות הלבנת ההון בכספים שלכאורה עומדים בבסיס החשדות. עו"ד רוזן-עוזר טענה כי מדובר במקרה חריג שבו תופסים את הרכוש של איריס אלוביץ ללא סמכות חוקית.

עו"ד ניצן וולקן, באת-כוח המשטרה, התנגדה לבקשה לשחרר את רכושה של איריס אלוביץ, וטענה בין היתר כי היא מסכימה עם עו"ד מיכל-רוזן עוזר כי "יש בפרשה זאת הרבה מאפיינים חריגים. מדובר לכאורה במערכת יחסים שוחדית, בין גורם שהוא שחקן מרכזי ומוביל בשוק התקשורת הישראלי לבין ראש הממשלה. הדבר היחיד שלטעמנו איננו חריג בפרשה הזאת, זה הפעלת סמכות התפיסה של המשטרה. המשטרה תפסה רכוש במקרה זה, כפי שהיא תופסת במקרים רבים אחרים, במסגרת הסמכויות המוקנות לה בדין. התפיסה גם הייתה תפיסה מידתית. האינדיקציה הברורה ביותר היא היחס בין שווי העבירה שאנו מדברים עליה ולבין שוויו של הרכוש התפוס".

4 צווי מניעת נכסים, 4 דירות ו-3 מכוניות

שאול ואיריס אלוביץ נעצרו בפברואר השנה במסגרת סבב החקירות השני בתיק 4000 ("פרשת בזק"), אז פשטה המשטרה על ביתם ותפסה רכוש בבעלותם בשווי מיליוני שקלים. במסגרת החקירה הוצאו נגד הזוג אלוביץ 4 צווי תפיסת נכסים. בין היתר הוטל צו מניעה על 4 דירות של הזוג ברחוב יהונתן בתל-אביב וברחוב יואב בעיר ועל נכסים נוספים שלהם. כמו כן נתפסו 3 מכוניות - המרצדס של שאול, אאודי ששייכת לפי הנטען לבן ליאור ואאודי ששייכת לאיריס. בנוסף נתפסו חשבונות בנק וחשבונות ניירות ערך ופוליסות ביטוח שבבעלות הזוג אלוביץ וחפצי אומנות, תכשיטים ופריטים נוספים שנלקחו מביתם.

השניים חשודים בקיום מערכת יחסים שוחדית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר לכאורה קידם את ענייני בזק במשרד התקשורת, בתמורה לסיקור מוטה לטובת משפחת נתניהו באתר וואלה מקבוצת בזק. זאת בנוסף לחשדות נגד בעל השליטה בבזק ונושאי משרה בכירים בה, שהועברו לפני מספר חודשים לבחינת הפרקליטות, לפיהם נהגו לכאורה בכספי החברה כבשלהם, קידמו אינטרסים אישיים, העבירו מידע אסור בלי מעצורים וקיבלו בתוך כך מאות מיליוני שקלים.

באשר לשווי העבירות המיוחסות לזוג אלוביץ אמרה עו"ד וולקן, באת-כוח המשטרה, בדיון אתמול כי "אנחנו עומדים על טענתנו כי היקף העבירות כאן מגיע לסך של כמיליארד שקל... משום שבמסגרת מתווה מכירת בזק-yes, מניות שהוחזקו בידי קבוצה שבשליטת העורר (שאול אלוביץ - א.ל.ו), היה מדרג של סכומים, יש 3 סוגים של סכומים - סכום אחד, אליו התייחסה חברתי, של 680 מיליון שקל ששולם במזומן, אך בכך לא הסתיימו התמורות הכספיות במסגרת ההסכם. ההסכם כלל גם תמורה מותנית של סך של עד 200 מיליון שקל ותמורה נוספת מותנית ושלושת הסכומים מצטברים לסך של כמיליארד שקל, ואנו עומדים על כך שזהו היקף העבירות".

באשר לצורכי המחיה של בני הזוג אלוביץ, הבהירה עו"ד וולקן כי כשמדברים בבתי המשפט על אמצעי מחיה סבירים, מדברים על סכומים נמוכים בהרבה מהסכום המבוקש - ומדובר על סך של 8,000 שקל, כאשר החשוד יכול להמשיך ולהתגורר בביתו שלו. על הערה זו של התובעת השיבה עו"ד מיכל רוזן-עוזר את הערת "קו העוני" שלה ואמרה: "חברתי מדברת על היקפים של 8,000 שקל בחודש, ומבחינת דרישה מהעוררים זה לחיות כפסע מקו העוני".

התובעת, עו"ד וולקן, הוסיפה וטענה עוד בדיון כי "כאשר מדובר בעבירות של מיליארד שקל, והסכום התפוס הוא 10% מזה, אנחנו לא יכולים לשחרר כספים מקופת החילוט כלאחר יד. השאלה היא האם הסכום הוא בכלל נדרש? האם יש לו מקורות כספיים אחרים? הדלת פתוחה, ונהיה מוכנים לשמוע".

לבקשת בית המשפט הודיעה עו"ד וולקן גם כי תבדוק עם הממונים עליה מהם דמי מחיה סבירים לטענת המדינה. לעניין סוגיית הלבנת ההון והיעדר סמכות לתפוס את רכושה של איריס אלוביץ, טענה התובעת כי "מבחינה עובדתית המהלך שאנו מדברים עליו הוא מתן טובות הנאה בדמות סיקור תקשורתי אוהד, כאשר מצד שני יש את אישור עסקת בזק-yes, וצריך להבין את המשמעות של כך. אנו לא מדברים על מחווה רגולטורית שמרחפת באוויר, ואין לה משקל ומשמעות. אנחנו מדברים על הטבה המגלמת בטובה סכום פעוט של מיליארד שקל, וכאשר חוזרים לחוק איסור הלבנת הון וקוראים מהי פעולה ברכוש אסור, רואים שרכוש אסור זה גם זכויות, ולא רק כספים או מיטלטלין, וזה מה שהעוררים קיבלו כאן. אושרה להם עסקת בזק-yes. הייתה כאן זכות, ומזכות זאת צומחים כספים... יש לנו כאן רכוש אסור שהוא הטבה רגולטורית, וההטבות לא נעשות בהטבה בזכות אלא בכספים שהם פרי אותה הטבה".

עוד הוסיפה התובעת כי בני הזוג אלוביץ מנסים לנתק את איריס אלוביץ מהפעולות הפליליות שנעשו - אך החקירה קושרת אותה אליהן ואל מעשיו של בעלה. "חברתי בעצם מנסה לנתק בין איריס אלוביץ לבין הפעולות שנעשות כאן, וזה לא נכון מבחינה עובדתית. מה שנכון זה שהעוררים מוציאים לפועל ביחד, בצוותא, מהלך כולל, והמהלך הכולל הזה, בצד האחד שלו, יש עבירות שוחד ומרמה, ומהצד השני נוחתים כספים בחשבונה של קבוצת יורוקום. המצג של הפרדה בין גברת אלוביץ ולבין נחיתת הכספים בחשבונה של יורוקום הוא לא נכון. העוררת עצמה סודקת את מסך ההפרדה הזה, משום שגם בוואלה, שבאמצעותה ניתנו טובות ההנאה שאנו רואים אותן כשוחד, לעוררת לא היה שם שום תפקיד רשמי. זה לא מפריע לה, וזה לא מפריע לה לתת הוראות, וזה לא מפריע לה להיות חוליה אקטיבית בתוך החלק הזה. היא אינה נפרדת גם כאשר מדברים על קבלת הכספים, והיא עצמה סודקת את החומה הזאת. העוררת מקבלת כספים מחברת יורוקום... בשורה התחתונה, במקרה זה הניסיון להפוך את העוררים לשני אטומים בודדים שפועלים בנפרד, זו לא המציאות. מדובר ביחידה אורגנית אחת, וגם אם - כמו שטוענת חברתי - קיימת ביניהם הפרדה כלכלית, אז היא לא רלוונטית למהלך העברייני שלטענתנו נעשה כאן. במקרה זה הם פועלים בצוותא".

השופטת שרית זמיר הודיעה בתום הדיון כי תיתן את החלטתה בימים הקרובים.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
פרויקט מיוחד
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתהעליון: קופאס לא תקבל מעמד נושה מובטח בכספי אגרקסקו