ישראל במדד התחרותיות העולמי: יוקר מחיה קיצוני וחדשנות

ישראל שיפרה את מיקומה בדירוג התחרותיות במקום אחד לעומת השנה שעברה וכעת היא מדורגת במקום ה-21 מתוך 63 מדינות

בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס

כלכלת ישראל דורגה במקום ה-21 מבין 63 במדד התחרותיות 2017 של מכון המחקר השוויצרי IMD. מדובר בשיפור של מקום אחד לאחר שב-2016 דורגה כלכלת ישראל במקום ה-22. את המכון מייצג בישראל איגוד לשכות המסחר בתל אביב.

מדד התחרותיות העולמי של IMD מתבסס על נתונים של גופים עסקיים וחברות ב-63 מדינות לפי ארבעה פרמטרים: יעילות העסקים; מערכת התשתיות; יעילות ממשלתית וחוסן כלכלי. 

את המדד מובילה ארה"ב ואחריה נמצאות בדירוג הונג קונג, סינגפור, הולנד ושוויץ. במקומות האחרונים שלו נמצאות ונצואלה, מונגוליה, קרואטיה, ברזיל, אוקראינה וקולומביה.

את ישראל מקדימות במדד שמתפרסם הערב אוסטרליה (19) ובריטניה (20) ואחריה נמצאות מלזיה (22), ניו זילנד (23), איסלנד (24) ויפן (25).

מניתוח שעשה איגוד לשכות המסחר לנתונים, עולה כי החוזקות של הכלכלה הישראלית מתבטאות בדירוגה של ישראל במקום הראשון בתחום החדשנות העסקית, וזאת בדומה לנתוני המדד ב-2016. ישראל גם ממשיכה להוביל בקרב המדינות שנבדקו במדד, בהשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר. היא דורגה במקום השני בסעיף המחקר המדעי ודורגה במקום הרביעי בעמידות המשק במשברים בינלאומיים. בסעיף זה, ישראל שיפרה את מקומה במדד ביחס למדד מ-2016, שבו היא דורגה במקום ה-7.

עם זאת, בתחומים אחרים כמו שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, יוקר המחיה ומחירי הדלק, ישראל ממשיכה בדומה למדדים קודמים, לתפוס את המקומות האחרונים בדירוג, אם כי שיפרה במדד הנוכחי את מעמדה במקצת.

בשיעור ההשתתפות בכל העבודה היא דורגה במקום ה-46 לעומת המקום ה-49 במדד הקודם; בזמן הנדרש לפתיחת עסק היא דורגה במקום ה-41 לעומת המקום ה-42 במדד הקודם; ביוקר המחיה היא דורגה במקום ה-52 ללא שינוי ביחס למדד הקודם; ביצוא הסחורות כאחוז מהתוצר היא דורגה במקום ה-51 לעומת המקום ה-46 בדירוג הקודם; במחירי הדלק היא דורגה במקום ה-58 לעומת מקום 62 במדד הקודם.

לפי המדד המתפרסם הערב, בקטגוריית החוסן הכלכלי ישראל ירדה למקום ה-37 לעומת המקום ה-31 במדד הקודם. בסעיף התנהלות הכלכלה המקומית, שנוגע לתוצר המקומי, להוצאה ולמחיה ישראל נסוגה למקום ה-32, וזאת לאחר ששנה לפני כן היא דורגה במקום ה-21. בסעיף שנוגע לסחר חוץ, ישראל דוגמה במקום ה-45, לאחר שבמדד הקודם היא הייתה במקום ה-38 ובסעיף שנוגע להשקעות הבינלאומיות היא דורגה במקום ה-36, לאחר שבמדד הקודם הייתה במקום ה-28.

לפי ה IMD, כדי לשפר את מעמדה בדירוגים העתידיים, על ישראל לנקוט בשורה של מהלכים שכוללים הפחתה של הביורוקרטיה והנטל הרגולטורי על המגזר העסקי; שמירה על מגמת הצמיחה במשק; האצת רפורמות במגזר הציבורי; הגדלת יצוא הסחורות והשירותים וצמצום פערים כלכליים בחברה.

"למרות שישראל נהנית מחוסן כלכלי ונמצאת בקדמת ההישגים בכל הקשור להוצאה על מחקר ופיתוח וחדשנות עסקית, אסור לה להתבשם בהם. קובעי המדיניות רתוקים מדי למגזרי התעשייה וההייטק ומתעלמים מתרומתו המרכזית של מגזר המסחר והשירותים העסקי לכלכלה ולתעסוקה", אמר בהתייחס למדד החדש נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין. הוא הוסיף כי "עודף הרגולציה ואפליית המס הזועקת מול היבוא האישי, פוגעים קשות במגזר העסקי שמייצר את עיקר מקומות העבודה במשק הישראלי".