מה מחפש האיש העשיר בגרמניה בהייטק הישראלי

הקרן המשפחתית של דיטר שוורץ, האיש העשיר בגרמניה, מחפשת טכנולוגיות ישראליות וצפויה להשקיע מיליוני דולרים בשתי חברות בחודשים הקרובים • מנכ"ל הקרן תומאס ויליגר, שנפגש לאחרונה עם מריוס נכט ומשפחת רקנאטי, ל"גלובס": "המשמעות של משרד משפחתי היא שאם יהיה צורך בכספים נוספים, מר שוורץ תמיד מוכן לעוד השקעה"

תומס וילינגר / צילום: איל יצהר
תומס וילינגר / צילום: איל יצהר

קרן ההשקעות הגרמנית (Zukunftsfonds Heilbronn (ZFHN, תתחיל להשקיע בטכנולוגיה ישראלית. מאחורי הקרן עומד המיליארדר דיטר שוורץ, האיש העשיר בגרמניה, ואחד מ-50 האנשים העשירים בעולם. שוורץ עשה את הונו בכך שהקים שתי רשתות קמעונות גדולות - לידל, רשת חנויות סופרמרקט, וקאופלנד, רשת בתי כלבו ענקיים בסגנון וולמרט. כיום, הונו מוערך בכ-20 מיליארד דולר, והוא הבעלים והמייסד של Schwarz Gruppe, החברה הקמעונאית הרביעית בגודלה בעולם, והשנייה בגודלה באירופה.

ZFHN היא קרן להשקעות במיזמים טכנולוגיים אשר פועלת מאז 2006, בניהול פמילי אופיס, אותו הקים תומאס וילינגר (52), המכהן כמנכ"ל הקרן. לאחר 12 שנות פעילות, הקרן החליטה להתחיל להשקיע במיזמים ישראלים, ולשם כך הגיע וילינגר לביקור בישראל, במהלכו נפגש עם משקיעים פרטיים מקומיים כמו מריוס נכט ומשפחת רקנאטי, ועם מוסדות להשכלה גבוהה כגון מכון ויצמן והטכניון.

מטרת הביקור היא לבסס קשרים עם משקיעים נוספים כדי לבצע איתם השקעות משותפות, ועם מוסדות שעשויה לצאת מהם טכנולוגיה בתחומים שבהם מעוניינת הקרן להשקיע. בראיון ל"גלובס" וילינגר מספר על אסטרטגיית ההשקעות של הקרן המשפחתית, השונה מקרן הון סיכון רגילה, ומסביר מדוע הוא רוצה להביא ישראלים לגרמניה, אבל דווקא לא לברלין.

מודל ההשקעה של הקרן, שלפיו תפעל בישראל, הוא השקעה של חצי מיליון דולר עד מיליונים בודדים, בחברות סיד ופרה-סיד, לצד משקיעים נוספים, תמורת כ-5 עד 15% מהחברה. לאחר מכן, ככל שידרש, הקרן מוכנה לספק השקעות המשך. "אנחנו צוות של כ-20 אנשים. יש לנו אנשים מעולם המחשבים, המדיקל, מכימיה ומביולוגיה. הם אנשי עסקים ומומחים בתחומם שיודעים איך לארגן עסק ולהפוך אותו לרווחי", אומר וילינגר.

הדוגמה שנתן וילינגר היא של השקעה בחברה גרמנית שהניבה לקרן אקזיט לפני כשנה וחצי: "השקענו בחברה של מכשירים רפואיים, שסיפקה פתרון לכשל ריאה. השקענו בה סכום כולל של 40 מיליון דולר. התחלנו איתה מאפס, ואנחנו ממשיכים להשקיע בחברות עד שהן בשלות לאקזיט. את החברה הזאת מיזגנו עם חברה בוגרת יותר מתחום ניתוחי הלב, שהייתה לה מערכת משאבות שיכלה לשמש גם לטיפול בריאות. אחרי שקיבלנו את האישורים הרשמיים הדרושים, מכרנו את החברה לפני שנה וחצי ב-247 מיליון דולר".

אתה קורא לזה עזרה, אבל יש יזמים שיירתעו מהשקעה שגוררת התערבות הרמה כזאת.

"בעבר השקענו הרבה בכל חברה והיינו בעלי השליטה, אבל הפסקנו עם אסטרטגיית ההשקעה הממוקדת. הדרך עד האקזיטים הללו הייתה הרבה יותר מדי ארוכה, במדיקל דיווייס זה יכול לקחת אפילו 15 שנים. המשקיע שלנו הוא היום בן 78, ואני חושב שזה לא הוגן כלפיו להמשיך להשקיע באופן הזה", אומר וילינגר.

כיצד יכולה השקעה מגרמניה לעזור לסטארט-אפים ישראליים?

"באירופה יש תעשייה מסורתית ובגרמניה במיוחד, רק בהילברון יש בערך 1,500 חברות תעשייה בינוניות, ויש שם הרבה דרישה לחדשנות, ובישראל יש טכנולוגיה משבשת. אנחנו רוצים לחבר בין התעשייה המסורתית והטכנולוגיה הישראלית". על כן, אומר וילינגר, הקרן מתמקדת בהשקעה במיזמים בתחומי ה-IoT, הרובוטיקה, האוטונומוס דרייבינג, אינדסטרי, מערכות אנרגיה, חומרים חדשים וביוטק.

"החברות שנרצה להשקיע בהן, הן כאלה שנוכל לתת להן ערך. אנחנו לא רוצים לתמוך בחברה רק באמצעות כסף אלא באמצעות גישה ללקוחות בשוק באירופי, דבר שאין לחברות קטנות בישראל. רבות מהן מנסות לגשת לשוק האמריקאי אבל זה תהליך מאתגר ויקר. ישראלים מפחדים מאירופה בגלל כל השפות והמדינות".

הון של איש אחד

בניגוד לקרנות הן סיכון רגילות, הקרן פועלת ללא מגבלות זמן מחייבת, וללא מחוייבות כלפי משקיעים, כיוון שיא נמצאת בניהול סינגל פמילי אופיס, משרד המנהל את הונו של משקיע אחד. מדובר בקרן במודל Evergreen, אשר מאפשרות למשקיעים גמישות רבה יותר בטווח הקצר, אך גם מתאימות למבנה השקעה ארוך טווח. קרנות ה-Evergreen פועלות לרוב לאורך כשני עשורים, כאשר בכל שנה, המשקיעם יכולים להחליט אם להמשיך את המבנה או להפסיקו לחלוטין.

מאז ייסד את הקרן ב-2006, היא השקיעה בקרוב ל-30 חברות, מתוכן 8 נמכרו באקזיט. הקרן התחילה עם סכום של 100 מיליון דולר, וכעת עומדים לרשותה 250 מיליון דולר, אשר הצטברו מרווחי המכירות. "אבל המשמעות של משרד משפחתי היא שאם יהיה צורך בכספים נוספים, מר שוורץ תמיד מוכן להשקעה נוספת", אמר וילינגר, "זה גמיש לחלוטין".

את ההשקעה הראשונה שלה בטכנולוגיה ישראלית ביצעה הקרן באפריל האחרון, כאשר השקיעה קרוב ל-6 מיליון דולר במיזם הישראלי-גרמני של הראל בורן ויונתן חייט, TinyInspektor, אשר שוויו מוערך בכמה עשרות מיליוני דולרים. החברה מפתחת מוצר המותקן על מתקני יצור תעשייתי במפעלים, על מנת לאתר פגמים במהלך הייצור.

מה בעיניך ההבדל בין היזמים הישראלים לאירופאיים?

"נולדתי בדרום אפריקה ולהוריי יש הרבה חברים יהודים משם, אז היה לי קשר ליהודים בישראל. למדתי על האקוסיסטם של הסטארטאפים בישראל ובתל אביב, בכל הקשור לדיגיטליזציה ולרובוטיקה. הגעתי לכאן לראשונה לפני שלוש שנים, ומרחק הטיסה הקצר, והאווירה הפתוחה הופכות את האינטרקציות והעבודה פה למיהנות". וילינגר ביקר בישראל פעמיים בשנה מאז ביקורו הראשון, אך כעת הגיע לראשונה כנציג של ZFHN.

"באירופה יש תעסוקה טובה, ותמיד יש ליזמים הזדמנויות טובות מלבד היזמות. הם תמיד יכולים להמשיך לעבוד במשרות טובות ולפרנס את המשפחה שלהם היטב. הם אוהבים להיות יזמים, אבל הם לא צריכים את היזמות כמו הישראלים", אומר ולינגר. "האנשים פה שונים לחלוטין ולכן הם נלהבים להיות יזמים מוצלחים באופן יותר מחוייב מאשר בגרמניה. באירופה גם מפחדים לקחת סיכון כי חייבים להצליח. בישראל, הם רואים את הכישלון כניסיון. אין ליזמים הישראלים את המבנה של חישוב הסיכון הטיפוסי שיש בגרמניה, בו קודם מסתכלים על הסיכון ואז על ההזדמנות. כמשקיע בחברה ישראלית, אנחנו יכולים להתמודד עם זה, כי אנחנו יכולים להרגיע אותם. אבל כשאנחנו משקיעים ביזם באירופה או בגרמניה, קשה לגרום לו להתלהב".

"אנחנו ביזנס בילדר"

זהו הפמילי אופיס הראשון שמנהל וילינגר, אשר קודם לכן ניהל האב ואקסלרטור בעיר הילברון (Heilbronn), עיר הולדתו של שוורץ, הממקומת בדרום גרמניה. לפני כן וילינגר עבד בתעשיית ההון סיכון בעמק הסיליקון. הוא מספר שפגש את שוורץ לפני 13 שנים, ושנה לאחר מכן ייסד עבורו את הקרן. "שוורץ אוהב את עיר הולדתו, שם הוא גדל, והקים את הרשתות הענקיות שבבלעותו. אני חושב שגם בישראל רבים מרגישים ככה כלפי מקום הולדתם", אמר וילינגר. לדבריו, "מר שוורץ רוצה לחזק את העיר שלו ואת האיזור באמצעות טכנולוגיה". הפילוסופיה הזאת של שוורץ, מכתיבה את אופי הקרן, אשר שמה בגרמנית הוא "העתיד של הילבורן".

הוא מבקש להבהיר שהכניסה לישראל מגיעה על רקע שינוי כולל של אסטרטגיית ההשקעות של הקרן, שהתחולל בשנים האחרונות. "בישראל אנחנו לא מתכוונים להוציא סכומי כסף גדולים על אותה החברה, אלא לפזר את ההשעות שלנו. אנחנו גם רוצים להתחיל להשקיע כאן יחד עם משקיעים פרטיים אחרים, וגם יחד עם קורפורט אינבסטורס, כי יש להם המון ניסיון בשוק. השקעה משותפת מאפשרת להשקיע סכום נמוך יותר בכל השקעה ולפזר את הסיכון".

"אנחנו רוצים לבסס את החברה בישראל, לפתוח אותה לשוק האירופי, אבל הלב של החברה - אנחנו רוצים אותו בישראל. אנחנו משקיעים בחברות שאנחנו אוהבים, ואנחנו לא רוצים להרוס אותן. אם יש אפשרות למכור חברה, אנחנו מתייעצים על זה עם צוות ההנהלה, ובודקים אם זה מתאים או שאנחנו רוצים לחכות שהחברה תגדל. אנחנו גם מתייעצים עם מומחים. אנחנו לחלוטין רגועים. אנחנו ביזנס בילדר, קומפני בילדר, ולא משקיעי הון סיכון. יש לנו אוויר לנשימה ואפשרות להכניס את החברות באמת לתוך השוק האירופי".

ZFHN

שנת הקמה: 2006

גודל קרן: 250 מיליון דולר

מייסדים: תומאס וילינגר ושטפן גנתר

מיקום: הילברון

תחומי השקעה: IoT, רובוטיקה, אוטונומוס דרייבינג, אינדסטרי, מערכות אנרגיה, חומרים חדשים וביו-טק

שלב השקעה: פרה-סיד וסיד

גובה השקעה ממוצע: 500 אלף דולר עד כמה מיליוני דולרים בודדים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988