נתניהו ממשיך לקנות זמן, והסיכוי לאישור הרפורמה בחח"י יורד

הממשלה דחתה ברגע האחרון את ההצבעה שתוכננה להיום על הרפורמה ההיסטורית בחברת החשמל בשל מות אמו של שר האוצר כחלון • אלא שבממשלה חוששים מדחייה משמעותית יותר לאור סלידתו של רה"מ נתניהו מהרפורמה • פרשנות

רה"מ בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס
רה"מ בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס

"בתיאום בין משרד ראש הממשלה ובין משרד האוצר, הוחלט כי הדיון ברפורמה על חברת החשמל יידחה עד שובו של שר האוצר, משה כחלון, שנעדר בשל פטירת אמו", אומרת ההודעה הלקונית הבינמשרדית ששוגרה בשעות הצהריים לעיתונאים.

הבוקר נערכה ישיבת הממשלה כמתוכנן בה נידונו מספר נושאים שהיו רשומים על סדר היום הממשלתי. כך שבעוד שהדיון על הרפורמה נדחה, שאר הדיונים התקיימו כסדרם. ובכל זאת, גם אם כפי שטוענים במשרד ראש הממשלה, אישור הרפורמה נדחתה עד לחזרתו של כחלון, נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו קונה עוד זמן והסיכוי שהרפורמה תעבור יורד.

הופעותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיונים שקדמו להסכם הרפורמה בחברת החשמל לא הותירו ספקות שהמילה האחרונה, ואולי החשובה מכל, לא נאמרה עדיין. נתניהו ואנשיו גילו מהרגע הראשון ספקנות לגבי מתווה הרפורמה מצד אחד, אך במקביל גילו הקשבה יתירה למתנגדי הרפורמה מהצד השני.

זכור במיוחד רצונו של ראש הממשלה "ללכת עד הסוף" בעתירה התקדימית לבג"ץ שהייתה יכולה למנוע אחת ולתמיד מעובדי חברת החשמל ואחרים מלשבות כנגד קידום רפורמות מבניות. אם נתניהו היה הולך "עד הסוף" בעניין זה, הבג"ץ עלול היה להביא לפיצוץ ההסכם, אלא שהוא חזר בו אחרי ששר האוצר משה כחלון איים במשבר קואליציוני.

גם השיקולים הפוליטיים משחקים כאן בוודאי תפקיד משמעותי. אף אחד במשרד ראש הממשלה לא מברך על הברית בין כחלון לניסנקורן ולא יישכב על הגדר בשביל לתת למנהיג מפלגת כולנו לקחת את הקרדיט על רפורמה הסטורית במשק החשמל שעברה גלגולים שונים בעשורים האחרונים. אפשר להניח שמנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר ויושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' אבי שמחון, לא שמחו לנוכח היחס - או יותר נכון אי-היחס - לו זכתה פנייתם המשותפת לצוות המו"מ הממשלתי והצעתם להכניס להסכם הרפורמה שינויים משמעותיים.

ובשקט גמור, אפשר גם להניח שהעובדה ששמו של נתניהו לא הוזכר אפילו פעם אחת לאורך כל אירוע חלוקת הקרדיטים ההמונית שנערך לרגל ההכרזה על הסכם הרפורמה במשרדי דירקטוריון חברת החשמל לפני שבועיים, גם היא לא נעלמה מעיני היושבים במשרד ראש הממשלה ובבלפור.

מבול של פניות נגד הרפורמה

היוזמה לדחיית הדיון בשל פטירת אמו של שר האוצר צריכה באופן טבעי להגיע ממשרד האוצר ולא ממשרד ראש הממשלה. אלא שדווקא באוצר ובמשרד האנרגיה - השותף באופן מלא להסכם - אמרו אתמול ל"גלובס", כי לא צפויים להיות שינויים בנוגע להצבעה, היות ומי שהיה אמור להציג את הרפורמה מלכתחילה לממשלה הוא שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ'.

גם הבוקר, רגעים ספורים לפני הדיון בממשלה, נשמעו גורמים העוסקים בקידום הרפורמה בממשלה ומחוצה לה משוכנעים כי היא תעלה לדיון בישיבת הממשלה, למרות אי-הגעתו של שר האוצר כחלון להשתתף בישיבה.

אבל לצד הטרגדיה האישית קרו עוד כמה דברים שסיפקו ליוזמת הדחייה רוח גבית. מבול פניות שוגרו בימים האחרונים אל ראש ממשלה מצד קשת של גורמים שביקשו לא לקבל היום החלטה היום. החל מפורום קהלת, דרך התנועה למען איכות השלטון ועו"ד מיכאל בך מגיש התובענה הייצוגית נגד חברת החשמל ומעל כולם כמובן יצרני החשמל הפרטיים - כל אלה תרמו לנחישותם של נתניהו ואנשיו להוביל לדחייה.

מתנגדי הרפורמה לדורותיהם הבינו שמדובר ברגע האחרון בו עוד יש להם אפשרות להשפיע. כך, ביום חמישי האחרון נשלח המכתב מהתנועה לאיכות השלטון בו נטען כי אין תוקף חוקי להסכם הקיבוצי בחברת החשמל מכיוון שלא אושר על ידי רשות החברות הממשלתיות. עם זאת, יש לציין כי נציגי רשות החברות הממשלתיות השתתפו בדיונים על הרפורמה לאורך כל המשא ומתן האינטנסיבי שהתקיים בתקופה האחרונה.

ההסתייגויות של ראש הממשלה נתניהו ואנשיו מהרפורמה היו בשני מישורים עיקריים: ביקורות של הצוות הכלכלי מטעמו, בראשות הפרופסור אבי שמחון, על מתווה הרפורמה שמשאיר את החברה כמונופול במקטע ההולכה וכן הסתייגות נתניהו לגבי אופן השגתו - ההבטחות שניתנו ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן למשוך את העתירה מבג"ץ בתמורה לקידום הרפורמה.

לא להסתפק בהבטחות בלבד

הנושא העיקרי שהטריד את גרונר ושמחון היה איך מתכוונת המדינה לוודא שחברת החשמל אכן תגדיל את השקעותיה ברשת ההולכה והחלוקה של קווי החשמל מסביבות 1 מיליארד שקל לשנה כיום, לקצב של 3 מיליארד שקל לשנה. הגדלת ההשקעות הזו חיונית למשק כי ההזנחה רבת השנים מונעת מתקני ייצור חשמל פרטי ומתקני אנרגיה מתחדשת וחושפת את המשק לקריסת רשתות חשמל במלחמות ואירועי מזג אוויר קיצוניים.

הטענה של שמחון וגרונר הייתה שהמדינה לא יכולה להסתפק בהתחייבות של חברת החשמל להגדיל השקעות, ושיש ליצור מנגנון שיוכל לוודא זאת באמצעות סנקציות עד כדי הוצאת הבעלות על רשתות החשמל מחברת החשמל והעברתה לחברה ממשלתית אחרת.

לצד הביקורת הזו עלו בדיונים הסתייגויות נוספות ממתכונת ההסכם. בין היתר הוצגו הערכות שהעלות הסופית של הרפורמה גבוהה בהרבה מהאומדנים הרשמיים (7 - 8 מיליארד שקל), למשל כיון שלאנתנה ביטוי הולם לפיצוי שהחברה תידרש לשלם לבעלי אגרות החוב שלה.

נוסף העלו נתניהו ואנשיו את השאלה מדוע מאלצים את חברת החשמל למכור תחנות כוח ובמקביל מאפשרים לה להקים שתי תחנות כוח חדשות. הגישה השלטת בממשלה בעבר הייתה שיש להוציא את חברת החשמל לחלוטין מייצור חשמל.

מכתב נוסף ששוגר בשבוע האחרון אל ראש הממשלה בנושא התביעה הייצוגית המתנהלת רוב הזמן מתחת לרדאר, מתקרבת לאט ובהתמדה לשלב ההכרעה, לאחר שנכשלו כל הניסיונות של חברת החשמל לעצור אותה, כולל בעזרת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

במחיר הרשמי של הרפורמה בחברת החשמל, 7.1 מיליארד שקל, לא הובאה בחשבון האפשרות שהחברה תפסיד בתובענה ייצוגית המתנהלת מאז 2013 נגד החברה - ותדרוש מהמדינה לשפות אותה. אי-אפשר לזלזל באפשרות שהחברה תצטרך לשלם את סכום התביעה הנאמד בכ-3.5 עד 5 מיליארד שקל, זאת בנוסף לכ-6 מיליארד שקל פיצויי העובדים הפורשים.