אחד מ-4: כך הפכה ההשמנה לאחת המחלות המפחידות בארץ

דיאטות כאסח או פעילות גופנית? טיפול מנטלי או טיפול תרופתי? אולי גם וגם, ואולי בכלל אין מה לעשות, והכול גנטיקה? G בעקבות ההכרזה על ההשמנה כמחלה כמו כל מחלה אחרת - מסוכרת ועד ללחץ דם: "זאת קריאת השכמה למדינת ישראל, שצריכה לתת מענה לרבע מהאוכלוסייה שלה" • דוח מיוחד

איור: גיל ג'יבלי
איור: גיל ג'יבלי

פתאום קם אדם ומגלה שהוא חולה. זה מה שקרה לפני שבועיים לרבע מאזרחי ישראל הבוגרים ול-12% מהילדים ובני הנוער, שהתעוררו להכרזה דרמטית של ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה בישראל, שקבעו כי השמנה היא מחלה כרונית.

"ההגדרה השלמה היא שהשמנה היא מחלה פיזיולוגית, כרונית, נשנית ומתקדמת", מחדד ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה לטיפול בהשמנה בישראל מטעם האיגוד האירופי וכן מנהל מחלקה פנימית בבית חולים השרון ויועץ להשמנה ולסוכרת בקופת חולים כללית. "זאת קריאת השכמה למדינת ישראל שצריכה לתת מענה לרבע מהאוכלוסייה שלה".

המענה שדורשים בהסתדרות הרפואית כולל הקמת מערך לאומי רב מקצועי לטיפול בהשמנה, שיכלול מרפאות לטיפול במחלת ההשמנה בקהילה ובבתי החולים. דיקר עצמו מנהל מרפאה כזאת בבית חולים השרון, אך היא אחת הבודדות שפועלות ברחבי הארץ. "לכל מחלה יש כתובת", הוא אומר. "יש מרפאה לסוכרת או מרפאה גניקולוגית - ואם גם השמנה מוגדרת כמחלה, צריך לפתח לה שירות. כיום לאדם שמן בישראל אין כתובת".

למה דווקא עכשיו יצאתם בהכרזה הזאת?

"כי נוצרו התנאים. ההכרה שהשמנה היא מחלה היא יחסית חדשה, אבל יש לנו כבר מספיק ביסוס מדעי לכך, ואנחנו מצטרפים למספר מדינות משמעותיות ולגופים בינלאומיים שהכריזו על כך. תהליך ההשמנה גובה ממדינת ישראל הרבה מאוד כסף (על-פי הערכות, 7 מיליארד שקל בשנה), אבל הוא לא זוכה להתייחסות מספקת על-ידי הגופים שאמורים להתמודד איתו. קראנו את הקריאה הזאת כדי להניע תהליכים.

"אנחנו מבינים היום טוב יותר את התהליכים הפיזיולוגים שמובילים להשמנה. לא את כולם, אבל בעוד שבעבר היו כל מיני אמיתות לכאורה, שהביאו למחשבה שכשל התנהגותי מוביל לכשל פיזיולוגי, כיום, אנחנו מבינים שזה ממש לא נכון. למעשה, זה בדיוק הפוך: השינויים הפיזיולוגיים הם אלה שמובילים לשינויים התנהגותיים".

או במילים אחרות: חשבתם שדיאטה וספורט הם תמיד התשובה לשאלה שהיא מוזיקה באוזני השומע - "וואו, איך רזית ככה?", אז מתברר שלא. לא רק ולא תמיד. שורה של חוקרים ומומחים ישראלים אחראים בשנים האחרונות לפריצות דרך מדעיות שמצאו כי השמנה היא תוצאה של תהליכים ביולוגיים-פיזיולוגיים ולא תוצאה של עצלנות, גרגרנות ופסיביות קוגניטיבית שממיטה בושה ותחושת אשמה קבועה על אוכלוסיית השמנמנים.

לפי תעשיית הדיאטות, אפשר לצאת מזה עם שלוש כפות אורז, דג בתנור וירקות מאודים. לא ככה?

"הטיפול באדם השמן צריך להיות רב מקצועי ולא להסתיים בשיחה עם דיאטנית. נדרש צוות רב מקצועי שכולל רופא, איש בריאות הנפש, אנשי הפיזיולוגיה, הפעילות הגופנית ועוד. לטיפול כוללני כזה חייב להיות מקום שייתן שירות ותשובה לאנשים, אי אפשר להטיל הכול על רופאי המשפחה. לכן, זאת דרישה שמופנית לקופות החולים ולממשלה. גם בעולם הרפואי יוצאת קריאה שצריך להכשיר דור של רופאים שיודעים לטפל בהשמנה. המעטפת לא קיימת כיום בישראל. את התוצאה של ההשמנה, שמובילה ליותר אנשים עם לחץ דם גבוה או בעיות מפרקים ולעיתים גם סרטן מוכנים לממן, אבל את הסיבה לכך לא".

דרור דיקר / צילום: שמוליק שליש
 דרור דיקר / צילום: שמוליק שליש

הפן הגנטי:

וזו לא גזרת גורל

השמנה נקבעת, על פי רוב, לפי מדד מסת הגוף BMI. ערכים שבין 30-25 מוגדרים כעודף משקל, ערכים מעל 30 מוגדרים כהשמנה שנקשרת למחלות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד (על-פי משרד הבריאות, כרבע מהישראלים נמצאים בקטגורייה הזו). על-פי ההסתדרות הרפואית, מדי שנה מתים בישראל כ-4,000 איש כתוצאה מהשמנה.

"יש מספר מנגנונים פיזיולוגיים המוכרים לנו כיום", מסביר דיקר. "למשל מנגנון של הפרעה גנטית, שמשפיעה באופן ישיר על 5% מהשמנים, להם יש השמנה שנקראת השמנה מונוגנית. כלומר פגם גנטי שמוביל להשמנה. כיום, לא רק שיודעים להגיד מהו אותו פגם אלא יש לנו גם טיפול - וזה מדהים, כי אין הרבה מחלות גנטיות שיש להן טיפול".

דיקר מתייחס להורמון הלפטין, שתפקידו הוא לקשר בין רקמת השומן לבין גרעין השובע או הרעב במוח. "אם הלפטין מאותת שיש מספיק שומן, אז הגוף צריך להפסיק לאכול ולהתחיל לבזבז אנרגיה. ברגע שיש רקמת שומן חסרה אז יש פחות לפטין, והגוף יותר רעב ופחות מבזבז אנרגיה".

ומחסור בלפטין גורם לגוף להתגונן ולהגן על השומן שלו.

"כן, הגוף שלנו יגן על רקמת השומן בכל מחיר, כי היא רקמת החיים. הדלק האנרגטי שלנו מגיע בעיקר מרקמת השומן ולא מהפחמימות, שמהן יש אנרגיה רק ל-24 שעות. לכן בעולם הקדום, ככל שהיה לך יותר שומן - שרדת יותר. כשיש חוסר בהורמון הלפטין, יש שיבוש של רקמות השומן".

"פגם גנטי נוסף", ממשיך דיקר, "הוא שיש מספיק הורמון לפטין, אבל אין לו קולטן - זה כמו שקע ותקע ואז ההורמון לא משפיע על מנגנון השובע; ופגם שלישי יכול להיות בקולטן של ההורמון שנקרא MC4".

כלומר יכול להיות שמסתובבים אנשים שמנים שנאבקים במשקל כל חייהם במלחמה אבודה מראש, כי כל הסיפור הוא פגם גנטי?

"כן, ולכן זה מעורר תקווה רבה, כי כיום יש לפטין, למשל, שאנחנו נותנים כתרופה. גם לפגם בקולטן יש תרופה שנמצאת בימים אלו במחקר במטרה להתגבר על הבעיה. אבל זה רלוונטי כאמור רק ל-5% מהשמנים. ל-95% מהשמנים אין שום בעיה גנטית".

איך נדע?

"צריך לעשות בדיקה גנטית - והיא אינה כלולה בסל, בדיוק בגלל שקיימת תפיסה שהשמנה היא לא מחלה וכל מה שנכלל בטיפול בהשמנה הוא לא במימון המדינה וקופות החולים. יש גם ילדים שאנחנו חושדים שיש להם השמנה מונוגנית וגם הם צריכים בירור גנטי".

חלי ממן: "אני השתמשתי במונח מחלה כבר לפני 18 שנה" / צילום: רונן חדידה
 חלי ממן: "אני השתמשתי במונח מחלה כבר לפני 18 שנה" / צילום: רונן חדידה

איזה תרופות קיימות כיום בשוק?

"יש תרופות שעוסקות בהורמון לפטין ואחרות עוסקות במנגנון של חיקוי ההורמון GLP1 שמופרש מהמעי ואנחנו משתמשים בו לטיפול בסוכרת כי הוא מעלה את האינסולין, אבל משפיע גם על המוח בתהליכי רעב ותפיסת האוכל. תרופה אחרת מחקה את הפעילות של סרוטונין שגורם לשובע. תרופה נוספת מונעת את הספיגה של השומן במעי ואז סופגים פחות שומן ופחות קלוריות. תרופה נוספת מעלה את הבזבוז האנרגטי של הגוף ומובילה להפחתה במשקל. אבל אף אחת מהן לא בסל התרופות. חלקן חדשות, יקרות ולא ברות השגה לכל אחד - והמציאות היא שכשליש מהאנשים בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות סובלים מהשמנה".

בעקבות ההכרזה, עלו טענות ברשתות החברתיות שזה מהלך מדיקליזציה לבעיית ההשמנה, ומי שעומד מאחוריו אלה חברות התרופות.

"זאת טענה מקוממת. מקהלת הפייסבוק, שאומרת שחברות תרופות מריצות את הקמפיין - טועה. כרופא, המהות שלנו היא לקדם את הבריאות ואת איכות החיים של החולים שלנו, ואני רואה שטיפול תרופתי עובד. עד לפני מספר שנים לא היו תרופות או טיפולים והמעבר היה מלהיות שמן ל-להיות מנותח. כיום, יש גם תרופות וצריך לראות איך מכלילים את כל הטיפולים הקיימים בתוך סל התרופות.

"השמנה נחשבת משהו חברתי וקוסמטי, לכן אנשים מערערים על ההמלצה להשתמש בתרופות, אבל אף אדם שפוי לא יערער על חולה סוכרתי שמשתמש בתרופות. סוכרת והשמנה הן מחלות עם תהליכים דומים. בסוכרת מבינים שאם לא נטפל תרופתית, אנשים ימותו, אבל זאת תובנה שעוד לא חלחלה להשמנה".

הפן המחקרי:

ולא כל השמנים אותו הדבר

"אנחנו עוסקים בחקר ההשמנה, כי אנחנו מבינים שהדיאטות נכשלות בהחזרת אנשים למשקל תקין. לא כי אנשים הם חסרי משמעת אלא כי יש מנגנונים ביולוגיים חזקים שאנחנו לא שולטים בהם", אומר פרופ' אסף רודיך, שפועל במסגרת קבוצת חוקרים בהובלת פרופ' איריס שי, שעוסקים בחקר ההשמנה באוניברסיטת בן גוריון. "בסופו של דבר, אנחנו עדין בעלי חיים ונשלטים על-ידי כוחות ביולוגיים. בקרת האכילה שלנו מווסתת על-ידי מנגנונים שנמצאים במוח ומקבלים מידע מהגוף שלנו, כולל מרקמת השומן.

אנחנו עוסקים בחקר ההשמנה, כי אנחנו מבינים שהדיאטות נכשלות / צילום: רויטרס - Cathal McNaughton
 אנחנו עוסקים בחקר ההשמנה, כי אנחנו מבינים שהדיאטות נכשלות / צילום: רויטרס - Cathal McNaughton

"אנחנו יודעים היום שהשמנה היא בעצם טעות של המוח בלהחליט מהו המשקל הנכון עבורו. כשהוא מכוון את עצמו למשקל גבוה יותר, כל מערכות הגוף ישאפו להחזיר אותנו למשקל הזה. לכן, המלחמה בלשנות את הוויסות הזה היא מאוד קשה ואנחנו עדיין לא יודעים איך לשנות את ההפרעה בווסת. התקווה היא שלאורך זמן אפשר יהיה לתת למוח לווסת את עצמו למשקל קצת יותר נמוך כדי להקל על המאבק".

מה שכן יודעים היום ולא ידעו בעבר, על-פי רודיך, הוא שאם השמנה היא מחלה כל-כך שכיחה, ברור שזאת לא מחלה אחת, והיא נגרמת מסיבות שונות. "המחיר הבריאותי שהשמנה גובה לא זהה לכל בני האדם", הוא אומר. "יש אנשים שעבורם השמנה היא גורם סיכון לסוכרת, מחלות לב וכלי דם וסרטנים מסוימים, ויש גם דברים שפחות ידענו בעבר ויודעים היום, כמו למשל שהשמנה מובילה לירידה קוגניטיבית מואצת בהזדקנות. לכן, אנחנו מבינים שיש הטרוגניות במידת הקשר בין השמנה ובריאות. יש באוכלוסיות השמנים אנשים שנותרים די בריאים, ויש מי שיפתחו השמנה מטבולית (השמנה שמתבטאת בכולסטרול, טריגליצרידים, סוכרת ומדדי לחץ דם גבוהים)".

והמחקר שלכם שואף לפענח בעצם מי "שמנים בריאים" ומי נמצאים בסיכון.

"אנחנו מנסים לנבא זאת באמצעות מיפוי הפיזור של רקמות השומן בגוף. ידוע לנו שפיזור רקמת השומן בגוף משנה את המחיר הבריאותי. למשל, נשים בגיל הפריון נוטות לצבור הרבה מעודף המשקל ברקמת שומן בפלג הגוף התחתון שנקראת תת עורית שטחית, שהיא יחסית מאוד בטוחה מבחינה מטבולית. ויש מי שאוגרים את עודף הקלוריות בחלל הבטן או סביב הלב ונמצאים בסיכון בריאותי".

כלומר, רקמות השומן שונות מאדם לאדם ומשפיעות על בריאותו.

"כן, ואנחנו בעצם רוצים להגדיל את הרזולוציה. מדד BMI הוא מדד כל-כך ירוד ברזולוציה, אנחנו רוצים לחלק את אוכלוסיית השמנים לתתי קבוצות כדי להבין מה הסיבה שהביאה אותם להשמנה ואיזה מחיר בריאותי היא גובה מהם. מעבר לפיזור רקמות השומן, אנחנו מסתכלים גם על אופי רקמת השומן ברמה המיקרוסקופית והמולקולרית, וגם זה מעיד על המחיר הבריאותי של ההשמנה".

אתה מתאר מגמה נוספת של רפואה מותאמת אישית, במקרה הזה דרך אבחון רקמות השומן.

"זה אותו כיוון, אבל לדעתי, רפואה מותאמת אישית זה באזז-וורד. זה נכון בעולם תיאורטי, אבל בעולם המעשי יהיה יותר צנוע לדבר במושגים של רזולוציה. אנחנו צריכים להגדיל את הרזולוציה ולהבין סוגים שונים של השמנה. יש מונחים מוכרים בתחום של מחלות לב וכלי דם, כמו למשל שיכוב לפי סיכון, שאומר בוא ננסה לסווג אותך על-פי רמת הסיכון שלך ואז להתאים את הטיפול - וזה נכון גם להשמנה".

איך אדם יכול לאבחן את רקמות השומן שלו?

"את פיזור הרקמות מאבחנים בשיטות הדמיה כמו MRI, וברמה המיקרוסקופית עושים זאת תחת הרדמה מקומית קלה - ואז מבצעים שאיבה של רקמת השמן התת עורית. אנחנו עובדים בצמוד עם שני מרכזים לטיפול בהשמנה, אחד בפריז והשני בגרמניה, ובשני המרכזים האלה בדיקת רקמות השומן היא נוהל קליני עבור אדם שמגיע למרפאה כדי לטפל בהשמנה. זה נעשה כחלק מהערכת מצבו הבריאותי, אבל בישראל נכון להיום זה עדיין לא נהוג".

הפן המנטלי:

ואיך יוצאים ממעגל השומן

מה עושה ההכרזה של ההשמנה כמחלה, לעולם קבוצות התמיכה לשמירה על המשקל בישראל? "את לוקחת אותי אחורה", אומרת חלי ממן, מייסדת רשת קבוצות תמיכה להרזיה. "אני השתמשתי במונח מחלה כבר לפני 18 שנה וטענתי שהשמנה היא מחלה. בהתחלה כעסו עליי, אבל הדבר הטוב בהגדרה הזאת היא ההבנה שיש לנו יכולת לטפל בה דרך תזונה נכונה ואורח חיים".

את באמת מאמינה שהכול בידיים שלנו? כי רופאים וחוקרים טוענים אחרת.

"כן ולא. בשנים האחרונות קרו לנו כמה דברים שמשפיעים על השליטה שלנו. קודם כול, היום שלנו עמוס ואנחנו עובדים קשה, אנחנו יכולים להגיע מיום עבודה הביתה ולהרגיש מותשים כאילו עבדנו 14 שעות בשמש ובאדמה, אבל מבחינת הוצאת אנרגיה, כמעט ולא הוצאנו כלום. יש לי ימים שאני נכנסת למשרד ולא קמה מהכיסא 14 שעות ולא מוציאה אנרגיה. לפני 20 שנה לבניין בן 4 קומות לא הייתה מעלית והיום לבניין של שתי קומות יש מעלית. מציאות החיים שלנו השתנתה, אנחנו עובדים הרבה יותר, אבל מוציאים הרבה פחות. אנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו מייצרים בתים עם הרבה יותר פעילים גופנית, צריך לפחות חוג ספורט אחד בבית לילדים ולחשוב איך הולכים יותר ברגל ופחות נוסעים".

את בעצמך אומרת שפעילות גופנית היא לא דבר מרזה, הדגש בקבוצות התמיכה להרזיה הוא על התפריט.

"ספורט עוזר לגוף להיות בריא יותר ולשמור שמסת השומן לא תעלה. תביני, ירידה במשקל זאת מתמטיקה. אם תיקחי מישהי ששוקלת 80 קילו והיא בתהליך הרזיה שבו ירדה 10 קילוגרמים, היא למעשה השילה נוזלים, פירקה שריר ורק אז שומן. זאת אומרת, הדבר האחרון שהגוף ישחרר זה שומן, ואילו השריר זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים לפרק בגוף.

השמנה במספרים
 השמנה במספרים

"מה שקורה הוא שאם אותה אחת הפסיקה את תהליך ההרזיה ואז עלתה בחזרה 10 קילו - היא עלתה עכשיו רק שומן. רוב האנשים אומרים, אני יכול לרדת בלי ספורט, אבל אם אותה אחת עכשיו תרד שוב 10 קילו רק בשינוי תזונה - היא שוב תשיל נוזלים, תפרק שריר ורק בסוף תשיל שומן. כלומר מדיאטה לדיאטה אתה מביא את הגוף שלך למסת שומן גבוה יותר ומסת שריר קטנה יותר. כך שאין ברירה, חובה לשמור על כושר וספורט כדי לשמר את מסת השריר שלנו, כי מסת השומן מביאה את הבעיות הרפואיות שאנחנו לא רוצים".

את עוסקת הרבה באימון מנטלי. מה התפקיד של המרכיב הזה במשוואה של השמנים?

"השמנה היא מחלה, אבל לצערי, מה שאני גיליתי הוא שהשמנה היא רק סימפטום ותוצאה של משהו אחר שמתבשל בנשמה שלך - ויש לי אינספור דוגמאות. בתחילת הדרך, לפני 16 שנה, הייתה משתתפת שרזתה 50 קילו בתהליך מדהים. מהצד הסתכלתי איך האישה נולדה מחדש, ואז היא נעלמה. אחרי הרבה זמן היא חזרה ושוב הייתה צריכה להתחיל לרדת במשקל כי העלתה אותו. לפני שהגיעה למשקל היעד ביקשתי שנשב לכוס קפה. רציתי לבדוק למה היא ברחה בפעם הקודמת ולא שמרה על המשקל. השיחה הובילה למקומות שאני רחוקה ביכולת שלי לטפל בהם. שם, בכוס הקפה, גיליתי שהיא עברה אונס בילדות ועבורה להיות שמנה היה לא להיות נחשקת. ביקשתי ממנה ללכת לטפל בפצע הזה. חלק מהאנשים עם עודף משקל לא תמיד יודעים להגיד מה הצלקת מכסה, הרבה פעמים זה בא מבעיה נפשית".

הפן החברתי:

והאם צריך דווקא לשחרר

"לתעשיית הרזון יש חלק גדול בהשמנה", אומרת איילת קלטר, שביום שלמחרת ההכרזה על כך שהשמנה היא מחלה, פרסמה מכתב פומבי, שיועד להסתדרות הרופאים. "אני מברכת אתכם על כך שפרסמתם שהאדם השמן לא אשם במשקלו ועל ההכרה בכך שכל האסטרטגיות הקיימות לירידת משקל הן מורשת של כישלון", כתבה. "עם זאת, אני מזמינה אתכם להיות ערים לכך שההכרזה על ההשמנה כמחלה וכל מסע ההפחדה שחבר אליה לא רק שאינו יעיל אלא דווקא עלול להעצים את השמנופוביה ואת ההשמנה, במיוחד כשאין לנו פתרון אמיתי לכלל האוכלוסייה".

קלטר, מייסדת ומנהלת "שפת האכילה" - מרכז לטיפול בהשמנה והתנהגויות אכילה ומייסדת הארגון הישראלי למניעת אפליה על רקע משקל - מסבירה כי "מאותה סיבה אני מתנגדת לכך שתרופות הן הפתרון המיידי, פרט למקרים מסוימים. צריך להבין, שכשאת מכניסה את האנשים לפינה, הם יהיו שמנים יותר, כי חלק גדול מההשמנה נגרם בגלל מסלול הדיאטות והעיסוק במשקל. כבר בדיאטה הראשונה שאדם יעשה בחייו הוא ישנה את כל מעגל הגוף שלו וייכנס למעגל ההשמנה".

למה הכוונה ב"מעגל ההשמנה"?

"כשאדם עושה דיאטה זה כמו בובת נחום-תקום. הוא מכניס את הגוף למאמץ מטורף, וכל עוד הוא מצליח להיות במאמץ, הוא מצליח לשמור על המשקל הנמוך. אבל בפועל, הגוף חווה לחץ וסטרס, ואז נגרמת תופעה של 'פוסט דיאטה'. בדרך כלל אחרי ירידת המשקל הגוף מפריש את הורמון הרעב, המכונה גרלין, בכמות גבוהה יותר כדי לצרוך מזון (הורמון הרעב גרלין נחשב למנוגד להורמון הלפטין שאחראי על השובע). הגוף נכנס לאובדן שליטה ולהתקפי זלילה כתוצאה מן הצורך להתאזן ולהגיע לאותו משקל שהיה בו קודם. אנחנו יודעים היום שלכל אדם יש נקודת שיווי משקל, ומדיאטה לדיאטה נקודת הסט-פוינט (נקודת איזון שקובעת מה המשקל הנכון לו) שלו עולה ומשם הגוף לא יודע לרדת".

השמנה במספרים
 השמנה במספרים

אדם יכול לדעת מה הסט-פוינט שלו?

"זה מאוד קשה היום בגלל כל הדיאטות, אבל אדם נולד למשקל גוף מסוים והוא חי בתוכו את החיים הבריאים הרגילים. יש את מדד ה-BMI, אבל הוא לא מודד בריאות של אדם, יש אנשים שנועדו להיות עם עודף משקל וזה הסט-פוינט של הגוף שלהם. מה גם, שיש עודף משקל שמסתכלים עליו כסוג של גורם הגנה".

קוראים לזה פרדוקס ההשמנה.

"החוקרים החלו לדבר על פרדוקס ההשמנה בשנת 2002, ובשנת 2013 התפרסם מחקר ענק שבדק כ-3 מיליון אנשים, והראה שבמדד BMI גבוה (25-30) היו ב-6% פחות סיכון לתמותה, מאשר מי שהיו במשקל גוף תקין, ולאלה שהיו במדד BMI גבוה מאוד (35-30), היו 5% פחות סיכון לתמותה מבעלי משקל תקין. המסקנה מהמחקר הייתה שהשמנים אכן חיו חיים יותר ארוכים מהרזים. אבל אני לא באה לקדם השמנה, אלא שנבין שככל שנלחץ את האוכלוסייה לרדת במשקל, כך היא תהיה שמנה יותר".

אז מה את מציעה - אם לא תרופות ודיאטות?

"נכון שאנחנו מאוד שמנים היום מסיבות גנטיות, סוציולוגיות, כלכליות וחברתיות, אבל חלק גדול מהסיבות לכך זה העיסוק בדיאטה וברצון לשנות את המשקל. אני מציעה להפסיק לנסות לשלוט כל הזמן במשקל ולעבור לאכילה קשובה שדרכה אנחנו משתחררים מהשליטה על האוכל. זה צריך להתחיל כבר בטיפת חלב, שם מפחידים אימהות לגבי המשקל של התינוקות, ואז מתחילה אובססיה מטורפת של מה לא וכן לאכול. אחר כך מתחיל עיסוק אינסופי במשקל ובכיתה א' הילדים כבר נשקלים. מי שכאילו לא בתקן מקבל מכתב נזיפה הביתה".

הקשר בין סוכר לשומן

והמיזם שממליץ מה לאכול, על-פי החיידקים שחיים במעי שלכם

תחום מחקר שכבר זכה לתהודה בינלאומית וזכה לבאזז-וורד "המיקרוביום", מצא כי 2.5 ק"ג ממשקל הגוף של האדם מורכב מחיידקים שחיים במעי שלו. החוקרים שהובילו את הגילוי, פרופ' ערן סגל ופרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן, מצאו שישנם אלפי סוגים של חיידקי מעי שחיים בתוכנו, והמשותף להם הוא שהם מהווים אוכלוסייה יציבה ולא משתנה. החוקרים שמו לב לכך שמאכלים זהים גורמים לרמות סוכר שונות אצל אנשים שונים, ויצאו למפות את סוגי בקטריות המעיים, ומכאן הבינו שהם האחראים לתגובה למאכלים השונים, כשהדגש הוא על השפעתם על רמות הסוכר בדם.

ליהיא סגל, מנכ"לית DayTwo - מיזם שנוסד על בסיס המחקר - מספרת כי גילתה בעקבות הבדיקה שסלט הירקות שהיא הקפידה עליו, הקפיץ את הסוכר שלה בדם באופן קבוע. "שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות, הרי זה כולה סלט ירקות".

איך באמת?

"בעקבות הבדיקה למדתי שאם אני משלבת את הסלט ירקות שלי יחד עם חלבון, רמות הסוכר שלי נשארות מאוזנות. יש הרבה הפתעות לאחר הבדיקה ואנשים מגלים שמאכלים שהם נמנעו מהם כל החיים למעשה מתאימים להם, ולהיפך".

עד כמה רמות סוכר מתונות בדם משפיעות על השמנה או ירידה במשקל?

"הקשר הוא ישיר. ככל שהסוכר בדם מנורמל ולא מגיעים למצב של קפיצת סוכר וירידת סוכר, נמנעים מרעב ומחוסר שליטה. בירידת סוכר אנחנו אוכלים הרבה יותר כי יש בייס-ליין לרמות הסוכר של האדם, ואם ירדנו מתחתיו, אנחנו מרגישים עייפות שמשפיעה גם על היכולת לאכול מתוכנן. נרמול סוכר בדם עוזר לתחושת שובע וליכולת להקפיד על תזונה מאוזנת - ופה אנחנו משתלבים. כשהסוכר בדם מנורמל או נמוך, יש תחושה מוגברת של שובע, אנרגיה מוגברת ושליטה".

DayTwo, שהקים היזם מריוס נכט, מציע למשתמשים בו אפשרות לפענח אילו מזונות מעלים את רמות הסוכר שלהם בדם, באמצעות ערכה לדגימת צואה ביתית שנמסרת ונאספת על-ידי שליח, ובה נדגמת אוכלוסיית החיידקים הקבועה של המשתמש. אלגוריתם שפותח בחברה מאפשר ללקוח להבין מהם המזונות המתאימים לחיידקי המעי שלו, ואלה מתגבשים להמלצות תזונה. עלות הבדיקה 1,350 שקל והיא פתוחה כיום לשווקים בישראל ובארצות הברית בלבד, כאשר על-פי סגל, האסטרטגיה העסקית של המיזם שואפת לתת את השירות של המיזם לא ללקוחות הקצה אלא בשיתוף פעולה עם רופאים, תזונאים וקופות החולים בישראל ובארצות הברית.

האם ההכרזה האחרונה כי השמנה היא מחלה שיש לתת לה מענה יכולה להשתלב עם השירות שמציע מיזם כמו DayTwo? "אנחנו בהחלט יכולים להשתלב במרפאות ייעודיות כאלה", סגל משיבה. "ההצהרה שהשמנה היא מחלה זה צעד מאוד חשוב. בכל רגע נתון העולם הדיאטני עושה כל מה שהוא יכול עם הידע שיש לו, ועכשיו בעקבות המיזם שלנו יש להם מידע נוסף שעוזר בטיפול בבעיית ההשמנה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988