מסים | בלעדי

קק"ל מסרבת לשלם מס של חצי מיליארד שקל למדינה

לטענת קק"ל, למרות ביטול הפטורים ממס שמהם נהנתה ובוטלו, הכנסותיה פטורות ממס בשל היותה חברה לתועלת הציבור • רשות המסים סבורה שניתן לגבות מס מהקרן, אך לדעת גורמי מקצוע המחלוקת עשויה להיגרר בערכאות ויעברו שנים עד שהמדינה תראה כסף ממיסוי קק"ל

שי באבד / צילום: תמר מצפי
שי באבד / צילום: תמר מצפי

הקרן הקיימת לישראל הודיעה למדינה כי היא רואה עצמה פטורה מתשלום מסים על הכנסותיה בהיותה חברה לתועלת הציבור. ל"גלובס" נודע כי בדיון שהתקיים בשבוע שעבר באוצר בראשות מנכ"ל המשרד שי באב"ד, הציגה רשות המסים עמדה שלפיה ניתן בכל זאת לגבות מסים מקק"ל, אך גורמי מקצוע העריכו כי המחלוקת עשויה להיגרר כעת לערכאות משפטיות ויעברו שנים עד שהמדינה תראה כסף ממיסוי הקרן.

עמדת קק"ל מעוררת מבוכה באוצר לאור הציפיות שהיו למדינה לגבות מקק"ל מסים בהיקף של 500-300 מיליון שקל כבר השנה. הכנסות קק"ל, שבבעלותה 13% מהקרקעות במדינה, הגיעו בשנת 2017 ל-2.2 מיליארד שקל.

כמוסד לאומי נהנתה קק"ל מאז הקמת המדינה מפטור ממס שהיה מעוגן בחוק המוסדות הלאומיים. באוקטובר האחרון הגיע באב"ד לסיכום עם יו"ר הקרן דני עטר שלפיו הייתה קק"ל אמורה לממן פרויקטים תקציביים בסכום של 2 מיליארד שקל (מיליארד ב-2018 ומיליארד 2019). אלא שהסיכום התפוצץ ובאב"ד האשים את עטר כי יזם חקיקה שתבטל את הפטור ממס שניתן לקרן.

במסגרת החוק שאושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ב-1 לינואר נקבע כי "דיני המס יחולו על הקרן הקיימת לישראל ועל מוסדות הקרן" אך הושארה לקק"ל האפשרות לקבל בכל זאת הארכה של הפטור עד 2020 אם תודיע עד ל-10 בינואר כי תשלם למדינה סכום השווה ל-65% מהכנסותיה בשנת 2018. הקרן בחרה שלא לבקש את הארכת הפטור. בעקבות כך הוקם ברשות המסים צוות ייעודי לטיפול בגביית המסים מקק"ל והרשות כבר פנתה לקק"ל בדרישה לשמור כספים לצורך ניכוי במקור של מסים המגיעים למדינה.

כעת מתברר מדוע העדיפו בקק"ל שלא לנצל את האפשרות להארכת הפטור ממס. בקרן טוענים כי למרות שחוקי המס חלים עליה, הרי שבפועל היא פטורה מתשלום מסים על הכנסותיה בהיותה חברה לתועלת הציבור (חל"צ), כלומר מלכ"ר. הסעיף שעליו מסתמכים בקק"ל הוא סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, הקובע כי הכנסתו של מוסד ציבורי פטורה ממס במידה שלא הושגה מעסק שהוא עוסק בו.

סעיף הפטור המדובר הוא סעיף הנתון לפרשנות משפטית לשאלה מהי "הכנסה שאיננה מעסק". הפרשנות המקובלת היא לראות בפעילות הקשורה במישרין למטרותיו של הארגון - פעילות שאיננה עסקית ולפיך פטורה ממס. קק"ל יכולה לטעון שכגוף שמטרתו העיקרית גאולת קרקעות עבור העם היהודי, הכנסותיה מניהול הקרקעות אכן קשורות במישרין למטרת פעילותה. ברשות המיסים חולקים כאמור על הגישה הזו אך נראה כי לא יהיה מנוס מהכרעת בתי המשפט בסוגיה - ובינתיים יעמדו הכנסות המדינה מגביית המיסים מקק"ל על אפס.

מקק"ל נמסר בתגובה: "קק"ל מקיימת דיונים אינטנסיביים עם רשות המסים בקשר למעמדה וחבויות המס שלה לאור ביטול הפטורים. למיטב ידיעת קקל, עוד לא התקבלה כל החלטה סופית בקשר למעמדה וחבויות המס שלה".

"עושה בכסף כראות עיניה"

באמצע נובמבר בשנה 2017, על רקע הדיון בכנסת בחוק קק"ל, פירסם מנכ"ל האוצר באב"ד מאמר ב"גלובס" שבו תמך בשינוי מעמדה של הקרן: "בשנים האחרונות, בשל מאמצי שר האוצר משה כחלון להאצת הבנייה ופיתוח הארץ, עלו ההכנסות מהקרקע לסכומים חסרי תקדים וכך נוצר מצב שבעוד המדינה משתמשת בהכנסותיה מהקרקע ומחזירה אותן לתושבים על ידי פיתוח כבישים, תחבורה ציבורית, מחיר למשתכן ותשתיות אחרות, קק"ל עושה בכסף כראות עיניה: קופות קטנות של עשרות מיליונים למשימות לא ברורות, חלוקת כספים פוליטיים לרשויות מקומיות, ועוד תשלומים "פוליטיים" כאלה ואחרים שאודותם נתן מבקר המדינה את דעתו ונעשו תחקירים רבים.

"בהיעדר שקיפות, כשאין חובת דיווח... בניגוד ליתר המוסדות הלאומיים, ההסתדרות הציונית, קרן הייסוד והסוכנות היהודית, לקק"ל יש תזרים מזומנים שוטף של מיליארדים, שמקורו כמעט כולו מפעולות ממשלת ישראל בקרקע. מדובר בכספי ציבור, לא בכספי קק"ל. כשזוג צעיר קונה דירה בגליל ים, קק"ל היא הנהנית הבלעדית של התגמולים מהקרקע, במקום שהכסף יועבר למדינה.

"את הכספים האלו דורש האוצר להחזיר לציבור. את כספי הפיתוח האלה צריך להשיב לתושבים ולייעדם לשימושים נדרשים - בתי ספר, כבישים ותשתיות אחרות, הכל בהתאם לתעדוף הוגן ובהתאם לכללי המכרזים הקיימים במדינה, ולא לפי אלו של קק"ל... מתוך עיקרון חלוקה שוויוני ושקוף, שאותו יכולה וצריכה לעשות רק ממשלה נבחרת שהיא המייצגת הרשמית של רצון העם על צרכיו השונים"

צרו איתנו קשר *5988