עושים שוק | ועידת שוק ההון

אביר: "בנק ישראל שוקל השקעה בנכסים כמו נדל"ן בחו"ל"

כך אמר היום אנדרו אביר, חבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בכנס שוק ההון של "גלובס" • התייחס גם לנושא המטבעות הדיגיטליים: "הם הרבה יותר דומים לתוכנית פירמידה מאשר למטבע, ולכן כל אחד שמתעסק במטבעות האלה צריך מאוד להיזהר"

אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל, בכנס שוק ההון \ צילום: איל יצהר
אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל, בכנס שוק ההון \ צילום: איל יצהר

"אנחנו מתחילים לבחון כניסה להשקעה בנכסים לא-סחירים כמו נדל"ן, אך ייקח כמה שנים נוספות עד שזה יקרה" - כך אמר היום (ד') אנדרו אביר, חבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, באירוע "עושים שוק" של "גלובס", לעמירם ברקת, כתב המאקרו של "גלובס". אביר הוא מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל, והוא אחראי להציג לוועדה את מצב השווקים הפיננסיים והכלכלה העולמית. החטיבה אחראית לנהל יתרות מט"ח של 110 מיליארד דולר.

לדברי אביר, "בעבר, כשיתרות המט"ח עמדו רק על 30 מיליארד דולר, הדבר שהיה הכי חשוב לנו היה הנזילות. עכשיו, כשאנחנו מנהלים סכום גבוה משמעותית, אז התשואה יותר חשובה, ועל זה שמנו דגש בשנים האחרונות. לכן עברנו מהשקעה רק באג"ח ממשלתיות להשקעה במניות ובאג"ח קונצרניות. מה שמבדיל אותנו זה שיש לנו אורך נשימה מאוד ארוך. יש שנים טובות במניות וגם שנים רעות, ואנחנו צריכים לדעת להתמודד גם עם שנה פחות טובה".

בשנים האחרונות הגדיל בנק ישראל את הרכיב המנייתי בהדרגה. כשנשאל האם יש כוונה להמשיך במגמה זו, אמר אביר: "13% מהתיק שלנו במניות - היה לנו הרבה מזל בעיתוי שבו נכנסנו לשוק, כי השנים האחרונות היו מאוד טובות. אנחנו מבינים שתהיה שנה אחת פחות טובה, אבל המטרה שלנו היא ליהנות מפרמיית הסיכון של השקעה במניות ואג"ח קונצרניות - ואם תהיה שנה פחות טובה, אז נספוג הפסדים, מכיוון שאנחנו מסתכלים על תקופה הרבה יותר ארוכה, אופק יותר ארוך. אני תמיד אומר שיתרות המט"ח זה כמו מחסני חירום הפיננסים של המשק. אתה לא רוצה לפתוח את מחסני החירום ולגלות שאין לך מספיק תחמושת. היום אנחנו מרגישים הרבה יותר נוח".

מה אתם שונים מגוף מוסדי רגיל?

"אנחנו לא כל-כך שונים ממשקיעים אחרים שמשקיעים לטווח ארוך. יש לנו תהליך מאוד מסודר, כל תחילת שנה אנחנו דנים באופן שבו אנחנו רואים את המצב הכלכלי בעולם, ומה תהיה ההשפעה של כך על הנכסים הפיננסיים. אנחנו לוקחים את התסריטים האלה ומהם גוזרים את ההחלטות שלנו, מה יהיה המשקל של כל חלק בתיק. פעם ברבעון אנחנו בודקים האם ההנחות מתחילת השנה עדיין תקפות. האופק שלנו ואורך הנשימה הארוך שלנו יותר ארוכים מאשר אצל רוב המשקיעים האחרים. יש לנו סבלנות.

"לפני כמה שנים הגדרנו את יחסי הסיכון במונחים של הפסדים, והחלטנו שאנחנו לא רוצים להפסיד מעל 4% בשנה. היום, לאור הגידול ביתרות המט"ח, אנחנו אולי צריכים לבחון את זה מחדש". 

"המצב של הכלכלה העולמית טוב" 

לגבי מצב השווקים העולמיים אמר אביר: "בתקשורת אוהבים חדשות רעות, ויש נטייה להתמקד בסיכונים ובבעיות, אבל למען האמת, המצב של הכלכלה העולמית הוא טוב. המשק צומח בקצב סביר, וארה"ב, אירופה, סין ואפילו יפן צומחות בקצב הקרוב לפוטנציאל שלהן בהתאם לגידול באוכלוסייה. גם הסחר העולמי, שהיה אנמי, צומח בקצב של 5%-6%, שזה כבר מגיע לרמות שהיו לפני המשבר. זה לא שאין סיכונים - כמו הרמה של האשראי בסין, מלחמת סחר העולמית שעכשיו מתחילה להיות נושא יותר משמעותי, וכמובן המצב של האיחוד האירופי והאתגר שיש להם, שזה ניהול איחוד מוניטרי כשאין איחוד פיסקלי או פוליטי". 

אביר התחמק מהשאלה האם השקל נסחר היום מעל השווי ההוגן שלו, ואמר כי "כשאנחנו מסתכלים על מדיניות שער החליפין - זה עוד כלי במדיניות המוניטרית של הבנק. אנחנו שוקלים את השימוש בכלים השונים לפי המצב בשוק. היו תקופות שאנשים קראו לנו להיכנס לריבית שלילית, אבל אנחנו חושבים שהתערבות בשער החליפין יותר מתאימה כדי להשיג את היעדים של הבנק - אינפלציה ברמה של 1%-3%, כפי שנקבע בחוק, וגם תמיכה במדיניות הממשלה לצמיחה.

"מכיוון שישראל היא מדינה עם משק מאוד פתוח, אז כלי של שער חליפין הוא יותר מתאים מכלים אחרים. אחד הגורמים בשנים האחרונות לפספוס יעד האינפלציה היה התיסוף של השקל, ולכן הכלי של שער חליפין ביחס עם הריבית הוא כלי יותר מתאים להשיג את היעדים שלנו. אנחנו בוחנים את נתוני היסוד של המשק ומתערבים כשאנחנו חושבים שהרמה של השקל חורגת מהן".

לגבי היכולת של בנק ישראל לעקוב אחר פעילות ספקולטיבית בשוק המט"ח, אמר אביר: "יש לנו דיווח מאוד מפורט כמעט על כל עסקה בשוק. מוסדות פיננסים מדווחים לנו כמעט על כל עסקה, וזה מאפשר לנו להבין מתי זה מתנתק ממצב המשק. לדוגמה, בסוף 2017 ובתחילת 2018, כשראינו זרמים שקשורים לשחקנים לטווח קצר, וזה נתן לנו הרגשה שהתיסוף לא קשור למצב המשק, ולכן החליטו למתן אותו".

האם אתה רואה תרחיש שתשקיעו בנכסים כמו ביטקוין?

"אני חושב שהטכנולוגיה של בלוקצ'יין תהיה דבר מהותי מאוד לתעשיית הפיננסים, והרבה דברים שאנחנו עושים היום ישתנו בגלל המהפכה הזאת. לגבי המטבעות הדיגיטליים - זה מוצר אחר לגמרי, לא מטבע, ולפי דעתי הם הרבה יותר דומים לתוכנית פירמידה מאשר למטבע. ולכן כל אחד שמתעסק במטבעות האלה צריך מאוד להיזהר. בזמנו הוצאנו אזהרה לציבור לגבי המשקעות האלה, והם בוודאי לא צריכים להיות כלי השקעתי לבן אדם הרגיל. צריך להיות מודעים לסיכונים, וגם רשות ניירות ערך עושה נכון כשהיא אומרת שזה לא מוצר שצריך להיסחר בבורסה הישראלית, ומי שרוצה ומספיק מתוחכם, ויש לו את ניהול הסיכונים - שיהיה לו לבריאות. אבל האזרח הרגיל והפשוט לא צריך להיכנס לתחום הזה".

צרו איתנו קשר *5988