שילמו כופר: עשרות מעלימי הכנסות משכירות הצליחו לחמוק

במהלך החודשים הראשונים של שנת 2015 נרשם גל מעצרים של משכירי דירות שאינם מדווחים על הכנסותיהם לרשות המסים. בעלי דירות רבים נעצרו בחשד שמעולם לא דיווחו על הכנסותיהם משכר-דירה. בין היתר, נעצרו תושב חוץ, שהעלים לפי החשד הכנסות בסך כ-1.5 מיליון שקל שקיבל מהשכרת ארבע דירות שבבעלותו; בני-זוג שכירים מיהוד, שנחשדו כי העלימו הכנסות משכר-דירה של 15 דירות שבבעלותם, בסך כ-3 מיליון שקל; תושב רעננה, שאין לו כל הכנסה מדווחת וחשוד כי העלים הכנסות משכר-דירה בסך כ-1.5 מיליון שקל; תושב גבעתיים בן 65, תושבת תל-אביב בת 68, ותושב קדימה בן 53 שנעצרו בחשד כי העלימו הכנסות של בין מיליון ל-1.5 מיליון שקל לפחות כל אחד.

המעצרים הללו, ונוספים שהתבצעו במהלך 2015 ו-2016, היוו המשך ישיר למאבק שהכריזה רשות המסים בשנים האחרונות נגד מעלימי המס בשוק הנדל"ן, ובפרט המשקיעים בשוק הדיור. כפי שנחשף ב"גלובס" במסגרת המאבק, בין היתר, שיגרה רשות המסים עשרות אלפי מכתבי דרישת מידע לבעלי דירות בישראל במטרה לברר האם הם מעלימים מס מדמי שכירות בגין דירותיהם.

והנה, כשלוש שנים לאחר ההכרזה הרשמית על המאבק הנחרץ, במסגרת גל המעצרים הראשון, מתברר כי חלק מהפרשיות שהחלו בקול תרועה רמה, הסתיימו בכופר.

אתמול (א') פרסמה רשות המסים את קובץ החלטות ועדות הכופר לשנת 2016, אשר ממנו עלה, כי עשרות מעלימי הכנסות משכירות הצליחו לחמוק מהדין הפלילי, וסגרו את התיק נגדם בתשלום כופר לרשות.

מקובץ ההחלטות, המכיל 272 החלטות, מתוכן 124 בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו-148 החלטות בתיקי מכס ומע"מ, עולה כי "כוכבי הכופר" אשתקד היו המשקיעים בשוק הנדל"ן: הקובץ כולל 59 מקרים של אנשים שנחשדו בהשמטת הכנסות משכר דירה.

לפי חוקי המס, אחת הדרכים לסיום תיקי חקירה בחשד לעבירות מס הוא הליך הכופר כחלופה להליך הפלילי. לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קניה. סכום הכופר המוטל הינו בנוסף לדרישת תשלום המס, המשולם במסגרת ההליך אזרחי.

בין ברי המזל שהצליחו לסגור את עניינם בכופר היה תושב המרכז שנחשד באי דווח על הכנסות מהשכרת דירות בשנים 2008-2015 בסך של כ-850 אלך שקל ושילם כופר בסך של 120 שקל כדי לסגור את התיק הפלילי נגדו;

אב ובנו מהמרכז, שנחשדו בהשמטת הכנסות מהשכרת דירות בחו"ל בשנים 2002-2006 בסך של כ- 1.8 מיליון שקל ושילמו 250 אלף שקל כופר; ותושב חו"ל, שנחשד באי דיווח על הכנסה מהשכרת דירות בשנים 2008 -2014 בסך של כ- 690 אלף שקל, ונדרש לשלם כ-103 אלף שקל כופר; פנסיונרית מהמרכז שנחשדה בהעלמת הכנסות משכירות בהיקף 860 אלף שקל בשנים 2014-2005 ושילמה 130 אלף שקל כופר; ותושב תל אביב, שנחשד באי דיווח על הכנסות מהשכרת דירות בשנים 2005 -2014 בסך של כ- 1.1 מיליון שקל ושילם כופר בסך של 150 אלף שקל.

בנוסף למעלימים ההכנסות משכירות, כולל דוח הכופר 11 מקרים של פיצול משכורות ו-8 מקרים של דיווחים כוזבים למיסוי מקרקעין.

סכום הכופר הגבוה ביותר ששולם אשתקד עמד על סך של 600 אלף שקל והוטל על אי דיווח על חשבון בנק בחו"ל, בבנק UBS ולא על הכנסות פסיביות שצמחו בו. פרשת החשבונות "הסודיים" של ישראלים בבנק UBS-שווייץ נחשפה ב-2014 וחלק מבעלי החשבונות בבנק השוויצרי לא נהנו מהאפשרות לסגור את עניינם בכופר, ובימים אלה מתנהל נגדם כתב אישורם בפרשת UBS-שוויץ בגין העלמת הכנסות.
סכום הכופר הגבוה ביותר בתיקי מע"מ ומכס, עמד ב-2016 על סך של 200 אלף שקל והוטל על חברות אופטיקנה האופטיסטור אילת בע"מ וקרולינה למקה סניף אילת בע"מ, עקב מכירת טובין פטורים ממע"מ ללקוחות מחוץ לאילת.