הנקראות ביותר

ההר שלא יוליד עכבר

מבט אחרון, לעת עתה, על הבעיה שאף אחד לא מדבר עליה

סוחר מודאג בוול סטריט / צילום: Brendan McDemid, רויטרס
סוחר מודאג בוול סטריט / צילום: Brendan McDemid, רויטרס

לאחר שבשבוע שעבר הוצאנו אנחת רווחה מוצדקת, היה ראוי לחזור ולהצביע על הסיבה העיקרית לסדרה הארוכה של הסקירות שביצעתי בפורום זה לאחרונה: החוב ומה שקורה לאחרונה בזירה של האג"ח הממשלתי. כולנו יודעים, מן הניסיון האישי, שחוב הוא סוג של עול, אשר רובץ על כתפיו של מי שלוקח אותו על עצמו. וזאת, על בסיס הנחת יסוד בסיסית אחת, והיא שמתכוונים להחזירו.

בכל הנוגע למצב האישי, קשה להתחמק, אם רוצים בכך, מאותו החזר. יש לכך השלכות כלכליות, פיננסיות, משפחתיות, ואף חברתיות כבדות. אבל, כאשר מדובר בפירמה, או במדינה, המצב קצת שונה. לגבי החברות, יש אמנם סנקציות קשות עבור אלו שלא תעמודנה בהתחייבויותיהן אבל עדיין אין זה דומה למצבו של הפרט מול ההוצאה לפועל. מספיק להזכיר את כל ה"תספורות" שנעשו על גב הציבור על מנת להבין את ההבדל המשמעותי הזה.

ומה בקשר למדינות? שם המצב הפך ממש לבדיחה עצובה. ידועה האמרה ש"אם אתה חייב 100 אלף לבנק, זו הבעיה שלך, ואם אתה חייב 100 מיליון, זו הבעיה של הבנק". ובכן, אמרה זו קבלה תוספת מעניינת כאשר מדובר בחוב המדינתי: "אם אתה חייב 10 טריליון, זו כבר לא בעיה של אף אחד - פשוט יוסכם שלא יוחזר החוב לעולם". זו התחושה, והמוסכמה, שהשתררה בעולם הפיננסי, כאשר הנושא היחיד שמדיר שינה מעיני קובעי המדיניות בהקשר הזה הוא נושא עלות תשלומי הריבית (ולא הקרן), ואיך ריביות גבוהות מדי פוגעות ביציבות המשקית, עד כדי בעיה סיסטמית כללית.

לפניכם גרף די מדהים המתחבר היטב לנאמר עד כה:

החוב של ממשלת ישראל

יש בגרף הזה פירוט יתר של מצב החוב הבינלאומי, כאשר נלקחו שלוש נקודות בחינה מעניינות: הרבעונים האחרונים של שנת 2000, 2007, ו-2014. דהיינו, שיא בועת הדוט-קום, תחילת משבר הסאב-פריים, ו-5 שנים אחרי תחילת מערכת ההבראה (בעזרת יצירת כסף יש מאין) של אותו משבר הסאב-פריים שסיומו הרשמי נמדד במרס 2009. ומה אנו רואים? עיקר הדברים פשוט למדי: אין עצירה כלל של החוב.

לא אחרי "ניקוי האורוות" של 2001-2003, ובוודאי שלא אחרי המהלכים של המדינות ל-"יצירת בסיס כלכלי איתן" אחרי משבר 2007-9, שהיה המשבר הקשה ביותר מאז השפל הגדול של 1929. למעשה, אותו חוב תפח ב-57 טריליונים נוספים, כאשר החלוקה היחסית שלו בין הפרטים, הפירמות, הממשלות, והמערכת הפיננסית, נשארה זי זהה. כמו כן, יחס החוב הכולל, מול התוצר הגלובלי הורע מ-246% ב-2000, ל-269% ב-2007 ול-286% ב-2014. גידול המצביע על המשך המוסכמה שלקיחת-גלגול חוב קדימה הוא הפתרון הבלתי נמנע להמשך הקיום הכלכלי היציב.

מוסכם גם שכל ניסיון ממשי של הורדת היחסים שלפנינו יגרמו לקטסטרופה חמורה בהרבה מכל מה שהחברה המודרנית הכירה עד כה. אגב, לצורך הפרופורציה נזכיר שישראל עומדת סביב כ-60-70% יחס חוב-תוצר, ושארה"ב נמצאת סביב ה-100%, כפי שהגרפים הבאים מראים היטב:

גלובל סטוק

מה כל זה אומר? שבעיית החוב חיה ונושמת, גדלה ללא הרף, ועומדת שוב כחרב פיפיות מעל ראשי הקובעים הגלובליים, למרות מידת ההכחשה העצמית הגוברת כל פעם מחדש. אבל, רגע, אם זה מצב בלתי ניתן לשינוי, למה זה צריך להטריד אותנו כל כך? התשובה נמצאה ב-2007, באירועים סביב "המשבר היווני", ולאחרונה באיטליה: כל עוד המערכת בשליטה, היא באמת לא מהווה סכנה. כאשר השליטה לא תמצא בידי קובעי המדיניות, והטריגר (הלא ידוע כרגע) יגרום לעליה פתאומית של התשואה הנדרשת לגלגול החוב הגלובלי, ובמיוחד זה המונפק בדולרים, או אז, נחזה במחזה שקשה לתארו כעת.

מאז ניתוק הדולר מן הזהב, ב-1973, על ידי הנשיא ניקסון, השתרשה תרבות של צמיחה על בסיס אשראי, וחוב. זה הביא לצמיחה אדירה, יזמות ופיתוח כלכלי וטכנולוגי ללא תקדים. כמו כן, כל פעם שהכלכלה הגלובלית התקרבה ל-Meltdown, היה מי שלקח את תפקיד המגבה האולטימטיבי. בפעם האחרונה, הבנקים ניצלו על ידי המדינות, וזאת, לא מעט, על ידי גידול אותו חוב ממאיר.

השאלה הגדולה היא כעת: מי יציל את המצילים בפעם הבאה, האם זה יהיה הזמן "לאפס" את המערכת, ולבנות בסיס מוניטארי חדש, שאינו ניתן להשחתה, וזאת עבור הדורות הבאים? ואיך נעבור את תקופת המעבר? כל השאלות חוזרות ונשאלות לפרקים, כאשר כל התשובות עוד לפנינו.

* אני מנתח שווקים פיננסיים, ולא יועץ השקעות מורשה. יובהר ויודגש כי כל האמור בכתבה, בניתוח שווקים זה, או בדוא"ל המוגש כאן, אינו מהווה ייעוץ השקעות, המלצה לפעולה מכל סוג שהוא, ואין בו שום אלמנט הלוקח בחשבון את הנתונים של הקורא, או המשתמש בחומר, ואינו מתחשב בצרכים הייחודיים לו. במידע, בניתוחים, בכל האמור כאן, או בחלקיו, אין, בכל אופן שהוא, חוות דעת, או העדפה, אשר אמורה להביא להשקעה כל שהיא במכשירים, כלים, ניירות ערך, או כל נכס פיננסי או אחר.

* יובהר ויודגש עוד כי על הקורא, או המשתמש, לבדוק את המידע המתפרסם כאן, לאמת אותו, ולבחון את מידת התאמתו לצרכיו, להעדפות ההשקעה שלו. כמו כן, אין בחומר הכתוב, או המוצג, כדי להבטיח רווח, או תשואה, מכל סוג שהוא. יובהר, ויודגש עוד, כי במידע הנמסר כאן, עלולות ליפול טעויות, וכי אפשר שיחולו בו שינויים המתחוללים ללא אתראה מוקדמת. אפשר שגם יימצאו סטיות, בשיעור כזה או אחר, בין המתואר, או המצוין, בחומר הכתוב, לבין מצב הנכסים בפועל. יודגש ויובהר עוד כי קבלת ההחלטה בדבר השקעה מכל סוג שהיא, במידה ונעשתה לאחר קריאת הכתוב בניתוחים המוצגים כאן, או על סמך נתוני שוק המוצגים בכתוב, היא על אחריותו של הקורא, או המשתמש, בלבד.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמתניתוח ארוך-טווח