ה-OECD: ההכנסה מעבודה בישראל הולכת ונשחקת

דוח של ארגון המדינות המתועשות מראה כי הכנסות מעבודה בישראל עמדו ב-2016 על 66% מהתוצר העסקי, לעומת 77% ב–2001 • רק אירלנד ויוון מקדימות את ישראל

מחכים בתור לביטוח לאומי. מרבית המשרות החדשות שנוצרו הן בשכר נמוך / צילום: תמר מצפי
מחכים בתור לביטוח לאומי. מרבית המשרות החדשות שנוצרו הן בשכר נמוך / צילום: תמר מצפי

ההכנסה מעבודה בישראל נשחקה בשנים האחרונות באופן יחסי יותר מאשר במדינות המפותחות האחרות - כך עולה מדוח שפרסם ה-OECD. נתוני הדוח מראים כי הכנסות מעבודה בסקטור העסקי בישראל עמדו בשנת 2016 על 66% מהתוצר העסקי, לעומת 77% ב-2001. הנתון על ירידת ההכנסות מעבודה משלים תופעה אחרת שאפיינה את המשק הישראלי בשנים האחרונות - מרבית המשרות החדשות שנוצרו כאן היו בפריון ובשכר נמוך.

התוצר לנפש בישראל
 התוצר לנפש בישראל

ארגון ה-OECD פירסם אתמול דוח המתמקד בעבודות בפריון נמוך. הדוח מצביע על כך שעל כל משרה חדשה בפריון גבוה (המשלמת בדרך-כלל שכר גבוה) שנוצרה בשנים האחרונות במדינות המפותחות נוצרו 4 משרות בפריון נמוך. מדובר למשל על ענפים כמו תיירות וסיעוד שבהם גם השכר המשולם לעובדים נמוך במיוחד והזכויות הסוציאליות בהתאם. לעומת זאת ענפים בעלי פריון גבוה כמו הייטק או פיננסים לא ייצרו משרות חדשות בהיקף משמעותי, למרות התפקיד המרכזי שמילאו בפעילות העסקית. בחלק מהמדינות שנסקרו בדוח אף נרשמה בשנים האחרונות התכווצות בענפים בעלי פריון גבוה - כך למשל ענף השירותים הפיננסיים בבריטניה. איבד במהלך השנים האחרונות עשרות אלפי משרות, על-רקע הברקזיט והמשבר הכלכלי העולמי.

התופעה שמתאר הדוח מוכרת היטב לכל מי שעוקב אחר המשק הישראלי. נתוני התעסוקה של ישראל נראים נהדר: הם מעידים על גידול ניכר בהשתתפות בעבודה לצד ירידה באבטלה לשפל של עשרות שנים. אבל מאחורי הנתונים האלה עומדת בעיקר הצטרפות של ערבים וחרדים לשוק העבודה. המצטרפים החדשים האלה מצאו עבודה במשרות בעלות פריון ושכר נמוכים, מה שגרם לירידה בפריון הכללי במשק. התופעה הזו מעמידה את תדמית הסטארט-אפ ניישן של ישראל באור מאד מוגבל וחלקי. הצמיחה הפנומנלית בפעילות הכלכלית בהייטק לא באה לידי ביטוי בגידול במספר המשרות בהייטק, שממשיך להעסיק כ-10% בלבד ממכוח העבודה במשק. "ההייטק נהדר, אבל הוא בסך הכול 230 אלף משרות מתוך 2.4 מיליון" אמר למשל יו"ר בנק לאומי דוד ברודט, בראיון שנתן לאחרונה ל"גלובס".

ברודט עמד בראש צוות לתכנון אסטרטגי ארוך טווח של המשק שהצביע על הכישלון של המדינה בהגדלת מספר העובדים במשרות בפריון גבוה. כלכלנים כמו נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג מייחסים את הכישלון הזה בעיקר למערכת החינוך וההכשרה המקצועית שאינן מצליחות לצייד את בוגריהן במיומנויות הדרושות נמוכות של בוגרי מערכת החינוך וההכשרות המקצועיות בישראל. דרך אחרת להגדלת הפריון מציע החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו שמאמין בהגדלה דרמטית של ההשקעות בתשתיות ובשיפור קלות עשיית העסקים בישראל. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן טוען כי דווקא העלאת שכר המינימום תביא להגדלת הפריון משום שהיא תיאלץ את המעסיקים להשקיע במיכון ולא להסתמך על כוח עבודה זול. כלכלנים שהתנגדו להעלאת שכר המינימום הזהירו כי המהלך יביא לגידול באבטלה ויפגע בסופו של דבר בשכירים העניים ביותר, מכיון שמעסיקים יעדיפו לרכוש למשל עמדות לתשלום עצמי בסופר במקום לשכור קופאים. בינתיים הודה גם הכלכלן הראשי באוצר כי העלאת שכר המינימום לא הביאה לגידול באבטלה.

ההייטק מעוות את התמונה

דוח ה-OECD אינו ממליץ על דרכים להגדלת הפריון, אך הוא מראה שהבעיה הזו הולכת והופכת לבעיה המרכזית של המערב. קצב גידול נמוך בפריון, או בתוצר לעובד, מאט את הצמיחה הגלובלית מתחילת השנה, אך הדוח מדגיש כי זהו רק קצה הקרחון של התופעה. "במדינות רבות עיקר הגידול בתעסוקה בשנים האחרונות היה בענפים שהפריון בהם נמוך יחסית, ומשך למטה את הפריון הכולל באותן מדינות". מספרים לדוגמה: אם ניקח למשל את ארה"ב הרי שבין 2010 ל-2016 נוצרו בה 12.1 מיליון משרות חדשות. מספר המשרות בפריון נמוך מהממוצע (של 2010) היה 9.7 מיליון - פי ארבע יותר ממספר המשרות בפריון גבוה מהממוצע (2.4 מיליון).

מסעדות, בריאות וטיפול בקשישים וילדים היו הענפים שרשמו את הגידול המרבי במספר משרות במדינות המפותחות על-פי הדוח. ירידת השכר הממוצע היא המשמעות העיקרית של התופעה שמתאר הדוח. בישראל מורגשת אמנם עלייה בשכר הממוצע, אבל צריך לזכור שנתוני השכר ממוצע יוצרים לעתים קרובות תמונה מטעה של המציאות מאחר שהוא מושפע מאד מהקצה העליון של מקבלי השכר. במקרה של ישראל אפשר להניח שהגידול המהיר בענפים שבהם יש מחסור בעובדים כמו ההייטק, העלו את נתוני השכר הממוצע והסתירו את השחיקה בשכר המשולם בענפים אחרים.

"עליה בפריון נובע מעבודה חכמה יותר ולא מעבודה רבה יותר", מסבירים עורכי הדוח, כשהם מתכוונים בעיקר להתפתחויות טכנולוגיות שמאפשרות לעובדים להפיק יותר ערך מוסך במשך אותו פרק זמן. באופן מסורתי הסקטור היצרני הוא זה שמוביל את הגידול בפריון. מלונאות, מסחר קמעונאי ותחבורה היו הענפים הכלכליים שבהם נרשם הגידול המהיר ביותר בפריון במדינות המפותחות יותר ב-15 השנים האחרונות. ענף השירותים הפיננסיים ירד מגדולתו בעקבות המשבר של 2008 ותרומתו לגידול בפריון הייתה שולית בשנים האחרונות. היתרון לגודל בא לידי ביטוי בענפים היצרנים אך בענפי השירותים הפריון מובל דווקא על-ידי הפירמות הקטנות והבינוניות.

ישראל מוזכרת בדוח כמדינה שדווקא הצליחה לשמור על תחרותיות בזכות יציבות יחסית בעלות של יחידת עבודה (ULC). הנתון הבולט ביותר בהקשר של ישראל הוא הירידה בחלק היחסי של השכר מסך התוצר של המשק: מעבודה בשירותים עסקיים ירדה מ-77% ב-2001 ל-66% ב-2016. השכר החציוני והממוצע בישראל כמעט ולא עלה בעשור הראשון של המאה, אך דווקא בשנים האחרונות נרשמת עלייה בשכר הממוצע בקצב של 3% לשנה. עליית השכר מוסברת מצד אחד במחסור הגובר בעובדים במגזר ההייטק ובעליית השכר המהירה בעיקר במרכזי פיתוח שבבעלות חברות בינלאומיות. מהצד השני של שוק העבודה תרמו לעליות השכר העלאות שכר המינימום (מ-4,300 למעל 5,000 שקל לחודש) והסכמי השכר במגזר הציבורי שהבטיחו העלאת שכר של כ-8% על-פני שש שנים.