הנקראות ביותר

קריסת אורכית: אורנשטיין ממליץ על גישור בין הנאמן לבעלים

הנאמן להסדר החוב בחברת ציוד התקשורת שקרסה מבקש לחייב את הבעלים לשעבר, איציק תמיר ואריק פנט, ונושאי משרה לשעבר באחריות אישית לחובות החברה בהיקף של כחצי מיליארד שקל • הנאמן הסכים לגישור, ואילו בעלי השליטה ונושאי המשרה קיבלו לבקשתם ארכה של שבועיים למסירת עמדתם

איציק תמיר  / צילום: תמר מצפי
איציק תמיר / צילום: תמר מצפי

נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, הציע אתמול (א') לבעלי השליטה לשעבר בחברת ציוד התקשורת אורכית שקרסה, איציק תמיר ואריק פנט, ולנושאי משרה בה לשעבר לקיים הליך של גישור מול הנאמן להסדר החוב של החברה. זאת, בנוגע לדרישת הנאמן לחייבם באחריות אישית לחובות החברה בהיקף של כחצי מיליארד שקל. הנאמן מצדו הסכים להצעת בית המשפט, ואילו בעלי השליטה ונושאי המשרה לשעבר קיבלו, לבקשתם, ארכה של 14 יום, כדי להשיב להצעתו של אורנשטיין. 

בבקשה למתן הוראות (הליך מקוצר המאפשר קבלת סעד מזורז כאשר לא קיימות מחלוקות עובדתיות כבדות-משקל וניתן להכריע בהן אף ללא שמיעת ראיות) שהגיש לבית המשפט, טוען הנאמן, עו"ד ליאור דגן, כי תמיר ופנט ניהלו את החברה בדרכי תרמית ושילשלו לכיסם הפרטי למעלה מ-500 מיליון שקל, ואילו נושאי משרה בחברה "נרדמו בשמירה" ולא מנעו את קריסתה.  

הדיון אתמול בבקשת הנאמן הוקדש לשאלה באיזה אופן היא צריכה להתברר - האם בדרך של "בקשה למתן הוראות" כדרישת הנאמן, או באמצעות הגשת תביעה עצמאית, כפי שסבורים בעלי השליטה לשעבר בחברה ונושאי המשרה.

לאחר שכל צד העלה את טעמיו לתמיכה בעמדתו ולאחר שמיעת עמדת כונס הנכסים הרשמי, אמר נשיא המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, כי לאור המחלוקות הרבות והמהותיות העומדות על הפרק והסכום "הנכבד ביותר" שאותו מבקש הנאמן להשית על מייסדי החברה ונושאי משרה בה, הוא ממליץ לצדדים לקיים הליך גישור מחוץ לכותלי בית המשפט. זאת, על-מנת שיתאפשר לצדדים להגיע להסדר פשרה כלשהו, שייתר ניהול הליך משפטי, "בין במסגרת בקשה למתן הוראות ובין במסגרת תביעה עצמאית".

הנשיא ציין כי אם תתקבל עמדת הנאמן, "עסקינן בהליך לא קצר, לא כל שכן צפויים הליכי ערעור לבית המשפט העליון, כאשר הדברים כרוכים בעלויות לא מבוטלות". זאת, הוסיף אורנשטיין, לעומת היתרונות בהליך גישור שהינו הליך קצר שכרוך בעלויות שאינן גבוהות. 

מצגי-שווא וחלוקות אסורות

בבקשתו טען הנאמן כי אורכית הפסידה מתחילת פעולתה ב-1990 סכום עתק של כ-380 מיליארד דולר במצטבר (כ-1.4 מיליארד שקל), וכי ההפסדים מומנו על-ידי הציבור באמצעות גיוסי הון ואג"ח שבוצעו בנאסד"ק ובבורסה בתל-אביב. לטענת הנאמן, בעלי השליטה לשעבר, תמיר ופנט, שילשלו לכיסם הפרטי סכומי כסף "דמיוניים", המוערכים בכחצי מיליארד שקל, בין בדרך של קבלת תגמולי שכר ובין בדרך של מכירת מניות אורכית שהיו בחזקתם. לדברי הנאמן, טמיר ופנט התעשרו תוך ניהול עסקי החברה בדרך של תרמית ותוך משיכת תגמולים ממנה שלא כדין.

עוד ציין הנאמן כי תמיר ופנט הציגו מצגי-שווא מתמשכים ביחס להסכמי השכר שלהם, ביצעו "חלוקות אסורות" והסתירו והסוו את שיתוף-הפעולה המוסכם ביניהם, לרבות היותם בעלי שליטה. זאת, לדבריו, במטרה ליצור מצגי-שווא שייתרו את הצורך בקבלת אישורים מיוחדים הדרושים על-פי דין ביחס לעסקאות בעלי שליטה, שהיו מפריעים לשניים "לתעל" את כספי החברה לכיסם הפרטי.

בנוסף נטען בבקשה כי נושאי משרה בחברה, בהם סמנכ"ל הכספים אביב בוים, ודירקטורים בחברה, לרבות דירקטורים חיצוניים, ובהם שר התיירות לשעבר יאיר שמיר, מירי גלבמן ומשה ניר, נהנו מהטבות כספיות מפליגות בסכום כולל שקרוב ל-100 מיליון שקל, שהעניקו להם תמיר ופנט. 

עלייתה ונפילתה: משווי שוק של 1.6 מיליארד דולר לשלד בורסאי

חברת ציוד התקשורת אורכית הוקמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הונפקה בנאסד"ק ב-1996, ובשיאה, בימי הבועה, שווי השוק שלה נסק ל-1.6 מיליארד דולר - אף שלא הייתה רווחית. בשנת 2002, אחרי התפוצצות הבועה, נרשמה החברה במסגרת הרישום הכפול למסחר גם בבורסה בתל-אביב. לאורך השנים נוהלה החברה על-ידי צמד מייסדיה, איציק תמיר ואריק פנט.

בתחילת דרכה אורכית התמקדה בפיתוח מודמים מסוג ADSL. בהמשך, עם התפוצצות הבועה, החליטה החברה לנטוש את תחום פעילות זה, תוך שהיא מפטרת למעלה ממחצית מעובדים, ועברה להתמקד בפעילותה של החברה-הבת קוריג'נט. החברה-הבת פיתחה באותו זמן ציוד להעברת נתונים על גבי תשתיות הטלפון הקיימות.

ב-2005 זכתה החבר בפרויקט גדול, שבמסגרתו התקשרה עם חברת התקשורת השנייה בגודלה ביפן, KDDI. זו הזמינה מאורכית ציוד תקשורת בהיקף של 200 מיליון דולר. בזמן הזה עברה אורכית לרווח, ומנייתה נסקה ביותר מפי ארבעה, לשווי חברה של כ-400 מיליון דולר. תמיר ופנט ניצלו את הנסיקה הזו בשביל לממש מניות אורכית שהיו בידיהם, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

אולם מאז סיום הפרויקט היפני בסוף 2006, לא הצליחה החברה לקבל הזמנות חדשות בהיקפים משמעותיים, אם כי הייתה קרובה לא פעם לזכייה במכרזים של חברות תקשורת גדולות. החברה שינתה אסטרטגיה ועברה להתמקד בלקוחות בעלי פוטנציאל הכנסות קטן יותר. כך רשמה החברה עלייה בהכנסות, אך בשורה התחתונה לא נרשם שיפור, והפסדיה המשיכו להיצבר (כמעט 400 מיליון דולר נכון לסוף ספטמבר 2014).

בתחילת 2012 הגישה אורכית בקשה להקפאת הליכים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לאחר שנקלעה למבוי סתום במגעים שניהלה עם מחזיקי האג"ח. כעבור מספר חודשים הוסכם על מתווה להסדר חוב בחברה, בהיקף כ-60 מיליון שקל, תוך פריסת תשלומים ללא ביצוע תספורת. אלא שאז הציעה החברה מתווה חדש שכלל מכירת פטנטים ותספורת של כ-30%. בסופו של דבר הגיעה אורכית, באמצע 2014, להליך פירוק זמני. ביולי 2015 אישר בית המשפט הסדר נושים בין החברה לבין נושיה, שהתבסס בין היתר על מכירת השלד הבורסאי של אורכית לקבוצת משקיעים בראשות גלי ליברמן ועו"ד ויקטור תשובה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות