הסדר טיעון: 18 חודשי מאסר להאקר יניב עמר בגין "טרור רשתי"

הותרו לפרסום פרטי הליך פלילי והרשעתו לאחרונה של האקר שהפעיל "טרור רשתי" נגד אנשים ש"סימן" כאויבים שלו

האקר בפעולה / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
האקר בפעולה / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

בית משפט השלום בירושלים התיר לפרסום את פרטיה של פרשת "טרור רשתי" חדשה, שהסתיימה לאחרונה בהרשעתו של יניב עמר, על-פי הודאתו, בעבירות רבות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, הפרת הוראה חוקית, מידע כוזב במחשב וכן איומים וסחיטה באיומים. במסגרת הסדר טיעון הוסכם כי על עמר יושת עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, וכן יhפסקו לחובתו פיצויים לטובת המתלוננים בפרשה.

ההרשעה מבוססת על כתב אישום שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים נגד עמר בחודש דצמבר 2017, לאחר חקירה מאומצת של מחלקת הסייבר בימ"ר ירושלים, בגין מאות עבירות באמצעות רשת האינטרנט והפעלת אותו "טרור רשתי" נגד 4 מתלוננים.

כתב האישום מגולל מסכת הטרדות והכפשות ברשת, שהחלה לאחר שארבעת המתלוננים בתיק "העזו" לפתוח בהליכים משפטיים נגד עמר. עד מעצרו פעל עמר באמצעות רשת האינטרנט במספר אפיקים, ובהם מכירת מאגרי לקוחות פוטנציאליים לעסקים ושירותי קידום אתרים; פרסום הצעות לעבודה מהבית והעסקת עובדים בעבודות שיווק, פרסום מודעות קידום אתרים ויצירת מאגרי לקוחות; וכן משלוח דיוור שיווקי ופרסומי ("ספאם") בתפוצה רחבה. במסגרת עיסוקיו הצטלבו דרכיהם של עמר ושל ג.ד., א.ר., א.ל. ול.ס. ("המתלוננים"), אשר לא הייתה ביניהם כל היכרות מוקדמת טרם להיתקלותם בו.

המתלוננים, אשר נפגעו מאופן פעילותו של עמר - לאחר שקיבלו ממנו דואר "ספאם" או רכשו את שירותיו מבלי לקבל את התמורה המובטחת לכספם - פתחו, כל אחד בנפרד, בהליכים משפטיים כנגדו. על רקע האמור, ועל רקע הזעם של עמר על כך שהמתלוננים "העזו" לפעול נגדו, הגדיר עמר את המתלוננים כ"אויביו" ושם לו למטרה לפגוע בהם.

על-פי האישום, "לשם מימוש מטרתו זו פעל עמר באופן שיטתי, מתוחכם וממושך, באמצעות פרסומים כוזבים ברשת האינטרנט, ותוך שימוש בחשבונות דואר אלקטרוני פיקטיביים, התחזות למתלוננים ולאחרים וגלישה בשרתים שאינם מאפשרים לעלות על עקבותיו, על-מנת להכפישם, להשפילם, לפגוע בשמם הטוב, בפרנסתם ובשגרת חייהם".

על-פי כתב האישום, עמר נהג לפרסם, באופן שיטתי ובמשך כשנתיים, עשרות אלפי פרסומים מכפישים נגד ארבעת המתלוננים, שכללו השמצות, הכפשות, פרסום פרטים אישיים והטרדות מיניות, וכן שלח אלפי הודעות דוא"ל "בשמם" של המתלוננים, והכול על-מנת להטריד, לפגוע ולגרום למתלוננים לנזק. על-פי האישומים, המעשים נעשו תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים להסתרת זהותו של עמר.

במקביל להגשת כתב האישום, הגישה פרקליטות מחוז ירושלים בקשה לעצור את עמר עד תום ההליכים, ובית המשפט קיבל את הבקשה.

לפני כחודש הודה יניב עמר בכתב האישום המתוקן והורשע על-פי הודאתו בעבירות רבות של פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, הפרת הוראה חוקית, מידע כוזב במחשב וכן איומים וסחיטה באיומים; עוד הוסכם כאמור על עונש של 18 חודשי מאסר.

עו"ד עמרי כהן מפרקליטות מחוז ירושלים אמר על רקע ההרשעה והעונש כי "עונש המאסר עליו הוסכם ראוי שיהווה תמרור אזהרה לפיו מי שיפרסם פרסומים פוגעניים, או תכנים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיותם של אנשים, השמצות והכפשות ברשת - עשוי למצוא עצמו מואשם בפלילים, בעבירות שהעונש הצפוי בגינן הוא מאסר ממושך מאחורי סורג ובריח. משטרת ישראל, הפרקליטות ומערכת האכיפה ימשיכו להיאבק ללא פשרות בעבריינות סייבר, הגורמת לנזקים עצומים לנפגעי העבירה ולסביבתם".