צוות ממשלתי יבחן את השפעת השינוי בסיוע האמריקאי

היקף הסיוע האמריקאי השנתי לישראל יגדל משמעותית, אך ישראל לא תוכל להמיר 25% מכספי הסיוע מדולר לשקל • החשש הוא שמשרד הביטחון יצמצם את הרכש מחברות ישראליות ובכך יוביל לפיטוריהם של 22 אלף עובדים • ועדה בין משרדית תבחן את השפעתו של השינוי בהסכם הסיוע על התעשייה הישראלית ותגבש המלצות שיגנו עליה

אלי כהן  / צלם:  שלומי יוסף
אלי כהן / צלם: שלומי יוסף

צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי, יגבש עד חודש ינואר הקרוב שורה של המלצות למהלכי הגנה על התעשייה הישראלית מפני השינויים בהסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי. על הקמת הצוות הורה שר הכלכלה אלי כהן, ויהיו שותפים לו נציגי רשות ההשקעות, הרשות להשקעות זרות, מינהל התעשיות, הרשות הלאומית לחדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה ולצידם גם הכלכלן הראשי במשרד הביטחון, נציג בנק ישראל, סגן בכיר לכלכלן הראשי במשרד האוצר, נציג המטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה ועוד.

ההחלטה על הקמת הצוות התקבלה בעקבות חששות כבדים במשרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות מפני הסכם הסיוע החדש שנחתם לפני כשנתיים, שיהיה בתוקף עד שנת 2028. מתוקף הסכם זה, היקף הסיוע הביטחוני האמריקאי השנתי לישראל יגדל מ-3.4 מיליארד דולר לשנה ל-3.8 מיליארד דולר לשנה. ההסכם הנוכחי, שנחשב נדיב יותר מזה של העשור האחרון, יכלול את ההקצאות האמריקאיות השוטפות שניתנו לישראל עד כה בנפרד מכספי הסיוע - לטובת תכנית ההגנה מפני רקטות וטילים. כחלק מההסכם, ישראל התחייבה שלא תפנה אל הקונגרס בבקשה לקבלת סיוע כספי נוסף. כמו כן מתוקף ההסכם, ישראל לא תוכל להמיר 25% מכספי הסיוע מדולר לשקל ולהפנות אותם לרכש מחברות ישראליות. בנוסף, ישראל תצטרך החל מהשנה לרכוש מכספה דלקים ותזקיקים המשמשים את מערכת הביטחון - ולא מדולר סיוע כפי שהיה עד כה. החשש הוא שהדבר יכביד על תקציב הביטחון בכ-300 מיליון דולר בשנה.

ביטול האפשרות להמרת הדולרים לשקלים צפוי להגביל ולצמצם, בהדרגה, את הרכש של משרד הביטחון מתעשיות ביטחוניות ישראליות ובכך, חוששים במשרד, יוביל לפיטוריהם של 22 אלף עובדים בתעשייה הישראלית ולאובדן של כשבעה מיליארד שקלים במונחי תוצר. בשל כך, החברות הישראליות הגדולות כבר החלו להיערך למצב החדש, באמצעות הקמה של חברות בנות בארה"ב ובאמצעות שיתופי פעולה תעשייתיים עם חברות אמריקאיות. בדרך זו, אותן חברות מבטיחות לעצמן את המשך ההזמנות ממשרד הביטחון, שמבוססות על כספי הסיוע האמריקאי. אלא שבמשרד הביטחון חוששים כי ההסכם החדש יפגע בעיקר בחברות קטנות ובינוניות, בשל הקושי להפנות אליהן הזמנות המבוססות על כסף אמריקאי: בחודש מרץ "גלובס" חשף דוח פנימי שחובר במשרד ולפיו ההסכם החדש עשוי לפגוע בכ-600 חברות ישראליות, רובן חברות קטנות ובינוניות שעוסקות בתחומי האלקטרוניקה והמתכת ומשמשות קבלניות משנה של החברות הביטחוניות הגדולות.

במשרד הכלכלה והתעשייה אמרו היום (ב') כי מטרת הצוות הבין-משרדי שבראשות רינסקי היא למפות את התעשיות שעשויות להיפגע מההסכם החדש ולבחון מהלכים אפשריים שיקלו עליהן, עד שתבוטל לחלוטין היכולת להמיר את כספי הסיוע מדולרים לשקלים: "הצוות יגבש את המלצותיו תוך קיום שיח עם גורמים רלוונטיים בתעשייה ובמגזר העסקי לטובת גיבוש מענה לאתגרים", נמסר.

ועדת הכספים של הכנסת דנה בחודש מאי במתכונת החדשה של הסכם הסיוע האמריקאי ובחשש כי ההסכם יסב פגיעה אנושה במאות תעשיות ישראליות, וחלק מחברי הכנסת אף קראו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפעול מול נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, במטרה לשנות חלק מסעיפי ההסכם. יש לציין כי ההסכם נחתם בספטמבר 2016, במהלך כהונתו של הנשיא האמריקאי הקודם, ברק אובמה. גורם ביטחוני בכיר אמר ל"גלובס" בהתייחס לכך, ש"ישראל צריכה לעמוד מאחורי ההסכמים שעליהם היא חתמה". 

צרו איתנו קשר *5988