"הייתם מקבלים דירוג אשראי טוב יותר אלמלא הסיכון הביטחוני"

"ראינו שהממשלה אינה חורגת ממסגרות התקציב ושקצב הצמיחה קצת גבוה מהתחזיות המקוריות שלנו", אמר האנליסט הבכיר בצוות הדירוג של מדינת ישראל ב-S&P, שבעקבות המלצתו הועלה שלשום דירוג האשראי של ישראל • "ישראל היא היום מלווה ולא לווה מול העולם"

כחלון ונתניהו בישיבת הממשלה / צילום: רויטרס
כחלון ונתניהו בישיבת הממשלה / צילום: רויטרס

"החלטנו על העלאת הדירוג כשראינו שהממשלה אינה חורגת ממסגרות התקציב ושקצב הצמיחה קצת גבוה מהתחזיות המקוריות שלנו" כך אומר ד"ר קארן ורטפטוב, האנליסט הבכיר בצוות הדירוג של מדינת ישראל ב-S&P, שבעקבות המלצתו הועלה שלשום דירוג האשראי של ישראל לראשונה אי-פעם ל-AA מינוס.

"ראינו שבנק ישראל והאוצר עדכנו למעלה את התחזיות", מסביר ורטפטוב, "זה נתן לנו ביטחון שיש הסתברות מאד נמוכה שיהיה שינוי במגמת צמצום החוב היחסי, והחלטנו לבטא את זה בדירוג אשראי גבוה יותר".

ההישג המרשים ביותר של ישראל שהביא להעלאת דירוג האשראי היה הורדת יחס החוב-תוצר במהלך העשור האחרון מ-70% ל-60%. לרטרפטוב חשוב להבהיר נקודה בהקשר הזה: "נקודות החוזק של המשק הישראלי הן התחרותיות, הצמיחה והעובדה שישראל היא היום מלווה ולא לווה מול העולם.

"נקודת חוזק נוספת היא האמינות הגבוהה בצורה יוצאת דופן של בנק ישראל, זה אחד המוסדות האמינים ביותר בעולם כיום והוא מוביל מדיניות מוניטרית זהירה ואחראית. גובה החוב והביצועים פיסקאליים הם לא נקודת חוזק של הכלכלה הישראלית אלא שהם היו נקודות חולשה מסורתיות וכיום הם פחות נקודת חולשה מבעבר".

מאז העליתם את אופק דירוג האשראי לפני שנה חל שיפור בנתוני המשק הישראלי?

"אכן. מה שקרה זה שעלתה ההסתברות להתממשות התרחיש האופטימי יותר (upside case scenario) מהתרחיש הבסיס שלנו (baseline scenario) - ואכן קצב הצמיחה חזק יותר, כך שהגירעון הצפוי יהיה נמוך יותר מכפי שצפינו. כתוצאה מכך, יחס החוב לתוצר של ישראל יירד להערכתנו מתחת ל-60% ויתייצב ברמה הזו. גם אם שיעורי הריבית יעלו אנחנו לא צופים מגמת עלייה ביחס החוב".

בהתייחס לסיכון הגיאו-פוליטי - אתם מדברים על ירידה בסיכון הזה בזמן ששר האוצר שלנו אמר רק לפני שבוע שהאיומים על ישראל הם בהיקף חסר תקדים. 

"הכול כמובן יחסי. האיום הביטחוני על ישראל גבוה יותר מזה של מדינות בקבוצת הייחוס כמו צ'כיה או טייוואן, וזה השפיע כמובן על הדירוג. אם הסיכון הביטחוני היה נמוך יותר הדירוג של ישראל ללא ספק היה אפילו גבוה יותר. מה שאנחנו חושבים הוא שההסתברות של מבצע צבאי קרקעי שישראל תהיה מעורבת בו - התמתנה.

"אנחנו לא צופים עימות צבאי משמעותי שתהיה לו השפעה של ממש על צמיחת המשק או על האיזון התקציבי. אנחנו חושבים, שגם אם יש סיכוי גבוה לזעזוע ביטחוני - העמידות יוצאת הדופן של המשק הישראלי והמצב הטוב יחסית של החוב הציבורי יוכלו לספוג אותו".

אני מניח שאתם מעריכים זאת גם בהסתמך על אירועים דומים בעבר. 

"כן. הרקורד מראה שלמבצעים צבאיים בעשור האחרון הייתה השפעה מינימלית על הצמיחה. ויש עוד נקודה. האינטרס המשותף שיש לישראל עם מדינות ערביות סוניות, למרות שאינו בא לידי ביטוי פומבי. כלומר ההנחה שבמקרה של הסלמה מכיוון אירן או החיזבאללה נראה חזית של ישראל ומדינות נוספות מול לחצים האלה".

היכן אתם רואים אפסייד לכלכלה הישראלית?

"בעיקר מענף ההייטק. אנחנו צופים שפעילות ההשקעות בתחום הזה תישאר, ואנחנו רואים את ההצהרות של אינטל. ויש גם אפסייד פוטנציאלי מכיוון מאגר הגז לוויתן. יש אפשרות שנראה צמיחה גבוהה יותר מכפי שאנחנו צופים ב-2020 בעקבות פיתוח המאגר הזה.

"אנחנו לא מגלמים כרגע את האפשרות הזאת בתרחיש הבסיס שלנו וזה לא יביא להעלאת דירוג אבל זה יאשרר את העמדה שלנו שהסיכונים לחוב פחתו. אם הצמיחה תתחזק המצב הפיסקאלי של הממשלה יהיה יותר יציב מכפי שהיה לפני חמש או שש שנים".

העובדה שהממשלה הנוכחית לקראת סיום הקדנציה שלה ובאופן מסורתי בתקופה כזו יש התרופפות במחויבות לשמירה על מסגרות התקציב. 

"זה נכון, ואנחנו מודעים לחשש הזה, אבל הממשלה כבר העלתה את יעד הגירעון ל-2019 מ-2.5% ל-2.9%. ומצד שני העובדה שיש כבר תקציב מאושר ל-2019 נותנת לנו ביטחון שהיעדים יישמרו גם במקרה של הקמת בחירות או שינויים בקואליציה. בנוסף, אנחנו רואים שב-2018 הצמיחה צפויה להיות גבוהה מהצפוי ושגם בנק ישראל וגם האוצר עדכנו למעלה את תחזיות הצמיחה שלהם.

"אנחנו מבינים שיש לממשלה גם תוכניות למכור נכסים כמו קרקעות שההכנסות מהן יוכלו לממן את הגירעון. כך שגם אם לקחנו בחשבון את האפשרות של של התרופפות מסוימת במשמעת התקציבית כתוצאה מאילוצים פוליטיים אנחנו חושבים שהגידול בהכנסות כתוצאה מהתגברות הצמיחה יאפשר לספוג זאת (את הגידול בהוצאות - ע"ב).

"מעבר לכך אנחנו מתרשמים שיש קונצנזוס בין כל המפלגות שצריך להכיל ולשלוט בחוב הציבורי. לכן זה נראה לנו מאד לא סביר שנראה הגדלה משמעותית של הגירעון. להפך, אנחנו רואים שבעשור האחרון המגמה הברורה והמרשימה הייתה של הפחתת החוב, בשונה ממדינות רבות אחרות בעולם. ההבדל בין רמות החוב של ישראל היום ולפני עשור הוא מאד מרשים".

הסיבה המרכזית לגירעונות הנמוכים בשנים האחרונות היו אירועים חד-פעמיים. 

"נכון אירועים חד-פעמיים תרמו לא מעט אבל היו גם צעדים מבניים. למשל הכלל הפיסקלי של הגבלת הגידול בהוצאות. בנוסף תקציב הביטחון תחת שליטה בעקבות הסכם רב-שנתי שמגביל את הגידול בו.

"הרקורד מראה שתקציב הביטחון היה שטוח ב-3-4 שנים האחרונות. אנחנו מניחים שהממשלה תרצה להגדיל בצורה משמעותית את ההשקעות בתשתיות הציבוריות ומניחים שעל רקע יהיה רצון להגביל את הגידול בתקציב הביטחון כדי שזה יאפשר הגדלת ההשקעה בתשתיות, שזה נושא שממוקם היום גבוה בסדר היום הציבורי".

הגדלת ההשקעה בתשתיות לא תשנה את יחס החוב לרעה?

"אנחנו מניחים בתרחיש הבסיס לדירוג הנוכחי של AA מינוס שהממשלה תצליח לעשות את זה מבלי להגדיל את יחס החוב. אם זה בכל יקרה זה בהחלט ייצור לחץ להורדת דירוג. אנחנו מניחים שהממשלה תתן עדיפות ליציבות הפיסקלית ותימנע מהגדלת החוב הציבורי. הדרכים לעשות זאת הם בהסטת תקציבים מהוצאות אחרות ומהגדלת ההסתמכות על פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי (PPP) שלמעשה מאפשרים לממשלה לפרוס את ההוצאות שלה על-פני טווח שנים ארוך יותר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988