בשורה לסטודנטים לחשבונאות: שנת ההשלמה צפויה להתבטל

האם בקרוב יחסכו הסטונדטים לחשבונאות עשרות אלפי שקלים על לימודיהם, והלימודים יקוצרו להם מ-4 שנות לימוד ל-3.5 שנים? הסכם חדש בין מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר מועצת רואי החשבון, אמי פלמור, בשיתוף אנשי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), עשוי להוביל לשינויים מרחיקי לכת בתוכנית הלימודים לראיית חשבון שיהוו בשורה לסטודנטים לחשבונאות. בלב הסיכומים - ביטול שנת ההשלמה.

מדובר ביוזמה של מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, אשר פנתה אל המל"ג, ואלה סיכמו לבחון, בשיתוף המוסדות האקדמיים, החלת השינויים בתוכנית הלימודים הקיימת. פלמור מבקשת לקדם מהלך שיאפשר לסטודנטים לגשת לבחינות הרישוי הסופיות ישירות לאחר התואר הראשון, ללא צורך בשנת השלמה.

במסגרת המסלול להסמכת רואי חשבון בישראל, על הסטודנטים לחשבונאות לעבור בהצלחה 15 בחינות מטעם המועצה, שלפי כלליה ישנם פטורים מחלק מהמבחנים לסטודנטים העומדים בתנאים שנקבעו. כך, מי שמסיים תואר ראשון במוסד לימודים מוכר, מקבל פטור מ-10 מבחנים. לאחר סיום התואר הראשון הבוגר יכול לבחור באחת משתי אפשרויות: הראשונה - לגשת לחמשת המבחנים הנותרים מטעם מועצת רואי החשבון; השנייה - להמשיך ללימודי שנה ד' (שנת השלמה) במוסד הלימודים ולקבל פטור מעוד 3 בחינות, כך שיהיה עליו לגשת לשתי בחינות בלבד מטעם המועצה. שכר הלימוד לשנת ההשלמה הוא כ-25 אלף שקל, בניגוד לשנה אקדמית רגילה שעלותה כ-10,000 שקל.

 עלויות שנה השלמה לפי מוסד לימודים

בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר בין מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, לבין מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מתניהו אנגלמן, ונציגי מל"ג נוספים, סיכמו מועצת רואי החשבון במשרד המשפטים והמל"ג על בחינה משותפת של שינויים אפשריים בתכנית הלימודים לתואר ראשון בחשבונאות. על בסיס המסקנות שיתגבשו, צפויה מועצת רואי החשבון לאמץ מדיניות פטור חדשה, בהתאמה עם תוכניות הלימודים לתואר בחשבונאות, מה שצפוי להוביל לביטול שנת ההשלמה והטמעת חלקה בתואר בחשבונאות, או להחלפתה בסמסטר אקדמי נוסף.

המשמעות של המהלכים המתוכננים היא כי במקום 3 שנות לימוד לתואר ראשון בחשבונאות וכן שנת השלמה, התואר יתארך ל-3.5 שנים, אך ללא שנת ההשלמה היקרה, שהיוותה מכונת כסף עבור מוסדות הלימוד. משמעות נוספת היא שכל הסטודנטים מכל מוסדות הלימוד יחויבו לגשת לבחינות הסופיות במועד יולי, כאשר כיום ישנם שני מועדים: יולי ודצמבר.

ואולם, הסיכום המדובר עדיין דרוש בחינה וגיבוש, ולא הגיע לאישורים הסופיים. מדובר במהלך שככל הנראה ידרוש תקציב משמעותי ועלול להיתקע גם עקב שיקולים פוליטיים. עוד חשוב לזכור כי גם אם היוזמה תאושר, היא תחול רק על סטודנטים שטרם החלו את לימודיהם. עבור אלה שהיוזמה כן תחול עליהם, מדובר בבשורה משמעותית, במיוחד לכיס - אשר תחסוך להם עשרות אלפי שקלים.

מהודעת מועצת רואי החשבון על המהלך, עולה כי תהליך הבחינה המשותפת של תוכנית הלימודים ושנת ההשלמה מחייב עדיין "העמקה ויסודיות". בהתאם, במועצה מבהירים  כי ככל שיהיו שינויים כלשהם, לרבות ביטול או קיצור שנת ההשלמה, הם לא יחולו על מי שלומדים כעת תואר בחשבונאות, או על מי שצפויים להתחיל את הלימודים בשנת הלימודים הקרובה.

נושא שנת ההשלמה מעסיק מזה תקופה את מועצת רואי חשבון, בהמשך לתהליך טיוב רגולציה ממשלתי שהתבצע במועצה, והציף את הנטל הרגולטורי והכלכלי הכבד הנובע מקיומה של שנת ההשלמה בחשבונאות. כאמור, שנת ההשלמה עולה בין 22-25 אלף שקל, בעוד ששכר הלימוד לשנה בתואר ראשון באוניברסיטה עומד על 10,066 שקל - יחס שעומד על פי 2.5 בקירוב. לכך מצטרף ההפסד הכספי הכרוך בהימשכות הלימודים, העומד על כ-60,000 שקל לפחות, בנוסף להשלכות הנובעות מכניסה מאוחרת לשוק העבודה (קיטון בהכנסות עתידיות, תשלומי פנסיה וכו').

לאחרונה התייחסה לכך יו"ר המועצה, אמי פלמור, בטקס הענקת רישיונות רואי חשבון שהתקיים בחודש פברואר ובכנס הלשכה שהתקיים לפני כחודשיים, אז אמרה: "מדיניות הפטורים של מועצת רואי החשבון מייצרת היום תמריץ ל-95% מהסטודנטים להירשם לשנת השלמה, ובכך פוגעת במי שלא יכולים לעמוד בעלויות הכבדות עבור שנה זו, מועצת רואי החשבון חייבת לבחון מחדש את מדיניות הפטור, במטרה לבטל את התמריץ הקיים כיום, שכמעט מחייב את הסטודנטים להשתתף בשנת ההשלמה".

בהמשך לדבריה, פנתה פלמור לפני כחודש למל"ג וביקשה לקיים פגישה במטרה להניע תהליך משותף למועצה ולמוסדות האקדמיים. בפנייתה הדגישה פלמור כי "יהיה זה נכון וראוי שהמועצה לא תפעל באופן עצמאי להפחית רגולציה מבלי שיינתנו לכך הפתרונות המתאימים בשדה האקדמי". פלמור ביקשה להניע מהלך מקביל, שמצד אחד יבחן את השינויים האפשריים בתוכנית הלימודים, ומצד שני יאפשר מתן פטור מבחינות המועצה על סמך תואר אקדמי בלבד.

בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר הוצגו תוצאות מחקר מעמיק שביצעה מועצת רואי החשבון, ונדונו היבטים שונים של תוכנית הלימודים בחשבונאות, תוך התמקדות בשינויים שעבר מקצוע ראיית החשבון בשנים האחרונות. בין היתר הובהר בפגישה כי מקצוע ראיית החשבון הוא המקצוע המוסדר היחיד שלימודי התואר בו אינם מתקיימים במתכונת חד-חוגית, וכי מודל "שנת ההשלמה" הוא מודל חריג ביחס למקצועות אקדמיים אחרים.

בסיכום הפגישה הסכימו הצדדים כי בחינה של תכנית הלימודים בעת הזו היא דבר נכון ורצוי. בין החלופות שעלו על הפרק: ביצוע התאמות בתוכנית הלימודים לתואר ראשון, כך ש-3 שנות התואר יאפשרו קבלת פטורים מכל הבחינות (12 במספר במקום 9 כיום, למעט 2 בחינות הרישוי הסופיות בחשבונאות פיננסית ובביקורת); או הארכה של התואר בסמסטר אקדמי נוסף, כך ש-3.5 שנים של תואר יזכו את הסטודנטים בפטור כאמור.

בפגישה השתתפו יו"ר המועצה, אמי פלמור; יו"ר ועדת הבחינות של המועצה, פרופ' יורם עדן; ונציגת המל"ג במועצה, ד"ר קרן בר חוה. מצד המל"ג השתתפו: מנכ"ל המל"ג, פרופ' מתניהו אנגלמן; סגן יו"ר המל"ג, פרופ' אידו פרלמן; וסמנכ"ל לעניינים אקדמיים במל"ג, גב' מיכל נוימן.

לדברי פלמור, "למועצה יש אחריות לוודא שמדיניות הפטור שלה לא יוצרת עיוות שמטיל על הסטודנטים נטל כלכלי לא מוצדק. שיח משותף עם המוסדות האקדמיים, שיתקיים בליווי המל"ג, הוא הדרך הנכונה להגיע לפתרון מאוזן וצודק. אני מודה למל"ג על נכונותה להתגייס לנושא ולסייע בהשגת פתרון צודק ותכליתי".

"שנת ההשלמה היא יצור מוזר"

לפי חוק רואי חשבון, האחריות על הסדרת המקצוע מוטלת על מועצת רואי החשבון, בראשה עומדת מנכ"לית משרד המשפטים, והיא כוללת 13 חברות וחברים נוספים, ביניהם רואי חשבון בכירים שמונו לאחר התייעצות עם לשכת רואי החשבון, נציגי רגולטורים פיננסיים וכן עובדי מדינה בכירים. באופן היסטורי, ובהתאם לתקנות, המועצה מעניקה למועמדים פטור מחלק מהבחינות על בסיס תואר אקדמי בחשבונאות וכן על סמך שנת לימודים חוץ-אקדמית, המכונה "שנת השלמה", שעלותה גבוהה פי שניים ויותר מעלות שנת לימודים רגילה.

בשונה ממקצועות אחרים, הסמכה כרואה חשבון אינה מחייבת תואר אקדמי. מי שמעוניין לקבל הסמכה כרואה חשבון בישראל ואינו לומד לימודים אקדמיים חייב לעמוד בהצלחה ב-14 בחינות שמקיימת המועצה. השלמת תואר אקדמי בחשבונאות מזכה בפטור מ-9 הבחינות הראשונות, והשלמת שנת ההשלמה מזכה בפטור מ-3 בחינות נוספות (כלומר, מי שמסיים בהצלחה תואר אקדמי ושנת השלמה נדרש לעמוד בהצלחה ב-2 הבחינות הסופיות בלבד). מדי שנה, כ-95% מהנבחנים הניגשים לשתי הבחינות הסופיות עושים זאת לאחר שהשלימו את מסלול "תואר + שנת השלמה" וקיבלו פטור מ-12 הבחינות הראשונות (3% נוספים אינם לומדים כלל תואר אקדמי ו-2% הם בוגרי תואר אקדמי שלא משתתפים בשנת השלמה).

במחקר שבציעה עבור המועצה ד"ר (רו"ח) הדס גלנדר, עלה כי מדיניות הפטור מבחינות של המועצה לא תואמת את תוכניות הלימודים במוסדות האקדמיים. עוד עלה כי ההבחנה בין שנות התואר האקדמי לבין שנת ההשלמה היא בעיקרה מלאכותית, כך שלמעשה מתוכננת תוכנית הלימודים במוסדות האקדמיים כתוכנית מלאה בת 4 שנות לימוד. בין היתר הוצגו במחקר מקרים שבהם קורסים מהשנה השלישית בתואר "זלגו" לשנת ההשלמה, וכן נתונים המעידים על הבדלים משמעותיים בפריסת שעות הלימוד בין המוסדות האקדמיים השונים.

לדברי רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, "שנת ההשלמה היא אכן יצור מוזר שנובע היסטורית מאינטרסים כלכליים של האוניברסיטאות בשל הפערים בשכר הלימוד בין לימודי התואר לבין שנת ההשלמה ששכר הלימוד בה כפול. בפועל יש 'שיפטינג' בין הנושאים שנלמדים בתואר לבין אלה שנלמדים בשנת ההשלמה, ולכן החיבור שלה עם התואר הוא יוזמה חיונית ומבורכת של משרד המשפטים".

עוד מוסיף רו"ח שוב כי "בשל היקף הנושאים ללימוד אין מנוס מלהאריך את התואר ל-3.5 שנים לפחות (אך לא פחות בכך) ואז לוותר על שנת ההשלמה. אני מניח שחלק מהמוסדות לא יצליחו ללמד את החומר האקדמי ב-3.5 שנים, ולכן צריך לאפשר להם ללמד את התואר במתכונת החדשה גם ב-4 שנים.

"דבר נוסף, מאיך שאני מכיר את המערכות, קשה לא להאמין שזה יעבור במל"ג בכזאת קלות - כי יש כאן עניין תקציבי משמעותי."

רו"ח שוב מוסיף כי "הכללת שנת השלמה במסגרת לימודי התואר הראשון היא בשורה עבור הסטודנטים, כי היא קודם כל נכונה במהות שלה, לאור העובדה שהנושאים הנלמדים בשנת השלמה הם חלק אינטגרלי מלימודי התואר (ועובדה שבכל מוסד יש שיפטינג אחר בין נושאי הלימוד בין התואר לבין שנת ההשלמה). מעבר לכך, יש כאן חיסכון כספי עבור הסטודנטים באוניברסיטאות, מאחר ששכר הלימוד בתואר הוא מסובסד, ובשנת ההשלמה לא. האוניברסיטאות יתקשו לקבל זאת ללא מימון, כי שנת ההשלמה כיום מייצרת להם הכנסות יפות". 

חומר הכרחי 

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח יזהר קנה, המשמש כחבר במועצת רואי החשבון, התייחס להביט המקצועי, ולצד תמיכתו בבדיקה הנדרשת, הוא סבור כי לצד העובדה שההפרדה בין לימודי שנת ההשלמה לבין לימודי התואר היא הפרדה שאינה עניינית מהבחינה האקדמית - הרי שהוא בדעה כי החומר הנלמד בשנות ההשלמה במוסדות השונים להשכלה גבוהה בישראל הוא חומר הכרחי להכשרתם למקצוע ראיית החשבון - ובעיקר בתחום הביקורת.

לדבריו, "כמרצה לביקורת מתקדמת בלימודי שנת ההשלמה מעל ל-30 שנה, אני מברך על מהלך הבדיקה המשותפת עם המל"ג. יחד עם זאת, בכל האוניברסיטאות בארץ יותר ממחצית החומר המקצועי בביקורת נלמד בשנת ההשלמה, ולכן מההיבט של בשלות הסטודנט והידע הכללי שצבר בתחום, לא ניתן להתחיל בלימודים אלה טרם צבר הסטודנט לפחות שנתיים אקדמיות".

לפיכך, החלופה היחידה האפשרית לדעתו של קנה היא מעבר ללימודים של 3.5 שנים, אשר יכללו את מה שנלמד כיום בלימודי התואר ושנת ההשלמה כאחת - תוך הורדת נושאים שאינם הכרחיים לליבת הלימודים.