בג"ץ דחה עתירה נגד מנהג תרנגול הכפרות: לא הוגשה בזמן

בג"ץ דחה מנימוקים טכניים עתירה המבקשת משר החקלאות וממשטרת ישראל לפעול אקטיבית נגד מבצעי מנהג ה"כפרות" • השופט דוד מינץ: הגשת העתירה 4 ימי עבודה בלבד לפני יום כיפור אינה מתקבלת על הדעת

במקום תרנגולים עדיף לתרום כסף לצדקה / צילום: תמר מצפי
במקום תרנגולים עדיף לתרום כסף לצדקה / צילום: תמר מצפי

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ החליט אתמול (ד') לדחות את עתירתם של שר הפנים לשעבר אברהם פורז ורשימת "חי" חילונים ירוקים במועצת עיריית תל-אביב, שביקשו מבג"ץ להתערב ולוודא שמשרד החקלאות ומשטרת ישראל ימנעו את הימשכות "מנהג הכפרות", ובכלל זה יפעלו אקטיבית נגד מבצעי מנהג "הכפרות" באמצעות חקירתם והעמדתם לדין של המבצעים מנהג מסוג זה.

בעתירתם טענו העותרים כי המשיבים, שר החקלאות אורי אריאל ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, אינם פועלים בהתאם לסמכויות המוקנות להם, מכוח "נוהל כפרות - תנאים לאישור הובלה, החזרה ושחיטת עופות פטם מחוץ לבתי שחיטה לעופות לצורך קיום מנהג כפרות" של משרד החקלאות, המאפשרים להם למנוע את מנהג ה"כפרות" שנעשה לפני יום הכיפורים והמהווה התעללות קשה בבעלי חיים ועבירה על חוק צער בעלי חיים.

בית המשפט העליון (השופט דוד מינץ) דחה את העתירה על הסף ממספר נימוקים טכניים במהותם, ומבלי שנדרש לעתירה לגופה. בין אותם נימוקים ציין השופט מינץ כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, והעובדה שיום כיפור קבוע בכל שנה ביום י' בתשרי, ואילו העותרים הגישו את עתירתם בכ"ו באלול - 4 ימי עבודה בלבד לפני יום כיפור - "אינה מתקבלת על הדעת".

נימוק נוסף לדחיית העתירה מצא העליון בכך שהעתירה לוקה באי-מיצוי הליכים. כך מסביר העליון כי פניית העותרים למשיבים עצמם הייתה 9 ימים בלבד לפני הפנייה לבית המשפט. כל זאת, תוך שסד הזמנים שהכתיבו העותרים בעתירתם - "גם הוא בלתי מתקבל על הדעת - גם מבחינת המשיבים וגם מבחינת בית המשפט".

לפי השופט מינץ, עתירתו של השר לשעבר היא כללית מדי ואינה מפרטת כלל מהן ההפרות הנטענות בניגוד לחוק ובמה המשיבים אינם אוכפים אותו. לפי בית המשפט, כל שנטען על-ידי העותרים "הוא כי המשיבים אינם עושים שימוש בסמכויותיהם על-פי דין ואינם מבצעים את תפקידם". במצב שכזה, לדברי השופט, לא ניתן כלל לדעת אם המשיבים אכן "אינם פועלים, בין היתר, בכך שאינם מבצעים אכיפה של נוהל כפרות כמוגדר בעתירה, אם לאו".

נוכח כלליות העתירה, בית המשפט העליון ציין בפני העותרים את החשיבות ואת הצורך בהגדרת בקשה לסעד קונקרטי כתנאי לדיון בעתירה.

טענה נוספת לדחיית העתירה מצא בית המשפט בטענות סותרות שהעלו העותרים נגד המשיבים: "מצד אחד נטען בעתירה כי המשיבים אינם אוכפים בפועל את 'נוהל כפרות', אך מצד שני נטען כי יש לאסור באופן גורף את מנהג הכפרות, בהיותו נוגד את החוק. שתי טענות אלה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת", ציין השופט מינץ.

מנהג הכפרות

מנהג "הכפרות" קיים במסורת היהודית מקדמת דנא, ולפיו נהוג לסובב תרנגול חי מעל ראשו של כל יהודי, תוך שמבקשים כי תחת מותו של התרנגול ילך האדם לחיים טובים. כיום, ובין השאר, נוכח הביקורת שהושמעה מבית ומחוץ, נגד מנהג הכפרות וההתעללות בבעלי חיים המתלווה אליו, נפוץ יותר לקיים את מנהג "הכפרות" באמצעות תרומת כסף לצדקה. קיום המנהג באופן הזה נקרא "פדיון כפרות".