הנקראות ביותר

הרפורמה של איילת שקד משגעת את עורכי הדין

בעוד שנה ייכנסו לתוקף תקנות חדשות לניהול תביעות אזרחיות, שאושררו ע"י שרת המשפטים איילת שקד, במטרה לקצר הליכי משפט, לייעל את הדיונים וליצור שקיפות מקסימלית בין הצדדים ● בין עיקרי הרפורמה: מגבלות דרמטיות על היקפם של כתבי הטענות והסיכומים שיוגשו לביהמ"ש ● "הדרישה, למשל, לקיצור כתבי הטענות מקדשת את השטחיות ואת הרדידות על חשבון היסודיות"

איילת שקד/ צילום: שלומי יוסף
איילת שקד/ צילום: שלומי יוסף

ב-55 השנים האחרונות התנהלו כל הדיונים המשפטיים האזרחיים במדינת ישראל על-פי סדרי דין אזרחיים - הכללים ולוחות הזמנים לניהולו של דיון, להבאת הראיות, להגשת כתבי הטענות ועוד - שנכתבו לראשונה ב-1963. הכללים הללו עודכנו בראשית שנות ה-80 ומאז לא חל שינוי מהותי בהם, מלבד הכנסתם של סעיפים רנדומליים נדרשים, ועוד-ועוד תקנות שהיו אמורות לסגור לאקונות קיימות. כל אלה התווספו טלאי על טלאי, ללא תורה סדורה וכוללת. והנה, באחרונה נורתה יריית הפתיחה לשינוי המציאות הזאת, עם הכנסתם לספר החוקים של תקנות חדשות שיחליפו - בעוד שנה בדיוק - את התקנות הישנות. את התקנות החשדות הללו, שהכין השופט בדימוס משה גל, בסיוע משרד המשפטים והמחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט, אישררה שרת המשפטית, איילת שקד, בחתימתה ברוב חגיגיות.

מטרת התקנות החדשות היא לעשות "סדר בבלגן", לקצר הליכי משפט, לייעל את הדיונים, להוביל להתמקדות בליבת המחלוקת, ליצור מקסימום שקיפות בין הצדדים ולמנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי בידי אחד מהצדדים - ובגדול: לעשות משפט צדק בישראל - כפי שמצהירים קברניטי עולם המשפט ומשרד המשפטים העומדים מאחורי היוזמה.

המטרות הראויות הללו עוברות דרך שורה של סעיפים שמחוללים מהפכה. כך, כחלק מהרפורמה, נקבעה דרך מרכזית אחת לפתוח תביעה בבתי המשפט, בוטלו הסדרים רבים שנתפסו כבלתי נדרשים (כדוגמת סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה - הליכים שלכאורה היו אמורים לקצר את ההליך המשפטי, אך בפועל הפכו לעוד שלב במסכת משפטית ארוכה בחלק מהמקרים), מספר התקנות צומצם משמעותית - מ-532 סעיפים ל-180 סעיפים במקום 532 בלבד. כן, נקבעה מסגרת אחידה של מועדים ובוטלו סעיפים שנחשבו כמסרבלים וכפילויות של הליכים.

במשרד המשפטים ובמחלקת ייעוץ וחקיקה גאים ברפורמה החדשה ומצהירים, כי הם צופים קיצור משמעותי בהתדיינויות המשפטיות, אשר כיום אורכות כשנה בממוצע בבית משפט השלום וכשנה וחצי בבתי המשפט המחוזיים (ישנם מקרים שגם הרבה יותר), ואולם בשוק עורכי הדין, בקרב הליטיגטורים (עורכי הדין המופיעים בבתי המשפט) הבשורה מתקבלת ברגשות מעורבים. מאוד מעורבים למעשה.

עיקרי התקנות הישנות והחדשות - מצא את ההבדלים
 עיקרי התקנות הישנות והחדשות - מצא את ההבדלים

"דרישות לשיתוף-פעולה מופרז"

עו"ד ליאת בלומברגר-לוי, ממחלקת הליטיגציה במשרד עורכי הדין צמח-שניידר ושות', סבורה כי הרפורמה מטילה נטל גדול מדי על עורכי הדין ודרישות לשיתוף-פעולה מוגזם מצדם. אחת הדרכים שבאמצעותן התקנות החדשות מבקשות לקדם את ייעול ההליכים המשפטיים היא הטלת חובות חדשות על עורכי דין המייצגים בבתי משפט. בין היתר התקנות החדשות יחייבו את הצדדים המיוצגים על-ידי עורכי דין להיפגש ביניהם ולקיים "דיון מקדמי", שבו ינסו לתחם את המחלוקות ביניהם ולצמצמן, לבחון את האפשרות לפתור את הסכסוך בגישור ואף לאפשר האחד לשני לעיין במסמכים - כלשון התקנות, "תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית". כל זאת, בתוך שבועיים בלבד מעת שסיימו להחליף את כתבי הטענות.

עוד בנושא דין וחשבון


לדברי בלומברג-לוי, "נכון להיום, פגישות ישירות בין הצדדים ובאי-כוחם במהלך המשפט הן לא דבר שבשגרה. הצדדים רגילים להיפגש באולם בית המשפט, ועורכי הדין פונים האחד לשני ללא תיווכו או מעורבותו של השופט לעתים רחוקות יחסית, בדרך כלל כשהם זקוקים להסכמת הצד שכנגד לארכה או לדחייה. שיחה ישירה לגופו של עניין בתיק ובמחלוקות לא מתקיימת, וניתן לשער שפגישה מסוג 'דיון מקדמי' עלולה להיות סיטואציה נפיצה. התקנות החדשות דורשות שיתוף-פעולה בין הצדדים היריבים, שעשויים אף לא להסכים על פרט שולי כמו מקום המפגש. מה שבטוח, יהיה מעניין".

עו"ד אייל בר-אליעזר, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה במשרד בלטר-גוט-אלוני, מוסיף בעיה נוספת מנקודת מבטו, והיא ההגבלות המוטלות על אורך כתבי הטענות שיוגשו לבתי המשפט. לפי התקנות החדשות, יוגבל מספר העמודים שניתן יהיה להגיש לבית המשפט בכל כתבי הטענות לפי סכום התביעה, וככלל, עדויות וסיכומים בעל-פה ולא בכתב.

עו"ד בר-אליעזר סבור כי "ההגבלה השרירותית במספר העמודים בכתבי הטענות בעייתית". לדבריו, "כאשר המדובר בסכסוכים מורכבים יש לעתים צורך בהגשת כתבי טענות מפורטים וזאת על-מנת שהשופט יוכל להבין את התיק והמאטריה. לא ניתן לקחת את סכום התביעה כקריטריון בלעדי לצורך הגבלת מספר העמודים, וזאת ללא התייחסות לאופי ההליך ולמאפייניו היחודיים. אין דין תביעה חוזית פשוטה של הפרת הסכם כדין תביעה נגזרת מורכבת במערכת יחסים באשכול חברות; ואין דין סכסוך שהתחיל לפני מספר חודשים כדין סכסוך ששורשיו טמונים במערכת יחסים שהחלה לפני עשרות שנים".

"הגדלת החשיפה לרשלנות מקצועית"

התקנות החדשות מגבילות את כתב התביעה וכתב ההגנה המוגשים לבית משפט השלום ל-11 עמודים, בבית המשפט המחוזי ל-14 עמודים ובתביעות מעל 2.5 מיליון שקל ל-30 עמודים. כל בקשה המוגשת היום במסגרת ההליך, לעתים על-פני עשרות עמודים, תוגבל ל-4 עמודים בלבד; ערעור למחוזי יהיה על-פני 6 עמודים, ולבית המשפט העליון עד 10 עמודים. אין ספק כי מדובר בחיסכון עצום בניירת, ובזמנו של השופט, שלא ייאלץ לקרוא עשרות ומאות רבות של מסמכים.

אולם לדברי בר-אליעזר, זה עלול לגרור בעיות. "קיימים כתבי טענות בסכסוכים של מאות מיליוני שקלים, שניתן להציג לגביהם בצורה הולמת את טענות הצדדים במספר עמודים בודדים, אך תביעות מסובכות של פחות ממיליון שקל, שבהם צריך עשרות עמודים על מנת לפרוס בפני בית המשפט את התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת בבסיס טענות הצדדים", הוא אומר. "הגבלה שרירותית לגבי כמות העמודים יכולה להביא בסופו של דבר לבזבוז זמן שיפוטי רב באולמות בית המשפט. נושא זה אינו יכול להיפתר באמצעות חקיקה אלא באמצעות שיקול-הדעת של השופטים שבסמכותם להגביל את אורך כתבי הטענות המוגשים להם".

גם עו"ד אילן בומבך, מהליטיגטורים המובילים בארץ, סבור כי צמצום כתבי הטענות עלול להיות מהלך בעייתי מאוד, וכי הוא "מהווה ניסיון מובהק להכתיב לעורכי הדין כי 'כל דבר' ניתן לצמצם לעמודים ספורים" - ולא כך הדבר. לדבריו, "מובן הרצון לצמצם את כמויות המלל המודפס. עם זאת, השתת חובה להגיש כתבי טענות כה מצומצמים, בהתעלם מהנסיבות וממורכבות הסכסוך, לא תעשה צדק עם הצדדים, תקשה על עורכי דין לעמוד בחובת הנאמנות, הזהירות והמסירות כלפי הלקוח ותחשוף אותם, יותר
מאי-פעם, לסיכונים של רשלנות מקצועית ואחריות אתית. קביעה כזאת מקדשת את השטחיות ואת הרדידות על חשבון היסודיות".

עו"ד רפאל ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד איתן-מהולל-שדות, מוסיף לדברי הביקורת, כי "החלפת תקנות סדר הדין עלולה לגרום דווקא לעומס התדיינות משפטיות שייסובו סביב הפרשנות של התקנות החדשות. משכך, בטווח הזמן המיידי הרפורמה לא תוביל בהכרח לחסכון בזמן ובמשאבים אלא ההיפך הוא הנכון".

"התקנות החדשות ייקרו הליכים"

הלטיגטורים מותחים ביקורת גם על הדרישה החדשה לדיון מקדמי בין הצדדים - ההליך החדשה שנברא. לדברי עו"ד ליבא, "התקנות המוצעות מסדירות פעולות מקדמיות שהצדדים יהיו מחויבים לקיימן. אמנם ההליכים המקדמיים נועדו להביא לליבון יריעת המחלוקת עוד טרם ההליך המשפטי, ולאפשר את יישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכך לחסוך בזמן שיפוטי יקר. אולם הם עלולים גם לייקר את ההליך המשפטי, ובמקרים שבהם הסכסוך יתברר, בסופו של יום, בין כותלי בית המשפט, אף להאריכו".

עו"ד בומבך מתייחס אף הוא לדיון המקדמי הנדרש כעת, כאשר לדבריו, "מדובר בחובה חדשה, המוטלת על עורכי הדין, והיא תחייב אותם להיערך בדרך חדשה לחלוטין, ובהכרח מכבידה הרבה יותר, בכל תיק אזרחי שהם מנהלים. והסנקציות בעניין זה נוקבות ומהירות: בית המשפט רשאי בקדם-המשפט להורות לתובע שהפר הוראות אלה להתלות את ההליך עד שהוא ימלא אותן כנדרש ואף למחוק את התובענה מטעמים מיוחדים או לחייב בהוצאות".

עו"ד בומבך מתייחס אף לתקנה נוספת המחייבת היערכות חדשה לישיבת קדם המשפט הראשונה - הדיון הראשון בפני השופט בתיק. נקבע, כי על התובע והנתבע להגיש שורה של מסמכים לפני הדיון, ובהם רשימת העדים שבכוונתם להזמין הכוללת פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו; ורשימת המסמכים מתוך תצהיר גילוי המסמכים, שבכוונת בעל הדין להגיש כראיה במהלך המשפט. "אף שהגיונה של הוראה זו בצדה, מדובר בהיערכות מכבידה לקראת המשפט עצמו, ועל עורכי הדין להתאים את עצמם להליך ההוכחות, כבר לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה, בטרם הסתיימו הליכי הביניים", אומר בומבך.

התקנות החדשות כוללות גם הקשחת התנאים לדחיית מועדי דיונים לבקשת הצדדים - מגמה שהחלה עם נוהל שפרסם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, זה מכבר וכעת עוגנה בחוק. נקבע, כי ככלל, מלבד חריגים, כל הליך יתקיים במועדו. לדברי עו"ד ליבא, מדובר בכלל הפוגע בשני עקרונות יסוד במשפט - מעמד הצדדים כ"בעלי הדין" הזכאים מכוח "בעלותם" שהסכמתם תהווה סיבה לשינוי מועד דיון, בתיאום מול יומנו של בית המשפט; ויעילות ההליך הדיוני. "אין טעם להשקיע זמן ומשאבים בהליך שקיים סיכוי שיגיע לסיומו מחוץ לכותלי בית המשפט (עקב מו"מ או הליך גישור), שלא לדבר על כך שההוצאות שיהיו כרוכות בהמשך ניהול ההליך עלולות להעיב על הסיכוי לסיים אותו בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט", הוא אומר.

סוף לברברת בכתבי טענות

אך, כאמור, השוק מקבל את הרפורמה ברגשות מעורבים, ולא חסרים עורכי דין המברכים אותה. ביניהם עו"ד מוטי ארד, שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד רון גזית-רוטנברג הסבור, כי "התקנות החדשות שייכנסו לתוקף בעוד שנה ישנו את עולמם של עורכי הדין המופיעים בבתי המשפט לטובה". בניגוד לקולגות, למשל, הוא סבור שהגבלת מספר העמודים המוגשים לבית המשפט היא בשורה משמחת. לדבריו, "במקום כתבי טענות של עשרות ומאות עמודים, עורכי הדין יצטרכו ללמוד לכתוב קצר ותמציתי. מדובר במהפכה".

עוד מוסיף עו"ד ארד, כי התקנות החדשות גם נותנות לבתי המשפט כלים חדשים לסיים במהירות תביעות לא ראויות. "כך, הוספה אפשרות למחוק על הסף תביעה, אם יש בה משום שימוש לרעה בהליכי המשפט והיא תביעת סרק. גם בית המשפט של ערעור יוכל לדחות ערעור בלי להעביר אותו לצד שכנגד ובלי לקיים בו דיון אם מצא שאין סיכוי שיתקבל. סמכויות אלו נועדו לחסוך למערכת המשפט ולמשק התעסקות עם טרדנים משפטיים", הוא אומר. "החיסכון, הקיצור והייעול, מצויים גם בתקנות שקובעות שישיבות שמיעת הראיות והעדים ייקבעו ברצף ולא בפער של שבועות ואף חודשים. ככלל, גם סיכומי הטענות, שכיום בדרך-כלל נעשים בכתב וגוזלים חודשים ועשרות ומאות עמודים, יישמעו בעל-פה. בית המשפט יהיה מוסמך להטיל הוצאות מיוחדות בסוף הליך על צד שהאריך בהליך שלא לצורך".

לדברי עו"ד ארד, "ימים יגידו אם בפועל התאימו עורכי הדין והשופטים את מנהגיהם הישנים לתקנות החדשות. אני מאמין שכך יהיה, אך החשש הוא שמא הקיצור והייעול יבואו על חשבון עשיית הצדק, שכן לעתים צדק מהיר וקצר יכול להיות בלתי מספק".

עו"ד ירון קוסטליץ, ראש משרד קוסטליץ ושות', מצטרף לתמיכה בקיצור כתבי הטענות וברפורמה בכלל. לדבריו, "הרפורמה מבורכת. היא תפחית את עומס המלל שניחת על כתפי בית המשפט והצדדים, ותחייב את הצדדים להתמקד בעיקר ולא בטפל, כך שהמחלוקות יזוקקו להכרעת בית המשפט. לכתוב קצר דורש חשיבה מעמיקה יותר מאשר לכתוב ארוך; וטוב שכך. כדברי הנשיא ברק: 'צר לי שלא היה לי הזמן לכתוב קצר'". 

עו"ד דורון שטרן, שותף מייסד במשרד טולצ'ינסקי-שטרן-מרציאנו-כהן-לויצקי, משגר לסיכום מסר מרגיע לעבר מי שחושש, ומסביר ש"עם כל החשש והרתיעה מפני שינוי - גם עורכי הדין וגם ציבור המתדיינים יצא נשכר מהליכים פשוטים וממוקדים יותר מכפי שהם היום. אחרי שנים רבות במקצוע למדתי שכל משפט וכל סכסוך יכולים להתמצות ולהתמקד הרבה יותר מכפי שהכללים וההתנהלות הנוכחיים של טענות חלופיות ופרוצדורות מורכבות - מאפשרים. אני מקווה שהרפורמה תאלף את כולנו, ציבור עורכי הדין, לטעון קצר, פשוט וישיר יותר. כולם יצאו נשכרים. בייחוד הטובים". 

הימשכות ההליכים בבתי המשפט בישראל הולידה את הרפורמה

העבודה על התקנות החדשות החלה בשנת 2014 באמצעות השופט בדימוס משה גל, והגיעה לסיומה עם חתימתה של שרת המשפטים, איילת שקד, עליהן. התקנות הללו נועדו להחליף את התקנות הישנות שנתפסו על-ידי משרד המשפטים כמיושנות ומסורבלות.

התקנות הישנות נכתבו לראשונה ב-1963 ועברו עדכון נוסח ב-1984. מאז תוקנו עוד מספר תיקונים נקודתיים ומערכת המשפט מתנהלת לפי אותן תקנות, המונות כ-530 סעיפים. במהלך השנים הותקנו מעת לעת תיקונים בתקנות, לעתים של פרקים שלמים ולעתים של תקנות בודדות, בלא שהתבצע תיקון קוהרנטי כולל של כל התקנות.

בשנת 2012, על רקע נתונים על הימשכות ההליכים בבתי המשפט בישראל בהשוואה למדינות מתקדמות, הזמינה הנהלת בתי המשפט, בשיתוף עם האוצר, עבודת מחקר מחברת יעוץ האסטרטגי "שלדור", שבחנה, בין היתר, את החסמים הגורמים להימשכות ההליכים.

שיפור וייעול עבודת בתי המשפט

בעקבות עבודת המחקר גובשה תוכנית אסטרטגית לשיפור ולייעול עבודתה של מערכת בתי המשפט, שהובילה ב-2014 למינויו של השופט בדימוס, משה גל, שכיהן כמנהל בתי המשפט טרם פרישתו, לבחינת רפורמה בתקנות סדר דין אזרחי (סד"א). שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, בתיאום עם נשיא העליון דאז השופט אשר גרוניס, העניקו לגל מנדט להקמת צוות לבחינת הנושא. גל גייס גורמים שיפוטיים ועורכי דין ממגזרים שונים לטובת העניין. בצוות היו חברים השופטת מיכל הירשפלד, עו"ד שירי לנג, עו"ד חנית אברהם בכר, עו"ד לירון בנית-ששון, עו"ד רלי לשם, עו"ד בוקי כצמן, פרופ' מיכאיל קרייני, השופט יצחק עמית, השופט טל חבקין ואורית קורן ממשרד המשפטים. עוד סייעו בגיבוש נוסח טיוטת התקנות, שופטים שונים, עורכי דין פרטיים ואנשי אקדמיה.

לטיוטת התקנות החדשות התקבלו הערות מהקהילה המשפטית, ובין היתר מלשכת עורכי הדין ומנשיא העליון דאז, אשר גרוניס, במשך כשלוש שנים, שהובילו לשינויים ולנוסח האחרון שנחתם על-ידי שקד. שרת המשפטים קידמה את המהלך בחודשים האחרים, יחד עם נשיאת העליון, אסתר חיות, מנהל בתי המשפט, גורמי משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין.

התקנות החדשות ייכנסו לתוקף החל מעוד שנה, כאשר השרה שקד כבר הודיעה כי היא מתכוונת להקים ועדת מעקב שתלווה את יישומן של התקנות מרגע כניסתן לתוקף. זאת, כדי שניתן יהיה לבחון את השפעתן בפועל על ציבור המתדיינים והשופטים, ובמידת הצורך לערוך שינויים. 

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
לכתבה הקודמת"אמזון חוקרת עובדים בחשד שעזרו לסוחרים תמורת שוחד"