דונלד טראמפ, קניה ווסט, והמטוס העתידני של המעצב הישראלי

ביום חמישי האחרון נפגש הראפר קניה ווסט עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והשניים ערכו יחד מסיבת עיתונאים. גם כך האירוע הזה היה הדבר הכי רחוק מפגישה שגרתית, ובמהלכו ווסט אמר בין היתר "בטח לא חשבת שיהיה מטורף כמוני שיתמוך בך", אבל אז הוא שלף גם הצעה טכנולוגית. ווסט טען שעל הנשיא להפסיק לטוס באייר פורס 1, ולעבור לכלי טיס חדש בשם iPlane 1, שישכנע את חברת אפל לייצר. הוא הגיע לפגישה חמוש בתמונות הדמיה של כלי הטיס העתידני, והציג אותן לטראמפ ולחתנו ויועצו הקרוב, ג'ארד קושנר.

 קונספט המטוס שתיכנן הירשברג / צילום הדמיה: באדיבות שבתאי הירשברג

מה שווסט שכח לציין היה שהקונספט של כלי הטיס העתידני אינו חדש, או מקורי. מאחורי המטוס והתמונות עומד המעצב הישראלי שבתאי הירשברג, שחקר ותכנן אותו במשך שנה, וכלל לא ידע על הפיץ' של הראפר לנשיא. עם זאת, הוא לא מוטרד מהשמטת הקרדיט: "זו הייתה הפתעה מאוד נעימה, שמכל הדברים הוא בחר להציג לו את הדבר הזה", אמר הירשברג בשיחה עם "גלובס", ואף הביע תקווה כי אותה פגישה תעזור לו לקדם את פיתוח המטוס.

הירשברג, מעצב תעשייתי עצמאי, מתגורר הרחק מהבית הלבן: בהתנחלות נוקדים, שבה חי גם שר הביטחון אביגדור ליברמן. את המטוס הוא עיצב עוד בשנת 2012, כפרויקט גמר במסגרת לימודיו לתואר שני בעיצוב כלי תחבורה בקולג' ללימודים יצירתיים בדטרויט. הוא סיפר כי גילה על ההצעה של ווסט לטראמפ רק בדיעבד, כאשר עיתונאים מחו"ל החלו לפנות אליו בנושא, "ובהתחלה לא כל כך הבנתי על מה מדובר".

 שבתאי הירשברג / צילום: לינקדאין

גם חברת אפל, שהוזכרה בדבריו של ווסט, לא באמת עובדת כיום על פיתוח המטוס של הירשברג. "בשלב הזה אני בקשר עם חברה בלונדון", הוא אומר, "אנחנו מנסים להתחיל בקטן ולפתח מטוס פרטי, שאותו יהיה קל יותר לממן ולהשיג עבורו אישורים, יחסית לדרישות התקינה המחמירות מאוד שיש עבור מטוסי נוסעים גדולים". הרעיון, לדבריו, בייצור המטוס הקטן יותר, הוא להדגים באמצעותו את היכולות והטכנולוגיות של הקונספט שהגה כסטודנט, כך שבהמשך יהיה קל יותר לגשת לחברות גדולות ולקבל מימון עבורו.

אפשרות לנחות על המים

הייחוד של המטוס של הירשברג מתבטא במספר אופנים, שכולם נועדו להתמודד עם אותה בעיה: ההערכה ולפיה בין השנים 2012 ל-2030 מספר הנוסעים בטיסות מסחריות יכפיל את עצמו. "כל הלחץ שאנחנו מכירים, שמתבטא בבעיות שנעות מחוסר מקום לרגליים במטוס ועד עיכובים בטיסות, הולך להיות מוכפל בעקבות התהליכים שמתרחשים במדינות כמו ברזיל, סין ורוסיה, שבהן אנשים יוצאים מהכפרים ומתחילים לטוס", הוא מסביר.

אז מה עשית?

"פירקתי את הבעיה להרבה גורמים. השינוי הכי רדיקלי שעשיתי הוא להפסיק להתבסס על המבנה המקובל כיום, שבו גוף המטוס מורכב מצינור וכנפיים, כאשר הצינור הוא המשקולת והכנפיים נותנות את כוח העילוי למטוס. במטוס שעיצבתי הפכתי את הצינור, המקום שבו הנוסעים יושבים, לגוף שגם יוצר עילוי, מה שמאפשר לקצר את גודל הכנפיים, לקבל יותר מרחב פנימי ולהכניס יותר נוסעים שיישבו בצורה יותר מרווחת. בגלל שהמטוס מייצר עילוי, גם כמעט אין בו חלקים שמושכים אותו למטה - זה יחסוך המון בצריכת הדלק".

הירשברג מציע בנוסף דרך לפתור את אחת הבעיות המעיקות ביותר שנוסעים במטוסים חווים כיום. "כולנו מכירים את הרגע אחרי הנחיתה שבו יש צוואר בקבוק ביציאה מהמטוס, והנוסעים צריכים לחכות שכולם יירדו. כדי לאפשר חסכון בזמן, במטוס הזה יש פתח שמאפשר מעבר של יותר מאדם אחד, בדומה למה שקיים היום במעבורות. פרט לכך, לפי כל התחזיות, הגידול במספר הנוסעים יצריך הקמה של יותר שדות תעופה. אם הם יוקמו בסמוך לערים אנשים יסבלו מרעש, ואם לא - הנוסעים יסבלו מנסיעה ארוכה לשדה. המטוס הזה מאפשר נחיתה על מים. זה יחסוך עלויות מטורפות של בניית שדות תעופה, ויצריך בניה של תחנות עגינה בלבד, בסמוך לערים שנמצאות ליד מאגרי מים".

 הדמיית המטוס / צילום הדמיה: באדיבות שבתאי הירשברג

גם מבחינה ויזואלית המטוס נראה לא קונבנציונלי.

"כמובן, זה מטוס שיש מאחוריו חשיבה עתידנית, שמיועד ל-2030. ההבנה שלי היא שהטכנולוגיות, הייצור והחומרים מתפתחים. אז התבססתי גם על ההנחה שאפשר יהיה לייצר אותו בטכנולוגיות שב-2012 היו בתחילת דרכן או שעדיין לא יושמו, כמו שימוש בחומרים מורכבים וחזקים יותר, שילוב של סיבי פחמן עם תוספות של טיטניום וחומרים נוספים. החומרים האלה יאפשרו למטוס לעשות דיחוס (שמירה על לחץ אוויר במטוס שתואם את הצרכים הפיזיולוגיים של בני אדם) גם כשהצורה שלו היא זו שעיצבתי. היום שומרים על הצורה הגלילית של מטוסים כי אפשר לעשות בה דיחוס כשהוא נמצא בגובה רב. ברגע שיש לנו חומרים חזקים יותר, זה יאפשר לנו לעשות זאת גם בצורות אחרות".

אתה חושב שווסט הציג לטראמפ את המטוס בגלל ההיבטים הטכנולוגיים הללו, או רק בזכות המראה שלו?

"דיברתי עם העוזר של קניה ומתברר שהוא חשב על חלק מהדברים שעבדתי עליהם, עשה חיפוש כדי לראות אם קיים משהו בסגנון, וכך גילה את המטוס שעיצבתי - כך שיש כאן חשיבה מאחורי ההצעה. אני מקווה שנוכל לדבר על שיתוף פעולה כדי להביא את המטוס הזה לכדי ייצור. יש פה הרבה אלמנטים שיעשו רק טוב לעולם", אומר הירשברג, ומוסיף כי הוא כבר נמצא במגעים עם הצוות של ווסט. למעשה, כאשר ניסיתי לקבוע עם הירשברג מועד לראיון, הוא ועוזרו של הראפר עבדו במקביל על תיאום מועד לשיחה בינו לבין הראפר.

פיתח גם רכב כיבוי אש

הראפר המפורסם גילה את המטוס ככל הנראה בזכות החלטתו של הירשברג להעלות את הפרויקט לאינטרנט באופן פתוח, לאתר Behance שבו אנשי מקצוע מהתחום היצירתי מפרסמים את תכניהם. "כשסיימתי את פרויקט הגמר עמדו בפניי שתי אפשרויות: לקחת את התזה ולנסות להשיג כל מיני פגישות עם בכירים, או לשלוח אותה על פני המים, לפרסם באינטרנט ולקוות שזה יביא דברים טובים", מספר הירשברג. "הלכתי על האופציה השנייה. זה אמנם אומר שאיבדתי את היכולת להוציא על זה פטנט, אבל מצד שני זה בחוץ, מעורר עניין ובתקווה יביא גם לקוחות".

אילו עוד סוגים של פרויקטים אתה מפתח?

"עיצבתי מטוס לתעשייה האווירית לא מזמן, פרויקט מרתק. הוא עדיין בפיתוח אז אני לא יכול לפרט, אבל הוא אמור לצאת בקרוב וזה הולך להיות מטוס מדהים. בשבילי זה סוג של חלום ילדות, כי בדרך כלל נותנים רק למהנדסים לגעת במטוסים, במיוחד בחלק החיצוני, ופה ניתנה לי הזדמנות לעבוד בצמוד למהנדסים, לתת להם רעיונות וכיוונים שלי. חלק מהרעיונות כמובן נפסלים בתהליך, אבל חלקם הגדול גם משנים דברים.

"פיתחתי גם רכב כיבוי אש מהיר וזריז, שמבוסס על ג'יפ ויוכל להגיע מהר למוקדי דליקות ולכבות את האש לפני שהיא מתפתחת. הרעיון הוא לתת מענה לכך שהיום, במשאיות הכיבוי הגדולות, חסרה זריזות. הסיבה שאני עובד כעצמאי היא שחשוב לי הגיוון, אז בכל מה שאני יכול אני נוגס - מכשירים אלקטרוניים, כלי רכב, שעונים, וגם ריהוט וסטנדים למכירה של מוצרים".