רם בלינקוב: תפסיקו להתבכיין, "יש פה אחלה מדינה"

"בעלי שליטה מעדיפים דירקטורים נחמדים" • "עובדי הנמלים עוד לא הפנימו את התחרות" • "רוב נכי צה"ל הם נכים שלא מפעילות מבצעית. אני לא מבין למה אני צריך לממן אותם" • קרוב לעשור לאחר שפרש ברעש מהאוצר, רם בלינקוב, יו"ר חברת נמלי ישראל, לא חוסך ביקורת, אבל משוכנע שיש לנו "אחלה מדינה" • ראיון

רם בלינקוב / צילום: ענבל מרמרי
רם בלינקוב / צילום: ענבל מרמרי

הדרמה שמתרחשת בשבועות האחרונים בחברת פז - התפטרותו של היו"ר והעדוית על ממשל תאגידי לקוי, שנחשפו בתחקיר "גלובס" - הזכירה לנו שבעבר, גם רם בלינקוב היה מעורב בכמה סערות בחברות ציבוריות שכיהן בהן. לפני כמה שנים הוא פרש מדירקטוריון אבן קיסר בשל טענותיו לממשל תאגידי לקוי בחברה, ורק לפני כשנה וחצי, כהונתו כדירקטור במליסרון, חברת הקניונים של ליאורה עופר, לא חודשה, לאחר שהתנגד לאשר למנכ"ל, אבי לוי, שכר בעלות של 7 מיליון שקל.

על רקע האפיזודות הללו, כיום, המשרות שלו כיו"ר חברת נמלי ישראל (חנ"י) וכיו"ר כפרית - חברה ציבורית בשליטת קיבוץ כפר עזה, שלאחרונה רכשה חברה אמריקאית ב-35 מיליון דולר - נראות רגועות להפליא, כמעט משעממות.

מהניסיון שלך, יש כיום בעיה לדירקטור שמתעקש על ממשל תאגידי תקין?

"זה ברור שבעלי שליטה מעדיפים דירקטורים נחמדים".

ובחברות ללא גרעין שליטה, כמו פז?

"אני לא יודע מה היה בפז, אבל זה ברור שארגונים מעדיפים שקט על פני רעש. כשאומרים ממשל תאגידי, הכוונה היא בעיקר לשקיפות, לחלוקת האחריות, לכך שהיא לא תהיה מרוכזת בתוך גוף אחד - בין אם זה יו"ר או המנכ"ל. וזה אומר למצוא מרקם שבמסגרתו אתה לא מוותר על השקיפות ועל הבקרה, אבל אתה לא מתערב בעבודה היומיומית".

ומה כן?

"יש למשל את נושא השכר (של נושאי המשרה). השכר אמור לשקף ביצועים, אבל הטענה היא שהרבה פעמים חברות יכולות להרוויח הרבה כסף, בין אם המנכ"ל טוב ובין אם לא, כי מבנה השוק לא תחרותי. חברה כמו חנ"י מרוויחה הרבה כסף, ולכאורה אפשר היה לחשוב שמגיע הרבה כסף לעובדים, אבל בפועל, זה בגלל שהיא מונופול".

סליחה, השכר הממוצע של עובד בחנ"י הוא 40 אלף שקל. זה לא הרבה כסף?

"הוא הולך ויורד, כי פורשים עובדים ונקלטים עובדים שכפופים לחוקי החברות הממשלתיות. זה לא שכר של מסכנים, אבל הוא שכר יותר סביר".

למה פרשת מהדירקטוריון של אבן קיסר?

"אני חשבתי שהעבודה בין הדירקטוריון לבין ההנהלה היא לא כמו שצריכה להיות. חשבתי שהדירקטוריון לא ממלא את תפקידו".

ומה קרה במליסרון? למה התנגדת לשכר של המנכ"ל?

"כי חשבתי שזה שכר לא סביר. זה המקרה של חברה שמרוויחה הרבה כסף, ללא קשר לאיכותו של המנכ"ל. שלא תבינו לא נכון: לוי מנכ"ל טוב, אבל אני חשבתי שהוא צריך לקבל שכר נמוך יותר".

(גילוי מלא: אלונה בר און, כיום יו"ר "גלובס", התפטרה מתפקידה כדירקטורית חיצונית במליסרון לאחר שכהונתו של בלינקוב בדירקטוריון לא הוארכה על רקע התנגדותו למדיניות השכר).

אז צריך להחיל את חוק שכר הבכירים גם על חברות שאינן פיננסיות?

"אני תומך בהגבלת שכר הבכירים במוסדות הפיננסיים, כי הם מאוד לא תחרותיים. לגבי חברות לא פיננסיות, אני חושב שהשכר יכול להיות גבוה יותר: אי אפשר להשוות חברה כמו מליסרון, מבחינת קשיי ניהול ותחרותיות, לבנק, ששם אין כמעט תחרות. "לעומת זאת, קחו את אורי יהודאי (מנכ"ל פרוטרום, שנמכרה לאחרונה לפי שווי של כ-7 מיליארד דולר וצפוי לקבל בונוס של 20 מיליון דולר) - שיהיה לו לבריאות. הוא התמודד בשוק תחרותי, הוא בעל יכולות ניהול גבוהות והשיא ערך רב לחברה".

אבי לוי (מימין), אורי יהודאי / צילומים: איל יצהר
 אבי לוי (מימין), אורי יהודאי / צילומים: איל יצהר

אז אורי יהודאי כן ואבי לוי לא?

"יש הבדל. תראו מאיזו נקודה הוא לקח את החברה, לאן הוא הביא אותה, ובאיזה שוק הוא פועל: תחרותי ביותר. אני חושב שהיכולות שלו הן יוצאות דופן והוא הביא ערך רב בצורה קיצונית לבעלי המניות".

אבל צריך לרסן את ההשתוללות עם השכר בחברות ציבוריות, לדעתך?

"כן, ואני חושב שחוק שכר הבכירים הביא לריסון מסוים, ואני שמח על זה. הנה, שלמה רודב נכנס עכשיו לתפקיד יו"ר בזק במשכורת סבירה לחלוטין (כ-3 מיליון שקל עבור 75% משרה)".

"ישראל כ"ץ קרא לי"

בחמש השנים האחרונות, בלינקוב, לשעבר בין היתר מנכ"ל חברת הכבלים הוט והממונה על התקציבים באוצר, משמש כיו"ר חברת נמלי ישראל האחראית על פיתוח נמלי הים בחיפה, באשדוד ובאילת, וגם האחראית מטעם המדינה על התוכנית להקמת הנמלים הפרטיים החדשים: נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד.

"שר התחבורה ישראל כ"ץ קרא לי והציע לי את התפקיד. הוא אמר לי שהוא רוצה שני נמלים (נוספים), בכפוף לשלושה אילוצים: לא תקציב (הכוונה שהמימון לא יהיה מתקציב המדינה), לא ערבות, ולא תעריפים. לא רק לא להעלות תעריפים, אלא להמשיך את המתווה של הורדה, שהשנה אגב תעמוד על 100 מיליון שקל.

"כ"ץ אמר לי: 'אני שם אותך שם ולא רוצה לשמוע על זה יותר', והוא עמד בזה במאה אחוז. הוא הלך עם הרפורמה עד הסוף ולא עניינו אותו הדברים שלפעמים מעניינים אחרים - כוח אדם, מינויים פוליטיים - לא עניין אותו כלום. אני אומר את זה כמובן במובן החיובי של המילה. אנחנו מדי פעם מעדכנים אותו על איך מתפתחת העבודה, על כל מיני דברים, על איך זה מתקדם".

נמל אשדוד/ צילום: איל יצהר
 נמל אשדוד/ צילום: איל יצהר

ואכן, במאי האחרון הוזמן כ"ץ אחר כבוד לאירוע חגיגי בבורסה בתל אביב לציון השלמת הנפקת איגרות החוב של חנ"י, בהיקף של 2.5 מיליארד שקל - סכום שאמור לממן כשליש מעלות בניית הנמלים החדשים והפרטיים שצפויים להיפתח בתחילת העשור הבא באשדוד ובחיפה.

באחרונה גם נבחרו שתי חברות סיניות שיזכו למעורבות בפרויקטים הענקיים: SIPG תפעיל את "נמל המפרץ" בחיפה, וצ'יינה הארבור תבנה את "נמל הדרום" באשדוד.

לא מדאיג שנתתם לסינים לנהל נמל? ליד נמל חיפה יש למשל בסיס צוללות, והמעורבות של הסינים בכל העולם מעוררת הרבה שאלות, בטח במדינות מערביות.

"לא יודע אם יש בסיס צוללות ליד הנמל, אבל כל ההתקשרות עם הסינים תואמה עם כל גורמי הביטחון הרלוונטיים, ולא היה להם מה להגיד. הכול סודר, יש נספח ביטחוני שמסדיר את הדברים".

האמריקאים אומרים שלא יגיעו לנמל שמתופעל על-ידי סינים.

"זה ממש לא תחום המומחיות שלי כיו"ר. וידאתי שכשעשו את ההסכם, הכול היה סגור עם כל הגורמים הביטחוניים. אם יש או אין לך נמל, זה קובע את היכולת שלהם לרגל?".

בכל זאת, זה מתקן אסטרטגי.

"אם היו רוצים לרגל, הם היו עושים את זה עם או בלי הנמל".

איך מקבלים הוועדים של הנמלים את העובדה שעומדת להיות להם תחרות?

"הנמלים זה ענף מונופוליסטי שאין שום סיבה שהוא יהיה כזה, ולכן אני מאוד מברך על התחרות ומסיר את הכובע בפני שרי התחבורה והאוצר, שהובילו את זה. איך מתמודדים העובדים? אני בספק אם הם הפנימו עד הסוף את המשמעות. זה עוד לא ברור להם בדיוק, אבל אני מאמין שאחרי תקופת הסתגלות לא תהיה להם בעיה להתמודד בטווח הארוך: לנמלים הקיימים יש שטחים גדולים יותר, תחומי פעילויות יותר גדולים, ולכן אין שום סיבה שהם לא ייתנו פייט. יכול להיות שזה ייקח זמן".

הייתה באחרונה ביקורת על כ"ץ סביב דחיית הפעלת קו הרכבת לירושלים. מה דעתך על זה?

"אני לא יודע למה אם הפעלת הקו נדחית מסיבות הנדסיות, השר הופך להיות לא מוצלח? התרבות הזו שאי אפשר להיכשל לא מובנת לי".

אולי התרבות הבעייתית היא להבטיח הבטחות חסרות כיסוי?

"אם אני כיו"ר חנ"י צריך למסור את נמל חיפה במאי, ובסוף קרה ברוך והצלחתי רק בספטמבר, ואני בא ואומר את זה לשר, זה הופך אותו לשר פחות טוב? כנראה מה שקרה עם הרכבת זה שאנשי ההנדסה שלה לא קראו נכון את התמונה. יש פה עבודת השקעה גדולה מאוד בתחום הרכבות. בזמנו, חשבתי שהיא מופרזת".

ושינית את דעתך?

"באופן חלקי. החשיבות של רכבות גדולה מאוד. עדיין יש קווים שהייתי חושב עליהם פעמיים, כי אי אפשר גם אוטובוסים, גם רכבות קלות וגם כבדות, וגם כבישים".

למשרד האוצר, שהיית אחד מבכיריו, יש חלק גדול בכך שהכבישים פקוקים.

"כולם אומרים רכבת תחתית, אבל כשרוצים, אין כסף. ברור שעדיף תחתית, אבל זה על חשבון קווים נוספים. כ"ץ חיבר את הפריפריה עם המרכז בכבישים, שזה דבר גדול. אני אומר את זה כציוני. אני רואה איך המדינה מרושתת, יש קו שהולך לדימונה וממשיך מעבר לזה עם שמונה אנשים.

"צריך להבין שאי אפשר להדביק את הקצב של הגידול של המדינה הזו. רמת החיים עולה, אבל זה יוצר לחץ עצום על התשתיות, וקשה מאוד להדביק אותו. תשתיות זה לא רק כבישים ורכבות, זה מים וביוב ובתי ספר ובתי חולים וזה מוסדות רווחה. סיימו לבנות את בית החולים באשדוד כעת, וברור לחלוטין שצריך עוד בית חולים כי אין מספיק מיטות ואין מספיק אחיות ואוטוטו גם לא יהיו מספיק רופאים. המדינה גדלה בצורה פסיכית".

אגף התקציבים? "הרמה עלתה"

בלינקוב, רמי בפי חבריו, גדל בשכונת בית הכרם בירושלים. סבו היה מנהל בית ספר, וגם אימו. לאחר לימודי כלכלה, החל לעבוד ככלכלן במשרד המסחר והתעשייה, ובהמשך עבר לאגף התקציבים באוצר, והתקדם שם עד לדרגת סגן באגף. בהמשך, עבר לבזק והתקדם במעלה הדרגות עד לתפקיד סמנכ"ל.

ב-1995 עבר לחברה שנקראה אז עורק, והוביל את הזכייה במכרז על ערוצי זהב. ב-1997 הצטרף לחברת השיחות הבינלאומיות 012, שם היה חלק מצוות ההקמה והמנכ"ל. בהמשך חזר לערוצי זהב וכיהן שם כיו"ר וכשזו התמזגה עם שתי חברות הכבלים הנוספות, מת"ב ותבל, והפכה להוט, הוא מונה למנכ"ל החברה הממוזגת.

בשנת 2006, כשהוקמה הממשלה החדשה בראשותו של אהוד אולמרט, ורוני בר-און מונה להיות שר הפנים, הוא קרא לבלינקוב לשמש כמנכ"ל המשרד, וכשבר-און מונה לשר האוצר, הוא לקח אותו לשם כראש אגף התקציבים. כך, 17 שנים לאחר שעזב את המשרד, הוא סגר מעגל וחזר לשם, ומצא את עצמו מתמודד יחד עם בכירי המשרד הנוספים עם המשבר הכלכלי העולמי של 2008, שממש לאחרונה מלאה לו עשור (ראו הרחבה במסגרת בעמ' הבא).

איך אתה רואה את התפקוד של האוצר כיום?

"הרמה של אגף התקציבים מבחינת ניהול התקציב, בקרה עליו ושימוש בכלים מתוחכמים, עלתה באופן קיצוני. האגף הפך למגוון בהרבה".

אבל אנחנו לא שואלים על האגף, אלא על השר.

"אני יו"ר חברה ממשלתית, כך שאני לא מתכוון לבקר את השר. דבר אחד אני יכול להגיד על כחלון, שבזה הוא שונה מכל שרי האוצר, במובן החיובי: הוא היחיד שידע מחסור בילדותו, וזה דבר מבורך. אף אחד מאיתנו לא באמת הבין מה זה מחסור. כשלמדתי בבית ספר בויאר, היה לי חבר טוב מהפנימייה (בבויאר לומדים הן במתכונת פנימייה והן במתכונת רגילה) ובאיזשהו שלב הוא עבר לגור אצלנו. הוא היה בהלם כי לכל ילד היה חדר. יום אחד הוא לקח אותי לבקר אצל ההורים שלו בגבעת אולגה (שם גדל גם משה כחלון) - הם היו עשרה אחים ואחיות בשני חדרים. חטפתי אז את שוק חיי".

ובכל זאת, יש איזו תחושה שכחלון הגיע כדי לחלק מתנות, שהוא לא יודע להגיד לא.

"זה נורא קל להגיד 'לא', לא רק להגיד 'כן' זה קל. זה מאוד קשה להיות שר אוצר, במיוחד כשהמשק צומח ונוצרים משאבים. לחלק אותם זה דבר מורכב. אבל תראו, החוב הלאומי גדל? לא, הוא אפילו יורד".

מה אתה חושב על מחיר למשתכן? באחרונה פורסם ש-40% מהמכרזים נכשלו.

"אני לא מכיר את זה מספרית טוב. ברור דבר אחד, שהעלייה במחירי הדירות נעצרה".

תלוי את מי שואלים. זה לא ממש חד משמעי.

"אני מסתכל על זה מצד הקונים: יותר נוח להיות היום קונה מאשר מוכר, וצריך פה ארגז כלים, ובעיניי, המכשיר המרכזי צריך להיות ההיצע".

אתה בזמנו חשבת שראש אגף התקציבים לשעבר, אמיר לוי, צריך ללכת הביתה על עניין יוזמת מע"מ אפס של לפיד, מכיוון שלמרות שהתנגד לה, הוציא אותה לפועל.

"זה מאוד עצבן אותי. גם ככה הפטור על מע"מ לפירות וירקות הוא מקומם ורגרסיבי - הוא ההיפך ממטרות המס. הטלתי ספק רב ביוזמת מע"מ אפס. אם אתה עושה את זה ונוקט שורה של צעדים מאקרו כלכליים במקביל - יכול להיות שבטווח קצר זה יכול לבלום הסתערות, אבל כמו שאמרתי, הדבר האמיתי צריך להיות ההיצע. כשיש לך חוסר בהיצע ואתה מנהיג מע"מ אפס, מי שמרוויח זה הקבלן, והשלכות הרוחב הן נוראיות. לשמחתי, זה לא קרה".

ואתה לא רואה בתקופה האחרונה עוד משגים כאלה? מה עם העלאת קצבאות הנכות?

"קצבאות הנכות זה לא כלכלה. אין דבר כזה קצבה צודקת. אנשים מפחדים לדבר על זה, כי מדובר בנכים, אז כאילו מגיע להם, גם אם לא".

למה באמת זאת קצבה אוניברסלית? למה מנכ"ל בנק הפועלים צריך לקבל קצבת נכות?

"זה פצע פתוח. זה חרא להיות נכה, אבל נתנו להם העלאה משמעותית, וזה בא על חשבון תמריצים לצאת לעבודה. כשהייתי מנכ"ל 012, ניסיתי לגייס מסיבות אידיאולוגיות בעלי מוגבלויות, ובזמנו היה לי עובד אחד בעל מוגבלויות שהיה הכי טוב בטלמרקטינג. כל יום הייתי עושה סיבוב ברגל ותמיד הייתי רואה אותו יושב ליד השולחן. אמרתי לו פעם: למה אני לא מצליח לגייס עוד אנשים כמוך? אז הוא ענה: אני לא קם כמוהם (כמו העובדים האחרים, שיוצאים להפסקות), אבל בגלל שאני עובד כאן, מורידים לי חלק מקצבת הנכות".

התחושה היא שלא מטפלים בנכים כמו שצריך.

"יש במדינת היהודים תרבות של נהי. שום דבר לא משביע רצון. אתם זוכרים מה אמר הנשיא קנדי? 'אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך, שאל מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה'. זה לא קיים אצלנו, אלא רק 'מה המדינה יכולה לעשות בשבילנו', וזה מקומם. אני באופן אישי מאוד מרוצה מהמדינה. אז תגידו לי: חוכמה, אתה הצלחת. אני אומר לכם שבעיניי, עם כל הביקורת, בשורה התחתונה - אחלה מדינה".

אחלה מדינה? תראה את ההתייחסות לקשישים.

"אם נותנים קצבאות ילדים בכמויות, זה בא על חשבון קצבאות זקנה. באף מדינה כמעט אין קצבאות ילדים. אי אפשר הכול, ומסיבות פוליטיות קצבאות הילדים לא מוקטנות".

"נוחי דנקנר יצא גבר"

בשל התחנות המקצועיות הרבות בחייו, בלינקוב מכיר היטב חלק גדול מהנחקרים בחקירות השונות המתנהלות כעת. פרשת בזק, למשל. המנכ"לית שפרשה, סטלה הנדלר, שצפוי נגדה כתב אישום, היא חברה קרובה שלו, וכשהוא ראה את הבעלים של בזק לשעבר, שאול אלוביץ', בטלוויזיה, "ליבו נחמץ". לשאלת ההמשך הוא משיב ש"יותר אני לא רוצה לדבר על זה".

נוחי דנקנר/ צילום: שלומי יוסף
 נוחי דנקנר/ צילום: שלומי יוסף

גם נחקרת בכירה אחרת מוכרת לו היטב: רוית בר ניב, ששימשה כיו"ר של שיכון ובינוי וחשודה כיום במתן שוחד במדינות אפריקה סביב פעילותה של החברה שם, הייתה סגניתו בערוצי זהב.

בכלל, נדמה שהדבר העיקרי שמפריע לבלינקוב ברשימה ההולכת ומתארכת של בכירים שהסתבכו עם החוק הוא דווקא יחסה הקשה, לשיטתו, של התקשורת ושל החברה אליהם.

מצעד כזה של נחקרים מהחברות העסקיות הכי גדולות ומרכזיות לא ראינו הרבה שנים. אולי הנורמות קצת התרופפו?

"ביום שנוחי דנקנר הלך לכלא, שמעתי תחנת רדיו כלשהי. שני השדרנים דיברו ביניהם וניסו להעריך מה דנקנר יגיד. אחד מהם אמר שהוא בטח יגיד שנעשה לו עוול, והשני אמר שהוא יגיד שהצדק עוד ייצא לאור. ואז שומעים את דנקנר והוא אומר: 'זה יום קשה לי ולמשפחתי, אני מאמין בקדוש ברוך הוא, אני מאמין במערכת המשפט'".

מה הפואנטה?

"הוא לא אמר שום דבר מהדברים שהם אמרו. הוא אמר הפוך, הוא יצא גבר. בן אדם שהיה באיגרא רמא, נכנס לכלא, כמו גבר. אבל מה? הוא לא אמר 'אני מתחרט'".

אז מה אתה אומר?

"אוהבים פה דם. אני הייתי מזועזע באותו יום. אותם שדרנים אלה אנשים שהייתי שמח לדבר איתם על מלחמת העולם השנייה, על התחביבים שלי, אבל שמים להם מיקרופון והם מתחרפנים. בן אדם בשעתו הקשה ביותר דיבר יפה, זה בן אדם שניהל את המדינה, סוגרים עליו את הדלת, חופשה ראשונה אחרי תשעה חודשים, וזה מה שיש לכם לומר? למה לא תפרגנו?".

מבחינתך, זו אינדיקציה למה?

"לכך שזו חברה ללא חמלה".

וחוסר בחמלה מבחינתך הוא דווקא ביחס לנוחי דנקנר? למה אתה לא מוצא את חוסר החמלה באופן שבו מתייחסים לאוכלוסיות הקשישים? לניצולי שואה שלא יכולים להרשות לעצמם תרופות? לאנשים שחיים מתחת לקו העוני?

"רוצים לדבר על קו העוני? זה דבר לא מוחלט, הוא יחסי. כשכותבים את זה בעיתון, הקורא הממוצע לא יודע שזה לא באמת (כלומר שמדובר בפערים בתוך המדינה, ולא בהשוואה מול מדינות אחרות), ושאין פה רעב ללחם במדינת ישראל".

באמת? המדינה הזו נולדה כמדינת רווחה.

"מי קבע? היא יכולה להרשות לעצמה עם כאלה צורכי ביטחון?".

זה לא קצת בעייתי להשתמש כל פעם בצורכי הביטחון בתור עלה תאנה?

"זו מדינה שנותנת קצבאות ילדים בכיף גדול, ומוכנה לקבל את זה בלית ברירה שחלקים באוכלוסייה שלה הם לא יצרנים ולכן שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא נמוך יחסית. אי אפשר הכול מהכול בהכול. מדינת רווחה אמיתית יש בסקנדינביה. שם המדינות עשירות, אין להם צורכי ביטחון ורמת ההכנסה לנפש היא מאוד גבוהה".

בלינקוב, צריך לציין, נשמע היום מאוד מפויס. האיש שעזב את האוצר בטונים צורמים ובנסיבות לא שגרתיות ב-2009, מיתן במידה רבה את הטון והיום לא תשמעו ממנו מילים רעות על מה שעושה הממשלה. רפורמת השמיים הפתוחים היא לדעתו "מדהימה", מה שנעשה סביב תאגיד השידור הציבורי כאן הוא "מזהיר, הרמה מאוד עלתה", ועל תקציב הביטחון, שבעבר הוא דיבר על הצורך לצמצמו - כבר דיברנו ("חלקו בתוצר קטן יותר היום", הוא מזכיר).

אז אנחנו יכולים להיות מבסוטים?

"יש אילוצים וצריך לעשות פשרות. דיברנו על תרבות הנהי? בואו נדבר על נכי צה"ל. ברור לכם שההטבות לנכי צה"ל, חלקן הן לא לעניין והן מופרזות. רוב הנכים היום הם נכים שלא מפעילות מבצעית. יש נכים עם רמת נכות נמוכה, אני לא מבין למה אני צריך לממן אותם. הייתה ועדה בזמנו, שהציעה לעשות רביזיה משמעותית ביותר, לרבות לקצץ הטבות, אבל לך דבר ללמפה".

את האוצר הוא עזב כאמור בנסיבות דרמטיות לפני כמעט עשור, לאחר שראש הממשלה נתניהו הלך על עסקת חבילה במשק מול יו"ר ההסתדרות דאז, עופר עיני, שגובשה בעזרת אורי יוגב, כיועץ כלכלי חיצוני שהוא נתן בו אמון, תוך שהוא עוקף את אגף התקציבים, ובניגוד להמלצות אנשיו.

בלינקוב התפטר בנימוק כי אינו מוכן לקחת אחריות על תקציב שהוא לא היה שותף בגיבושו. בסמוך לכך, הוא נתפס במצלמות כשהוא "מתלונן" על יוגב באוזני היועמ"ש אז, מני מזוז, והספקולציות שלפיהן זו הסיבה האמיתית להתפטרות לא פסקו. בין היתר, הוא נשמע אומר באותה שיחה כי ההסכם שגובש לבסוף הוא בבחינת שוחד, וכי עשו עסקאות מאחורי גבו. בהמשך טען אז כי "אין קשר בין ההתפטרות שלי לאמירה בעניין השוחד".

מאז אותו אירוע, הזדמן לו לעבוד מול יוגב, והוא אומר שהוא לא סוחב עמו תחושות קשות: "עבדתי איתו מצוין כשהוא היה מנכ"ל רשות החברות. באותו זמן עשיתי מה שהיה מתבקש".

עם פרישתו, חזר בעיקר לפעילות בחברה המשותפת לו ולעמוס לסקר, לשעבר מנכ"ל חברת החשמל, שאת מניותיו בה העביר לנאמנות בתקופה שבה עבר לשירות הממשלה. בין היתר, ניסתה החברה, שנקראת עמרב השקעות, את מזלה בתחום הסלולר במגזר הערבי ובתחום הקמת שדות סולאריים. אחת החברות שלהם, פארקינג קיט, שעסקה בפתרונות חניה, נקלעה לקשיים ונכנסה לפירוק. "בואו נאמר", הוא אומר בבדיחות, "שהפעילות העסקית בחברה המשותפת שלנו היא לא אחד מהנכסים המשמעותיים שלי".

אז מה כן?

"זה לא עניין של אף אחד. איי אם קומפרטבל".

"עם כל הכבוד לכולם, ההצלחה בהתמודדות עם המשבר העולמי היא של רוני בר-און"

עשור חלף מאז נאלצו באוצר להיערך לקטסטרופה כלכלית

זמן קצר לאחר תחילת כהונתו של בלינקוב באוצר, פרץ המשבר הכלכלי העולמי כך שההיסטוריה הפכה אותו לאחד הגורמים המרכזיים שנטלו חלק בהתמודדות עם האירוע המכונן הזה. באחרונה, עם מלאת עשר שנים למשבר, התראיינו גורמים שהיו אנשי מפתח באותה תקופה כמו ירום אריאב, מנכ"ל האוצר דאז, ושוקי אורן, שהיה החשכ"ל.

"שלא יהיו אי הבנות", אומר היום בלינקוב, על רקע דבריהם של מי שהיו אז בכירים באוצר, "עם כל הכבוד לכולם, ההצלחה של הטיפול במשבר היא בזכות שר האוצר דאז רוני בר-און. הוא ניהל את העסק הזה ביג טיים והוא גם הביא אנשים בעלי יכולות ונתן להם הרבה מאוד מרחב. אז אולי יש הרבה שמרגישים שבגלל שקיבלו מרחב מבעל הבית, זה נזקף לזכותם, אבל הוא ניהל את זה ביד רמה.

"מהצד השני, היה גם סטנלי פישר (נגיד בנק ישראל), ובשיא המשבר הוא ורוני היו מקיימים פגישות תכופות. בסך הכול יש קונצנזוס על זה שהטיפול הוכתר בהצלחה, ויש דו"ח מפורט של קרן המטבע ששיבח את התנהלות האוצר".

ומה לגבי אמירות, כמו של שוקי אורן, על לחצים שהופעלו כדי לעזור לטייקונים?

"ברור שהיו הרבה לחצים - חלקם מתוך הממשלה וחלק מבחוץ. אני לא יודע אם רצו להגן על טייקון א' או ב', אבל רצו התייצבות פיסקלית משמעותית ביותר כדי להגן על גופים כלכליים רבים".

והתרחישים שאתם הכרתם דיברו על כך שכל הטייקונים עומדים ליפול?

"היה ברור שיש בנק אחד שהוא במצב לא נחמד כל-כך, ובדיונים שקיימנו היה ברור שלא ניתן לו ליפול. ובעניין הזה רוני יצא ואמר שאנו נדאג למפקידים. היה מתח, כי בכל יום היו פדיונות מהקופות השונות בהיקפים לא מבוטלים, לפעמים מאות מיליוני שקלים. אלה כספים שהקופה הייתה צריכה לשלם לחוסכים, שהיו מגובים בניירות ערך, ויש כמות מסוימת שמעבר אליה הגופים לא יכולים לתת כסף. אלה תהליכים שעלולים לצאת מכלל שליטה ועלולים להביא לקריסה פיננסית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988