לא רק אירופה: האם מדינות העולם יגבו מסים במיליארדי דולרים מפייסבוק, גוגל ואמזון?

חברות הטק האמריקאיות מדווחות על רווחים מקומיים קטנים, ולכן משלמות מס הכנסה קטן במדינות הזרות שבהן נמכרים השירותים הדיגיטליים שלהן • תחת לחץ פוליטי גובר, כמה חברות טק, ובהן אמזון, פייסבוק וגוגל, החלו לאחרונה להצהיר על יותר הכנסות במדינות שבהן הן עושות עסקים • שר האוצר האמריקאי מנוצ'ין: חשש מפני הצעות מס חד-צדדיות ולא הוגנות

פייסבוק, אמזון, נטפליקס וגוגל / צילום: REUTERS FILE PHOTO
פייסבוק, אמזון, נטפליקס וגוגל / צילום: REUTERS FILE PHOTO

עשרות מדינות מגבירות את מאמציהן לגבות מסים חדשים מענקיות טכנולוגיה כמו אלפבית (החברה האם של גוגל) ופייסבוק. בהשראת הצעה שעלתה באיחוד האירופי להטיל מסים בהתבסס על ההכנסות של חברות הטק ולא על רווחיהן, דרום קוריאה, הודו ולפחות עוד שבע מדינות נוספות באסיה ובפסיפיק בוחנות מסים חדשים. מקסיקו, צ'ילה ועוד מדינות לטינו-אמריקאיות שוקלות גם הן מסים כאלו שישפרו את ההכנסות שלהן מפעילות חברות טק זרות.

המסים הללו, שנפרדים ממסי החברות הרגילים, ידועים באופן כללי כ"מסים דיגיטליים", והם עשויים להעמיס עוד מיליארדי דולר על חשבונות המס של חברות טק. הכוונה היא למסות שירותים דיגיטליים שנמכרים על ידי חברות עולמיות במדינה נתונה, מיחידות שירות שאינן במדינה הזו. בכמה מקרים גביית המס תחייב איסוף נתונים על תושבים מקומיים, כמו במקרה של פרסום מקוון.

"מדינות ברחבי העולם מבינות כעת שהן צריכות לגבות מס דיגיטלי", אמר ברונו לה מר, שר האוצר הצרפתי, שמנהל באירופה שדולה למען המס הזה לקראת כנס שרי האוצר של מדינות האיחוד בחודש הבא. לדבריו, "זו שאלה של הגינות".

באירופה, שבה המס החדש לא מתקבל בהתלהבות כוללת, כמה מדינות מאותתות שהן מוכנות לפעול באופן חד צדדי. שר האוצר הבריטי פיליפ האמונד, שנשא היום את נאום התקציבי השנתי שלו בפרלמנט, אמר החודש שבריטניה מוכנה "ללכת לבדה על מס שירותים דיגיטליים".

כמה סוגי מס שונים

המאמצים באסיה, בריטניה ואמריקה הלטינית משפרים את הסיכויים שכמה סוגי מס שונים יאומצו לבסוף, גם אם ההצעה האירופית ניצבת בפני התנגדות פוליטית קשה. אירופה היא השוק הזר הגדול ביותר של חברת אמריקאיות רב-לאומיות רבות, והאיחוד האירופי מעריך שהמס המוצע שלו יכניס כ-5 מיליארד יורו (5.7 מיליארד דולר) בשנה לקופות המדינות החברות. אבל מיסים דיגיטליים יכולים בסופו של דבר להיות גבוהים עוד יותר באסיה, שבה הצמיחה מהירה יותר ויש הרבה יותר משתמשי אינטרנט. "אם נדחה את העניין הזה, אני חושב שנאבד הכנסות", אמר סגן שר האוצר המלזי באירוע מהזמן האחרון. מלזיה שקלת להטיל מסים דיגיטליים כבר בתקציב שנת 2019 שיוגש השבוע.

מתנגדי המסים הדיגיטליים, ביניהם לוביסטים של החברות הרב-לאומיות ומדינות עם יצוא גדול, אומרים שמלאכת טלאים של מיסוי חדש שיהיה שונה ממדינה למדינה תפגע בחברות קטנות יותר. היוזמות הללו עלולות לדבריהם להוביל למיסוי כפול של רווחי חברות, שיחניק את הסחר הבינלאומי וירתיע השקעות.

תעשיית הטק מתנגדת כמובן למיסוי החדש. ביום שישי שעבר, מועצת תעשיית טכנולוגיית המידע, שדולה שפועלת בוושינגטון ומייצגת חברות כמו גוגל ופייסבוק, הזהירה שהמס הדיגיטלי "מהווה איום אמיתי ומשמעותי לחברות בכל סקטור", והצביעה על הפוטנציאל למיסוי כפול.

במרכז הוויכוח עומדת השאלה היכן ענקיות הטק צריכות לשלם את המסים שלהן. על פי עקרונות המיסוי הבינלאומיים, המס נגבה היכן שהערך נוצר, אבל במקרה של תעשיית הטכנולוגיה זה לא תמיד ברור. שירותים כמו פרסום מקוון או אפילו הזמנת מונית מועברים היום במקרים רבים בצורה דיגיטלית ממרחק של חצי עולם, על ידי חברות שמשלמות מעט מס הכנסה מקומי.

חברות הטק האמריקאיות מדווחות על רווחים מקומיים קטנים, ולכן משלמות מס הכנסה קטן במדינות הזרות שבהן נמכרים השירותים הדיגיטליים שלהן. הלקוחות במדינות הללו קונים למעשה את השירות מיחידה שממוקמת במדינה אחרת, שבדרך כלל שיעור המס בה נמוך. היחידה במדינה שמקבלת את השירות מטפלת בשיווק ובתמיכה טכנית, ואילו היחידה שמבצעת בפועל את המכירות משלמת ליחידה המקומית את הוצאותיה, וכך נשארים רק מעט רווחים למיסוי.

תחת לחץ פוליטי גובר, כמה חברות טק, ובהן אמזון, פייסבוק וגוגל, החלו לאחרונה להצהיר על יותר הכנסות במדינות שבהן הן עושות עסקים. עם זאת, הן גם רושמות יותר הוצאות ברמה המקומית, ולכן המיסים שהן משלמות במדינות השונות עדיין נמוכים.

"מבינים שיש תסכול ודחיפות"

משמעות ההצעה של האיחוד האירופי היא ליצור מס על ההכנסה הדיגיטלית של חברות גדולות מאוד מלקוחות בתחומי האיחוד, בנוסף למס המסורתי על הרווחים שאחרי ההוצאות. לפי ההצעה הנוכחית, המס יישאר בתוקף עד שתהיה אמנה עולמית על אופן הטיפול בכלכלה הדיגיטלית. אבל ההצעה הזאת טעונה אישור של כל מדינה באיחוד, וכמה מדינות מתנגדות לה, ביניהן אירלנד, שבה ממוקמים המטות האירופים של ענקיות טק רבות מארה"ב, בין היתר בזכות שיעורי המס הנמוכים במדינה.

הצעות המס הדיגיטלי מפעילות לחץ על מדינות גדולות כולל ארה"ב - שבשנה שעברה אימצה מס מינימום חדש על רווחי חברות אמריקאיות רב לאומיות בחו"ל - להגיע להסכם את אופן מיסוי הכלכלה הדיגיטלית. ה- OECD מוביל את הדיונים הבינלאומיים על אמנה כזו, במטרה להגיע אליה בשנת 2020. פסקל סן-אמן, מנהל המרכז למדיניות מס של הארגון, אמר שההצעות השונות מהוות תמריץ לדיונים מזורזים יותר. "אנחנו מבינים יש כאן תסכול מסוים, ויש דחיפות פוליטית, שאיננו יכולים להתעלם ממנה", הוא הוסיף.

ביום חמישי שעבר הביע שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין חשש מפני "הצעות מס חד-צדדיות ולא הוגנות" שמכוונות נגד חברת טק מארה"ב, וקרא לעמיתיו השרים בעולם המתועש לעבוד על תוכנית עולמית במסגרת ה-OECD .

ואולם, בדרום קוריאה מקיימים חברי פרלמנט ישיבות ועדה השבוע ובשבוע הבא כדי לגבש עמדה על מסים דיגיטליים חדשים. להערכת הפרלמנט, חברות הטק הזרות הענקיות רשמו במדינה הכנסות בסך 5 טריליון וון (4.4 מיליארד דולר) בשנה עברה, ושילמו מס בסך פחות מ-200 מיליון וון, פחות מרבע ממה שהיה עליהן לשלם לו היו חברה מקומית. "ההצעות של האיחוד האירופי הפכו לנקודת ההתייחסות של מדינות רבות באסיה", אמר פנג היו-צ'נג, פרופסור לטכנולוגיית מידע שכתב את הדו"ח על מיסוי דיגיטלי שמשמש את חברי הפרלמנט הקוריאני.