סרט אינטליגנטי למבוגרים: "חיים פרטיים" בנטפליקס מפתיע לטובה

השבוע יצאה נטפליקס בעוד הצהרה מפתיעה כאשר הכריזה ששניים מהסרטים הגדולים ביותר של עונת החורף שלה, "רומא" של אלפונסו קוארון ו"הבלדה על באסטר סקראגס" מאת האחים כהן, יקבלו הפצה קולנועית ארוכה מבדרך כלל לפני שיגיעו אל מנויי הסטרימינג. הסיבה לכך היא פשוטה: נטפליקס מעוניינת ששני אלו יקבלו מעמד של סרטי קולנוע אמיתיים, בשונה מ"סרטי טלוויזיה", ובכך יקלו על מצביעי האוסקר לבחור בהם. "חיים פרטיים", שעלה לנטפליקס במהלך אוקטובר לאחר שהוקרן בפסטיבלי סאנדנס וניו יורק, למרבה הצער לא זכה ליחס המיוחד, ולכן יצא שנפל בין הכיסאות. זה חבל מאוד, כי מדובר באחד הסרטים האמריקאים הרגישים והיפים של השנה החולפת, כזה שראוי שיותר אנשים יכירו.

"חיים פרטיים" עוסק בזוג נשוי המתגורר בניו יורק, שאותו מגלמים פול ג'יאמטי וקת'רין האן ("אמהות רעות"), אשר נמצא כבר זמן רב בטיפולי פוריות שאינם צולחים, והדבר מתחיל לתת אותותיו על הזוגיות שלהם. כאשר אחייניתם הצעירה (קיילי קרטר) מגיעה להתארח בדירתם, הם מחליטים לבקש ממנה להיות תורמת הביציות שלהם, אבל במקום פתרון מושלם מתגלה שהדבר הזה רק מסבך את העניינים עוד יותר.

ייתכן שהאקלים שבו אנחנו נמצאים כיום גורם לנו לאיזשהו זלזול בסיפורים מהסוג הזה - עוד סרט על אנשים לבנים מהמעמד הבינוני שחווים צרות עולם ראשון ומדברים את עצמם לדעת. כל-כך הרבה כאלו ראינו בשנים האחרונות מ"דיברנו מספיק" עם ג'וליה לואיס-דרייפוס דרך פחות או יותר כל סרט שוודי אלן ונואה באומבך עשו אי פעם. ואכן, "חיים פרטיים" יכל להיות עוד סרט של ניו יורקרים שבטוחים שהחיים שלהם נורא מעניינים, אילולא הטיפול הכל-כך רגיש ומיוחד של הבמאית תמרה ג'נקינס, שיכול לרגש ולהקסים גם צופים שנושא הרחבת המשפחה ממש לא על הרדאר שלהם.

ג'נקינס בוראת במיומנות מעוררת התפעלות דמויות שבזכות שאיפותיהן ופגמיהן הופכות להיות אנושיות ומעניינות מאוד. היא גם מוציאה הופעות נהדרות משחקניה. הפעם היא ניערה את האבק מעל פול ג'יאמטי, מעניקה לו את תפקידו הטוב ביותר לפחות מאז "דרכים צדדיות" ב-2004, ומגלה לנו את קיילי קרטר הצעירה, מתמודדת ראויה לתואר תגלית השנה. ג'קנינס נחשבה להבטחה גדולה לפני 11 שנים כאשר ביימה את סרטה השני "לסגור מעגל" שעליו הייתה מועמדת לאוסקר התסריט, בכיכובם של לורה ליני ופיליפ סימור הופמן ז"ל, והזמן שחלף הפך אותה לאחד הייצוגים של הבעייתיות בעולם הקולנוע העכשווי, שסוגד רק להפקות ענק ומדכא קולנוע אינטליגנטי למבוגרים, במיוחד כזה מאת במאיות. וזה המקום שבו נטפליקס יכולה לשנות את המצב הקיים.

ועדיין, "חיים פרטיים" הוא ההתגלמות המוחלטת לפרדוקס הנטפליקסי: מצד אחד, אילולא חברת הסטרימינג כנראה שלעולם לא היינו מכירים את הסרט הזה, ומאידך, הוא הלך לאיבוד בתוך אוקיינוס התוכן שלה, ובאמת שמגיע לו הרבה יותר מזה.