מה יעשו הבחירות למחיר למשתכן ומה התוכניות של כחלון לקדנציה שלאחר הבחירות

מי שחושש לגורלן של הרפורמות ושל התוכנית "מחיר למשתכן" יכול כנראה להירגע, כחלון אינו מתכוון לעזוב כל כך מהר את משרד האוצר • כחלון כבר חושב מה יעשה בקדנציה שנייה שלו בתפקיד, בהנחה שהבוחר ונתניהו יאפשרו זאת

משה כחלון / צילום: יוסי אלוני
משה כחלון / צילום: יוסי אלוני

כחלון לא הולך לשום מקום, בינתיים. האפשרות של הקדמת הבחירות שהתחזקה מאוד השבוע עוררה לא מעט שאלות לגבי עתיד התוכניות והמהלכים שיזם שר האוצר משה כחלון. אבל מי שחושש לגורלן של הרפורמות ושל התוכנית "מחיר למשתכן" יכול כנראה להירגע. כחלון אינו מתכוון לעזוב כל כך מהר את משרד האוצר. מבחינתו, קדנציה שנייה היא אפשרות מאוד ריאלית. כפי שתכנן מה יעשה באוצר זמן רב לפני שהגיע אליו, גם הפעם כחלון כבר חושב מה יעשה בקדנציה שנייה שלו בתפקיד, בהנחה שהבוחר וביבי יאפשרו זאת. הוא גם משתף את מקורביו במחשבות. הנושאים שבהם היה רוצה לעסוק הם הייטק ומצב הקשישים בישראל. עם כל הציניות והתחכום שלו כפוליטיקאי, הדאגה של כחלון לחלשים בכלל ולקשישים בפרט היא אמיתית. החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, הנחשב למקורב ביותר לכחלון בין בכירי המשרד, חשף השבוע טפח בכנס האגף. הוא התחיל לעבוד על "תוכנית הוליסטית" למגזר בני ה-60 ומעלה שמספרם צפוי להכפיל את עצמו בשנים הקרובות. "חושבים על הזקנה במסדרון, אבל בני ה-60 ומעלה יכולים לתרום למשק בכל תחום במדינה", אמר.

החשכ"ל שרצה להיות מנכ"ל-על.  רוני חזקיהו (67) הוא דוגמה לאדם מעל גיל 60 שוויתר על משרה נוחה ומכובדת לטובת תפקיד תובעני, חיוני וכפוי טובה. עיסוק הליבה של החשב הכללי הוא שמירת סף, לוודא ש-400 ומשהו מיליארד השקלים של תקציב המדינה מחולקים בהתאם לחוק ולתכנון התקציבי. השמירה על עמידה ביעד הגירעון, למשל, היא באחריותו המרכזית, אך הלא-בלעדית. הזינוק בגירעון היה אמור להדיר שינה מעיניו של החשב הכללי, אבל השבוע הוא נשמע מוטרד פחות מהנתונים ויותר מהביקורת. "אנחנו בשליטה על ההוצאות", הבהיר, "אנחנו היחידים שיודעים את הנתונים ואין גוף אחר שיש לו את הנתונים". כל מי שטוען אחרת, הסביר חזקיהו, סתם זורע פאניקה וגורם נזק. אותי ההסבר הפטרנליסטי הזה לא הרגיע.

חזקיהו לא חזר למגזר הציבורי כדי להיות שומר סף ולעסוק כל היום בגירעון ובתקנות. הוא בא לשנות, לבצע. נוסף על אתגרי העבודה השוטפת שלו הוא בחר לעצמו שני יעדי-על: שיפור הסביבה העסקית והגדלה דרמטית של ההשקעות בתשתיות. לקדם פרויקטים ב-800 מיליארד שקל נשמע הרבה יותר מרשים מלצמצם את הגירעון התקציבי בעשירית האחוז.

ביעד העל הראשון, המכונה גם Doing Business, אין עדיין הישגים. ישראל התקדמה אמנם במדד השנה, אך כפי שכבר כתבנו כאן, ההישג שייך למהלך שנעשה לפני שנתיים ולא דווח בזמן לבנק העולמי. עם זאת, העבודה על שיפור הדירוג במדד קלות עשיית העסקים נמשכת כל העת ועוד תניב תוצאות. במהפכת ההשקעה בתשתיות, לעומת זאת, ספק אם יהיו לחזקיהו הישגים כלשהם מלבד כותרות מפוצצות בעיתון.

חייבים להודות שחזקיהו בחר נושא ראוי וחשוב. עבודה שעשה פרופ' צבי אקשטיין מבית הספר למינהל עסקים של המרכז הבינתחומי מצאה פער של 60% בין ישראל לאירופה בהשקעה פר תושב בתחום התשתיות, בדגש על תחבורה ציבורית. כדי לסגור את הפער הזה מציע אקשטיין להגדיל את ההשקעות בתשתיות בכ-18 מיליארד שקל בשנה, למשך 15 שנים.

תכנית 2030 שאמורה ליישם את ההמלצות של אקשטיין היא תוכנית גרנדיוזית שנדונה מראש לכישלון. לפני שנה הוצגה התכנית לראש הממשלה בנימין נתניהו, שאיבד עניין אחרי השקף ה-30 ומשהו. מאז נעשו כמה ניסיונות לקבוע עם נתניהו פגישת המשך, אך הם לא צלחו. הבעיה היותר גדולה היא מול משרדי הממשלה המקצועיים. מה חשב לעצמו החשב הכללי? שמשרדי התחבורה והאנרגיה ימסרו לו מרצונם הטוב את הקרדיט והניהול של הפרויקטים שלהם? "אני בצוות 2030 ואת רשימת הפרויקטים עדיין לא ראינו", אמרה השבוע מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר בכנס החשב הכללי. "זה מאוד בעייתי שהחשב הכללי כגוף מטה הוא גם הגוף שמנהל. לחשוב שמטה החשב הכללי יכול להיות אחראי על סדרי עדיפויות בתחבורה? בסוף יש משרד שאחראי ואתם מנוונים את המשרדים האחראיים ואת זרועות הביצוע. אתם לא יותר חכמים", אמרה טרנר לחזקיהו ואנשיו, "אתם רק יותר חזקים".

כדאי לחזקיהו להקשיב לטרנר. החשב הכללי אינו צריך להיות מנכ"ל העל של תחום התשתיות בממשלה. הפקיד החזק ביותר באוצר לא יהפוך לחזק פחות אם יוותר על קידום התשתיות במדינת ישראל ויקדיש את זמנו לצדדים פחות סקסיים של תפקידו, כמו לשמור על הוצאות הממשלה ולהבטיח עמידה ביעד הגירעון התקציבי.