אדלקום וזורלו מערערות לעליון על אי פסילתה של גרסטל מלשמש בוררת בסכסוך על תחנת הכוח דוראד

קבוצת אדלקום וחברת זורלו הטורקית דרשו לפסול את השופטת בדימוס הילה גרסטל מלשמש בוררת, מאחר שהאחרונה שהתייעצה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום בנוגע לחקירת "תיק 1270" • גרסטל עצמה מעולם לא הייתה חשודה בדבר בפרשה, והתיק כבר נסגר על ידי המשטרה

קבוצת אדלקום של משפחת אדלסבורג וחברת זורלו הטורקית, לא משלימות עם החלטת ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב - שלא לפסול את השופטת בדימוס הילה גרסטל מלשמש כבוררת בסכסוך סביב תחנת-הכוח הפרטית "דוראד".

אדלקום וזורלו הגישו היום (א') - באמצעות עו"ד רוני ברקמן - לביהמ"ש העליון בקשת רשות ערעור על החלטת המחוזי, שבה הן מבקשות להורות על העברת השופטת גרסטל מתפקידה כבוררת בסכסוך היצרי. סכסוך שמתנהל ביניהן לבין השותפות הנוספות בתחנת-הכוח - חברות קצא"א ודורי אנרגיה.

אדלקום וזורלו דרשו לפסול את גרסטל מלשמש כבוררת, מאחר שהיא התייעצה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום בנוגע לחקירת "תיק 1270". ואולם גרסטל סירבה לפסול את עצמה.

"יחסי ידידות מקצועיים בין בורר לעורך-דין"

גם קצא"א ודורי אנרגיה התנגדו נחרצות לדרישה מגרסטל, לפסול את עצמה. החברות טענו, כי מדובר בדרישה מופרכת משום שההתייעצות לא חרגה מ"יחסי ידידות מקצועיים בין שופט או בורר לעורך-דין, שהם מקובלים בקהיליית המשפטנים בישראל, ואינם נחשבים ליחסים משמעותיים העלולים לעורר חשש ממשי למשוא-פנים".

בחודש שעבר, ב-22 באוקטובר, דחתה שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, יהודית שבח, את הבקשה לפסול את גרסטל מלהיות בוררת בסכסוך סביב תחנת-הכוח הפרטית דוראד. עם זאת, השופטת שבח, מתחה ביקורת על התנהגותה של גרסטל.

בהחלטתה קבעה שבח, בין היתר, כי שיחות הטלפון בין גרסטל לרוזובסקי "הן אכן תקלה שלו הייתה עומדת בבידודה, לא ניתן היה להכשירה".

עם זאת, השופטת קבעה כי "לא כל תקלה מצמיחה תרופה ולא כל פגם מצדיק העברת בורר מתפקידו, או ביטול פסק הבוררות על-ידו... הליקוי בענייננו אף שהוא מעורר אי-נוחות, אינו יורד לשורשי ההסכמה הקונקרטית להתדיין בפני גרסטל, ומשכך אינו מהווה סיבה להעברתה מתפקידה".

בבקשת רשות הערעור שהגישו היום, א', לביהמ"ש העליון ציינו החברות המערערות, כי "בית-המשפט המחוזי קבע בפסק-דינו, באופן נחרץ, כי היוועצות משפטית של בורר בענייניו האישיים, עם מי מעורכי-הדין המופיעים בפניו, הינה מהלך 'לא תקין'. בית-המשפט קמא לא הסתפק בכך, אלא הוסיף וקבע כי הקשר הפסול הזה מהווה, במקרה הקונקרטי, 'תקלה שלו הייתה עומדת בבידודה לא ניתן היה להכשירה'"; וכי זו "בעייתיות שלא ניתן לחלוק על קיומה".

אלא שלדברי אדלקום וזורלו, "חרף הרטוריקה הקשה הזאת, בית-המשפט קמא 'הכשיר' בכל-זאת את הקשר הפסול והאסור הזה - 'התקלה' בלשונו - וזאת באמצעות קונסטרוקציה של מניעות".

החברות מציינות עוד, שהמחוזי נימק את קביעתו בכך שהצדדים לבוררות הסכימו בשעתם, לפני שהחלה הבוררות, להתדיין בפני הבוררת גרסטל, חרף קשרי ידידות גלויים וידועים שהיו קיימים בינה לבין עו"ד רוזובסקי. "בית-המשפט קמא קבע לפיכך, כי משהסכימו המבקשים להתדיין בפני כב' הבוררת, חרף קשרי הידידות הידועים שבינה לבין עו"ד רוזובסקי, הם מנועים מלעתור לפסילת הבוררת בנימוק של היוועצות משפטית שקיימה עימו כב' הבוררת, משום שאין זה שינוי מהותי של המצב שכבר היה ידוע ומוסכם".

אך לפי הנטען בערעור, קביעה זו של בית-המשפט קמא היא שגויה, ומעוררת סדרה של שאלות משפטיות: "תחת ההנחה שצדדים לבוררות יכולים בכלל להתנות על טעם לפסילת בורר, או לוותר עליו, באופן שיוצר כלפיהם מניעות - כיצד עליהם לעשות זאת?! האם ניתן להסיק ויתור או התנאה שכזאת מכללא, במשתמע, או שנדרשת לצורך כך הסכמה ברורה ומפורשת של הצדדים?! והאם ניתן לראות בהסכמה המקורית של צדדים להתדיין בפני בורר, ככזאת היוצרת מניעות ביחס לטעם פסילה שנוצר בשלב מאוחר יותר, או שמניעות יכולה להיווצר רק במקום שבו יש מודעות מלאה לטעם הפסלות והסכמה מפורשת לוותר עליו?!".

אדלקום וזורלו טוענות, כי ביחס לכל אחת מהשאלות הללו נפלו בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי טעויות קשות, החורגות מגדר עניינם הפרטי של הצדדים.

לדבריהן, הטעות הראשונה: לא ניתן "להכשיר" טעם פסלות, מכוח מניעות, ללא מודעות של הצדדים לאותו טעם פסלות, וללא הסכמה מפורשת לוותר על טענה ביחס אליו. וכן, "בוררות יונקת את החיות שלה מהסכמתם המפורשת של הצדדים לה, והסכמה זו נדרשת הן לעצם קיום הליך הבוררות והן ביחס לזהות הבורר".

"בלי מנדט חדש יש לפסול את גרסטל"

לטענת המערערות, "יש הבדל עצום בין קשר חברי-ידידותי לבין קשר של ייעוץ משפטי או של יחסי עו"ד-לקוח. ממצב שבו איש מהם לא חב מאומה לאחר והקשר הוא על בסיס חברי בלבד, מישור היחסים עבר פאזה. נוצרו כעת יחסים של קרבה ממשית בין כב' הבוררת גרסטל לבין עו"ד רוזובסקי - קרבה שונה באופן משמעותי ומהותי מזו שבין ידיד וחבר.

"נוצרו כעת חובות אמון של עו"ד רוזובסקי לא רק כלפי המבקשות, לקוחותיו הקבועים, אלא גם כלפי הבוררת. נוצרו כעת גם חובות סודיות של עו"ד רוזובסקי כלפי הבוררת. כל זאת, כזכור, בעניין שאינו אזוטרי או טכני, אלא בייעוץ משפטי בסוגיה אישית רגישה, הרת גורל, עבור הבוררת".

אדלקום וזורלו מוסיפות וכותבות בערעור, שהן מעולם לא הסכימו כי הבוררת תיוועץ עם עורך-דינן, תוך כדי הליך מתנהל, בענייניה הרגישים ביותר, אבל איש לא שאל לדעתן. לטענתן, המסקנה המתחייבת מסדרת הטעויות הללו היא, כי משקבע המחוזי כי התנהלות הבוררת גרסטל עולה כדי "תקלה שלו הייתה עומדת בבידודה לא ניתן היה להכשירה", ובהיעדר הסכמה מפורשת ומנדט מחודש מצד כל הצדדים לבוררות, להמשיך ולהתדיין בפניה חרף תקלה זו, כלומר הסכמה "להכשיר" את התקלה, יש להורות על העברתה של הבוררת מתפקידה".

הסכסוך סביב תחנת-הכוח הפרטית דוראד החל בתביעה שהגישו בינואר 2016 חברות דורי אנרגיה וקצא"א למחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ושעברה לבוררות בפני גרסטל. בתביעה נחשף סכסוך בין בעלי המניות בחברת דוראד, מפעילת תחנת-הכוח הפרטית.

לפי טענתם של דורי אנרגיה וקצצ"א, חברות אדלקום וזורלו קשרו קשר עם הקבלן שהקים את תחנת-הכוח - מאחורי גבם של יתר בעל המניות בדוראד - לניפוח סכום חוזה ההקמה של התחנה. זאת, לפי הנטען, תוך שאדלקום וזורלו מקבלות את ההפרש "בדלת האחורית" ומשלשלות לכיסן בהסתר סכום עתק של כ-140 מיליון דולר, על-חשבונה של דוראד, באמצעות נאמנות הרשומה באיי הבתולה.

עו"ד דוד לשם, ב"כ דורי אנרגיה מסר: "מדובר במהלך ציני ומופרך נוסף בשורת מהלכים של הנתבעות. זאת, בניסיון לסכל ולעכב בכל דרך את בירור תביעת הענק שהגישו נגדן דורי אנרגיה וחמי רפאל, ושאליהם הצטרפה גם בעלת המניות הגדולה בחברה, שתא"א (חברת בת של קצצ"א). אנו מאמינים ומקווים שהעליון ידחה במהרה גם ניסיון נפסד זה, אשר בכל מקרה לא ירתיע את מרשתי ממיצוי ההליכים שנקטה נגד הנתבעות"

רקע: גרסטל התייעצה עם עו"ד אייל רוזובסקי, שמייצג בדוראד, על ענייני תיק 1270

כאמור, החברות אדלקום וזורלו דרשו לפסול את הבוררת גרסטל, מאחר שהתייעצה עם עו"ד רוזובסקי, שמשרדו מייצג את אדלקום, בנוגע לחקירת "תיק 1270". בתיק זה נחקר החשד כי ניר חפץ - עד המדינה בתיקי ראש-הממשלה בנימין נתניהו - הציע לגרסטל באמצעות יועץ התקשורת, אלי קמיר, לתמוך בה במרוץ לתפקיד היועץ-המשפטי לממשלה, בתמורה לתמיכתה בסגירת תיק החקירה של שרה נתניהו ב"פרשת המעונות".

יצוין, כי גרסטל עצמה מעולם לא הייתה חשודה בדבר בפרשה, וממילא התיק הזה, שנפתח בקול תרועה רמה, כבר נסגר על-ידי המשטרה. גרסטל סירבה לפסול את עצמה, והבהירה כי בשיחותיה עם עו"ד אייל רוזובסקי, אין כדי להשפיע בכל דרך שהיא על שיקול-דעתה המקצועי הנדרש להכרעה בבוררות דוראד.

וכך כתבה גרסטל בתגובה לבקשה לפסול אותה - "איני רואה בשיחותיי הספורות עם רוזובסקי עילת פסילה, ואיני רואה כל מניעה מבחינתי להוסיף ולשבת בדין. התיק יוכרע לפי הראיות והטיעונים המשפטיים. לא לפי זהות המייצגים ולא לפי זהות המיוצגים. לא לפי 'אזהרה יתר' ולא לפי 'אזהרת חסר'".