האינטרנט נגד העולם: הגיע הרגע לעצור ולחשוב על ההשפעות הסביבתיות של ההתמכרות לסמארטפון

האינטרנט אמור היה לחסוך לנו אנרגיה ומשאבים, אבל הצורך שלנו להיות מחוברים כל הזמן הפך לאחד הגורמים המזהמים ביותר על כדור הארץ • האם הדיסקים, הניירות והמטבעות היו עדיפים על השרתים, הסטרימינג והביטקוין?

הרשת מטנפת/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הרשת מטנפת/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ד"ר יעל פרג סגנית דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי

"הכלכלה הדיגיטלית היא עובדה קיימת וכאן כדי להשאר. לכן השאלה האקוטית כרגע היא איך מפחיתים את ההשפעות הסביבתיות שלה. חלק מהפתרון הוא מעבר לאנרגיות דלות פחמן ומתחדשות, בדומה למה שגוגל, אפל וחברות אחרות מתחייבות לעשות על מנת להפחית את תרומתן לשינוי אקלים. חלק אחר הוא מעבר לייצור מוצרים מחומרים ידידותיים לסביבה, מתכלים וברי מחזור. חלק נוסף הוא הפנמת עלויות חיצוניות כך שמחירי המוצרים והשירותים ישקפו גם את הפגיעה הסביבתית. אבל כל הפתרונות האלה לא מתמודדים עם שורשי הבעיה, שהם, בין השאר חברה שצורכת את עצמה לדעת וחיה הרבה מעבר ליכולת הנשיאה של כדור הארץ, וכן מודל של צמיחה כלכלית שמונע מצריכת משאבים מתמדת".

סמארטפון
 סמארטפון

ד"ר תומר פישמן, בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי

כמה אנרגיה צריך בשביל לייצר ביטקוין?

"התחום של LCA- Life Cycle Analysis נולד בעצם מתוך התעשייה: לפני כמה עשרות שנים קוקה-קולה רצתה לעשות השוואה בין מוצרים מבחינה כלכלית וסביבתית. הם פיתחו שיטה להשוואה שעוקבת עד לשלב הראשוני של המשאבים הדרושים למוצר. זה תחום שלם שיכול לענות על כל מיני שאלות, כמו מה עדיף - לייבש את הידיים במייבש רוח או במפיות נייר? מה פחות מזיק סביבתית - להשתמש בקפסולה של נספרסו או לשתות קפה צרפתי?

בישראל יש יותר מודעות ורצון להשתמש בכלי הזה, אבל אין עדיין מספיק אנשים עם הכשרה מתאימה. אנחנו לא רוצים לחזור אחורה לימים שלפני הסמארטפונים והסטרימינג, אבל המודעות להשפעה הסביבתית של המכשירים הדיגיטליים חשובה כי כל אחד מאיתנו יכול להשפיע. חשוב למשל לא לשמור טלפונים ישנים שעדיין עובדים במגירה, אלא להשתמש בהם, למכור אותם או להעביר הלאה. אין מודעות ליתרונות העצומים שיכולים להיות מלמכור טלפונים יד שנייה או אפילו למחזר אותם במקום לייצר עוד ועוד מהם".

צריכת חשמל
 צריכת חשמל

למה אנחנו מחליפים טלפון כל הזמן?

צוות של חוקרים באוניברסיטת ייל, וביניהם החוקרים הישראלים תמר מקוב, ורד בלאס ותומר פישמן, ביקש לבדוק מה גורם לנו להחליף את המכשיר הנייד בדגם חדש יותר, וגילה שלמרות טענות צרכנים "שהם היו מחזיקים בטלפונים שלהם יותר זמן אילו רק היו יכולים לתקנם, ישנן ראיות לכך שצרכנים לעיתים נאחזים בבעיות טכניות קלות, או אפילו בפגמים קוסמטיים, כהצדקה להחלפה או שדרוג".

כלומר, יותר ויותר אנשים מדגישים את החשיבות שבייצור סמארטפונים עמידים וניתנים למחזור, אבל מתברר שהנהירה של צרכנים אחרי מותגים ואחרי חידושים טכנולוגיים בעייתית בפני עצמה. "מעבר לתועלת הפונקציונלית שלהם, צרכנים משתמשים בטלפונים ככלי לאותת לאחרים אודות הסטטוס שלהם", כותבים החוקרים.

כך נשנה את המחיר הסביבתי של הסמארטפונים

ארבעה שלבים יכולים לשנות את המחיר הסביבתי של הסמארטפונים, על-פי גרינפיס:

הלולאה הסגורה (closed-loop) מתייחסת לכך שיצרני המכשירים צריכים לשאוף לייצר מכשירים ממתכות ממוחזרות בלבד, מבלי להזדקק לכרייה של מתכות נדירות ושימוש במשאבי כדור הארץ.

המרכיב השני הוא תחלופה איטית (slow replacement) ומתייחס לכך שהיצרנים צריכים לייצר מכשירים עמידים לאורך זמן, שאפשר יהיה לשדרג מבלי לקנות מכשיר חדש. חלקי החילוף צריכים להיות מיוצרים ממחזור מכשירים אחרים.

המרכיב השלישי מתייחס לטיהור הלולאה (cleaning the loop), כלומר לניקוי המכשירים מכימיקלים מסוכנים בתהליך הייצור באופן שיגן על הצרכנים ועל העובדים וגם יאפשר מחזור בטוח.

המרכיב הרביעי מתייחס לאנרגיה המתחדשת (renewable) שבה היצרנים צריכים להשתמש בכל שלבי הייצור.

אנרגיה
 אנרגיה

ד"ר ורד בלאס חוקרת אקולוגיה תעשייתית, אוניברסיטת תל אביב

"אין ספק שאנחנו הולכים לעידן אחר מבחינת צריכה ואם לא נעצור את זה, תהיה קטסטרופה סביבתית. הבסיס באקולוגיה תעשייתית הוא כימות של מחזור החיים כדי לקבל ראייה מערכתית של ההשפעות הסביבתיות. צריך להבין שהסמארטפונים הישנים יכולים ללכת לפח, אבל אפשר גם להשתמש בהם כמוצר אחר, אם נהיה חכמים בתהליכי הייצור והרגלי הצריכה.

"החברות הגדולות כמו אינטל, גוגל ואפל משקיעות מאמצעים בנושאים האלה, אבל הן עושות מה שטוב לביזנס שלהן. כשחושבים על ההשפעות הסביבתיות של הכלכלה הדיגיטלית, צריך לחשוב גם על התעשייה, גם לענות על הלחצים של הארגונים הסביבתיים, וגם לפעול בקרב קובעי המדיניות ולהחליט איפה לשים את כובד המשקל ואיפה יהיה הכי הרבה אימפקט".

אי מייל כבד
 אי מייל כבד

ביטקוין ומטבעות קריפטו: למה הם צורכים כל-כך הרבה חשמל?

"האלגוריתם שבאמצעותו מייצרים ביטקוין נבנה להיות יותר מסובך ככל שמתקדמים בכרייה", מתחיל אבי שטרן, כלכלן ומנהל אקדמי באקדמיה לפיננסים של פירמת BDO זיו האפט, להסביר מדוע תהליך כריית הביטקוין כל-כך בזבזני בחשמל. "גם תחזוקת הבלוקצ'יין לא נעשית בחינם כי היא צורכת המון אנרגיה. אנשים תורמים את כוח המחשוב שלהם לתהליך בשביל הסיכוי לזכות בפרס".

איך זה עובד?

"יש רשת שנקראת בלוקצ'יין שמתעדת עסקאות וכל כמה זמן סוגרת בלוק תיעוד - כמו ארגז קלסרים שמתמלא. הרשת הזאת מתוחזקת על-ידי הרבה מחשבים שפועלים סימולטנית. פעולת הרישום לא טריוויאלית, היא כרוכה בפיצוח כל מיני בעיות שעולות באלגוריתם, אחרת כל אחד יכול היה להכניס מידע. הבלוקצ'יין עוסק ברישום ותיעוד עסקאות בדומה לבנקים, וההבדל הוא שאין גוף ריכוזי שאמון על זה, אלא רשת מחשבים מפוזרת ברחבי העולם עם מתנדבים שעסוקים בפעילות הזאת של עדכון הנתונים.

"סגירת הארגז מצריכה פעולות חישוב שסופה קוד מוצפן ארוך שמצריך די הרבה פעולות חישוב, הוא נקרא Hash. זה מין קוד שאם תראה אותו, לא תוכל להגיע למידע שיצר אותו ולא ניתן לחזור ממנו אחורה למידע. הוא צריך לעמוד בכמה תנאים - גם לקחת את כל המידע שהיה עד כה בבלוק הנוכחי, בבלוק הקודם וזה שלפניו, וגם לעשות פעולה חישובית כדי ליצור את אותו קוד. אם אצליח לעשות את הפעולות האלה אקבל במתנה 12.5 ביטקוין או מטבע קריפטו אחר".

ביטקוין
 ביטקוין

עם איזה מחשבים עושים את זה?

"בהתחלה, המחשב הביתי יכול היה לעמוד בזה, אבל כיום, כמות הבלוקים גדלה והפעולה נעשתה כל-כך מורכבת שיש מחשבים מיוחדים שמיוצרים בשביל זה, שנקראים Crypto rigs. אנשים מתחברים זה לזה מכל העולם כדי להרכיב קואופרטיב של כורי ביטקוין, וכשזוכים בכסף, מתחלקים לפי התרומה המחשבית של כל אחד. בשנים האחרונות פתחו חוות בקוטב הצפוני ובאזורים קרים ברוסיה ובקנדה, כדי לנצל את הקור הטבעי ולחסוך את הוצאות הקירור".

אם טביעת הרגל הפחמנית של הביטקוין כל-כך הרסנית ויקרה, מה צופן העתיד?

"כשביטקוין אחד היה שווה 20 אלף דולר, זה איכשהו כיסה את המאמץ. אבל אחרי שהוא נפל ל-6,000 דולר, עלות החשמל הגבוהה מערערת על הכדאיות. לכן, רק אם המחיר יחזור להיות גבוה מספיק זה יהיה כדאי. אפשרות נוספת היא פריצת דרך טכנולוגית שתזרז את פעולות החישוב ותאפשר לייצר את אותה כמות ביטוקוין בפחות חשמל. פריצות דרך כאלה בדרך כלל מגיעות ממקום לא צפוי".

צרו איתנו קשר *5988