לא התעוררתי ולא מצאתי את החדר. אתם חולמים שנכשלתם במבחן? אתם לא לבד ויש לזה פתרון

באחד מפרקי הסדרה "אווטאר", מתכונן אווטאר אנג למלחמה עם שליט האש, אך הוא מרגיש שאינו מוכן לקרב. בכל לילה הוא חולם שהוא מתייצב מול שליט האש עירום ממכנסיו. באחד הלילות הוא מחליט להתחכם לחלום והוא קושר את מכנסיו אל גופו לפני השינה. "ימי השלטון שלך נגמרו, שליט האש!", הוא זועק. "אני מפיל אותך היום, והפעם אני כן לובש מכנסיים!". "כך נראה", אומר שליט האש בחלום. "אבל אמור לי. האם התכוננת למבחן במתמטיקה?". "המבחן במתמטיקה?", זועק אנג. "אבל בכלל לא ידעתי שיש היום מבחן במתמטיקה!", הוא אומר ומתעורר בבעתה.

כמחצית מאוכלוסיית העולם המערבי עשויה לחשוב שתסריטאי הסדרה חדר באופן לא חוקי למוחה. "חלום המבחן האבוד" הוא אחד החלומות הנפוצים ביותר בעולם המפותח, ומי שחלם אותו פעם אחת כנראה יחלום אותו שוב. ושוב. אף ששנות הלימוד הפורמליות חלפו כבר מזמן. בניגוד אולי לחלומות חוזרים אחרים, רוב הפרטים של חלום המבחן האבוד חוזרים אצל חולמים שונים, בהבדלים מסוימים. הרוב יחלמו על מקצוע שהם התקשו בו במיוחד (מתמטיקה הוא מהנפוצים) אך לבסוף התמודדו עמו בהצלחה מספקת. כמו כן, לרוב החלום יאופיין בכך שהחולם טרפד בדרך כלשהי את יכולתו להצליח במבחן: שכח לגמרי שיש מבחן, לא נכח בכלל בשיעורים וכדומה.

יש וריאציות שונות על חלום המבחן. לפעמים הקושי הוא במציאת החדר שבו הוא מתקיים, או שהכניסה לחדר חסומה. אצל אנשים שעיסוקם קשור באומנויות הבמה, במקום מבחן יופיע אודישן גורלי. אצל רוב החולמים, החלום מופיע כאשר יש להם סיבה לחשוב שהם אינם מנהלים את חייהם היטב, אינם מוכנים לבאות או עומדים בפני מבחן קריטי בחיים האמיתיים, גם אם סיימו את לימודיהם מזמן.

חלום המבחן, כמו חלומות חוזרים אחרים ששמורים לפרטיהם לא רק לאורך חייו של אדם אלא אצל אנשים רבים, מציב כמה שאלות מעניינות. כיצד התברגו לרשימת "רבי המכר" של החלומות כמה חלומות המופיעים אצל ציבור רחב, אף שלרוב חלום הוא אירוע אישי עם סמליות ספציפית לחולם, ומדוע דווקא אלה החלומות שנוטים לחזור?

בעוד שקל יחסית לנחש כיצד נכנסו לרשימת הלהיטים חלומות על חוסר תנועה (השרירים שלנו אכן משותקים בעת חלום) או נפילת שיניים (יש אנשים ששוחקים שיניים בלילה וייתכן שהתחושה הזאת מובילה לעיסוק בשיניים בחלום), יש חלומות חוזרים כמו על תעופה או חוסר שליטה במכונית שמורכב יותר להסביר.

בין החלומות החוזרים, חלום המבחן הוא אולי המקרה המוזר ביותר. מבחן הוא תופעה מודרנית יחסית, ולכן מפתיע שדווקא חלום זה יהיה שמור כל כך בין חולמים ונפוץ. כמו כן, מספר הפרטים השמורים בין חולם לחולם של חלום מסוג זה הוא מפתיע. ובמקביל, כמחצית מהאוכלוסייה מעולם לא חלמה אותו.

"אל תזניחו את האחריות שלכם"

רק מעט מחקר מודרני הוקדש לחלומות חוזרים ובמיוחד לחלומות שחוזרים אצל חולמים רבים באותה תרבות. לעומת זאת, הם היו חלק מהבסיס לפסיכולוגיה האנליטית הוותיקה. חלום המבחן בכבודו ובעצמו מוזכר במאמרים ישנים, אף שמערכת החינוך המודרנית הפכה לנחלת הכלל רק כמה דורות לפני כן. במאמר מ-1947 מתואר מקרה של שומר יערות שחווה טראומה בהיתקלות עם אריה, אך במקום לחלום אחר כך על אריות תוקפים, הוא החל לחלום חלומות חוזרים קשים על מבחנים.

זיגמונד פרויד, שראה בחלומות חלון לתת-מודע, היה כמובן חוקר החלומות המוביל. הוא העריך שחלומות משלבים בין "שארית היום" הקודם לבין הרצונות החבויים והמודחקים של החולם. ככל שהמאוויים של החולם נותרים רצויים ובלתי מסופקים לאורך חייו, כך יתמיד החלום. אם כולנו רוצים דברים דומים - נחלום חלומות דומים. חלומות חוזרים רבים העוסקים ביחסים רומנטיים מחוץ לנישואים יכולים להיות הוכחה חלקית לגישה הזאת.

תורתו של קארל גוסטב יונג, תלמידו של פרויד, הייתה רלוונטית יותר לחלומות דומים המופיעים אצל אנשים שונים מאותה תרבות. יונג טען שהחלומות מגיעים מה"תת מודע הקולקטיבי" שלנו ונשענים על סמלים הרלוונטיים לאותה תרבות, שניתן אף להורישם לצאצאצים. גישה כזאת יכולה אולי להסביר את חלום המבחן - אירוע מכונן בתרבות שלנו. בהתאם לכך, חקר החלומות החוזרים בתרבות מסוימת עשוי לשפוך אור על הנושאים המטרידים את בני אותה תרבות.

אלא שהמחקר האמפירי סותר חלקים ניכרים בתיאוריות של פרויד ויונג. מחקרים לא הראו שרוב החלומות מכילים תקוות כמוסות, וברובם גם אין שאריות יום האתמול, לפחות לא באופן שהחולם יוכל להצביע עליו. באשר לתיאוריה של יונג, הגישה המודרנית לגנטיקה סותרת מצב שבו אנחנו מורישים את הסמלים התרבותיים שלנו דרך הגנים. עם זאת, אנחנו בהחלט יכולים להוריש אותם דרך התרבות עצמה.

הגישה המודרנית לחלומות אינה נותנת תשובה סופית ומוחלטת לא לשאלה מדוע אנחנו חולמים וגם לא לשאלה מהיכן בדיוק מגיעים תוכני החלומות. יש שתי תיאוריות לגבי האופן שבו נוצרים חלומות: האחת היא שגירויים פיזיים חיצוניים אמיתיים (לדוגמה שחיקת שיניים, רעש וצורך לרוקן את שלפוחית השתן) גורמים לנו לעשות בהם סדר באמצעות קשירתם לסיפור. אפשרות אחרת היא שהמוח "עושה סדר" בזיכרונות בשינה, וכתוצאה מכך חלקם עולים למודע של המוח הישן והוא שוזר מהם סיפורים כמיטב הבנתו.

ידוע שלנושאים המטרידים אותנו יש סיכוי מוגבר להופיע בחלומות, בדרך ברורה או מסווית, ומכאן הגיוני להניח שחלומות חוזרים (והכוונה אינה לחלומות הקשורים בתסמונת פוסט-טראומטית, שכתבה זו אינה עוסקת בהם) כנראה קשורים במה שמטריד אותנו במהלך כל חיינו, וחלומות שמורים בתרבות מעידים כנראה על מה שמעסיק את התרבות שלנו, אולם אין להשערות אלה הוכחות חותכות.

ד"ר ג'ודי ויליס היא חוקרת למידה ולכן מתעניינת במיוחד בחלום המבחן, כעדות לטראומה המוגזמת שמבחנים יכולים לגרום לתלמידים. ויליס פרסמה מאמר פופולרי בכתב העת Psychology Today, ובו סיפרה על הניסיון שלה לרדת לפשרו של חלום המבחן כאדם סקרן מהיישוב. היא כתבה שלאורך חייה תחקרה בני שיחה רבים לגבי החלום, אם כי לא איגדה את ממצאיה במחקר אקדמי.

"התמה השמורה של החלום היא שהזנחת את המשימה שלך - לא בכוונה, אך זה קרה", היא אומרת. "החלום לרוב מגיע לסופו בלי שבכלל התיישבת למבחן, כלומר האירוע עדיין לפניך". ויליס מצאה שהחלום מופיע בתקופות שבהם אדם אמור לקחת אחריות על משהו, אך חושש שישכח או לא יהיה מסוגל לעשות זאת, או במצבים שבהם צפוי שינוי ויש אי-ודאות לגבי העתיד.

"התיאוריה שלי היא שחלום המבחן הוא חלום של אזהרה, שנועד לומר לנו לא להזניח את האחריות שלנו", אומרת ויליס בשיחה עם "גלובס". "הוא משמש אותנו להזכיר לעצמנו לא לדחות למחר משהו שאנחנו יכולים לעשות היום. מאפיין מעניין של החלום הוא שכמעט תמיד הוא יעסוק בהישג שכבר השגת, שנים אחרי שכבר השגת אותו". כלומר, נראה כי החלום מגיש לנו באריזת מתנה אחת, גם סימני אזהרה, וגם את האפשרות להקלה ותחושה של מסוגלות כשאנחנו מתעוררים.

בני נוער, אגב, שמבחנים הם עדיין מציאות חייהם, אינם מציינים את חלום המבחן כאחד העיקריים שלהם. בני נוער חולמים חלומות חוזרים דווקא על עימות עם בעלי חיים או מפלצות (חלום שנראה שדועך מעט בבגרות), נפילה ובריחה ממישהו שרודף אחריך (חלומות נפוצים גם אצל מבוגרים).

ויליס מצאה שחלום המבחן נפוץ יותר בתרבויות שבהן עתידו של אדם נקבע במידה רבה על בסיס בחינות, שמתחילות כבר בגיל צעיר. היא שהתה בארגנטינה תקופה, וגילתה שמבחני "להיות או לחדול" אינם חלק ממערכת החינוך במדינה. ואכן - אף אחד מבין כ-40 איש שתחקרה באופן לא אקדמי, לא חלם מעולם את חלום המבחן. "נראה שהתרבות שלנו החדירה לנו מגיל צעיר את המבחן האקדמי כסימן אולטימטיבי לאירוע גורלי", היא אומרת. נציין שמחקר אקדמי שבוצע בסין, שם כמו בארה"ב יש דגש רב על לימודים אקדמיים עם תוצאות מדידות, גילה כי 95% מהסינים סובלים מחלומות חוזרים על כישלונות בלימודים.

עם זאת היא מציינת כי מצאה וריאציות משמעותיות בשכיחות של חלומות על מבחנים גם בין תרבויות שבכולם ישנם מבחנים חשובים, וארה"ב היא המדינה המובילה בסוג החלומות הזה. לכך אין לה הסבר.

פספוס של המחקר

יחסית למעמד הגבוה שהיה לחלומות חוזרים בפסיכואנליטיקה, ולתפקיד האפשרי שלהם בתרבות, המחקר האמפירי בנושא היה מועט בשנים האחרונות. פרופ' ג'. ויליאם דומהוף ציין בסקירה של הנושא ב-1993, שעודכנה ב-2000, כי הסיבה לכך היא כנראה שטיפול פסיכולוגי כבר לא נמשך שנים רבות, והמטפלים שהם גם חוקרים שומעים חלומות ספורדיים ולא מנתחים את הופעתם לאורך זמן. דומהוף נוזף בפסיכולוגים על חוסר תשומת הלב שלהם לכך שנושאים דומים חוזרים שוב ושוב, בווריאציות כאלה ואחרות, בחלומותיהם של אנשים רבים ולטענתו מיעוט המחקר בתחום הוא פספוס.

לפי מחקר שעשה, 73% מהנשים ו-47% מהגברים מועדים לחלומות חוזרים, ותוכן החלומות הוא לרוב שלילי (60%-70%). כמו כן, אנשים שמופיעים אצלם חלומות חוזרים לרוב מדווחים על בעיות רבות יותר בחייהם וגם על יותר כאבים פיזיים, והציון הממוצע במדד הדיכאון (Beck Depression Inventory) היה מעט גבוה יותר בקבוצת החלומות החוזרים. החוקרים הסיקו מכך כי החלומות חוזרים קשורים לאי-נוחות פסיכולוגית או פיזית. החולמים מדווחים שהחלום החוזר הופיע לראשונה בגיל הילדות, כך שמדובר באי-נוחות סביב תמות פסיכולוגיות שמלוות אותנו לאורך שנים ארוכות מחיינו. כמו כן הם טוענים שלרוב החלומות החלו להופיע בתקופה של מתח מיוחד בחייהם, אם כי לתוכן החלום אין לרוב קשר לסוג המתח. על פי המחקר, כאשר המתח נפתר, לפחות בחלק מהמקרים החלומות החוזרים שוכחים.

דומהוף הגיע למסקנה שהחלום החוזר הוא בעצם חלום טראומתי "לייט", בהבדל ברור שהם אינם משחזרים את הטראומה לפרטיה. בכל זאת, מקורם הוא כנראה במתחים שנבטו בילדות ובנעורים. "העובדה שהטראומה לא מאותרת אצל חלק מהחולמים יכולה לנבוע מכך שאלה אנשים שאולי עברו אירועים שלא מוגדרים כטראומה, אך הם רגישים והאירועים הללו צילקו אותם", כתב.

אמצעי להתמודד עם איומים

חוקר החלומות החוזרים המוביל היום הוא פרופ' אנטוניו זדרה מאוניברסיטת מונטריאול. זדרה מצא במחקריו אישוש לכך שחלומות חוזרים מייצגים טרדות מהחיים האמיתיים יותר מאשר חלומות "בדידים", והוא טוען כי התפתחות בחלומות עשויה להעיד על התפתחות בחיים, כלומר על כך שאנשים לומדים להתמודד עם בעיות רגשיות מסוימות - ועוברים לאחרות.

התיאוריה המובילה של זדרה, התואמת את ההשערות של ויליס לגבי חלום המבחנים, היא שחלומות חוזרים באופן כללי הם אמצעי לאמן את עצמנו להתמודד עם איומים, לפני שהללו מופיעים בחיינו בפועל. מחקרים שבחנו את התיאוריה איששו אותה חלקית. אכן, למעט אולי חלומות על תעופה, חלומות חוזרים נפוצים אכן עוסקים באיום ובהתמודדות איתו. 66% מהחלומות החוזרים מציגים איום. עם זאת, בפחות מ-15% מהמקרים האיום הוא ריאליסטי ומהסוג שהחולם יוכל להתמודד איתו במציאות, בדרך שבה בחר להתמודד בחלום.

גרסה מרוככת של התיאוריה של זדרה נקראת תיאוריית האימון החברתי. הרעיון הוא שאנחנו בוחנים בחלומות שלנו נושאים שעולים בחיים האמיתיים. כך, לדוגמה, תחושה שמישהו מאיים עלינו פסיכולוגית יכולה להתבטא בתחושת מרדף בחלום. תחושה שאנחנו עלולים לסכן מערכת יחסים באמצעות התנהגות לא הולמת יכולה להופיע כחלום של בגידה. תחושה של אובדן שליטה יכולה להתבטא באובדן שליטה על רכב בחלום, והמטרה האבולוציונית של החלום במקרה הזה היא לאמן את ההקשרים המוחיים שנזדקק להם כדי לטפל בבעיה בעת ערות. החוקרים הגיעו עד השלב שבו הגדירו את התיאוריה כניתנת לבדיקה - אם יש יותר תוכן חברתי בחלומות מכפי שהיינו מצפים לו באקראי (וזאת לעומת תוכן מאיים, למשל), הרי שזה יכול להוות חיזוק לתיאוריה. בינתיים, מחקר המאשש את התיאוריה טרם פורסם.

מחקרים אלה מצביעים על התפקיד של חלומות חוזרים אצל חולם ספציפי, אך מדוע דווקא חלומות מסוימים (מבחן, מכונית, רדיפה) הם הסמל שבחרה תרבות מסוימת לייצג את המצוקות שלה? למחקר אין על כך תשובה היום. רמזים חלקיים ניתן למצוא בהשוואה חוצת תרבויות של תמות אופייניות לחלומות. שאלון חלומות נפוצים שהופנה לסטודנטים סינים, גרמנים וקנדים הראה כי הסינים והגרמנים חולמים על מבחנים לעתים קרובות, ואילו הקנדים גם חולמים על כך, אבל פחות. הסינים ממעטים לחלום על מין. סינים וקנדים חולמים על כך שהם מנסים דבר שוב ושוב ללא הצלחה, אך גרמנים לא (כותב המאמר, שהוא גרמני, מציע לכך הסבר - בגרמניה אתה מצליח בפעם הראשונה או בכלל לא. אין בכלל מקום לנסות שוב). ובכל זאת, ברוב התרבויות חלומות דומים כמו רדיפה, מין, כישלון, תעופה ועוד, מתברגים לעשירייה הראשונה. 

כך תיפטרו מחלום חוזר שלילי

רוב החלומות החוזרים אינם מציקים יותר מחלומות רגילים שליליים, אך מה עושים אם חלום חוזר שלילי מופיע לעתים תכופות ואתם רוצים להיפטר ממנו? לפרופ' זדרה יש המלצה.

במאמר שכתב בנושא, הוא אומר שאם החלום הוא חדש יחסית, ולפני כן לא סבלתם מסיוטי לילה, כדאי קודם כול לבדוק שלא התרחש שינוי רפואי אמיתי. לפעמים הופעה פתאומית של סיוטים מעידה על הידרדרות באיכות השינה ויכול להיות לכך הסבר רפואי. אחרי כן מומלץ להתייחס לחלום ברמה הפסיכולוגית. התעלמות ממנו עלולה לפספס אפשרות לתובנה על חייכם.

אחרי שעשיתם את שני אלה, חכו לפעם הבאה שהחלום יופיע ובבוקר כתבו לעצמכם מה קרה בחלום ומה הייתם רוצים שישתנה בו. זדרה טוען כי בין שאכן תחלמו אחר כך את השינוי ובין שלא תחלמו אותו, גישה כזאת נמצאה כבעלת יכולת לדכא חלומות חוזרים לא נעימים.

זדרה חוקר גם חלומות צלולים, כאלה שבהם החולם מודע לכך שהוא חולם ויכול להשפיע על תוכנו. לדבריו, אם אנחנו נחשוב בערות על "נקודת המפנה" שאנחנו רוצים להגיע אליה בחלום שלנו, כאשר החלום יגיע שוב, ונגיע לנקודת המפנה, לא רק שיש יותר סיכוי שהחלום אכן יסתיים כפי שהנדסנו לעצמנו בערות, אלא יש גם סיכוי לא רע שנבין שאנחנו חולמים. או אז אנחנו יכולים לעשות הכול - לעוף, למצוא את הבריון מהתיכון ולהרביץ לו, לנשק את מי שאנחנו רוצים ובאופן כללי להוציא לפועל את הפנטזיות שלנו ולקום רעננים ולא מסויטים לקראת יום חדש.