האיחוד האירופי אישר את הסכם הגירושים מבריטניה, אבל בקבוקי השמפניה נותרו פקוקים

משימה עדינה הוטלה היום על ראשי האיחוד האירופי, שהתכנסו בבריסל כדי לאשר את הסכם הברקזיט, שמתווה את הדרך לפרישת בריטניה מהגוש. בדרך כלל במפגשים מסוג אלה, המסר הציבורי אמור להיות של אחדות, האווירה - של אופטימיות, והעתיד - ורוד. היום, ראשי האיחוד היו צריכים להיזהר מלהפגין שביעות-רצון גדולה מדי לגבי ההסכם שגובש, למרות שהוא מכיל ויתורים רבים מצד בריטניה. הם יודעים כי המבחן האמיתי שלו יהיה בפרלמנט הבריטי. "לאף אחד אין סיבה להיות שמח", אמר נשיא הנציבות האירופית ז'אן קלוד יונקר; "זהו ההסכם הטוב ביותר שהבריטים יכלו להשיג", חזרו ואמרו ראשי המדינות. לטובת פרישה מסודרת של בריטניה מהאיחוד, לטובת תרזה מיי, בקבוקי השמפניה נאלצו להישאר פקוקים היום בבריסל.

  עיקרי ההסכם

שני מסמכים אושרו היום על ידי 27 ראשי המדינות שייוותרו באיחוד אחרי הפרישה הצפויה של בריטניה בסוף מארס 2019. האחד הוא מסמך משפטי מחייב בן 585 עמודים שבו נקבעה תקופת הסתגלות של שנתיים, שבמהלכה אמורים הצדדים לדון על הסכם סחר מקיף. תקופה זו יכולה להתארך בשנתיים נוספות, שבמהלכן תיוותר בריטניה חלק מאזור המכס והמס של האיחוד. בשל הצורך למנוע "גבול קשיח" באי האירי, מצב זה יכול אפילו להימשך גם באופן בלתי-מוגבל.

אלה הסעיפים שבגללם זוכה מיי להתנגדות הגדולה ביותר מתוך מפלגתה. "בריטניה תהפוך למדינת לוויין של האיחוד האירופי", אמר היום שר החוץ לשעבר בוריס ג'ונסון, "ובריסל תקבע בשבילנו את הכללים".

המסמך השני הוא הצהרת כוונות, שבה הכניסו הבריטים את כל שאיפותיהם להיפרדות מוחלטת מהאיחוד אך להמשך שיתוף פעולה מסחרי וביטחוני איתו, שאינו מחייב מבחינה משפטית. במידה רבה, ההסכם רק קונה זמן נוסף, והמטרה שלו היא אחת: למנוע מצב של פרישה ללא הסכם.

עד כה, האיחוד האירופי מצליח להמחיש עד כמה מסובך לעזוב אותו. המצב באירלנד, למשל, הוא עוגן המונע מבריטניה להשתחרר ממנו לחלוטין. ליתר דיוק, מדובר בצורך למנוע את כינונו של "גבול קשה" בין צפון אירלנד (השייכת לממלכה המאוחדת) לבין אירלנד (החברה באיחוד האירופי), כפי שנקבע בהסכם "יום שישי הטוב", שסיים את העימותים שגבו את חייהם של אלפי בני אדם. גבול כזה, חוששים, יערער את המצב הכלכלי בצפון אירלנד, יסמל חלוקה של האי ועלול לשים קץ לשלום השברירי בו.

התומכים בברקזיט לא ממש ראו את זה בא. הם הציגו את האיחוד האירופי כאוסף של תקנות סחר ומס משעממות, שקובעות להם את הקימור המקסימלי של הבננה, מאיימות להכריח אותם לקבל מהגרים ולוקחות להם מיליארדי אירו לטובת מדינות אחרות מדי שנה. אבל האיחוד האירופי הוא גם המסגרת הגיאו-פוליטית שאיפשרה את פתרונם של סכסוכים עקובים מדם ביבשת, כמו זה באירלנד. כעת, כשהמסגרת הזו מתפרקת בקצה המערבי של אירופה, מדובר על שאלות של מלחמה ושלום - לא של מע"מ ותחרות עסקית.

גם החיכוך שנרשם בימים האחרונים מול ספרד על מעמדה של המובלעת הבריטית הקטנטנה גיברלטר הוכיח כי סכסוכים ישנים מאיימים להיפתח מחדש עם תהליך ההיפרדות מהאיחוד. למרות הסטטוס-קוו הקיים כיום, במסגרת מאבק השליטה רב-השנים בין ספרד לבריטניה על המובלעת, ניצלה ספרד את יכולתה להטיל וטו על ההסכם, וסחטה הבטחות עמומות לגיבוי מצד האיחוד האירופי ולהתחייבות לכך ש"יהיו מעורבים בעתיד" בכל משא ומתן על מעמדה של גיברלטר. ראש הממשלה הספרדי, פדרו סנצ'ז, מיהר להכריז כי הדבר יכלול "ריבונות משותפת", מה שהרתיח את הבריטים. בריסל לא יכלה למצוא דרך טובה יותר להמחיש מה נמצא על כף המאזניים במקרה של התפרקות האיחוד.

בינתיים, ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי הפצירה בתושבי הממלכה לתמוך בה ובהסכם, בתקווה כי הדבר ישפיע על חברי הפרלמנט. כרגע, עם לפחות 85 מתנגדים מתוך מפלגתה השמרנית, ועם אופוזיציה שמבטיחה לטרפד את ההסכם, קשה לראות את אישורו בפרלמנט, בהצבעה שצפויה להתקיים בעוד כשבועיים. מיי מקווה כי המסר שיצא היום מבריסל, ביחד עם המסר שישלחו השווקים לגבי יציאה בלתי מסודרת מהאיחוד, בשיתוף שינוי בדעת הקהל הבריטית, יאפשרו לה להפוך את התמונה ברגע האחרון ולהשיג אישור של ההסכם, ארבעה חודשים בלבד לפני שההיפרדות מאירופה אמורה להתחיל.