מדווחים לרשות המסים על חברה זרה? 150 סיבות לזהירות

תושב ישראל שהוא בעל שליטה בחברה זרה נדרש לצרף לדוח השנתי את טופס 150, ובו פירוט נתונים בנוגע לאותה חברה • בפרטים אלה, הטכניים לכאורה, יש פוטנציאל לחשיפות מס שהנישום כלל אינו מודע להן

דוח. לא כדאי למלא כלאחר יד / צילום: shutterstock
דוח. לא כדאי למלא כלאחר יד / צילום: shutterstock

בתקופה האחרונה החלה רשות המסים לבחון באופן מעמיק את דיווחיהם של תושבי ישראל במסגרת הדוח השנתי לגבי החזקת חברות זרות. מדובר בטופס תמים לכאורה, המצטרף לדוח השנתי במקרה של החזקה בחברה זרה, וחוסר תשומת-לב עלול להעמיד את הנישום בחשיפת מס גדולה.

תושב ישראל שהוא בעל שליטה בחברה, דהיינו, מחזיק מעל 10% ממניותיה, הוא בין הנישומים החייבים בהגשת דוח שנתי למס הכנסה. ככל שמדובר בחברה זרה, הוא נדרש לצרף לדוח השנתי את טופס 150, ובו פירוט של נתונים כלליים בנוגע לחברה הזרה, לרבות מדינת תושבות החברה, עיסוקה המרכזי, האם היא מהווה חברה נשלטת זרה, חברת משלח-יד זרה, האם מדובר בחברה "שקופה" וכדומה.

לכאורה, הטופס כולל פרטים טכניים בלבד. אלא שלפרטים אלה השפעה מהותית על חבות המס, ויש בהם פוטנציאל לחשיפות מס שלהן הנישום כלל אינו מודע. חשוב לציין כי הדרישה להגשת הטופס אינה כלולה בהוראות פקודת מס הכנסה, כך שיש להקפיד שמילוי הטופס ייעשה במגבלות הקבועות בפקודה, ולא בטופס. יחד עם זאת, נציין כי לעמדת מס הכנסה, אי-מילוי הטופס, כשמדובר בבעל שליטה בחברה זרה, עלול לגרור סנקציות שונות מצד פקיד השומה.

עיסוקה המרכזי של החברה

בטופס נדרש בעל המניות לפרט על תחום עיסוקה המרכזי של החברה. אינדיקציה זו חשובה בקביעת סיווג החברה לצורכי מס.

לדוגמה, אם תחום עיסוקה של החברה כלול בעיסוקים אשר פורטו בצו לקביעת משלח-יד מיוחד (כגון: ייעוץ, ניהול, תיווך וכדומה), יכול הדבר להביא את פקיד השומה לכדי מסקנה כי החברה מהווה חברת משלח-יד זרה. דבר זה עלול להביא לחיובו של בעל המניות במס על רווחי החברה המיוחסים לו בשיעור מס החברות, ונוסף על כך, בחבות מס נוספת כאשר הדיבידנד מחולק בפועל.

הכנסות פסיביות וחברה נשלטת זרה

בעל המניות נדרש להצהיר בטופס האם מרבית הכנסות החברה הן פסיביות, דהיינו הכנסות הנובעות מריבית, מדיבידנד, מתמלוגים, משכירות ומרווחי הון. לעמדת רשות המסים, הכנסות פסיביות הפטורות ממס, או כאלה שאינן בבסיס המס במדינה הזרה, ייחשבו במניין ההכנסות הפסיביות.

דיווח באשר למרב ההכנסות של החברה כפסיביות עלול לגרום לסיווגה של החברה כחברה נשלטת זרה (חנ"ז) בעיני פקיד השומה.

בעל שליטה בחנ"ז יתחייב במס כאילו קיבל דיבידנד מהחברה בשנת המס, חרף העובדה שלא חולק דיבידנד בפועל.

סיווגה של החברה כחברה שקופה

במסגרת הטופס נדרש בעל המניות לקבוע האם החברה מהווה גוף שקוף. לקביעה זו השפעה קריטית על חבות המס של בעל המניות. זאת, במיוחד עבור משקיעים בחברות שקופות זרות כגון LLC אמריקאית (המאפשרות מחד פעולה במסגרת חברה המאפשרת הגנה לבעלי המניות, ומאידך ממוסה כ"שקופה" לצורכי מס במדינה הזרה).

בחירה של נישום בטופס כי החברה אינה מהווה חברה "שקופה", עלולה ליצור לו מלכודת מס - דבר המחייב משנה זהירות.

במסגרת הפסיקה נקבע לאחרונה כי בעל מניות אשר לא בחר בחלופת ההשקפה בדיווח הראשוני על החזקה בחברה, לא יוכל לשנות את בחירתו בעתיד, וכך, ההכנסות שיחולקו מהחברה בעתיד ייחשבו להכנסה מדיבידנד.

משמע: אופן הדיווח למעשה מקבע את פוזיציית המס הננקטת על-ידי בעל המניות.

תושבותה של החברה

הטופס כולל הצהרה על תושבות החברה. שאלה זו היא שאלה קריטית בקביעת חבות המס של החברה ובעלי מניותיה; זאת במקרה שמדינת התושבות אינה בהכרח המדינה שבה התאגדה החברה, והמבחן העיקרי לקביעת תושבותה של חברה הוא מבחן הבוחן את השאלה מהיכן מופעלים הניהול והשליטה בחברה.

בטופס קיימות אינדיקציות מהותיות נוספות, אשר בעקיפין משליכות על עניין תושבותה של החברה. הבולטת ביותר היא ההצהרה כי בחברה מכהנים נושאי משרה (ו/או חברי דירקטוריון) תושבי ישראל. הצהרה כאמור מהווה "נורה אדומה" לרשויות המס, שלפיה עסקינן בחברה אשר נשלטת ומנוהלת מישראל, כלומר, חברה תושבת ישראל, ועל כן יש לתת את הדעת לתושבותו של נושא המשרה לצורכי מס.

אף ציון כתובתה של החברה, דבר הנחזה כטכני לחלוטין, עשוי להוות מוקש. כך, במקרה שבו ימצא פקיד השומה כי כתובת החברה אינה ברורה, או שאין מדובר במקום ניהול עסקי החברה, ואינה בעלת תוכן (Substance) משמעותי - עשוי הדבר לגרור בדיקות עומק ביחס למקום תושבות החברה.

קביעת התשובות היא שאלה מורכבת, שמצריכה ניתוח משפטי ראוי וזהיר, היות שיש לה השלכות מס בהיבט המס הישראלי. כך, סיווגה של החברה כחברה תושבת ישראל - משמעו חיוב הכנסתה של החברה במס כאילו הייתה מוקמת על-ידי בעל המניות כחברה ישראלית.

איך להימנע מתאונות מס?

אמנם מדובר בטופס שגרתי וטכני, שהתשובות לגביו "פשוטות", אך כפי שראינו, מילוי הטופס מהווה במקרים רבים נקיטת עמדה מהותית, אשר תהווה בעתיד מלכודת מס למשקיע הישראלי. כפי שגם הסברנו, אי-מילוי הטופס אינו אופציה ריאלית.

במקרים מסוימים, להגשת הטופס יש השלכות נוספות, למשל ההחזקה בחברה זרה עלולה להקים חובה לדווח על תכנון מס חייב בדיווח, בעיקר במצבים שבהם ההחזקה היא בחברה שהתאגדה במדינה שאין עמה אמנת מס.

לאור שינוי המגמה המסתמן, אנו מציעים לנהוג משנה זהירות בעת מילוי טופס 150, אחרת עלולים נישומים שהיו מורגלים בהגשת הטופס כלאחר יד למצוא עצמם מול חבות מס שאותה לא תכננו. 

■ עו"ד גילעד בן-עמי הוא שותף במשרד עורכי הדין ירון אלדר פלר שורץ ושות' ומתמחה במיסוי בינלאומי. רן ביגון הוא עורך דין במשרד. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988