המסע מ"בלאק פריידי" לבלאקרוק

12 הרוגים הוא המניין הרשמי של נפגעי בלאק פריידי בארה"ב ב-10 השנים האחרונות. אנשים שהלכו לעולמם לא מתוך אידיאל ולא בהגנה על המולדת, כי אם בשם הסייל, במכירת חיסול. תג מחיר שהוא ללא ספק לא שווה לשום כיס. חיים ומוות ביד המותג.

116 מיליון צרכנים בארה"ב בלבד, שמוציאים בממוצע 1,000 דולר בבלאק פריידי, לא מונעים מצורך אמיתי אלא ממניפולציות חיצוניות, כמו מחיר מפתה והצורך לקחת חלק בשיחות המסדרון. זוהי פשיטת רגל מוסרית שיצר הקפיטליזם המסורתי, זה שאחראי לסוגים נוספים של פשיטות רגל.

פשיטת רגל פיננסית היא תופעה מוכרת מדי בקרב ספקים קטנים, שסובלים מתנאי תשלום דורסניים של שוטף פלוס "לך תדע", בזמן שהארגונים הגדולים נהנים מחוסן כלכלי ואשראי זמין. 41,000 עסקים קטנים נסגרים בישראל מדי שנה. הדורסנות הזו לא תורמת לקיומם, בלשון המעטה.

סביבות עבודה תובעניות מביאות לא מעט עובדים לפשיטת רגל רגשית, לחוסר איזון בין חייהם האישיים לעבודה. הם נשחקים, בריאותם מידרדרת, הם מרגישים לא בטוחים, חסרי השראה או מנהיגות אמיתית, והם לא נהנים משקיפות או תקשורת ארגונית ראויה.

אין ספק כי הקפיטליזם תרם ב-200 השנים האחרונות להעלאת תוחלת החיים, למיגור חלק גדול מהעוני בעולם ולהעלאת התוצר. אולם הוא הביא עמו חוליים שמעוררים את הצורך בקפיטליזם מסוג אחר.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה מעודדת של מנהיגים עסקיים, שחיים את הייעוד האישי שלהם דרך החלטות עסקיות אמיצות, כמו קמעונאית הענק האמריקאית פטגוניה, שקראה לצרכנים שלה לא לקנות את הפריט הנמכר ביותר שלה, מתוך מודעות לטביעת הרגל הסביבתית שהייצור שלו גורם.

כמה שנים לאחר מכן, יישמה רעיון דומה קמעונאית הענק REI שמוכרת ציוד מחנאות לרעיון וסגרה את כל חנויותיה בבלאק פריידי, כדי לאפשר לעובדים, לספקים וללקוחות לצאת לחיק הטבע ולהגשים את ייעוד החברה - מהלך שהפך למסורת אהודה ומתוקשרת.

לא מדובר בתרומה לקהילה או באחריות תאגידית, אלא בדרך שבה עושים עסקים. הדרך אל העושר, או במילותיו של מייסד הול פודס ג'ון מאקי, שגם עומד בראש ארגון קפיטליזם קשוב העולמי: "זה לא מה אתה עושה עם הכסף, אלא איך אתה עושה אותו".

במסעותינו בארץ בעולם להפצת מודל הקפיטליזם הקשוב, אנחנו פוגשים יותר ויותר מנהיגים קשובים שכלל לא מודעים להיותם כאלה (Unconscious Conscious Capitalists) - הם משתמשים בעסקים שלהם ככוח של טוב לאורך שנים ומבלי להכיר כלל את מודל קפיטליזם קשוב, הם מיישמים אותו הלכה למעשה.

פחות משנה חלפה מאז פרסם מנכ"ל בלאקרוק, לארי פינק, מנכ"ל קרן ההשקעות הפרטיות הגדולה בעולם, מכתב למנכ"לי S&P500: "אנחנו לא מחפשים רווחים לטווח הקצר, אנחנו מחפשים חברות עם אסטרטגיות לייצור ערך לטווח הארוך". תפיסה זו של ייצור ערך לכלל בעלי העניין היא אחת מארבעת יסודות מודל הקפיטליזם הקשוב, כאשר היסודות האחרים הם: ייעוד, מנהיגות קשובה ותרבות ארגונית קשובה. הכדאיות הכלכלית של גישת קפיטליזם קשוב מודגמת בספר "המדריך המעשי להטמעת קפיטליזם קשוב" המציג עשרות דוגמאות של חברות הפועלות לפי יסודות אלה ומוכיחות ביצועים טובים פי 10 מחברות מקבילות, בניתוח ארוך טווח של 20 שנה (1997-2017).

אנחנו מדברים על בלאק פריידי המביש, מול המנהיגות הקשובה של מנכ"ל בלאקרוק ואחרים, שמייצגים קוטביות חסרת תקדים מול קפיטליזם חזירי. 

היינו שמחים לסיים ולומר ש"קשוב זה השחור החדש", אבל מדובר רק בתחילתה של התעוררות, בתהליך ארוך שמתחיל במסע התפכחות של מנהיגים עסקיים - שפשוט שואלים את השאלות הנכונות.

אקשמידט הוא ממחברי הנהגת ארגון קפיטליזם קשוב העולמי; גולדנברג היא מנכ"לית הארגון בישראל.