בין ימין כלכלי לשמאל חברתי: איפה אתם נמצאים על הסקאלה?

כיצד מבטיחים דיור לדור הצעיר? האם צריך לשלם יותר מסים על מנת להרחיב את שירותי החינוך והרווחה? סוגיות חברתיות וכלכליות עולות בשנים האחרונות לסדר היום הציבורי, אולם הישראלים עדיין לא מגדירים באמצעותן את השקפת עולמם הפוליטית • רמי הוד מקרן ברל כצלנסון מזמין אתכם לענות על השאלון ולגלות מהן העמדות שלכם ביחס לנושאים מהותיים בתחומי הכלכלה והחברה

ההפגנה ברוטשילד / צילום: שלומי יוסף
ההפגנה ברוטשילד / צילום: שלומי יוסף

נהוג לומר כי ישראלים מגדירים את עצמם מבחינה פוליטית לפי השקפת עולמם המדינית. אולם, כפי שהולך ומתבהר בישראל שלאחר המחאה החברתית, בה השיח הציבורי על חברה וכלכלה ביקורתי ומעמיק יותר מבעבר, פוליטיקה היא גם עניין של כלכלה.

באופן היסטורי ובמידה רבה גם היום, מפלגות השמאל בישראל ובעולם תומכות במעורבות גדולה יותר של המדינה בכלכלה, ואילו מפלגות הימין תומכות בפחות מעורבות שכזו. פערים אלה אמנם באים לידי ביטוי בדיון הציבורי סביב סוגיות אקטואליות שונות - מגובה המס שמשלמים תאגידים ועד לזכות השביתה של עובדים. אבל בכל זאת, נדמה שבעוד שהציבור הישראלי יודע מהם ההבדלים בין שמאל לימין בנוגע לשאלת השטחים, שאלות כמו מה לעשות עם עודפי הגבייה ממסים?, או כיצד מבטיחים לדור הצעיר דיור ראוי? נתפסות עדיין כסוגיות כלכליות "לא פוליטיות", המנותקת מהשקפת עולם והעדפות ערכיות.

זאת בדיוק הבעיה. בשנים האחרונות אנחנו הישראלים קוראים יותר, מעורבים יותר וביקורתיים יותר ביחס לנושאים כמו יחסי הון-שלטון, מבנה שוק העבודה ומצבן של המערכות החברתיות שלנו. אנחנו יוצאים יותר לרחובות ומנסים יותר לשנות. אולם עדיין לא תופסים את אותן סוגיות כחלק מהאופן שבו אנו מגדירים את השקפת העולם הפוליטית שלנו, וכמניע מרכזי להצבעה בבחירות.

הצעד הראשון על מנת לשנות זאת הוא לברר את העמדות שלנו ביחס לסוגיות היסוד שמרכיבות את הוויכוח על חברה וכלכלה - האם אנחנו מוכנים שייקחו מאיתנו יותר מסים כדי להרחיב את השירותים החברתיים? מה עמדתנו כלפי התאגדויות עובדים? ומי צריך להחזיק במשאבי הטבע של כולנו? אלה אינן שאלות פילוסופיות היפותטיות. התשובות להן ניתנות על-ידי בעלי תפקידים בממשלה, בשירות הציבורי, במגזר העסקי, בעיתונות ובחברה האזרחית, הן משפיעות על המדיניות שנוקטות בפועל ממשלות ישראל ועל אופיו של הוויכוח הציבורי בנושאי חברה וכלכלה.

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון/צילום: אלעד מלכה
 רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון/צילום: אלעד מלכה

שאלון "בוחרים כלכלה" שחיברנו בקרן ברל כצנלסון לכבוד ועידת ישראל לעסקים של גלובס, בוחן את העמדות הכלכליות של הציבור הישראלי וממקם אותן על הרצף שבין ימין ושמאל. השאלון מתבסס על שאלות מקוריות לצד כאלה שהופיעו בסקרי עמדות דומים שנעשו בישראל ובעולם, דוגמת שלושה סקרים קודמים שערכה קרן ברל כצנלסון בשיתוף המכללה החברתית-כלכלית וסקר גלובס לוועידת ישראל לעסקים הקודמת. בחרנו שני נושאי-על מהם ניתן ללמוד על העמדות של המשיבים: שאלות אידיאולוגיות כלליות וסוגיות אקטואליות שעלו לדיון בישראל בשנים האחרונות.

אין כאן יומרה לדייק למשיבים את השקפתם עולמם. הסוגיות שבחרנו בוודאי מורכבות יותר מכפי שהוצגו בשאלון, שצריך מטבע הדברים להיות קצר ונגיש, ובוודאי שיש נושאים רבים שלא זכו להתייחסות. עם זאת, אנו סבורים כי התשובות שתענו יעידו על השקפתכם לגבי שאלת השאלות בחברה ובכלכלה - מה צריך להיות תפקידה של המדינה ועד כמה עליה להתערב בתחומים הללו.

וכך, בסיום השאלון תוכלו ללמוד: היכן ממוקמות עמדותיכם על הרצף שבין ימין ושמאל כלכלי, והיכן הן נמצאות ביחס לעמדותיו של הציבור הישראלי, כפי שעלו מסקר שערכה עבור קרן ברל כצנלסון חברת "מדגם", בקרב 600 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של כל האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

*** הכותב הוא מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, שנותנת חסות בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס"

לשאלון "בוחרים כלכלה" לחצו כאן