ענת גואטה: "העולם עדיין נמצא בפוסט טראומה ממשבר 2008"

כך אמרה היום יו"ר רשות ני"ע בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" בהקשר של הגברת התחרות במערכת הבנקאית • בנוגע לתוכנית למתן תמריצי מס לבעלי שליטה בחברות בבורסה, הסבירה גואטה כי "המטרה שלנו בהורדת המס היא לפעול באופן ישיר להגדלת רמת הסחורה הצפה בבורסה, כי היום השוק שלנו מאוד לא נזיל"

"אנחנו נמצאים בנקודה בה יש הזדמנות לעודד בעלי שליטה לפזר שליטה בעיקר על רקע העובדה שפרמיית השליטה נשחקת או שהוודאות לגביה ירדה", כך אמרה היום (ד') ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", בהתייחסות לדברים שאמרה באחרונה בראיון ל"גלובס" בנוגע לתוכנית למתן תמריצי מס לבעלי שליטה בחברות בבורסה שיהיו מוכנים למכור את מניות השליטה שלהם.

גואטה הסבירה כי "המטרה שלנו בהורדת המס היא לפעול באופן ישיר להגדלת רמת הסחורה הצפה בבורסה, כי היום השוק שלנו מאוד לא נזיל, וחלק מהפעילים בשוק אומרים שהוא אפילו לא קיים. הגופים המוסדיים גדולים מדי ולא יכולים לפעול בשוק שלנו, ושוק לא נזיל מייצר קנס למשקיעים. שוק לא נזיל גם מייצר סיכונים למשקיעים וחברות, מעודד מניפולציות ואלה דברים שאנחנו רוצים להקטין למינימום וזו המטרה שלנו כרשות ני"ע בקידום המהלך הזה".

בדבריה התייחסה גואטה למצב הרגולציה בישראל והדגישה כי מטרתה היא כיצד להתאים את הרגולציה לצורכי המשקיעים בשוק, משום שלדבריה "רגולציה היא דבר חשוב והיא כאן כדי להישאר".

גואטה אמרה כי "תפקידו של רגולטור טוב הוא לבנות תשתיות טובות לרגולציה שתאפשר התפתחות עסקים. אני רואה קשר בינינו לבין בניית תשתיות בעולם התחבורה, המאפשרות נסיעה בטוחה ממקום למקום. הדברים נכונים במיוחד בסביבה גלובלית המחייבת לשמור על סטנדרט רגולטורי כמו שווקים אחרים מובילים בעולם".

לדבריה, "הפער בין התפתחות ברגולציה הגלובלית לבין המקומית מתורגם להשפעה משקית שמתגלגלת בסוף היום למשקיעים, והפער גובה מאיתנו מחירים כל הזמן, ואם לא נתעשת זה יעלה לנו הרבה יותר. צריך לזכור כי כשמדברים על גופים מוסדיים אנחנו מדברים על כספי הפנסיה של הציבור הרחב".

עוד היא הוסיפה כי, "בעולם דיגיטלי המשקיעים יכולים להניע הון ממקום למקום ללא מאמץ, ולגופים המוסדיים הישראלים קיימת בכל רגע אלטרנטיבה לפעילות השקעה בשווקים זרים או בשוק הפרטי, וזה נכון גם לגבי הצד המגייס, ואפשר לראות שמרבית פעילות האקוויטי בישראל נעשית כך".

גואטה הציגה כמה דוגמאות על הפערים הרגולטוריים, בהם היעדרות שוק איגוח בישראל, ולדבריה, "למרות ההבנה לגבי החיוניות של השוק הזה כבר עם הקמת ועדה שבחנה הנפקת אג"ח מגובות בנכסים לפני שנים ארוכות, עד כה לא הושלמה מלאכת החקיקה".

לדבריה, "שוק זה הוא כבניית גשר שיאפשר מוצרים חדשים שאינם קיימים היום בשוק הציבורי. היום עסקאות איגוח משכנתאות מתבצעים בשוק הפרטי בצורה לא שקופה ועל ידי מעט שחקנים. הסדרת שוק איגוח הוא מרכיב חשוב בשכלול השוק בישראל. היעדרו הממושך של שוק איגוח בישראל מייקר את עלויות המימון של חברות שאינן יכולות לגייס כך חוב כיום, והיעדר שוק איגוח גם מצמצם את היצע המוצרים למשקיעים בתל-אביב. בארה"ב קיים שוק איגוח כבר משנות ה-70, ובאירופה משנות ה-80 של המאה הקודמת, והמשמעות היא שישראל נמצאת בעיכוב משמעותי ביחס לשווקים אלה".

עוד התייחסה גואטה לרפורמת שטרום, להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וכללה בין היתר הפרדת חברות האשראי מהבנקים, ואמרה כי "הרפורמה נועדה להגברת התחרות, אבל כדי שהמהלך יישא פירות ויוזיל עלויות לצרכנים, צריך להבטיח שעלויות המימון של חברות האשראי יהיו קרובות למצבן טרום הניתוק מהבנקים. לכן צריך לאפשר להן לאגח תיקי אשראי, אחרת פערי המימון יתגלגלו אל הצרכן הסופי - בדיוק מה שהמחוקק ניסה למנוע".

לדברי גואטה "העולם עדיין נמצא בפוסט טראומה ממשבר 2008, ויש טענה שאיגוח משכנתאות עשוי לתדלק את שוק הדיור, אבל לנו כרגולטורים יש כלים לטפל בכך".

נושא נוסף אליו התייחסה גואטה היא הרצון להסדיר את מצב הברוקר דילר, שלדבריה מהווה "חתיכה חסרה במארג של חוקי ני"ע. היעדר הסדרה שכזו מסמלת פער רגולטורי ביחס לשווקים מפותחים, ובשל חוסר ההתאמות הרגולטוריות אנחנו בעמדת נחיתות בנושא, נוסף לכך שאנחנו שוק קטן ומצומצם".

גואטה הוסיפה כי "הברוקר דילר נותר תחום משמעותי שלא מפוקח על-ידי רשות ני"ע, מה שמעכב כניסת שחקנים קיימים וחדשים לשוק, שנשלט כיום כמעט באופן מוחלט על ידי הבנקים. צירוף ברוקרים חדשים יתרום לביסוס שוק ההון, ומעבר לכך, כשמסתכלים על העולם והשימוש המוגבר בטכנולוגיה מבינים שעדיין עומדת בפנינו עבודה משמעותית מול הבנקים. אנחנו רוצים לאפשר ללקוח לבצע פעולות בני"ע לא רק על ידי הבנקים, אלא גם על-ידי מתחרים שיציעו שירות זול יותר, והסדרה בתחום גם תתרום לצמצום ההונאות".

לקראת סיום דבריה התייחסה גואטה לתום הפינטק, שלדבריה נמצא בפריחה בעולם, עם השקעות של כ-5.5 מיליארד שקל שבוצעו בו ברבעון הראשון של 2018 ועלייה באימוץ טכנולוגיות פינטק בקרב המשתמשים.

גואטה ציינה כי "ישראל היא מעצמת פינטק, ומצויה כנראה במקום הראשון יחסית לגודלה מבחינת מספר חברות הפינטק הפועלות פה, אבל רמת האימוץ של הטכנולוגיה הפיננסית על-ידי שוק ההון והפיננסים בישראל נמוכה, למרות מאמצים ניכרים של הבנקים בתחום".

עוד היא הוסיפה כי "מיזמי הפינטק יכולים לצמוח, אבל בפועל הם לא כאן, והשוק הפיננסי בישראל יכול היה לשמש להם סביבת ניסוי טובה, והם היו יכולים לגייס כסף בישראל ולחבר את שוק ההון לשוק הטכנולוגי. אבל הם יכולים גם לבחור לדלג על ישראל ולצמוח במקום אחר, ומרבים פועלים כיום בשווקים אחרים. בעיני זו טרגדיה".

לדבריה, "אמנם החלום של יזם סטראטאפ ישראלי מכוון לשווקים גדולים, אבל הוא מדלג על ישראל. אנחנו רוצים לייצר לחברות האלה מסלול רגולטורי נוח שממנו הם יוכלו להמריא לעולם הגדול. יזמים לא מעוניינים לפעול בריק רגולטורי ובהיעדר וודאות, ומבינים היטב שפיקוח וכללים ברורים יכולים לבדל מיזמים טובים מפיראטים ולרכוש מוניטין שיסייע להם בהמשך הדרך. אנחנו פועלים לוודא שהכללים אינם מבריחים את היזמים בתחום הפינטק, אלא מעודדים אותם לפעול פה ופועלים להתאים את הכללים למה שמקובל בעולם. הצבתי את נושא החיבור בין שוק ההון לטכנולוגיה כאחת מאבני היסוד באסטרטגיית רשות ניע" לשנים הקרובות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988