לקראת 2019: באילו מדינות כדאי לשים את הכסף?

לקראת תחילת השנה הבאה, מתרבות המשקולות על הכלכלה העולמית • מתוך הרכיב המנייתי, יש לחלק את ההשקעות בין ישראל וארה"ב, לצד שווקים אחרים בשיעורים נמוכים יותר

 נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שנת 2019 ניצבת בפתח, וזה הזמן להעלות כמה תחזיות זהירות לגבי ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית בשנה זו, לאחר ש-2018 הייתה שנה לא פשוטה, שלוותה בתנודתיות מוגברת לצד אתגרים.

אנו מעריכים כי קיימים לא מעט גורמי סיכון שעלולים להעיב על השנה הקרובה בשווקים, אך גם הזדמנויות רבות, למי שישכיל לקרוא היטב את המפה.

גורמי הסיכון: האטה וחוסר נזילות

להערכתנו, ייתכן שבשנת 2019 נראה האטה בכלכלה העולמית, יותר מזו שצופים השווקים נכון לעכשיו - כתוצאה מהחרפת מלחמת הסחר, "נחיתה כלכלית קשה" בסין וכן בשל גורמים נוספים. לצד האטה זו, יש החוזים עלייה בגירעונות ובחובות של מדינות רבות בעולם, ובכלל זה גם של ישראל. באירופה במיוחד עלול להערכתנו לפרוץ משבר. מערכת הבנקאות ביבשת שקועה בחובות וקיים חשש להידרדרות נוספת ביחסים בין איטליה לבין האיחוד האירופי, שעלולה לגרור מטה את שוק המניות העולמי.

סיכון נוסף הוא חוסר נזילות בשווקים, בשל מדיניות הצמצום המוניטרי של הבנק הפדרלי. במקביל, נרשם גידול משמעותי בחובות החברות בעשור האחרון, כאשר כ-50% מהן קיבלו דירוג אשראי של BBB ומטה. עובדה זו עלולה לגרום לפשיטות רגל של חברות ולפתיחת מרווחים משמעותית בדירוגים הנמוכים, בעקבות הנזילות הנמוכה. לכל אלה מתווסף הסיכון הקבוע של החרפה בחזית הגיאו-פוליטית, בישראל או במקום אחר בעולם; וכן עננת החששות הכבדה סביב הברקזיט, שעדיין לא ברור כיצד ייצא לפועל.

לנוכח הגורמים הללו, להערכתנו, יש פחות חשש מכך שהריביות יעלו במידה שתפתיע את השוק ויגררו עליית תשואות משמעותית בשוק האג"ח. בנקודת זמן זו אנו מעריכים שמדינות רבות נמצאות לקראת סיום "סייקל הצמיחה" העולמי שהחל בשנים האחרונות, ולכן להערכתנו הסיכון העיקרי הוא התמתנות משמעותית של הפעילות הכלכלית, ולא חששות אינפלציוניים.

ארה"ב: האטה בצמיחה ובהעלאת הריבית

אנו מעריכים שקצב צמיחת התמ"ג בארה"ב יואט לרמה של 2% עד 2.5%, וכי האינפלציה תנוע אף היא בטווח של 2% עד 2.5%. כמו כן, אנו צופים העלאת ריבית בדצמבר 2018 ומקסימום העלאת ריבית אחת נוספת ב-2019. לאחר מכן התחזית היא לעצירה במגמה של העלאת הריבית והיתכנות להורדת ריבית בהמשך.

אנו מעריכים כי קיים סיכוי קטן שהתשואה על אג"ח של ארה"ב ל-10 שנים תחזור לרמה של 3.2%, אך להערכתנו בסוף 2019 היא תהיה קרובה יותר לאזור של 2.5%, מאשר ל-3%.

אירופה: הצמיחה תמשיך להיחלש

לאור העובדה שהצמיחה במדינות אירופה החלה להיחלש כבר באמצע 2018, אנו מעריכים כי מגמה זו תימשך גם ב-2019, וכי סיום ההרחבות הכמותיות של הבנק האירופי המרכזי, המתוכנן לדצמבר, לא ילווה בהעלאות ריבית.

הסיכונים המרכזיים ביבשת, מבחינתנו, הם עדיין בכיוון הדאונסייד - בין אם כתוצאה מהשלמת ה"ברקזיט" ללא הסכם מוסדר, ובין אם בעקבות משבר חובות שעלול להתחיל באיטליה ולזלוג למדינות נוספות באיחוד.

שווקים מתעוררים ומסוכנים, למעט כמה מדינות

להערכתנו, השווקים המתעוררים כמכלול אינם השקעה אטרקטיבית ל-2019, גם בהינתן מכפילי הרווח הנמוכים היסטורית המשתקפים ב-MSCI Emerging markets. החשש העיקרי הוא מפני השלכות מלחמת הסחר על כלכלות מסוימות בשווקים המתעוררים (ובעיקר על סין), וכן מפני התחזקות הדולר בעולם, שכבר נתנה אותותיה ותמשיך להערכתנו להשפיע, לפחות בתחילת 2019.

עם זאת, בתוך קבוצת השווקים המתעוררים עשויות להיות הזדמנויות מעניינות כמו הודו, שבה אנו מוצאים מאפייני צמיחה ברי קיימא לטווח בינוני-ארוך, לצד תמחור היסטורי נוח יחסית - מה שיכול להפוך אותה ליעד אטרקטיבי.

ההתמתנות הכלכלית תגיע גם לישראל

אנחנו מעריכים שהצמיחה בישראל ב-2019 תסתכם ב-2.5% עד 3%, וכי המגמה העולמית של התמתנות בפעילות הכלכלית לא תפסח גם עלינו. למעשה, כבר בנתוני הרבעון השלישי, וכן באינדיקטורים ראשוניים לרבעון הרביעי, ניתן לראות סימנים לאותה התמתנות. העלאות הריבית צפויות להחליש את הצריכה הפרטית שהובילה את הצמיחה בשנים האחרונות.

להערכתנו, הגורם העיקרי להתמתנות בפעילות בישראל הוא הקיפאון בענף הנדל"ן, שמשליך לא רק על הפעילות בענף זה, אלא גם על התעשייה הנלווית שכוללת ענפים רבים - ממשרדי עו"ד, אדריכלים ומשפצים, ועד חברות המספקות חומרי גלם לתעשיית הנדל"ן. בנוסף, אנו מזהים היחלשות מסוימת בפעילות ההייטק המקומית, המושפעת (כמו תמיד) מהאטה מסוימת בסקטור הטכנולוגיה האמריקאי.

קצב האינפלציה בישראל נע זה תקופה ארוכה סביבה 1% לשנה ואנו מעריכים כי קצב זה יישמר ב-2019. כך שלהערכתנו, אין סיבות כלכליות "אמיתיות" להעלאת הריבית בחודשים הקרובים. עם זאת, כפי שהעידה העלאת הריבית בסוף נובמבר, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הקובעת את גובה הריבית לא תמיד פועלת אך ורק משיקולים כלכליים. להערכתנו, יש רצון מסוים, לפחות בקרב חלק מחברי הוועדה, "לנרמל" ריביות ככל האפשר, גם אם אין לכך הצדקה כלכלית. לכן ייתכן שנראה עד שתי העלאות ריבית ב-2019. כאמור, ללא הצדקה כלכלית אמיתית מנקודת המבט שלנו.

לגבי תשואות אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים, אנו מעריכים כי הן ינועו בטווח של 2.4%-2.6% במהלך השנה. זאת מכמה סיבות, ובהן ההאטה המסתמנת, הגורמת בתורה להאטה בגביית המיסים, והעובדה שאנחנו בשנת בחירות, מה שמעלה את ההסתברות לכך שהגירעון ב-2019 יהיה גבוה מ-3% ויקשה על ירידת תשואות בחלק הבינוני-ארוך (גם אם בניגוד למתבקש מבחינה כלכלית). הסיכון המרכזי, להערכתנו, הוא בפיחות מהיר מהחזוי של הדולר מול השקל, שעשוי לגרום לעליית תשואות חדה יותר.

ההמלצות: תיק הנכסים ל-2019

להערכתנו, מתוך הרכיב המנייתי, יש לחלק את ההשקעות בין ישראל וארה"ב, לצד שווקים אחרים בשיעורים נמוכים יותר. בכל הנוגע לישראל, מגזרי הכימיה, הבנקאות, הקמעונות והביטחון נראים כהשקעות מעניינות, נכון לעכשיו, ואילו בחו"ל, אנחנו מעדיפים להשקיע במניות ספציפיות ממגזרי הטכנולוגיה, התרופות ומוצרי צריכה ברי קיימא.

אשר לפלח התיק המושקע באג"ח, להערכתנו העדיפות היא שהוא יהיה במח"מ כולל של 4-3 שנים, חלקו באג"ח שקליות בריבית משתנה או מזומן; באג"ח דולריות (מח"מ של 5-4 שנים); באג"ח שקליות בריבית קבועה (מח"מ 5 שנים ומעלה) ובאג"ח צמודות (מח"מ 4-3 שנים).

להערכתנו, הפרש הריביות בין ישראל לארה"ב, בשילוב עם ירידה בעודף השוטף במאזן התשלומים המקומי, עלול לגרום להמשך הפיחות המתון. לכן אנו מעדיפים להקצות אחוז מסוים מהתיק לאג"ח דולריות - חלק מכך בפיקדונות לטווח של עד שנתיים, ובנוסף, השקעה באג"ח של ממשלת ארה"ב לחמש שנים ובאג"ח קונצרניות של ארה"ב, עם יכולת ייצור מזומנים מוכחת ובמח"מ קצר-בינוני.

הערכה נוספת שלנו, הנגזרת מניתוח נתוני המאקרו בישראל ובעולם, היא להעניק משקל יתר לאפיק השקלי על פני הצמוד. לכן בחלק הקונצרני של התיק בישראל אנו משלבים בין אג"ח קונצרניות בדירוגים גבוהים - AA ומעלה - במח"מ ארבע שנים ומעלה; לבין אג"ח המדורגות נמוך יותר, לטווח פדיון של שנתיים-שלוש. כך נוצרת "החזקה סינתטית" של החלק הקונצרני עם מח"מ קצר - בינוני של כשלוש עד ארבע שנים, ובתשואה שאמורה להיות גבוהה מהמקבילה הממשלתית. 

הכותב מצהיר כי האמור בכתבה משקף נאמנה את דעתו האישית. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. 

צרו איתנו קשר *5988