"מדינת ישראל לא ערוכה להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה; צריך ללמוד מהיפנים"

כך אמרה ד"ר קרן מזוז מהמכללה האקדמית הדסה ירושלים פאנל "האם אנו מוכנים להזדקנות האוכלוסייה?" בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" • ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מטב: "אם ישראל תראה את המרכיב המוסרי שבזיקנה, נהיה כלכלה וחברה חזקה יותר"

פאנל "האם אנו מוכנים להזדקנות האוכלוסייה?" בוועידת ישראל לעסקים / צילום: איל יצהר
פאנל "האם אנו מוכנים להזדקנות האוכלוסייה?" בוועידת ישראל לעסקים / צילום: איל יצהר

קרוב ל-50% מהתינוקות שנולדו השנה ביפן צפויים לחיות עד גיל 100 או יותר. בדיון שעסק בשאלה האם אנו מוכנים להזדקנות האוכלוסייה, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס", עלתה השאלה מה ניתן ללמוד מהיפנים על ההכנות לעולם שבו יחיו יותר אנשים זקנים מאי-פעם.

"עיני כל העולם נשואות ליפן, כי מההצלחה שלהם ילמדו בעולם המערבי וגם בישראל כיצד לנהוג", אמרה ד"ר קרן מזוז מהמכללה האקדמית הדסה ירושלים. "נכון להיום ביפן יש 35 מיליון בני 60 פלוס, זה 27% מהאוכלוסייה. אין תקדים כזה בשום מדינה אחרת. גם לא בסין, שם זה רק 15% מהאוכלוסייה, ובאירופה הממוצע הוא 22%.

פאנל האם אנו מוכנים להזדקנות האוכלוסיה?

"יפן זו מדינה שבה תוחלת החיים גבוהה, עם גיל ממוצע של 84. אבל ליפנים זה לא מהווה בעיה אלא הזדמנות. ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, בארבע הקדנציות אחרונות שלו מתכנן רפורמות מקיפות, כי מבחינתו מדובר בשינוי דמוגרפי חיובי. במדינה הזו רואים ירידה דרמטית בגילאים הנמוכים ומצד שני עלייה בקבוצות הגילאים המאוחרים - הנתונים מראים התכווצות של כלל האוכלוסייה, מ122 מיליון ב1990 ל-80 מיליון ב-2060. תהיה ירידה ביחסי התלות.

"היעד של אבה הוא התנעה של כל מה שקשור במטפלים בבית עד 2025. ביפן אין עובדים זרים בשכר נמוך, ולכן הוא התניע את תעשיית הרובוטיקה - יהיו רובוטים מטפלים, קודם במוסדות ואז גם בבתים. הרובוטים יטפלו בכלל המשפחה היפנית, כי הזדקנות זו לא רק בעיה של הזקן אלא של כל בני המשפחה".

לדברי ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מטב, ארגון הסיעוד הגדול בישראל, "מדברים על הצונמי של הזיקנה, וזה ביטוי לא מוצלח, כי צונמי זה אסון, וזה לא נכון. אם ישראל תראה את המרכיב המוסרי שבזיקנה, נהיה כלכלה וחברה חזקה יותר. קצב גידול האוכלוסייה הוא כמעט 2.5 משאר האוכלוסייה, היום יש כמיליון אזרחים ותיקים וב2030 יהיו 1.4 מיליון. אני עומד בראש עמותה שמטפלת בלמעלה מ-30 אלף אזרחים ותיקים בישראל. היו שנים שבאו ללמדו מאיתנו על חוק הסיעוד המוצלח, שעושה שימור וגם מניעה.

"נכון לעכשיו יש 30 אלף מטפלות ומטפלים סיעודיים בבתים ועוד 50 אלף במוסדות, והם מטפלים ב-170 אלף זכאים, וכבר היום אנחנו חווים מצוקה קשה מאוד של המטפלים. זה מחייב טיפול הוליסטי של העשרה והדרכה, כי מתוך כל 10 מטפלים רק 3 עוברים איזושהי הכשרה. נושא הבדידות הוא הנושא המרכזי, כי הן מפרות את הבדידות של הזקן. אסור שהן ימשיכו להיות שקופות במציאות הישראלית".

מה דעתך על כניסת הרובוטים לתוך העולם הסיעודי?

שטרסברג: "טכנולוגיה היא כלי הכרחי בהתמודדות הזו, אבל היא לא מחליפה את הממד האנושי. הרבה מדינות מבינות את זה. לא סתם בריטניה מינתה שרה לענייני בדידות. בדידות הורגת. זה מחייב אותנו בתוכנית משמעותית עם הקצאת משאבים והסתכלות קדימה".

מזוז: "כמעט כל הרובוטים ביפן הם עם אינטליגנציה רגשית. אני מייעצת לסטארט-אפים שמפתחים מוצרים לגיל השלישי, אבל החדשנות היא לא במקום הדבר עצמו. צריך לראות שזה מותאם לצרכים, גם תרבותית, ועונה על בעיה אמיתית. עוד לפני שרצים לטכנולוגיה ולהתאמה שלה, יש בעיות יותר אקוטיות וקריטיות.

"לטעמי, מדינת ישראל לא ערוכה להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה, לא בקצב ולא בגודל. ראשית, בגלל נושא הדיור - איפה הם יגורו. האם בבית בכל מחיר? לא תמיד הוא מתאים, ושיפוץ של בית עולה המון כסף. מה נעשה עם זקנים שהם שוכרי דירות? הם ייכנסו למצוקה ולעוני.

"שנית, הבעיה של תשתיות בבתי חולים והשאלה מי יטפל. כבר היום אנחנו מרגישים בחוסר הזה. ביפן הם רגילים מגיל צעיר להתמודד ולשלב רובוטים, אז מן הסתם זה חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלהם. עם טכנולוגיה לא מתחילים בגיל 60 או 70.

"ושלישית, לא מטפלים כאן במשמעות של תוחלת החיים. אלה שנולדו החל מ-2007 יגיעו לגיל 100 פלוס. האם אנחנו נותנים להם את הכלים, האם תהיה להם את היכולת להיות האנשים האלה?".

שטרסברג התייחס לרפורמת הסיעוד, וטען כי היא אינה עונה על צורכי הליבה. "מדברים על יותר סיוע ועזרה לאזרחים ותיקים, זה מה שנמצא על סדר היום וזה חשוב, אבל זה לא מספיק. כל אנשי המקצוע מודאגים מהנושא של גמלה בכסף. חוק הסיעוד חוקק ב1988 מתוך תפיסה שאדם שזקוק לעזרה בפעולות היומיומיות, נבטיח לו טיפול.

"בישראל, לאורך השנים 96% מזדקנים בתוך הקהילה. הרבה מהציבור היקר הזה הוא ברמה הסוציו-אקונומית שהפרוטה לא מצויה בכיסו, ואז אתה צריך להכריע בין הטיפול שלו לבין הכסף שהוא צריך כדי להתקיים. אדם שזכאי לגמלת סיעוד ומקבל 1407 שקל בחודש, במצב סיעודי משמעותי יותר יהיה לו בעייתי להיפרד מהסכום הזה. על ציר הזמן זה יחמיר את המעבר למוסדות סיעודיים. אב, מרכזי היום זה שירות שמפג בדידות חברתית, ויש חשש גדול שזה ייעלם".

מזוז: "ביפן הבינו את הקשיים של מעבר לגמלה בכסף, בהרבה מקומות בעולם הבינו את זה. לא ברור לי המהלך של האוצר, כי זה יכול להוביל לניצול כלכלי. הבעיה היא במבנה הלא שוויוני במדינת ישראל. מה זו בכלל זיקנה? מבחינתי זה סך הרזרבות והכוחות שאדם צובר כל החיים, ואיתם הוא מגיע להתמודד עם הגילאים המאוחרים. זה בריאות וכסף וקשרים ומשפחה ויכולות קוגניטיביות. האיום המיידי הוא אי-השוויון. המצב של נשים הוא לא כמו של גברים, ויש קבוצות שלא נגישות להשכלה ובריאות, ובעיות הזיקנה יתחילו אצלם בגיל צעיר יותר".

מה ההמלצה שלכם למקבלי ההחלטות?

מזוז: "לחשוב במונחים של מניעה ושיקום. הזקנות האוכלוסייה לא מתחילה בגיל 60 אלא בגילאים מוקדמים יותר. צריך לחנך אוכלוסיות להרגלים של בריאות. בטווח הקצר - דיור וטיפול".

שטרסברג: "אין מנוס מגיבוש תוכנית-אב משמעותית ארוכת-שנים עם משאבים שאין היום. אנחנו הרבה אחרי הדקה ה90. גם למערכת החינוך יש תפקיד חשוב, כי זיקנה זה דבר שמרתיע הרבה אנשים, ואני חושב שיש בה דברים מאוד יפים. אז צריך להבנות את זה מהגיל הרך. מודעות פוליטית וציבורית היא הכרחית פה".

מזוז: "צריך גם שחקנים חדשים בזירה, למשל הרשויות המקומיות. הן צריכות יותר תקציבים וסמכויות בנושא. זה פשוט כורח".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988