"זה לא היה 'בית הקלפים'. אתם יושבים במגדל השן"

"אין אדם שאני שונא יותר מאשר דאוד (גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת "ישראל ביתנו", מ' ב'). הוא הרס לנו את החיים. אבל אחרי שקיבל מאסר של 7 שנים עבור הפעילות שלו מול עמותת 'איילים' - יצא לי החשק להתעצבן עליו. העונש שלו זה הזיה. זה לא היה 'בית הקלפים'. אתם יושבים לכם במגדל השן ולא מבינים איך מתנהלים הדברים בשטח" - כך הטיח בכעס רב מתן דהן, יו"ר עמותת איילים, במסגרת משפט מקבלי השוחד בפרשת השחיתות המכונה "פרשת ישראל ביתנו", שבמרכזו הנאשמת פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים מטעם מפלגת ישראל ביתנו, המואשמת בשורת עבירות שוחד ושחיתות.

דהן - שהודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שחיתות במסגרת משפט נותני השוחד בפרשה ונידון ל-6 חודשי עבודות שירות - העיד השבוע במשפט מקבלי השוחד בפרשה בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ירון לוי, שהיה גם זה שגזר את עונשו של גודובסקי.

גודובסקי היה יד-ימינה של קירשנבאום, והוא נחשב לנאשם המרכזי בפרשה לצדה. לפי טענת המדינה, קירשנבאום ביקשה וקיבלה במישרין ובאמצעות מקורבים לה ולבני משפחתה, שוחד וטובות הנאה, בתמורה לכך שהקצתה מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו, לגופים שונים, בהם עמותות שונות. לפי האישום, תשלום השוחד לקירשנבאום נעשה על-ידי הגופים שאליהם הועברו הכספים הקואליציוניים, באמצעות העברת (הקצאת) "נתח" מהכספים שהם קיבלו, בין היתר באמצעות עמותת "איילים".

גודובסקי הודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע מספר עבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון, בין היתר גם על חלקו בתת-הפרשה בקשר לעמותה בראשה עומד דהן. לפני כחצי שנה גזר עליו השופט לוי 7 שנות מאסר בפועל. ערעורו של גודובסקי על חומרת עונשו תלוי ועומד כעת בפני בית המשפט העליון. 

 דאוד גודובסקי/ צילום: שלומי יוסף

עמותת "איילים", שיוסדה על-ידי דהן ואחרים ב-2002, עוסקת בפיתוח ההתיישבות בישראל, בעיקר בנגב ובגליל. עיקר פעולותיה הוא הקמת כפרי סטודנטים תוך שילוב הדיירים בפעילות חברתית בקהילה. מקורות המימון לפעילות העמותה הם תקציבים ממשלתיים, תקציבי מוסדות לאומיים ותרומות. על-פי עדותו, דהן היה מעורב בכל היבטי הפעילות של העמותה והיה בעל הסמכות לקבל החלטות מדיניות בעמותה.

בעדותו הסוערת השבוע בבית המשפט חשף דהן "בטן מלאה" על התנהלות המדינה, שעמה חתם על הסדר טיעון שסלל את הדרך להרשעתו אך לפני חצי שנה. המדינה, לשיטתו של דהן, מנסה בכוח להוכיח תזה קונספירטיבית שחוטאת לאמת ומתעלמת מהנורמה שעל-פיה מתנהל הקשר ההדוק בין עמותות וגופים חברתיים מהמגזר השלישי לבין הגופים הפוליטיים בישראל. תמה מרכזית אחת אפיינה את מרבית תשובותיו של דהן בעדותו - לדבריו, משטרת ישראל ובעקבותיה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה יצרו "מסך עשן" ובנו תילי תילים של האשמות חסרות שחר במסגרת הפרשה בכלל, ובנוגע לאישומים הנוגעים לעמותת "איילים" בפרט - והכול תוך שהן מוציאות מפרופורציות אירועים שונים שאירעו סביב העברת כספים קואליציוניים מ"ישראל ביתנו" לעמותת "איילים". לטענת דהן, כפי שעלתה מעדותו, הפרקליטות בנתה את כתב האישום בכל הנוגע לפרשת "איילים" על-סמך גזירת הדברים והדבקתם באופן גס ובהקשר לא נכון.

דהן תקף בחריפות את פרקליטות המדינה. "הפנס לא נמצא במקום הנכון. השחיתות האמיתית היא לא כאן, זה סתם 'פקקטה', 'חארטה ברטה'. אולי יש כאן מקרה של גנבים, גניבות רגילות כמו שמתרחש כל יום, נניח" אמר, "אבל במקביל תפרו כאן סיפור של כספים קואליציוניים שאין לו שום קשר, זה בכלל לא קשור למשהו פלילי. כרכתם פה מין בשאינו מינו. יש פה סיפור על כספים קואליציוניים, זה משהו שהמדינה נתנה לו לקרות, ועכשיו אתם מחרבים את החיים של הרבה אנשים, ועוד אחרי זה משכנעים את בית המשפט".

"זה בחיים לא נכנס לגדר שוחד"

כפי שעלה מעדותו של דהן, התנהלותה של עמותת "איילים" מול ישראל ביתנו הייתה דומה להתנהלותה ולהתנהלותן של עמותת נוספות מול גופים פוליטיים אחרים, ואין לראות בה התנהלות חריגה או בעייתית או לא חוקית. "ההתנהלות מול ישראל ביתנו לא שונה מההתנהלות מול כל השרים והמפלגות האחרים. וזה לא שגם הם לא בסדר, כולם בסדר, ככה זה עובד!", העיד דהן הנרגש, והציג מספר דוגמאות שלדעתו מוכיחות את דבריו האמורים.

"לדוגמה", העיד דהן, "שר האוצר רוצה להקים מכינה קדם צבאית בעוטף עזה. מדינת ישראל לא יודעת איך לעשות את זה. אז מצלצלים לנו ואומרים לנו 'נעביר לכם שני מיליון. מיליון קחו אליכם ומיליון להקמת המכינה'. זו המהות של התיק הזה בעיניי", אמר דהן. "אותו הדבר עם סילבן שלום (שר האוצר לשעבר - מ' ב'). באמצע (מבצע) צוק איתן, הייתי בכלל בעזה, הוא צלצל אלי ואמר לי 'נעביר לכם מיליון שקל - 600 אלף שקל תעבירו לקריית מלאכי או לקריית גת', לא זוכר בדיוק. הוא אמר לי 'אני לא מצליח להעביר להם כסף לקייטנות, כי זה לא בקו העוטף של 7 קילומטרים'. זה השוחד שהם (הפרקליטות, מ' ב') מדברים עליו, זה בדיוק אותו הדבר. זה מה שהיה בהקשר של עמותת 'איילים'. זה בחיים לא יכול להיכנס לגדר של שוחד, אלא אם כן מישהו רימה או לקח לכיסו, אם מישהו גזר קופון. זה חמור, אבל זה לא הסיפור פה".

דהן סיפר על מקרה נוסף שמעיד על כך שהתנהלות העמותה מול ישראל ביתנו לא הייתה בעייתית, כשפנה ישירות לשופט לוי ואמר לו: "יאיר לפיד נסע ב'צוק איתן' לשדרות. הוא הרים אלי טלפון ואמר לי 'אני חייב לעשות משהו גדול בעיר'. אמרתי לו 'בוא נקים את פארק הסטודנטים הכי גדול של ישראל'. הוא אמר לי שיביא 30 מיליון שקל, ושנכין נייר עמדה. אחרי זה התקשר אליי מישהו מאגף התקציבים (באוצר) ואמר לי '20 מיליון שקל - אין בעיה, אבל עוד 10 לפיד רצה להביא מגבייה של רשות מקרקעי ישראל, וזה בעייתי'. לכן התבקשתי להוריד אותו מהעניין.

"צלצלתי לעוזרת של לפיד, אמרתי לה ש-30 מיליון הם בעיה, וביקשתי שתבדוק כמה יש לישראל ביתנו בכספים הקואליציוניים. לכאורה אני מחולל השוחד, אני היוזם. אחרי זה צלצלתי לגודובסקי לשכנע אותו שישקיע. אז אם זה שוחד - אנחנו מושחתים". הסכום שאותו קיבלה לבסוף עמותת "איילים" לצורך הפרויקט המדובר, אגב, עמד על 5.5 מיליון שקל בלבד.

על-אף דברי התוכחה שנשא בלהט רב, גם דהן הודה כי הגורמים הפוליטיים שמולם עמד בקשר לעתים עברו את הגבול הראוי לשיטתו. "עם התקדמות הבחירות", העיד דהן, "הרגשת מכל המפלגות, לרבות ישראל ביתנו, שבתפר הזה של הכספים הקואליציוניים הם מנסים למשוך את החבל יותר לכיוון הפוליטי, ופחות לכיוון החברתי. כך נגררנו להיות שומרי סף שלא ברצוננו. בתקופה הזאת הייתה תחושה שגודובסקי מנסה למשוך טיפה את החבל. זה הכול עניין של מעלות, לא איזה אירוע בומבסטי, הכול נשאר בתחום האפור. מה שהיה נדרש ממני זה לראות איך לשמור את זה כך שהכספים ימשיכו ללכת לפעילויות ציבוריות ראויות".

"זה הדבר היחיד שלא חוקי"

דהן הרבה להתרגז במהלך עדותו ואילץ את השופט לוי לקרוא לו להירגע מספר פעמים במהלך הדיון. "עד היום אני לא חושב שההתנהלות שלנו הייתה בעייתית, אתם מייצרים מסך עשן", הטיח דהן בתובעים. "אתם לוקחים תצרפים וחלקים מפה ומשם ומדביקים אותם בהקשרים לא נכונים. מה שאומרת הפרקליטות לא משקף את התמונה המלאה. אין כאן שוחד - לא בצד של המבקשים ולא בצד של הנותנים. בכל הפרשה הזאת יש רק עניין אחד לא בסדר: חצי מיליון השקלים שביקש גודובסקי כדי לתת לפעילים. זה הדבר היחיד שלא חוקי. כל השאר היה בסדר", טען בלהט דהן.

בדבריו התייחס דהן לאישום, שלפיו גודובסקי הודיע לו שישראל ביתנו נכונה להעביר לעמותת "איילים" תקציב של 6 מיליון שקל בתמורה להעברה חוזרת של חצי מיליון שקל במזומן מהעמותה לפעילים פוליטיים של ישראל ביתנו. בגזר דינו של גודובסקי, התייחס השופט לוי לבקשתו זו של גודבסקי וקבע כי זו מלמדת "על תעוזתו של גודובסקי, שפעל באופן חסר בושה ונטול מעצורים".

דהן העיד כי הוא סירב להעביר את חצי מיליון השקלים לגודובסקי, והודה כי בקשת גודובסקי "הדליקה לי נורה אדומה". בשלב זה העיד דהן כי ביקש שהעברת הכספים ל"איילים" באמצעות משרד האוצר תיעצר, אך הוסבר לו שלא ניתן לעצור את העברת התקציב בשלב הזה בשל סוגיות הנוגעות לנהלים של אגף התקציבים במשרד האוצר.

כפי שהעיד דהן, בקשתו של גודובסקי לא מנעה ממנו להמשיך את הקשר מולו, ולדידו לא נפל בכך כול פגם. "ככה זה מול כל המפלגות, מקבלים כספים לטובת פרויקטים משותפים, פרויקטים אמיתיים, לא 'בכאילו' כמו שאתם מנסים לטעון כאן", העיד דהן.

התביעה הציגה לדהן שני מסמכים פנימיים של עמותת "איילים", שמהם עולה כי דהן דיווח למבקר הפנים של העמותה שיש בעיה מול גודובסקי. דהן אישר בחקירתו שהבעיה שעליה דיבר מבקר הפנים הייתה בקשת גודובסקי לקבל חצי מיליון שקל במזומן. אלא ששני ימי עבודה בלבד לאחר מכן, כפי שעולה מהמסמך שהציגה התביעה לדהן, הבעיה נפתרה ו"איילים" חזרה לעבוד עם ישראל ביתנו ועם גודובסקי.

התובע, עו"ד יונתן קרמר, פנה לדהן: "אני מנסה להבין איך הבעיה הזאת נפתרה בתוך ימים. יצאת מהפגישה עם גודובסקי ואמרת שיש בעיה, איך זה נפתר?"

חמתו של דהן עלתה, והוא השיב לתובע בכעס: "אתה מדבר איתי על תאריכים עכשיו? זה לא רציני. אחרי זה בטח תנסה להראות לי שאנחנו מיתממים. לא ברור לי מי כתב את התאריכים האלה בכלל, אבל זה לא משנה כי מה שחשוב זו המהות".

עו"ד קרמר המשיך להתעקש עם דהן: "אז תסביר לי - איך ביומיים האלה הסרת את החשש עם גודובסקי?" דהן השיב בזעם: "אני לא מוכן לשתף פעולה עם התזה שלך."

לאחר חילופי דברים נוספים, החליט השופט לוי להתערב, ופנה לדהן: "אדון דהן, אתה לא יו"ר ועד כיתה. אתה ניהלת עמותה שקיבלה הרבה כספים מהמדינה. אולי זה לא נראה לך חשוב, והכול נראה לך כמו ביורוקרטיה, אבל מישהו צריך לפקח על זה שכספי ציבור הולכים למקומות ראויים. לכן אנחנו צריכים לוודא שהמסמכים משקפים את המציאות. אם העמותה שבראשה עמדת, הפיקה מסמכים לא מדויקים, כולל תאריכים, ייתכן שיש לכך משמעות. ברור?" "ברור", השיב דהן, שמאוחר יותר טען כי כנראה התאריכים במסמך היו לא מדויקים לאור העובדה שזה עבר מספר גלגולים.

"אז איך הוסר החשש מול גודובסקי?" שאל פעם נוספת התובע, ודהן השיב: "החשש הוסר כי אנחנו כבר היינו מצוידים בהתדיינות עם עורכי הדין שלנו, שלפיו אם אנחנו רוצים לחזור למתווה המקורי, זה בסדר".

"אני לא ראוי להיות מנהל"

אל מול נאומיו חוצבי הלהבות של דהן, שהורשע כאמור על-פי הודאתו במתן שוחד, השמיעה התביעה לדהן מספר שיחות שניהל עם גודובסקי שמהן עולה, לשיטת הפרקליטות, כי בין השניים הייתה מערכת יחסים שוחדית.

נקודה נוספת שאותה התקשה דהן להסביר בחקירה, נגעה לאתר החדשות הרוסי "יזרוס", שאליו העבירה עמותת איילים כמיליון שקל במשך כשנתיים, למרות שכבר אחרי כארבעה חודשים הבינו בעמותה שהאתר לא מקדם כראוי את העניינים שלטובתם נשכר.

השופט והתובע שאלו את דהן מדוע המשיכה "איילים" לשלם לאתר למרות חוסר שביעות-הרצון מתפקודו. "אני לא ראוי להיות מנהל. זה גרוע מאוד מבחינה ניהולית מה שקרה, אבל זה רק מסביר טוב יותר את הברדק הניהולי שהיה לנו בעמותה", אמר דהן גם בהתייחסו לכך שהעמותה העבירה ללפחות שני פעילים פוליטיים של "ישראל ביתנו" תשלום חודשי קבוע, על אף שהם לא ביצעו עבודה עבורה. 

ההרשעה של דהן: "דהן אינו מושחת אלא הושחת על-ידי קירשנבאום וגודובסקי"

יו"ר עמותת "איילים" מתן דהן, נידון ל-6 חודשי עבודת שירות כחלק ממשפט נותני השוחד, לאחר שהורשע על-פי הודאתו בעובדות שכתב האישום במסגרת הסדר טיעון.

בכתב האישום נטען כי דהן נתן "שוחד לפאינה קירשנבאום ולדוד גודובסקי בעד פעולות שקשורות בתפקידיהם כעובדי ציבור", בין היתר בכך שעמותת איילים העבירה תשלום חודשי למדליסט האולימפי, מיכאל קלגנוב, שהיה פעיל פוליטי של ישראל ביתנו, בעבור עבודה שכלל לא בצע; ובכך שהעביר תשלום למשרדי יחסי הציבור של עובד יחזקאל ורונן צור, שסיפקו שירותים לקירשנבאום.

משפט נותני השוחד התנהל בפני שופט בית המשפט המחוזי, צבי גורפינקל, שציין במסגרת גזר הדין שדהן אמנם הורשע בעבירת השוחד על-פי הודאתו, אך כי הוא נמנה "על הדרגה הנמוכה ביותר של החומרה בעבירת השוחד".

לדברי גורפינקל, דהן, וכן השדלן סטיבן לוי שהורשע על-פי הודאתו בעבירה של הפרת אמונים ונידון ל-3 חודשי עבודות שירות, "אינם מושחתים אלא הושחתו על-ידי פאינה קירשנבאום ועל-ידי דוד גודובסקי. בנסיבות אלה, אין הם ראויים לעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח".

גורפינקל ציין לחיוב את העובדה כי דהן לא פעל למען טובותו האישית ולמען עצמו "אלא לשם קידום מטרות העמותה, למען המדינה והחברה בישראל". בשל כך אישר גורפינקל לדהן, לאור בקשתו, להמשיך ולכהן בתפקידים ציבוריים על-אף הרשעתו.

בשולי גזר הדין, התייחס גורפינקל באופן עקיף לדברים שעלו מעדותו של דהן גם במשפט נותני השוחד. "בית המשפט חוזר שוב על דבריו ביחס לצורך לבחון את כל הנושא של חלוקת כספים קואליציוניים, שיש בו כדי לגרום להשחתת המידות, ולעתים לבזבוז כספי ציבור על חשבון הציבור, בין על-ידי הביטול המוחלט של האפשרות לחלק כספים קואליציוניים, ולמצער על-ידי הידוק הפיקוח על חלוקת הכספים הקואליציוניים על-ידי גוף מבקר מוסמך".