בזכות הבינה המלאכותית: ענף השבבים בישראל מתחיל להתחמם

גרפקור, סטארט-אפ בריטי, הודיע בשבוע שעבר על גיוס של 200 מיליון דולר כדי להמשיך לפתח שבב בינה מלאכותית שמאיים לערער את שוק השבבים העולמי • הגיוס משקף את זרם ההשקעות אל התחום שנחשב מהמסוכנים ביותר בהייטק - בגלל תחרות עזה מצד הענקיות העולמיות, רף כניסה גבוה וזמני פיתוח ממושכים

שבבים / צילום: שאטרסטוק
שבבים / צילום: שאטרסטוק

איך ילד לומד לזהות חתול? מראים לו שלושה-ארבעה חתולים ואת החתול החמישי הוא כבר מזהה לבד. איך מחשב לומד לזהות חתול? בעזרת טכנולוגיות זיהוי תמונה של בינה מלאכותית: מראים לו מיליוני תמונות של חתולים, המחשב לומד לזהות את המאפיינים של חתול ובפעם המיליון ואחת הוא כבר מזהה לבד.

כאשר מדברים על מהפכת הבינה המלאכותית, המתרחשת בימים אלה, לרוב מדברים על יישומים עתידיים כמו הבנת שפה טבעית, זיהוי תמונה ורכב אוטונומי, על האלגוריתמים המתוחכמים שיאפשרו אותם ואפילו על היבטים אתיים של תבונת מכונה בסגנון מדע בדיוני. פחות מדברים על המנוע של המהפכה הזאת - מרכזי נתונים (דאטה סנטרס) והשבבים שאמורים להריץ את האלגוריתמים על הררי המידע, הביג דאטה, שמהם הם אמורים להסיק תובנות.

בין אם אלה תמונות של חתולים, מידע רפואי שממנו יחולצו תובנות בחקר הסרטן או העולם המורכב שסובב את הרכב האוטונומי - כדי ללמד לזהות דפוסים, לא ניתן להסתפק באלגוריתמים מתוחכמים, ואלה מוכרחים לרוץ על כוח מחשוב מהיר וחזק. הסיפור של עולם השבבים היום מתחיל בעובדה שטכנולוגיות המעבדים הקיימות מגיעות אל קצה גבול היכולת שלהן וכבר פשוט לא מספיק חזקות לצורך ביצוע המשימה.

"אפשר ללמד מחשב לזהות שפה או סרטן, לנהוג או להטיס מטוס אבל הבעיה היא שצריך לשם כך המון דאטה, ושהמחשב לומד לאט מאוד", מסביר אייל ניב, שותף מנהל בקרן פיטנגו, שהשקיעה בחברה הבריטית גרפקור, המפתחת שבב ייעודי לבינה מלאכותית. לטענת החברה, השבב מספק מהירויות גבוהות פי 10 עד פי 100 בהשוואה לחומרה הקיימת כיום.

אייל ניב, פיטנגו / צילום: יורם רשף
 אייל ניב, פיטנגו / צילום: יורם רשף

"תארו לעצמכם מצב שבו לחברה כמו פייסבוק נדרשים שבועות כדי ללמד את המחשב שלה מהו טעם הקהל שלה, אבל עד שהיא מצליחה ללמד את המחשב, טעם הקהל כבר השתנה", אומר ניב, "או כאשר המחשב צריך ללמוד להבין את צורת הדיבור של שני צדדים לשיחה כדי לתרגם סימולטנית, אבל עד שהוא לומד אותם השיחה מסתיימת. השאיפה היא להגיע למחשב שלומד ומיישם כמו שבני אדם לומדים ומיישמים במקביל, במעגל פידבקים שלא נגמר".

אנבידיה מסכנת את ספקיות הענן

בשבוע שעבר הודיעה גרפקור הבריטית על גיוס של 200 מיליון דולר לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר, ובסך הכל החברה גייסה עד כה כ-300 מיליון דולר. בסבב הגיוס הרביעי השתתפו בין השאר מיקרוסופט וב.מ.וו, שהצטרפו למשקיעים הקיימים בהם בין השאר דל טכנולוגיות קפיטל, פיטנגו וסקויה קפיטל, אוניברסיטת קיימברידג' והמדען הראשי של חברת אובר. מיותר לציין שזהות המשקיעים מצביעה על סוג החברות שמתעניינות בשבבים חדשניים, חזקים ומהירים - ענקיות המחשוב, המפעילות שירותי ענן, וחברות הרכב - אלו שעתיד הרכב האוטונומי תלוי בהן.

גם בישראל יש כמה חברות מעניינות בתחום, כמו הבאנה הישראלית שהקים אביגדור וילנץ ושהודיעה בחודש שעבר על גיוס בהיקף של 75 מיליון דולר בהובלת חברת אינטל. גם חברות כמו היילו ונוירובלייד מרכזות עניין. באופן כללי, תחום השבבים בישראל, ולא רק בתחום הבינה המלאכותית, מושך בשנים האחרונות השקעות רבות. מנתוני IVC עולה כי חלה עלייה במספר העסקאות וסכומי הגיוסים. מספר העסקאות ב-2017 זינק ל-19 בעוד בשנים 2013-2016 עמד מספרן על 9-14.

ההון שגויס ב-2017 עמד על כ-385 מיליון דולר לעומת 107-190 מיליון דולר בשנים 2013-2014. גם היקף האקזיטים זינק במקביל. ב-2017 עמד סכום האקזיטים על 371-1,414 מיליון דולר עם 3-5 עסקאות בשנה. וכמובן גם נמכרו חברות כמו מובילאיי, שפיתחה שבב לרכב אוטונומי, ואורבוטק, שחלק מפעילותה הוא בתחום השבבים.

אין שיחה על התחום שלא מתחילה בשמות "אינטל" ו-"אנבידיה". היחלשות מעמדה בשנים האחרונות של אינטל, מובילת הענף מאז שנות השמונים, נמצאת ברקע כל התהליכים המרכזיים בתחום בשנים האחרונות. מפספוס מהפכת הסמארטפונים שהוציא אותה מהמשחק בתחום ועד סגירת הפער מולה במזעור השבבים מצד המתחרה הטייוואנית TMSC, אשר מייצרת בפועל את השבבים למתחרותיה. אלא שהאיום אולי הכי משמעותי שניצב בפתח הוא האיום מצד ענקיות הטכנולוגיה האחרות לתפוס את הבכורה בתחום הטכנולוגי המשמעותי ביותר אליו העולם מתקדם - הבינה מלאכותית, תחום שבו פועלת כבר שחקנית דומיננטית אחת - אנבידיה, ושחקנית ענק נוספת, גוגל, עושה את צעדיה הראשונים בתחום עם פיתוח ה-TPU - שבב הבינה המלאכותית הייעודי לבינה מלאכותית.

נקודת המפנה הייתה ב-2011, אז התגלה שמעבדיה של אנבידיה, שנבנו במקור לעיבוד גרפי, יכולים לשרת היטב משימות נוספות, שהחשובה שבהן היא היכולת להריץ בינה מלאכותית. הביקוש לשבבים של אנבידיה הרקיע שחקים וכך גם מנייתה. בשלושת החודשים האחרונים איבדה החברה חצי משווייה, וחזרה למחירה באוגוסט 2017, אך זאת בעקבות היחלשות שוק הקריפטו וירידות בוול סטריט (מדד הנאסד"ק ירד ב-20% בתקופה זו). הירידה החדה נובעת ככל הנראה גם מהתחרות בתחום, אך המניה עדיין נסחרת במחיר הגבוה פי חמישה מזה שבו נסחרה לפני שלוש שנים. שבבי החברה הפכו לשם נרדף לבינה מלאכותית והיא החלה לטפס לליגה של הגדולים.

כשמדברים על שבבים לבינה מלאכותית, צריך להבחין בין שבבים לשרתים - כמו שירותי הענן, שהם בדרך כלל גדולים וצורכים הרבה משאבים. ולעומתם, שבבים שנועדו למכשירי קצה כמו מצלמות או רכבים אוטונומיים. אלה צריכים להיות קטנים יחסית, חסכוניים באנרגיה וזולים.

"ספקיות הענן הגדולות הבינו שהן בסכנה מהענן של אנבידיה, שנועד להרצה של בינה מלאכותית", מסביר שחר צפריר מקרן ההון סיכון TLV Partners, "גוגל הייתה הראשונה שהגיבה, ויצרה שבב חדש בשם TPU שהוא לטענה מהיר מאנבידיה והיא מציעה אותו כחלק מהענן שלה. היא אומרת בעצם: 'אתם לא צריכים את הענן של אנבידיה ולא את הכרטיסים של אנבידיה'. גם אמזון השיקה שבב דומה ומיקרוסופט מצדה עושה גם כן צעדים בתחום".

"אנבידיה נהנית מהמצב הקיים שבו בינה מלאכותית היא הבסיס לכל העננים המודרניים", מוסיף ניב מפיטנגו, אבל לדבריו, כל החברות הגדולות כבר מזנבות בה. "כבר כיום, כל השירותים החדשים והצמיחה של מיקרוסופט, IBM וגוגל הם סביב בינה מלאכותית. גוגל לא חיכתה לאינטל ואנבידיה, והייתה הראשונה שפיתחה ערכת שבבים לבינה מלאכותית משל עצמה, ה-TPU, לכן היום יש להם יתרון על כל השוק בתת-התחום של הלימוד (בניגוד ליישום) של בינה מלאכותית. אבל היא שומרת את היתרונות שלה קרוב לחזה ולא מוכרת את השבב עצמו אלא רק בענן".

זאת ככל הנראה גם הסיבה, שאינטל, שעכשיו צריכה להתמודד גם עם גוגל ועם שאר הענקיות מארה"ב ומסין, השקיעה בסטארט-אפ הישראלי הבאנה באמצעותו היא מקווה להשיג דריסת רגל בשוק שבבי הבינה מלאכותית לשרתים, השקעה שמצטרפת לרכישה של מובילאיי שפיתחה שבב שרץ במכשיר קצה - במקרה זה הרכב האוטונומי.

"משקיעים לא רצו להשקיע בתחום, ובצדק"

בינתיים עוד ועוד התארגנויות ליוזמות נרקמות בתחום השבבים נרקמות, כך לדברי יאיר שניר, סגן נשיא וראש קרן ההשקעות של חברת Dell בישראל ובאירופה, ואחד המשקיעים בחברת גרפקור. "פורסם שהבאנה גייסה 75 מיליון דולר לפי שווי גבוה", אומר שניר, "אני כל היום יושב עם צוותים של חבר'ה שרוצים להקים חברות ולהתייעץ. זו מגמה יותר נרחבת - היכולות של התוכנה מגיעות לרוויה בביצועים ואז האלטרנטיבה היחידה היא לשפר את החומרה - או להפוך אותה לייעודית - כזאת שקשורה לשימושים מסוימים. אלו בעיקר אנשים עם רקע עשיר בליבת הטכנולוגיה שמבינים שיש הזדמנות לעשות דברים אחרת".

יאיר שניר, דל / צילום: דודי מוסקוביץ', microsoft pr
 יאיר שניר, דל / צילום: דודי מוסקוביץ', microsoft pr

"בארה"ב ובאירופה יש בום גדול ובישראל הטרנד הזה נותן זריקת החייאה לכל תחום הסיליקון שהתקרר עם השנים, כי משקיעים לא רצו להשקיע בתחום ודי בצדק בגלל הסיכון הרב. צריך לזכור שאין הרבה חברות שהצליחו לפתח, לבנות ולספק שבבים. זה תהליך מרובה שלבים שבו אתה תלוי בהרבה גורמים - בפס ייצור, מתכננים, ערוצי הפצה ומתחרים גדולים כמו אינטל וברודקום שעובדות בסקייל יותר גבוה ובמחירים נמוכים".

שניר מעריך כי בשלוש השנים האחרונות הושקעו בתחום בכלל, ולא רק בשבבים לבינה מלאכותית כחצי מיליארד דולר וכ-500 עובדים הצטרפו לתעשייה. "אנבידיה הכריזה על הגדלת מרכז פיתוח, אינטל מתרחבת הן בחזית של מובילאיי והן בהקמת מרכז פיתוח ייעודי לבינה, אמזון הכריזה שמרכז הפיתוח של אנפורנה הישראלית הולך להוביל את פיתוח השבבים בתחום הבינה", מפרט שניר וממשיך - "למיקרוסופט יש צוותים חדשים שעובדים על יכולות בינה ברמת החומרה, והיא מפתחת יכולת שמשלבת ברמת החומרה בין בינה מלאכותית לבין אינטרנט של הדברים. אני מעריך שהתחום ימשיך לצמוח בשנים הקרובות כי הצורך הולך וגדל, אבל כיוון שמדובר בשבבים, רק מעטים יצליחו".

כמו שאומר שניר, הבסיס לקריאת התיגר על אנבידיה הוא שהחברות שעושות זאת, מלכתחילה מבקשות לעצב שבבים המיועדים ספציפית לעיבוד בינה מלאכותית, בניגוד לשבבים של אנבידיה שנוצרו לצורך עיבוד גרפי. לכן הן מצליחות לטענתן להציג ביצועים מהירים פי כמה עשרות מאלו של אנבידיה, מימדים קטנים יותר או צריכת אנרגיה יעילה יותר.

בהודעה על הגיוס האחרון, שהביא את סך הגיוסים של הבאנה ל-120 מיליון דולר, אמר ליפ-בו טאן, מייסד שותף של WRV Capital, חברת הון סיכון בינלאומית המתמקדת בשבבים כי "הבינה המלאכותית מספקת הזדמנות של פעם בחיים ליצירת גל של יצרניות חדשות של שבבים. קרנות ההון סיכון משקיעות סכומים נכבדים בחברות סטארט-אפ המתמקדות בשבבי בינה מלאכותית", "הבאנה לאבס היא עדיין הראשונה והיחידה מבין כל חברות הסטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית שהשיקה מעבד בינה מלאכותית מוכן לייצור".

סטארט-אפ ישראלי בולט נוסף, הוא Hailo שנחשף לראשונה ב-"גלובס" ביוני השנה לאחר שהשלים סבב גיוס הון ראשון בהיקף של 12.5 מיליון דולר. החברה פיתחה ששבב למידה עמוקה בעל יכולות עיבוד ביג דאטה, המשובץ במכשירי קצה שהשקתו צפויה במחצית 2019.

השוק צמא לשבב קטן וחסכוני

"יש מרוץ בין תוכנה לחומרה - מפתחים חומרה חזקה ו-15 שנה אנשי התוכנה מתקדמים מהר ולומדים לנצל אותה עד הקצה, ואז מוכרחים קפיצה בחומרה כדי להיות מסוגלים להתקדם לרמה הבא. כפי שקורה בתקשורת הסלולר", מסביר טל סלובודקין מקרן ההון סיכון סטייג' וואן, שהשקיע בסטארט-אפ הישראלי נוירובלייד, שהוקם ב-2016 ופועל בתחום פיתוח השבבים לבינה מלאכותית. עד כה גייס הסטארט-אפ 4.5 מיליון דולר (בסוף 2017), מהקרנות סטייג' וואן וגרוב ונצ'רס של דב מורן, וכן מכמה אנג'לים. החברה מתכננת לבצע סבב גיוס נוסף ברבעון הראשון של 2019 ואת האבטיפוס תציג ברבעון השני של השנה.

טל סלובודקין,/ צילום: דודי מוסקוביץ'
 טל סלובודקין,/ צילום: דודי מוסקוביץ'

"בטכנולוגיה הנוכחית, בעיקר של אנבידיה, אפשר כבר להריץ אלגוריתמים של בינה מלאכותית שעד לפני כמה שנים נראו לא אפשריים, אבל מצד שני יש עם זה שלל בעיות - הכרטיסים של אנבידיה הם גם עצומים בגודל בעצמם מצד אחד, וגם מיועדים למחשבים שיושבים בחדר שרתים, שם הם לא סובלים ממגבלה של ממש בצריכת משאבים של אנרגיה מקום וזמן. השאלה היא מה קורה אם רוצים להכניס שבב של זיהוי תמונה למצלמת וידאו שמותקנת ברחוב שהיא גם קטנה והיא גם בעלת הספק חשמלי נמוך? היום אתה לא יכול היום לעשות את זה שם", הוא מוסיף.

וזו לא המגבלה היחידה, על פי סלובודקין. לדבריו, "גם הרכב האוטונומי, ובהמשך גם רחפנים, לא יוכלו להרשות לעצמך את המסע של הדאטה לענן. מהרגע שתמונה נלקחת ועד שהיא מעובדת וחוזרת לרכב בצורת תובנה, גם אם זה ייקח רק כמה מילישניות - זה עדיין מחסום פיזי. לכן השוק צמא לשבב בינה שיהיה מספיק קטן וחסכוני באנרגיה כדי שניתן יהיה להשתמש בו במכשירים באופן מקומי בלי תלות בענן".

עם הטכנולוגיה של נוירובלייד הוא אומר, "אפשר יהיה לקבל יותר ביצועים על אותו שטח וצריכת חשמל, או לקבל את אותם הביצועים רק בשטח קטן יותר וליתר דיוק - שבב אחד של נוירובלייד מול כרטיס של אנבידיה אמור יהיה לצרוך כעשירית מהוולטאז' של אנבידיה או לספק סדר גודל של פי-50 ביצועים".

נוירובלייד נמצאת עדיין תחת הרדאר ובשיחה עם "גלובס" מיעט המנכ"ל אלעד סיטי, אחד ממייסדי החברה, לפרט על השבב עליו עומלת החברה, אולם הוא הסכים לומר כמה מילים על החשיבה הטכנולוגית שעומדת בבסיסו: "הייתי בכנס לפני חודשיים ואמרו שם שחוק מור מת ועכשיו צריך לעשות מעבד ייעודי לכל דבר. אנחנו כבר שנים חיים בעולמות האלה של לפתור באמצעות אלגוריתמיקה בעיות שלא היו פותרים בצורה דיגיטלית. החזון יותר גדול מרק בינה מלאכותית, זה מעבר לשבב מהיר יותר. לא הקמנו עוד חברת שבבים לבינה מלאכותית. השוק הזה רווי".

זינוק של 19% בביקוש לעובדים בענף השבבים ב-2018 

סבבי גיוסי ההון בתחום השבבים גדולים משמעותית מהסבבים בתחום התוכנה, וזאת בשל עלויות הפיתוח והייצור הגבוהות המורכבות, משך הפיתוח ועלויות השכר הגבוהות. גורם בתעשייה סיפר ל"גלובס" כי הביקוש למפתחי שבבים כיום הוא כה גבוה עד שעלות השכר לראש צוות פיתוח בכיר באחת מענקיות הטכנולוגיה עשויה להגיע לחצי מיליון דולר בשנה, וזה עוד לפני מימון כל הוצאות השהייה לו ולמשפחתו במקרה של רילוקיישן.

ואכן, על פי נתוני חברת השמת כוח האדם "אתוסיה", ב-2018 חלה עלייה בביקוש לכוח אדם וכן בשכר העובדים בענף השבבים בישראל. לפי נתוני אתוסיה, מגמת העלייה בשכרם הממוצע של מהנדסי פיתוח בתעשיית השבבים נמשכה גם ב-2018, והגיעה לרמה של 29,550 שקלים - לעומת 27,250 בסוף 2017, ורמה של 26,850 בסוף 2016. "הסטארט-אפים שמגייסים עובדים וכספים בסקטור מתרכזים בתחומים שמרניים יחסית, כגון תכנון ופיתוח שבבים לצורכי דאטה ואחסון", מסביר מנכ"ל אתוסיה, אייל סולומון. "בתחומים הללו קיים ביקוש גובר, הודות להתפתחות המואצת בתחום האחסון בענן".

מספר המועסקים
 מספר המועסקים

בשנת 2018 נפתחו בתעשיית הסמיקונדקטור למעלה מ-1,580 משרות חדשות, מתוכן 1,050 במחקר ופיתוח והיתר במחלקות הארגוניות השונות, וזאת מול 1,215 משרות שנפתחו בכל הסקטור בשנת 2017, כשמתוכן רק 810 במחקר ופיתוח. רק בחודש דצמבר (עד כתיבת ידיעה זו) נפתחו כ-90 משרות במחקר ופיתוח בסקטור לעומת 66 שנפתחו בכל דצמבר 2017. שלושה תפקידים בתעשייה נהנו במיוחד מביקוש גבוה יותר לתפקידם: אנשי VLSI (עלייה של 21%), אנשי וריפיקציה (עלייה של 17%) ואלגוריתמאים (עלייה של 18%).

בישראל יושבות 87 חברות סמיקונדקטור, המובילות שבהן - מבחינת מספר העובדים שהם מעסיקות - הן אינטל, מארוול, ווסטרן דיגיטל, אפל, סוני, ברודקום, וואווי, מלאנוקס, Nuvoton ואמזון. בחמש השנים האחרונות, אמנם ראינו מעט סטארט-אפים חדשים שהתמקדו בתחום השבבים, אך ב-2018, רשם הסקטור עלייה של 19% בביקוש לעובדים ויחד עם הקמתם של מספר סטרטאפים, אומנם בודדים, אפשר לומר שהענף מתעורר לחיים", אמר סולומון.

מנתוני אתוסיה עולה כי חלה צמיחה בביקושים לכוח אדם בחברות שעוסקות ברכב האוטונומי. לדברי סולומון, "ההשקעות עולות, וכך גם הביקוש לעובדים בענף. יותר ויותר סטארט-אפים פונים לתחום זה, ומגבירים את הדרישה לעובדים. החברות הגדולות ביותר בתחום - אפל, אינטל ואמזון - מחריפות את המלחמה ביניהן על כוח האדם האיכותי, וכמעט כל האמצעים כשרים, כולל מענקי חתימה של עשרות אלפי דולרים, רק כנגד חתימה על חוזה עבודה".

בהודעה על הגיוס האחרון, שהביא את סך הגיוסים של הבאנה ל-120 מיליון דולר, אמר ליפ-בו טאן, מייסד שותף של WRV Capital, חברת הון סיכון בינלאומית המתמקדת בשבבים, כי "הבינה המלאכותית מספקת הזדמנות של פעם בחיים ליצירת גל של יצרניות חדשות של שבבים. קרנות ההון סיכון משקיעות סכומים נכבדים בחברות סטארט-אפ המתמקדות בשבבי בינה מלאכותית. הבאנה לאבס היא עדיין הראשונה והיחידה מבין כל חברות הסטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית שהשיקה מעבד בינה מלאכותית מוכן לייצור". טאן מכהן גם בתפקיד מנכ"ל חברת קיידנס העולמית, אחת משתי החברות המובילות בעולם בפיתוח מערכות המיועדות לתכנון ועיצוב שבבים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988