המטרה: 2,500 חרדיות ישולבו בהייטק מדי שנה

שורה של בכירים בתעשיית ההייטק, בהם דב מורן, איל וולדמן ושלמה מרקל, חברו לפורום שהקים המכון החרדי למחקרי מדיניות במטרה לקדם שילוב נשים חרדיות בתעשייה • בפורום זיהו: הדרך לשילוב נשים חרדיות עוברת ברפורמה בתוכנית הלימודים של הסמינרים החרדיים

נשים חרדיות בהייטק/ צילום:רויטרס, Darren Whiteside
נשים חרדיות בהייטק/ צילום:רויטרס, Darren Whiteside

המכון החרדי למחקרי מדיניות, יחד עם כמה מחברות ההייטק המובילות בישראל ודמויות בולטות בתעשייה ובמגזר החרדי, הודיעו היום (ב') על הקמתו של פורום בכירי ההייטק, שמטרתו לפעול לשילוב טוב יותר של חרדים בתעשייה, ובפרט שילוב נשים. היעד שהציבו חברי הפורום הוא הכשרת 2,500 נשים חרדיות בסמינרים בתחום מדעי המחשב מדי שנה ושילובן בשוק העבודה. זאת, הן לטובת שיפור מצבן התעסוקתי של נשים מהמגזר החרדי, והן במטרה לתת מענה למחסור של 15 אלף מהנדסים בתעשיית ההייטק.

בין החברים בפורום, מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן ההון סיכון אלף; היזם והמשקיע דב מורן; פרופ' שלמה קליש, מנכ"ל ומייסד קבוצת ג'רוזלם גלובל ונצ'רס; עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC); אייל ולדמן, מייסד, יו"ר, נשיא ומנכ"ל חברת מלאנוקס; ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא חברת ברודקום העולמית; וכרם נבו, מנהלת פורום חברות הצמיחה וסמנכ"לית לקשרי ממשל ב-WIX.

בפגישה הראשונה של הפורום שהתקיימה לאחרונה, הוחלט כי הצעד הראשון שיש לנקוט הוא רפורמה בתוכנית הלימודים במסלולי מדעי המחשב של הסמינרים החרדיים. תוכנית הלימודים בסמינרים מפוקחת על ידי מה"ט, מרכז להכשרות הייטק במשרד העבודה, אך קיימת שונות רבה בין הסמינרים ורמת הלימודים בהם אינה אחידה. בפורום סבורים כי הנשים מתקשות להשתלב בתעשייה בשל חוסר הרלוונטיות של תוכניות הלימודים לתעשיית ההייטק.

למען מטרה זו, צוותי הייטק במכון ביחד עם גורמים מהתעשייה ישתפו פעולה במיפוי והגדרת הצרכים בתעשייה וכן יקבעו את אופי סילבוס הלימודים שיקודם במסגרת הרפורמה. התוכנית מתבססת על פיילוט שקיימה עמותת SNC החברה בפורום, במסגרתו הכשירה נשים חרדיות לעבודה בהייטק במקצועות התכנות. כעת, הפורום עובד מול משרד העבודה, גורמים בתעשיית ההייטק, והסמינרים עצמם, כדי לייצר רפורמה כוללת בתכניות הלימודים המוצעות לנשים חרדיות.

מייצרים "תו תקן" להכשרת עובדות להייטק

כיום, רק 3% מהעובדים בהייטק הם חרדים, על אף שהם מהווים כ-9% מהאוכלוסייה בישראל. מדובר ב כ-9,100 עובדים, שכ-5,200 מהם הן נשים. 44% מהנשים החרדיות בהיי-טק משתכרות 10,000 שקלים בחודש ומעלה, וכ-25% מהן משתכרות בין 8,000 ל-10,000 שקלים בחודש - שכר גבוה במיוחד ביחס לממוצע ההשתכרות במגזר החרדי. הנתונים האלו הוצגו באחרונה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת על ידי ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי לחקר מדיניות.

כיוון שהנשים החרדיות הן המפרנסות העיקריות במשק הבית, 90% מהנשים החרדיות ממשיכות את לימודיהן בסמינרים מקצועיים אחרי לימודי התיכון, ושיעור התעסוקה בקרבן עומד על 75%, שיעור גבוה מזה של גברים חרדים המועסקים בשיעור של 50% בלבד.

כ-8,000 נשים חרדיות לומדות בסמינרים המקצועיים מדי שנה, ולפי נתוני משרד העבודה המספר צפוי להכפיל את עצמו ל-16 אלף בתוך שנים ספורות. מרבית הנשים פונות למקצועות בתחומי החינוך והרווחה, אך כ-800-700 מתוכן לומדות בהכשרה מקצועית של תכנות. 

"הביקוש לעובדים בהייטק הוא כל כך גדול, שאנחנו לא דואגים מקליטת העובדות במשרות הייטק. האתגר הוא לעמוד בסטנדרט של התעשייה - עובדים מוכשרים יקלטו בתעשייה", אמר יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אלי פלאי. "אנחנו בונים עכשיו, מתוך צוות הפורום, מבחנים שאנחנו קוראים להם 'פסיכומטרי של התעשייה', כל תוכנית הכשרה שתרצה לקבל אישור של התעשייה תצטרך להעביר את התלמידים שלה את המבחנים האלה לא רק בסוף התוכנית, אלא גם במהלכה. זה נועד להפוך להיות סוג של תו תקן - מי שיעבור את המבחנים יקבל פתח להשתלבות בתעשייה.

"בשלב הבא נמפה את הצרכים של התעשיות הביטחוניות כדי להתאים את הלימודים לצרכים האלה. לאחרונה, רפאל ביקשו מאיתנו להכשיר 40 נשים חרדיות בצפון בהתאם לצרכים שלהם, והם מתחייבים לקלוט ולהכשיר אותן לעבודה בהמשך". מלבד מיפוי צרכי התעשייה, החברים בפורום, שמגיעים מעולם ההייטק, הם כאלו שיכולים לסייע בקליטת עובדים רבים באמצעות הקשרים שלהם ובאמצעות החברות שאותן הם מובילים.

"התייחסו לנשים החרדיות כאוכלוסייה חלשה"

פלאי הוסיף: "לא זיהו מספיק את הפוטנציאל של הנשים החרדיות, והתייחסו אליהן כאל אוכלוסייה חלשה ונתנו להן לימודים בסיסיים מאוד. אבל יש עתודה של כישרון ענק בתוך המגזר, ואנחנו בדיאלוג גם עם התעשייה וגם עם משרד העבודה כדי שתאמץ את הסילבוס שלנו, במקום שמה"ט תיתן את הסילבוס שלה שאינו רלוונטי לצורכי התעשייה".

בצד החרדי, הפורום עומד בקשר עם הסמינרים עצמם לצורך הטמעת הרפורמה. "הסמינרים עצמם זיהו שיש להם בעיה, והיום הם שותפים מלאים בתהליך הזה, אבל המוטיבציה של מערכת הסמינרים שונה ממוטיבציה של מערכות אחרות", סיפר פלאי. "הם לאו דווקא רוצים שלאישה תהיה את הקריירה הכי טובה בחיים, אבל מתוך התפיסה של האישה כמפרנסת העיקרית, הם מבינים שהיא לא יכולה להשתכר רק 6,000 שקל. אני מאמין שהפורום הזה בשיתוף עם המכון יוביל בתוך 4-5 שנים למשהו בסדר גודל של 2,500 בוגרים ובעיקר בוגרות, שיוכלו להשתלב ברמות הגבוהות של התעשייה מדי שנה". 

צרו איתנו קשר *5988