אישור חוק העישון: סיום קדנציה מורכבת של יעקב ליצמן

אף שלא הצליח להגדיל את ההוצאה הציבורית לבריאות על חשבון ההוצאה הפרטית - טיפולי השיניים לילדים ולקשישים, הגדלת תקציב סל התרופות וסימון מזון מזיק דווקא ייזקפו לזכותו של שר הבריאות

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן / צילום: תמר מצפי
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן / צילום: תמר מצפי

אחרי מאבקים של שנים לחוקק חוק שיגביל שיווק ופרסום של מוצרי עישון, הצעת החוק בנושא של חברי הכנסת איתן כבל, יהודה גליק ואייל בן ראובן, עברה אתמול (ב’) בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. בכך היא רשמה היסטוריה כחקיקה המחמירה והאקטיבית ביותר שנעשתה אי פעם בישראל לצמצום ממדי העישון ומיגורו.

מי שבלט בהיעדרו מן ההצבעה על החוק במליאה היה סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. ליצמן אמנם בירך על החוק לאחר שעבר, ואמר ש”תמיכת משרד הבריאות בחוק החשוב הזה מבטאת את המאבק העיקש שלנו נגד העישון ונזקיו”, אבל האבסורד בתגובה הזו זועק לשמיים, שכן ההצעה לא הייתה אלא הצעת חוק פרטית. אפילו בדוח מבקר המדינה ממאי האחרון נכתב מפורשות על אוזלת היד של ליצמן בכל הנוגע לקידום רגולציה למניעת עישון, ש”התנגד ליישום כמה פעולות שמטרתן לצמצם את מספר המעשנים”. סדרת תחקירים של עיתונאי “החדשות” חיים ריבלין מלפני כשנתיים חשפה גם היא כמה קל לחברות עישון (סיגריות אלקטרוניות) להשיג גישה לסגן השר ולמשרד הבריאות, בחסות כסף וקשרים עם מקורביו.

כך שבשורה התחתונה, ואולי באופן מעט אירוני, החוק המהפכני עבר בסופו של דבר במשמרת של ליצמן, לא בזכותו, אלא דווקא חרף התנהלותו בנושא. קידום חקיקה נוגדת עישון, אם כך, לא תירשם לזכותו של ליצמן, אך יש לו גם לא מעט הישגים שצבר בקדנציה זו כשר הבריאות בפועל, לצד כישלונות.

בכל הנוגע להישגיו, צריך לציין את הכנסת טיפולי השיניים לילדים, לנוער ולקשישים לסל הבריאות במימון ציבורי. בקדנציה הקודמת קידם את הטיפולים לילדים ולנוער, ובנוכחית לקשישים - בעלות כוללת של 40 מיליון שקל בשנה. ובכלל, ליצמן הצליח להגדיל את תקציב סל התרופות והטכנולוגיות ב-160 מיליון שקל, כך שכיום תקציב הסל הוא 500 מיליון שקל (כולל טיפולי השיניים), ולפי הצהרתו של ליצמן מלפני כמה חודשים “בשנה הבאה נגדיל את התקציב ל-700 מיליון שקל”.

הישג נוסף של ליצמן ושל אנשי משרדו, בהובלת המנכ”ל משה בר סימן טוב, הוא רפורמת סימון המזון המזיק במדבקות אדומות (יושמו על מזונות שלא עונים על ערכי סף לשומן רווי, מלח וסוכר, מכל קטגוריות המזון), שתצא לדרך בעוד שנה. הפעם, בניגוד לסאגת חוק העישון, ליצמן עמד איתן מול גורמים שניסו לעצור אותה.

שהמדבקות יופיעו סוף סוף על חטיפים למיניהם ושאר מזונות מזיקים במדפי הסופר, ישראל תהיה בין המדינות הראשונות בעולם שיש בהן סוג כזה של אזהרה.

רסן את הרפואה הפרטית

משרדי הבריאות והאוצר פעלו גם בקדנציה האחרונה כדי לרסן את מערכת הרפואה הפרטית בישראל: בכמעט 20 השנה האחרונות גדלה ההוצאה על ביטוחים פרטיים מ-18% מכלל הוצאות משקי הבית על בריאות ל-33%. ב-2017 יצאו לדרך תקנות שקובעות חובת צינון של חצי שנה לרופאים שירצו לעבור מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית. במקביל רפורמת “הסדר-החזר” קבעה שבחירת מנתח במסגרת הביטוח המשלים תתבצע רק דרך רשימות מנתחים - והדבר הוריד את מחירי ההשתתפות העצמית בניתוחים בכ-20%. המשרד גם הקצה מאות מיליוני שקלים מדי שנה (כמעט מיליארד שקל ב-2018) לטובת “קיצור תורים לניתוחים”. המטרה העיקרית לא הייתה לצמצם תורים, כי אם להפחית את ההוצאה הפרטית על בריאות, באמצעות הסטת יותר ניתוחים מהמערכת הפרטית (ניתוחים שבוצעו דרך הביטוחים המשלימים) למערכת הציבורית.

התוצאה הייתה שכמעט 70% מהתקציב הגיעו לבתי החולים הפרטיים, ויתרונות המהלך שנויים במחלוקת. מצד אחד, ייתכן שתורים לניתוחים במערכת הפרטית (ובמימון ציבורי) צומצמו והם נגישים כיום לאזרחים ללא ביטוח משלים (שב”ן). עוד יתרון עבור הציבור הוא שהתשלומים (פרמיות) עבור הביטוחים המשלימים פחתו הקיץ, ועוד יפחתו בעתיד - בכ-20% בממוצע. מצד שני, בתי החולים הציבוריים יצאו ממנה מקופחים, ולא יכלו באמת לצמצם תורים לניתוחים אצלם, כי ראו רק פרוטות מאותם מיליארד שקלים.

חיסרון נוסף הוא שהתוכנית שהייתה אמורה גם לקדם “פולטיימרים” בבתי חולים - רופאים העובדים אך ורק בבתי החולים הציבוריים, ולא במערכת הפרטית, תמורת שכר גבוה שאמור לפצות אותם על אובדן ההכנסה הפרטית - לא עשתה זאת.
ברפואת עור ועיניים התורים התארכו
בשורה התחתונה, בעוד האוכלוסייה בישראל גדלה בקצב של 2% בשנה ומזדקנת בקצב מואץ, ההוצאה הלאומית על בריאות כאחוז מהתוצר (7.4%) - שמייצגת את ההוצאה הציבורית והפרטית גם יחד -כמעט שלא השתנתה ב-20 השנים האחרונות.

הנתון החמור ביותר הוא ההוצאה הציבורית לבריאות מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות, העומדת על 63% בלבד, מהנמוכות ביותר במדינות OECD, והדבר מתבטא בנתונים שכולנו מכירים: שיעור מיטות אשפוז נמוך מאוד בהשוואה בינלאומית ולא מספק (2.2 ל-1,000 נפש).

במובן זה, ליצמן לא הצליח להגדיל את תקציבי המשרד באופן מספק כדי שיוכל להתמודד עם השחיקה המתמדת בתקציבים הקיימים ובתשתיות. מנכ”ל המשרד בר סימן טוב העריך לאחרונה שהמשרד זקוק לעוד 3 מיליארד שקל שייתווספו לתקציבו באופן קבוע. בדיקת “גלובס” מנובמבר העלתה שבשנתיים האחרונות נוספו לבתי חולים 180 מיטות בלבד, פחות מחצי מהיעד, שהוא 200 מיטות בשנה.

גם בתחום קיצור התורים למומחים בקהילה טרם ראינו בשורות במשרד הבריאות, שם עדיין עוסקים במדידת התורים כדי “ליישר קו” ולהתחיל לפעול בהתאם. מנתונים שפירסם במאי, עלה שבתחומים רבים, כמו עור ועיניים, משך התורים התארך פי שניים ב-2010-2018. הרקע להמתנה הממושכת הוא מחסור ברופאים המוערך באלפים בכלל המערכת, בעיקר בשל פרישה מואצת לגמלאות של רופאים יוצאי מדינות בריה”מ לשעבר בשנים האחרונות. 

צרו איתנו קשר *5988