סין או ארה"ב: חברות ההייטק הישראליות מתבקשות לבחור צד וזה עלול לכאוב

ממשלת נתניהו הציבה את סין כיעד לפיתוח יחסי הכלכלה, אך למלחמת הסחר המחריפה בין ארה"ב לסין עשויות להיות השפעות נרחבות על תעשיית ההייטק הישראלית • על רקע העיכוב באישור עסקת אורבוטק, האיתות ברור: על כל סטארט–אפ ישראלי, כל חברה גדולה וכל משקיע צריכים להתחשב ביריבות בין המעצמות - מבחירת משקיעים ולקוחות ועד הההחלטה עם אלו חברות לשתף הפעולה

ג'ק מא, יו"ר עליבאבא הסינית, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ /  צילום: רויטרס צילום: Mike Segar
ג'ק מא, יו"ר עליבאבא הסינית, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ / צילום: רויטרס צילום: Mike Segar

לפני שבוע וחצי הודיעה אורבוטק הישראלית כי מכירתה לחברת KLA-Tencor האמריקאית תמורת 3.4 מיליארד דולר - עסקה שסוכמה במרץ והשלמתה הייתה אמורה להתרחש עד סוף 2018 - משתהה בשל עיכוב באישור של הממונה על ההגבלים הסיני. לפי הערכות, הסיבה לעיכוב היא מלחמת הסחר בין סין לארה"ב.

אורבוטק היא אחת היצואניות הגדולות מישראל לסין, וכ-30% מהכנסותיה מגיעות מהמדינה, שבה היא פועלת כבר 30 שנה. נכון לעכשיו, שתי החברות לא מבטלות את העסקה וממשיכות לפעול להשגת האישור, אך לא ניתן להתעלם מהאיתות לתעשיית ההייטק: כל סטארט-אפ, כל חברה גדולה, כל משקיע, כל גורם בתעשיית ההייטק צריך להתחיל להתחשב במלחמת הסחר, להבין את המשמעויות שלה ולנקוט בצעדים מחושבים, כדי לא לשלם את המחיר בעתיד.

אורבוטק אינה היחידה שנפגעת: ארה"ב מקדמת חרם על וואווי הסינית ולוחצת על בנות בריתה להצטרף אליה - אך פגיעה בוואווי משמעותה פגיעה גם בחברות כמו אינטל וקוואלקום האמריקאיות, שהן שותפות אסטרטגיות שלה; קוואלקום נפגעה פעם נוספת כאשר לא הצליחה להשיג את אישורה של סין לרכישת יצרנית השבבים ההולנדית, NXP; בנוסף גם ביל גייטס הודיע השבוע כי עסק האנרגיה הגרעינית שלו מפסיק לשתף פעולה עם חברה סינית עקב מגבלות רגולטוריות חדשות.

המקרים האלה הם תוצאה של מאבק שמתנהל בשנתיים האחרונות בין סין לארה"ב, בהובלת ממשל טראמפ. במסגרת המאבק, שתי המדינות כבר הטילו אחת על השנייה מכסים בשווי 50 מיליארד דולר, והסכום צפוי לעלות. בנוסף, לפני כשנתיים סין הקשתה על קבלת אישור לביצוע עסקאות מט"ח ועל הוצאת כספים מהמדינה, דבר שפגע ביכולתן של חברות סיניות לרכוש או להשקיע בחברות הייטק מחוץ לסין. בחודשים האחרונים גם ארצות הברית עיגנה בחקיקה שורת מגבלות שישפיעו בעיקר על ההייטק.

בזמן שמלחמת הסחר בין ארצות הברית וסין מחריפה, ישראל מטפחת קשרים קרובים עם שתי המעצמות. לצד יחסיה הקרובים של ישראל עם ארצות הברית, ובייחוד עם ממשל טראמפ הנוכחי, ממשלת נתניהו הציבה את סין כיעד מרכזי לפיתוח יחסי הכלכלה. הצבת נציבי מסחר בסין, פתיחת מרכז חדשנות משותף, ביקוריו של יו"ר עליבאבא ג'ק מא בישראל, והשתתפות סגן נשיא סין באירוע השקת מרכז החדשנות של ישראל הן דוגמאות לכך.

לכאורה, היריבות בין המעצמות לא נוגעת לחברות ישראליות. אך ההייטק הישראלי הוא תעשייה גלובלית, ויחסי ישראל עם סין והן עם ארה"ב משרתים אותה. מרבית הכספים המושקעים בסטארט-אפים ישראלים מגיעים מארה"ב, השוק האמריקאי הוא השוק אליו מכוונים רבים מהיזמים, וחברות סטארט-אפ נרכשות על ידי גופים אמריקאים יותר מכל מדינה אחרת.

במקביל, בשנים האחרונות גופים סינים הופכים לדומיננטיים יותר בהייטק הישראלי. לפי נתונים שהתפרסמו ב"גלובס" באוקטובר, משקיעים סינים מעורבים באחד מכל ארבעה סבבי גיוס גדולים, של 20 מיליון דולר ומעלה, ובאחד משלושה סבבים של 50 מיליון דולר ומעלה.

האופן שבו ההייטק הישראלי מושפע ממלחמת הסחר:
 האופן שבו ההייטק הישראלי מושפע ממלחמת הסחר:

הישראלים מפחדים להסתבך עם ארה"ב

הזמן שחלף מפרוץ מלחמת הסחר עדיין לא מאפשר לצבור נתונים משמעותיים. יש מי שקיוו שצמצום ההשקעה בארצות הברית יגרום למשקיעים סינים להפנות את כספם אל ההייטק הישראלי ביתר שאת. מנגד, בשל ההגבלות מצד הממשל האמריקאי, קולות אחרים סברו שישראל תפסיד מהיריבות בין המעצמות, משום שההשקעות הסיניות בישראל יצטמצמו. אך גורמים שונים בתעשיית ההייטק בישראל מעריכים כי השפעות מלחמת הסחר יתעצמו במהלך החודשים הקרובים. אם הרוח תמשיך לנשוב בכיוון הזה, והעוינות בין המעצמות תמשיך להתעצם, ייתכן שההייטק הישראלי יצטרך לבחור צד.

עו"ד תהילה לוי לאטי, מנהלת פעילות סין ומזרח אסיה במשרד עורכי הדין ZAG-SW, מבחינה בשינוי בשנה האחרונה, ולדבריה הוא מתעצם ומקשה יותר ויותר על קיום קשרים עסקיים גם עם סין וגם עם ארצות הברית. בשיחה עם "גלובס" היא אומרת: "הרבה חברות אצלנו מגייסות הן בסין והן בארה"ב וגם מונפקות בנאסד"ק. בשנה האחרונה יש הבדל בהלך הרוח ובשינויים רגולטוריים.

"היום אני רואה זרימה חזקה של משקיעים ושל חברות מסין לישראל כיוון שלמשקיעים סינים קשה יותר ללכת לארה"ב. מצד שני, בשנה האחרונה זה נהיה ברור שלחברות שיש להן משקיעים סינים, קשה לגייס כספים בארצות הברית. בעקבות הרגולציה בארצות הברית, בשנה האחרונה משקיעים אמריקאים פחות ששים להיכנס להשקעות שחברות סיניות מושקעות בהן: הם שואלים קצת יותר שאלות וחושבים פעמיים לפני עסקאות שמעורבים בהן גורמים סינים".

"מרגישים יותר זהירות, יותר חשש, אבל עסקאות לא נופלות בגלל זה", אמרה מריה גינזבורג, מנהלת סניף בנק ההשקעות "אסיה דירקט", חברה העוסקת בבנקאות השקעות קרוב ל-18 שנה. בשנים האחרונות עמדו בין השאר מאחורי עסקת SQream ועליבאבא, ומכירת IOPtima ל-Chengdu Kanghong Pharma.

גינזבורג מוסיפה: "קרה שבאמצע משא ומתן הישראלים היו צריכים לפרט את מרכיבי המוצר כדי שהסינים יבינו אילו חלקים מיוצרים בישראל ואילו בארה"ב. כל עוד החלקים הרגישים, כמו לוח-אם או שבבים, מיוצרים בישראל אז הסינים מרגישים בטוחים בהשקעה וזה לא מפריע להם. לעומת זאת הישראלים מביעים את ההתנגדות של האמריקאים, כי מבחינתם הם עלולים להסתבך איתם אם הם יקבלו השקעה סינית".

עמית קרפ, שותף בקרן בסמר, אומר: "אנחנו לא רוצים שהחברות שלנו יגעו בכסף סיני, ואני לא חושב שאנחנו לבד. רק לאחרונה חברה שלנו דיברה עם משקיע סיני אסטרטגי שרצה להשקיע בה, והורדנו אותם מזה.

"התחום שהחברה עוסקת בו קשור לדאטה ונושאים רגישים, והבנו שאם יהיה משקיע סיני, יום אחד כשהחברה תרצה להירכש, נצטרך אישור רגולטורי לכך, הרי CFIUS (הוועדה האמריקאית לבחינת השקעות זרות - י"י, א"ב) הולך ונהיה יותר ויותר אגרסיבי".

לדבריו, הסיכון שבצירוף משקיע סיני לחברה לא שווה את זה: "בינתיים זו חברה ישראלית ולא חלה עליה רגולציה אמריקאית, אבל היא בתחילת הדרך, והיא יכולה להתפתח להרבה מקומות - אז אין סיבה לקחת את הסיכון".

עם זאת, קרפ סבור כי הוויתור על כספים סינים הוא ויתור קטן יחסית: "עד היום חברות ישראליות נהנו מהפריבילגיה של ארצות הברית כשוק ראשון, ועל אף שהן היו יכולות למכור גם בסין, בפועל יש מעט מאוד חברות ישראליות שמוכרות שם. בתור מדינה אנחנו חושבים שאנחנו יותר עצמאיים ממה שאנחנו, אבל כמו שהיה בעבר עם עסקאות ביטחון עם ההודים, שבסוף האמריקאים הורידו אותנו ממנה - היום הם מסתכלים על סין כעל חצי אויב, ואנחנו כמדינת חסות של ארצות הברית נצטרך להתיישר איתם".

ביטול עסקאות במסווה של ביטחון לאומי

בנובמבר התעצמה מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, עם כניסתה לתוקף של רפורמה חדשה שמאפשרת לוועדת ההשקעות הזרות של ארצות הברית (CFIUS), לבטל עסקאות השקעה ורכישה של חברות טכנולוגיה אם הן מספקות לגורמים זרים גישה לידע טכנולוגי אמריקאי או לתשתיות קריטיות. בנוסף, הוחמרו תקנות הפיקוח על הייצוא כך שהן כוללות טכנולוגיות קריטיות או פורצות דרך.

הרפורמה החדשה של CFIUS היא הגורם העדכני ביותר שהשפעתו על ההייטק הישראלי עשויה להיות משמעותית, וכבר מסתמנת ככזאת. עיקרה הוא הרחבת הסמכויות של הוועדה לבחינת השקעות זרות בארה"ב. מכוח הוועדה למנוע עסקאות המאיימות על הביטחון הלאומי של ארה"ב, באמצעות השתלטות של חברה או אדם זר על חברה אמריקאית. הרפורמה החדשה מתמקדת בהשקעות בתחום ההייטק, ומרחיבה את הסמכות של CFIUS לקבוע מהן עסקאות אשר מהוות איום לביטחון הלאומי, לכל עסקה המעניקה לגורמים זרים גישה לתשתיות קריטיות, לידע טכנולוגי, או ליכולת השפעה על קבלת החלטות הנוגעות לטכנולוגיות קריטיות ופורצות דרך.

החוק מגדיר 27 קטגוריות של טכנולוגיות שמחייבות בדיקה של הוועדה ואישורה, בהן ייצור נשק, כלי טייס, ואנרגיה - אך גם רכיבי תקשורת ומוליכים למחצה, הנפוצים בהייטק. בנוסף, תחומים כמו בינה מלאכותית, ניתוח נתונים וביג דאטה, ביוטכנולוגיה ואוטומוטיב נחשבים לטכנולוגיות פורצות דרך, שסמכויות הוועדה חלות עליהן.

בארצות הברית נשמעים קולות רבים כי החקיקה תשמש להגבלת עסקאות בפועל, ולא רק ככלי להרתעה סימבולית. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, בשנים האחרונות בחנה הוועדה לבחינת השקעות זרות יותר השקעות בכל שנה: מ-65 מקרים ב-2010 ל-240 מקרים ב-2017. הרפורמה תאפשר לוועדה לבחון אף יותר מקרים שלא היו בסמכותה תחת החקיקה הקודמת.

ברפורמה אמנם לא נאמר במפורש שהיא נועדה להגביל דווקא גורמים סינים, אך במסמך המדיניות שחיבר ממשל טראמפ עם כינונו, נכתב כי "בכל שנה, מתחרים כמו סין גונבים רכוש אינטלקטואלי אמריקאי המוערך במאות מיליארדי דולרים. גניבת רכוש, טכנולוגיה ורעיונות בשלבי בשלות מוקדמים מאפשרת למתחרים לנצל את החדשנות של אומה חופשית", עוד כתוב במסמך של טראמפ כי אחת הפעולות שהממשל מתכנן לנקוט היא הרחבת סמכויות CFIUS.

רונן ניר, שותף בקרן ויולה, אומר בשיחה עם "גלובס": "מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין לא פוסחת על ישראל, ובסופו של דבר עשויות להיות לה השלכות ראשיות או משניות על האקוסיסטם של ההייטק פה. ההשפעות יכולות לנבוע מכמה גורמים: הראשון הוא מבנה הבעלות של חברות ישראליות, שחלקן רשומות בארצות הברית ולחלקן יש חברות-בנות אמריקאיות הכפופות לרגולציה האמריקאית, ולכן יושפעו מהחקיקה עצמה. אם מדובר בעסקאות מכירה או בעסקאות רכישה, בדגש על הטכנולוגיות שסומנו בחוק כטכנולוגיות קריטיות, עשויות להיות לכך השפעות על אישור העסקה.

"ההנחיות של הממשל האמריקאי עדיין מוגדרות כפיילוט, ולא ברור כיצד הן יתעצבו בהמשך, אבל כבר היום אנחנו רואים שמשקיעים וחברות שוקלים, מטעמי זהירות, אם כדאי להם להכניס משקיעים סינים. הם חוששים שזה עשוי להוות בעיה בסבבי השקעה עתידיים בחברות או למנוע מהחברות להימכר לחבורת אמריקאיות גדולות או אפילו למכור להן את המוצרים שלהן - ולהיפך".

גם מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, כתב בבלוג של הקרן בנוגע להשפעות של רפורמת CFIUS על ההייטק בישראל, בו הוא מזהיר חברות ישראליות מפני ההשלכות. "יכול להיות שיש עכשיו ליזמים ישראלים יתרון להתאגד כחברה ישראלית ולא אמריקאית. העובדה ש-CFIUS לא תבחן את החברה אם היא רשומה כישראלית תהיה משמעותית אם חושבים על גיוס כסף או מכירה של החברה לחברה סינית".

הגבלות על ייצוא וייבוא רכיבים

המחלקה הכלכלית-מסחרית בשגרירות ישראל בוושינגטון מצהירה כי היא עוקבת באופן שוטף אחר המשך ההתפתחויות בחקיקה זו, הצפויה להשפיע על התעשייה הישראלית.

יפעת אלון-פרל, המשמשת כנספחת כלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בוושינגטון, מסבירה שמלבד פיקוח על השקעות זרות, יש גם תקנות חדשות בתחום הפיקוח על הייצוא שעשויות להשפיע: "כשחברה ישראלית רוצה לייבא רכיבים מארצות הברית, דוגמת רכיבים אלקטרוניים, אם הרכיב מוגדר ככזה שיכול לשמש גם למטרות אזרחיות וגם למטרות צבאיות - הוא עשוי להיות ברשימה של רכיבים שיש לפקח עליהם.

"המשמעות היא שחברה ישראלית שקונה מארה"ב רכיב מפוקח, מקבלת עליה אחריות שהמוצר שלה לא יגיע למדינות כמו סין, צפון קוריאה או איראן, גם אם היא לא מוכרת לשם ישירות - יש לה אחריות על השרשרת. כשאנחנו מדברים על חברות שנמצאות גם בישראל וגם בארצות הברית, התמונה עוד יותר מורכבת כי זה פוגע גם ביכולת לייבא וגם ביכולת לייצא.

"המושג שנמצא מאחורי כל החקיקות האלה, ‘ביטחון לאומי', הוא מושג שנעשה בו שימוש בממשל הנוכחי יותר מבעבר, ואנחנו רוצים לוודא שלא נעשה בו שימוש לא הוגן. ההליך הזה פתוח להערות הציבור, ולא רק של אזרחי ארצות הברית, עד ה-10 בינואר, דבר שמקובל בהליכי חקיקה בארצות הברית. אני רוצה לעודד את התעשייה הישראלית לשקול להעיר בנושא. חברות ישראליות מוזמנות להגיד מהם האפקטים השליליים של זה לגביהן, ולהתייחס אל הטכנולוגיות שהן מייצרות והשווקים שהן מוכרות אליהם".

גורמים המכירים מקרוב את הרגולציה האמריקאית והדיון עליה במשרדי הממשלה בישראל, אמרו ל"גלובס" כי הממשל האמריקאי מפעיל לחץ על בני בריתה של ארה"ב, וביניהם ישראל, לפעול באופן דומה לזה של ארצות הברית, ולבחון השקעות זרות בהייטק הישראלי, במיוחד מסין.

אבירם זולטי, מנהל חטיבת תפעול ותמיכות ברשות החדשנות, האחראית על נושאי מענקים ומיסוי, אמר ל"גלובס" כי ברשות לא מכירים את הלחצים, ומעדיפים להימנע מנקיטת צעדים: "אנחנו לא חלק ממלחמת הסחר ואנחנו לא רוצים להיות חלק ממנה. אם נראה שזה פוגע באופן מהותי בחברות ישראליות או אחרות, נראה מה לעשות כדי לפתור את הבעיה, אבל כשממשלה מתערבת אפשר לעשות טעויות. בעינינו, נכון להסתכל מה קורה ולתקן את המדיניות רק אם יש צורך ממשי".

הסינים מעודדים ייבוא טכנולוגיה למדינה

בשנתיים האחרונות, מאז 2016, השתנתה הרגולציה בסין, והוצאת כספים מהמדינה הפכה ליותר קשה. בעקבות זאת, השקעותיה של סין בארה"ב הצטמצמו ב-92% במחצית הראשונה של 2018 ביחס לשנה שלפני כן והגיעו, לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, לשפל של 1.8 מיליארד דולר בלבד, ביחס לעשרות מיליאדי דולרים בשנים שקדמו לה. השקעות פיננסיות בישראל, ורכישת חברות ישראליות על ידי גופים סינים, סובלות מאותן מגבלות שהפחיתו את ההשקעה הסינית בארה"ב.

דוגמה לכך היא קולורצ'יפ, חברה מיקנעם המפתחת רכיבי תקשורת אופטית. קולורצ'יפ הייתה בשלביו המתקדמים של תהליך מכירתה לחברה הסינית San'an Optoelectronics, הפעילה בתעשיית המוליכים למחצה, תמורת כ-300 מיליון דולר. חודשים בודדים לאחר שנודע על מכירתה, העסקה לא התקיימה והחברה נאלצה לצמצם את פעילותה ולפטר כ-100 עובדים. לפי הערכות של מקורבים לעסקה, הסיבה לביטולה הייתה אי יכולתה של הרוכשת לקבל אישור ממשלתי להוציא כספים מהמדינה.

במקביל, הממשל הסיני מעודד הבאת טכנולוגיה לתוך המדינה. משקיעים סינים ממשיכים להגיע לישראל, אך ההשקעות מסין בחברות ישראליות מתבצעות תחת תנאים מחמירים התואמים את מדיניות ממשלת סין. לדברי לוי לאטי, "בשנים האחרונות, הסינים יעשו השקעות מעטות יותר וקטנות יותר, והמימון לא יתקבל בישראל אלא בסין. במסגרת ההשקעה הם יבקשו מאותה חברה להקים איתם 'ג'וינט ונצ'ר' (חברה משותפת) בסין, כשהחברה הישראלית תביא את הטכנולוגיה. האמריקאים מסתכלים על זה כגניבת טכנולוגיה וניצול. ואילו החברות הישראליות שאני עובדת איתן רואות את זה כהזדמנות להיכנס לשוק הסיני יחד עם שותף סיני".

המשקיעים הסינים בהיי טק הישראלי
 המשקיעים הסינים בהיי טק הישראלי

צרו איתנו קשר *5988