בתום קרב משפטי ארוך: החנויות בפאוור סנטר ירקונים בפ"ת סגרו את שעריהן

בתום עשור שבו ניהלה המדינה הליכים משפטיים נגד היזמים - חברת הכשרת הישוב ועמוס לוזון - נכנס לתוקף צו הסגירה • הצו הוצא כיוון שהמרכז נבנה על קרקע חקלאית בניגוד לדין • עם זאת ברכבת ישראל דורשים כעת למנוע את הריסת דרכי הגישה לחניון שצמוד למתחם

חנויות סגורות במתחם ירקונים / צילום: איל יצהר
חנויות סגורות במתחם ירקונים / צילום: איל יצהר

היסטוריה בפתח תקווה. החנויות במתחם הפאוור סנטר ירקונים בפתח תקווה נסגרו, לאחר שצו הסגירה שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בלוד, נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. כזכור, באוגוסט 2018, דחה בית המשפט המחוזי בלוד ערעור שהגישו בעלי הפאוור סנטר במתחם ירקונים, ובעלי חנויות הפעילות בו, על ההחלטה שלא להאריך פעם נוספת את הצווים המורים על הפסקת השימוש והריסת המרכז המסחרי, הפועל על קרקע חקלאית בניגוד לדין. ובכך ניתן האות לסגירת הפעילות במקום. ההליכים נוהלו מטעם המדינה על-ידי עו"ד אשר זליגר ועו"ד נעמי אוראל סיוון, מהמחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה.

קנס של 15 מיליון שקל ליזמי המתחם

בעלי המתחם - הכשרת הישוב שבשליטת עופר נמרודי, והיזם עמוס לוזון, הורשעו בשנת 2012 בעבירות על חוק התכנון והבנייה בגין בניית המתחם ששטחו 11 אלף מ"ר, והשימוש בו על קרקע חקלאית מוכרזת, ונקנסו בסך של 15 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי יש להפסיק את השימוש במתחם ביולי 2015, ולהרוס אותו באופן הדרגתי. זאת היות שלפי התוכניות החלות על המתחם, הוא מיועד בעתיד להיות חלק מפארק מטרופולין ונופש.

אלא שההחלטה לא מומשה והיזמים הגישו בקשה להארכת מועד הצו והשימוש בו. לאחר שבית משפט השלום בכפר סבא דחה את הבקשה, הגישו הנאשמים ערעור על ההחלטה, אשר נדחה על ידי בית משפט המחוזי בלוד באוגוסט האחרון. בית המשפט מתח ביקורת על היזמים שלמרות המהלכים המשפטיים והתכנוניים שניסו לקדם, לא הצליחו לשנות את יעוד הקרקע ועל כן יש לדחות את ההארכות המבוקשות, וזאת לאחר 15 שנה שבהן פועל מרכז מסחרי שהוקם על בסיס היתר בנייה לא חוקי, על קרקע חקלאית מוכרזת. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי "אין מקום להאריך את המועד מעבר לתקופה קצרה הנדרשת להתארגנות, ואף זאת לפנים משורת הדין", וקבע כי הצווים ייכנסו לתוקף ביום 1.1.19.

בשבוע שעבר, נכנס צו הסגירה לתוקף והחנויות במרכז נסגרו. אלא שבמקביל אליו, מנהלים היזמים הליך תכנוני ומשפטי שיאפשר הכשרת שימושים מסחריים במקום. ביוני האחרון למשל, החליטה המועצה הארצית לאמץ את המלצת הולקשח"פ (הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים) להשאיר את ההכרזה על הקרקע כחקלאית. היזמים, הגישו ערעור על ההחלטה ודיון בנושא צפוי להתקיים בסוף ינואר. היזמים לא איבדו תקווה כי בית המשפט יורה על ביטול ההכרזה החקלאית, ובכך תיסלל הדרך לאישור תוכנית שתאפשר שימושים מסחריים במתחם, הפעם כחוק.

ההתנגדות המפתיעה של הרכבת

אלא שהקרבות המשפטיים סביב המתחם טרם נסגרו, כפי שחושף כעת 'גלובס'. בשבוע שעבר הגישה רכבת ישראל לבית משפט השלום בקשה לצו מניעה, שימנע מהיזמים לבצע שינויים במצב הקיים במתחם, וזאת לטענתה בשל פגיעה אפשרית בציבור הנוסעים שעוברים בתחנת הרכבת סגולה, הסמוכה למתחם ירקונים. זאת בשל השימוש של ציבור זה בחניון הצמוד למתחם המסחרי, ובדרכי הגישה המובילים אל תחנת הרכבת וממנה - בסמוך למתחם המסחרי שכעת נסגר.

לטענת הרכבת, "שטחי המקרקעין מהווים דרך גישה וחניון בלעדיים בהם עושה שימוש המבקשת כידה הארוכה של מדינת ישראל מזה כ-20 שנה לצורך מתן גישה וחנייה לציבור הרחב לתחנת הרכבת", צוין בבקשה. שופט בית משפט השלום רמי חיימוביץ', קבע כי "בנסיבות העניין ונוכח ההשפעה על ציבור נוסעי הרכבת אשר מסתמך על כביש הגישה והחנייה ניתן צו ארעי האוסר על המשיבים (היזמים) לחסום את כביש הגישה לתחנת הרכבת או את החנייה, ולבצע כל פעולה המונעת גישת כלי רכב לתחנת הרכבת או חניה בסמוך לה".

בתגובה לקבלת צו המניעה מסרו היזמים כי "אם המתחם בנוי על קרקע חקלאית שאסור להיות בה שימוש אחר מלבד חקלאות, מדוע שימוש לדרכים הוא כן מותר, ושימוש למסחר אסור?"

יש לציין כי צו ההריסה למתחם צפוי להיכנס לתוקף בעוד 9 חודשים, כאשר אם היזמים לא יצליחו לאשר במקום תוכנית המכשירה את הבינוי, הם ייאלצו להרוס אותו.