הנקראות ביותר

מחקר: 70% מתלונות תושבים בפרוייקטים של התחדשות עירונית אינן מוצדקות

כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב שבדק 200 פרויקטים • כמחצית מהדיירים שפנו לקליניקה לדיור באוניברסיטת ת"א, לא הבינו את ההסכם עליו חתמו מול היזמים • במקרים אחרים, כך נמצא, התלונות נשמעות סבירות, אך לא תקפות חוקית

התחדשות עירונית / צילום: תמר מצפי
התחדשות עירונית / צילום: תמר מצפי

בן משפחה או חבר סיפר לכם שפרויקט התחדשות עירונית אצלו בבניין מלא בבעיות או שאינו חוקי? במרבית המקרים התלונות לא מוצדקות. כך עולה ממחקר שנערך בקליניקה לדיור, קהילה ומשפט בפקולטה למשפטים מאוניברסיטת תל אביב. המחקר נעשה בשיתוף הקליניקה לזכויות דיור ופיתוח עירוני מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ועזרה ובצרון. אל שתי הקליניקות הגיעו בשנה האחרונה כ-200 תלונות של דיירים, שמעורבים בצורה כזו או אחרת בפרוייקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי. לדברי עורכי המחקר נמצאו אמנם כאלה של סרבנים ומתנגדי פרוייקטים ואולם מרביתן היו של אנשים שאכן נקלעו לסוג של מצוקה.

הדירקטורים שמסיימים את הכהונה הראשונה

לא יודעים איך להשתחרר מעו"ד

בין היתר הוברר, כי 50% מהדיירים לא הבינו את ההסכם המשפטי שעליו התבקשו לחתום, וזאת למרות שהם מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם, וכי דיירים קשישים פוחדים במיוחד מפינוי-בינוי מחשש שיתקשו לעבור דירה בגילם, ובשל חוסר רצון בשינויים. בין היתר הגיעה לעורכי המחקר תלונה של נכה בעל דירה מונגשת, שנמצא במחלוקת עם היזם בנוגע לקבלת דירה מונגשת בפרוייקט החדש. תלונה אחרת נוגעת לדיירים שמתנגדים להקמת מגדלים של 30 קומות במקום הבתים הנמוכים שבהם הם מתגוררים כיום, עקב עלויות אחזקה גבוהות של המגדלים המתוכננים. במקרה אחר דיירת חתמה על הסכם לתמא 38/1 בשנת 2014, אך התחרטה. לדבריה היא חשה מאויימת על ידי נציגות הדיירים והיזם. ויש גם תלונה של דיירים שסיפרו שהם מעוניינים לנתק את הקשר עם עורך דינם אך הוא כבל אותם בהתקשרות עימו לשנתיים.

והנה דוגמא למקרה שנבדק ולא נמצא מוצדק. באחד המקרים, כך לדוגמה, סיפרה בעלת דירה מתל אביב כי לא תחתום על הסכם לפרוייקט פינוי-בינוי שאמור להתקיים בביתה, כי אינה יודעת היכן תמוקם דירתה החדשה, ואינה יכולה לחתום על הסכמתה, לפני שתדע באיזו קומה תמוקם הדירה החדשה ולאילו כיווני אוויר היא תפנה.

התלונה אולי נשמעת הגיונית, ואולם התשובה המשפטית לטענה הזו היתה, שבשלב החתימה על החוזה לא ניתן לדעת את הפרטים הללו, כי טרם נעשתה תב"ע (תכנית בניין עיר) לפרוייקט "לא נוכל לדעת כיצד תהיה העמדת הבניינים הסופית והיכן תמוקם הדירה, עד לאישור התב"ע וזו אפשרית לקידום רק אחרי שיש הסכמה של 60% מהדיירים לביצוע הפרוייקט", הסבירה עו"ד ענת רודניצקי שמשמשת כמנהלת הקליניקה באוניברסיטת תל אביב ושריכזה את המחקר.

"רוב הפניות- לא מתאוות בצע"

"רוב הפניות לא הגיעו עקב תאוות בצע או מניעים אישיים, אלא שבתי המשפט לא מקבלים את הטיעונים הללו ואנו נותנים להם את המידע", היא מסבירה. "הרבה פעמים פונים אלינו בטענות, שברמה המוסרית והאישית היינו מאוד מסכימים עימן. למשל זקנה שתוהה לאן היא אמורה לעבור בגילה ועל כן היא אינה מעוניינת לבצע את הפרוייקט. בתי המשפט אינם מקבלים את עילת הסירוב הזו ולכן יסבירו לאותה דיירת משפטית היכן הדברים עומדים. בסיפור הזה ספציפית נרשם שינוי בזמן האחרון, כשהמחוקק כן החליט להתחשב בצרכים של אנשים זקנים".

לדברי רודניצקי המחקר מוכיח כי הברה אנשים נכנסים לתוך הפרויקטים הללו מבלי שהם מבינים את המשמעויות הנרחבות שלו "המחקר מוכיח, כי יותר ויותר דיירים מוצאים עצמם בלי ידע בסיסי דווקא כאשר הם נדרשים לקבל את אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בחייהם מבחינה כלכלית ונדל"נית. חוסר הידע הזה עלול להוביל לכך שזכויות הדיירים יפגעו, אבל גם לכך שדיירים רבים יוותרו על ההזדמנות להתחדשות עירונית בגלל פחד מהלא נודע - וחבל", אומרת רודניצקי. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות